ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בת ציון כהן נגד אריה חברהלבטוח :

1

בתי-המשפט

בית משפט השלום ירושלים

א 004517/05

לפני:

כבוד השופט גד ארנברג

תאריך:

17/07/2008

בעניין:

בת ציון כהן

התובע

נ ג ד

אריה חברה לבטוח בע"מ

הנתבעת

פסק דין

התובעת ילידת 31.8.51 היתה מעורבת בת.ד. ביום 29.4.98 כאשר רכב צד ג' נכנס מאחור ברכבה של התובעת שהיה בעצירה.

התובעת טוענת כי בתאונה זו נפגעה נזק גוף והיא תובעת את נזקיה. הנתבעת טוענת כי מדובר בתאונה קלה ביותר בה לרכב הפוגע מאחור, לא נגרם כל נזק ולרכבה של התובעת נזק מינורי. מכך, וכן מעיון בתיק הרפואי של התובעת ממנו עולה כי הפניה הראשונה לרופא לאחר התאונה היתה כ- 7 ימים לאחר התאונה וכן העדר מסמכים המעידים על טיפול רציף, ניתן ללמוד שהתובעת לא נפגעה בתאונה זו ואם נפגעה מדובר בפגיעה קלה בלבד.

לתובעת מונה מומחה רפואי על ידי ביהמ"ש אשר קבע כי לתובעת נותרו 10% נכות לצמיתות. כאמור ב"כ הנתבעת ביקש לקבוע כי נכות זו לא נובעת מהתאונה ולמצער רק מחציתה נובע מהתאונה. נחקרו בפני מטעם התובעת, התובעת עצמה ומטעם הנתבעת, הנהג שפגע ברכבה של התובעת מאחור, והמומחה הרפואי.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כדלקן:

א. אין לשייך את כל 10% שנקבעו על ידי המומחה לתאונה.

ב. לתובעת לא נגרמו הפסדי שכר בעבר.

להלן הנימוקים:

שיוך הנכות לתאונה:

כאמור לעיל, מסקנתי היא שