ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד סבח שחר ואח' :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

בש 003374/08

בתיק עיקרי: פ 005732/08

בפני:

כבוד השופט עידו דרויאן

תאריך:

11/09/2008

מדינת ישראל

בעניין:

מבקש

נ ג ד

1. אביחי סבח שחר

2. אלן פרץ

3. אביחי לנקרי

משיב

ב"כ המבקשת - עו"ד וינקלר

ב"כ המשיב - עו"ד וייסבוך

נוכחים:

החלטה בעניינו של המשיב 2

לאור החלטת בית המשפט המחוזי, עקב שגגה שנפלה בהחלטתו של כב' השופט אפרתי שנמסרה ביום 24.8.08, אדון עתה בטענות הצדדים לעניין התשתית הראייתית הלכאורית בעניינו של המשיב 2.

לציין, כי הצדדים טענו לעניין זה ביום 18.8.08 בפני כב' השופט אפרתי, ובנוסף על האמור בפרוטוקול בו עיינתי, שמעתי השלמת טיעונים מפי ב"כ המלומדת של המשיב שחזרה והדגישה את החולשות העיקריות, לשיטתה, במסכת ראיות התביעה.

כתב האישום מתאר את המיוחס למשיב ולנאשמים האחרים:

בשעת אחר צהריים, הטיל הנאשם 1 את מימיו סמוך למסעדה, והערות של מנהל המסעדה, המתלונן 1 רועי לאון, ושל הטבח, המתלונן 2 עמרי קריסי, גררו תגובה חריפה של קללות, איומים ואף תקיפה מצד הנאשם 1.

הנאשם 1 דחף את עמרי, אשר הגיב בהפלתו של הנאשם לרצפה, ואז זעק הנאשם 1 לעזרתו של הנאשם 3, אביחי לנקרי.

הנאשם 3 הגיע למקום עם המשיב ועם אחרים, וכולם תקפו את עמרי תקיפה קשה בבעיטות, חניקה, מכות אגרוף ואף הטחת אבן בראשו – סעיף 6 לעובדות כתב האישום.

עמרי נמלט למסעדה אך הנאשם 3 רדף אחריו ודקר אותו בבקבוק שבור, והמשיב 2 שבר כוסות שנטל מהמסעדה על ראשו של עמרי – סעיף 9 לכתב האישום.

לעמרי נגרמו חבלות ניכרות, והמשיב, יתר הנאשמים והאחרים התרחקו מהמקום, וכך עד הגעת המשטרה למקום.

המשיב עוכב יחדש עם הנאשם 3 בקרבת מקום, לאחר שאחת הנוכחות במקום הצביעה ואמרה שהם היו מעורבים בקטטה. על שני אלו היו סימני קטטה – חבלות וכתמי דם [דו"ח של איתן לוי, 8.8.08].

המשיב 2, לו מיוחסים המעשים במתוארים בסעיפים 6 ו-9 לעובדות כתב האישום, עומד אפוא לדין בגין עבירה של חבלה בצוותא.

הראיות:

ב"כ המלומדת של המשיב אינה כופרת בהתרחשותו של אירוע אלים כנטען, אך טוענת שאין כל ראיה של-ממש למעורבותו של המשיב באופן הנטען בכתב האישום, קרי –תקיפה בצוותא של עמרי, ובהמשך שבירת כוסות על ראשו.

מסדר זיהוי:

מסדר זיהוי תצלומים שנערך לעמרי, חשוד כפגום בשל העובדה כי לללא נימוק לא נערך מסדר חי, אף שהחשודים היו בידי המשטרה, וסניגור לא נכח בעת עריכתו – אף שזהותה של ב"כ המלומדת של המשיב היתה ידועה.

כך או אחרת, לא היה תצלומו של המשיב בין התצלומים שהוצגו לעמרי, ורבה התמיהה.

לא נערך משום מה מסדר זיהוי לרועי, אף שגם עניין זה מתבקש לכאורה, ובמיוחד לאור הצהרתו של רועי בהודעתו הראשונה, לפיה יכול הוא לזהות לפחות חלק מהמעורבים.

כידוע, לא די בכך שניתן למקם את המשיב ואת יתר הנאשמים במקום האירוע – על כך אין כלל מחלוקת. השאלה היא, מה עשה כל אחד מהם, איזה מעשה (אם בכלל) ניתן לייחס לו, בין אם כפועל-ישיר ובין אם כמבצע בצוותא.

העדרו של זיהוי שיאפשר להבין בוודאות מי-עשה-מה, הינו תקלה חקירתית משמעותית.

אמרות רועי ליאון, המתלונן 1:

בהודעתו הראשונה מיום האירוע 8.8.08 שעה 18:18 רועי מבחין, מזהה ומתאר את הנאשם 1 כ"בחור עם הגבס", ופרט לכך אינו מוסר תיאור המסבך את המשיב- דווקא בתקיפה.

בהודעתו השנייה, מאותו יום שעה 19:23, לאחר מעצרם של הנאשמים, מוסר רועי כי הוא מזהה את אחד העצורים כ"זה עם המכנסיים הלבנות, הוא זה שהחזיק בקבוק שבור ביד וזה שדקר את עמרי". לדבריו, היה עוד אדם – "בחור שמן גדול, גם עם מכנסיים לבנים" שאף הוא אחז בידו בקבוק שבור. יצויין, שהנאשם 3 אביחי לבש מכנסיים לבנים.

העצור האחר, הוא המשיב, שלבש מכנסיים כהות, זוהה על-ידי רועי כמי שחנק את עמרי כששאר החבורה היכו אותו.

בעימות שנערך בין רועי לבין הנאשם 3 אביחי ביום 10.8.08, מספר רועי כי הנאשם 3 הוא ששבר בקבוק ותקף באמצעותו את עמרי.

לאחר עימות זה הודיע רועי כי הוא אינו מוכן לבצע עימות עם המשיב.

אמרות עמרי קריסי, מתלונן 2:

בהודעתו הראשונה מיום האירוע 8.8.08 שעה 18:15 מוסר עמרי כיצד התפתח האירוע וכיצד הותקף באכזריות, כמתואר בכתב האישום. עמרי מזהה די-והותר את הנאשמים 1 ו-3 (הנאשם 1 מוכר לו, ואת הנאשם 3 על-פי שמו). לגבי זיהויו של מי שתקפו בבקבוק שבור אומר עמרי כי מדובר ב"זה עם הקרחת" - המשיב שבפני אינו קירח ועל-פי התצלום המשטרתי [ל"ט בתיק החקירה] לא היה קירח גם ביום האירוע, אף לא קרוב לכך. אמנם בהמשך, ושמא לשאלות מכוונות, עונה עמרי ואומר ש"קרחת הכוונה לקצוץ מאוד", אך תספורתו של המשיב באותו יום אף לא היתה קצוצה ביותר, לפי התצלום הנ"ל.

עמרי חוזר ואומר, שיכול הוא לזהות בוודאות את הבחור "עם הקרחת".

לגבי שני העצורים – שהמשיב ביניהם – עמרי טוען כי אינו זוכר אם השתתפו בתקיפה.

עמרי מסרב לערוך עימות עם מי מהמעורבים.

בהודעתו השניה מאותו יום בשעה 20:04, לאחר שהוחשד בתקיפתו של אחד הנאשם 3 בתחנת המשטרה, שעה שנפגשו במסדרון. עמרי טען כי הנאשם 3 הוא זה שדקרו בבקבוק ושבר על ראשו כוסות.

בשורה 39 אומר עמרי כי הבחור שהיה עם הנאשם 3 – כלומר המשיב – חנק את עמרי בעת שתקפה אותו החבורה. זאת אומר עמרי כאשר ידוע לו שרק שני חשודים נעצרו, נכון לאותה עת.

הודעות נוכחים:

יניב ארצי, עובד המסעדה, מתאר בחור שמנמן עם מכנסיים לבנות, שניסה ואף הצליח ככל הנראה לדקור את עמרי עם בקבוק שבור. שני בחורים נוספים, "בריאים בגוף וקירחים" שברו על ראשו של עמרי כוסות.

יניב ציין שהוא יכול לזהות את הדוקר, אך לא נערך לו מסדר זיהוי, אף לא בתצלומים.

נטלי קנדלריו, עובדת המסעדה, מזהה אף היא בחור עם מכנסיים לבנות ובקבוק שבור, שתקף את עמרי – הנאשם 3 קרוב לודאי. היא אינה מזהה את המשיב.

שלמה כדורי, מנהל המסעדה, אינו מוסר מידע שיכול להוביל לזיהוי.

אברהם אמרמי, לפי תיאורו ניתן להסיק, כמו לגבי אחרים, כי ראה את הנאשם 3 תוקף את עמרי בבקבוק שבור. הוא אינו מוסר דבר לגבי המשיב.

גרסאות המשיב:

בגרסה ראשונית שנמסרה לשוטר איתן לוי [דו"ח], טען המשיב כי הפריד בקטטה, שניסיון לסייע לחברו הנאשם 3.

המשיב נחקר פעמיים. בחקירתו הראשונה אחז בזכות השתיקה, ובשנייה הכחיש את כל המיוחס לו בטענו כי רק הגיע להפריד. לחלק מהשאלות סירב להשיב, באחזו שוב בזכות השתיקה.

האם תיאום גרסאות?

לא התעלמתי ממזכר המסומן מ"א בתיק החקירה, שהינו דו"ח האזנה להקלטה בין המשיב לבין הנאשם 3. אלא, שקשה להסיק מהרשום מי אמר מה, והאם מדובר בתיאום גרסאות אסור, קל וחומר בהדחה.

מסקנות ראייתיות:

לא מצאתי בתיק כל ראיה המצביעה על המשיב כמי שתקף את עמרי בבקבוק שבור ושבר על ראשו כוסות, כנטען בכתב האישום.

עמרי ורועי מזהים את המשיב 'זיהוי ספונטאני' בתחנת המשטרה, כמי שחנק את עמרי שעה שאחרים היכו אותו.

מדובר בזיהוי שטיבו מפוקפק למדי, במיוחד לאור העובדה שידוע היה לשניים כי יש רק שני עצורים – האחד אותו האשימו בתקיפת עמרי בבקבוק, והמשיב דנן.

לא ברור מדוע פעלה המשטרה כך, ומדוע לא פעלה להפרדת המתלוננים מהמשיב והנאשם 3 עד לעריכת מסדרי זיהוי. תקלה חקירתית זו גם הובילה לאירוע מיותר של תקיפת הנאשם 3 על-ידי עמרי.

ניתן אפוא לומר שיש תשתית ראייתית להשתתפותו של המשיב בתקיפתו של עמרי, בהסתמך על דבריהם של עמרי ורועי יחד עם אישורו של המשיב לפיו השתתף באירוע ולו במטרה להפריד.

עם-זאת, רחוק הדבר מאוד מהמיוחס למשיב בסעיף 9 לפרק העובדות בכתב האישום. ככלל, קשה כעת לדעת מה היה חלקו המדוייק של המשיב בתקיפתו של עמרי, אך ודאי שניתן לייחס לו את התקיפה, ככל שהיא כוללת שימוש באגרופים, בעיטות והטחת אבן – לא שימוש בבקבוק ובכוסות, שנעשה בשלב השני באירוע.

עילה ומסוכנות:

לחובת קביעה ללא הרשעה בעבירה של העלבת עובד הציבור שבוצעה בשנת 1999, וכן עבירות של תקיפת שוטר, איומים ועוד, שבוצעו בשנת 2003 ובגינן נדון לקנס ומאסר מותנה.

מדובר בבחור צעיר לימים.

מעורבותו בעבירת אלימות קשה זו אכן מצביע על מסוכנות של-ממש, קל וחומר בהצטרפה לעבר המעיד על אופי פרוע ונטיות לאלימות.

עם-זאת, לא ניתן לומר שרמת המסוכנות הנודעת ממנו, לנוכח כל שאפשר לייחס לו במהלך התקיפה, מחייבת הותרתו במעצר-ממש.

עברו של המשיב מחייב בעיני בדיקת חלופה באופן דקדקני, על ידי שירות המבחן, כדי להבטיח שתהא זו חלופה שתוכל לשרת את המטרה של הגנה על הציבור ותמנע גם נגישות אפשרית למתלוננים.

אפשר שמשפחת המשיב תימצא מתאימה לכך, אך כעת עומדת בעינה העובדה, שעד עתה לא השכילו לשים לו גבולות ראויים.

לפיכך, הדיון יידחה לקבלת תסקיר שירות המבחן למועד שיתואם עם הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום, 11.9.08 .

___________________

עידו דרויאן, שופט

003374/08בש 120 עידו דרויאן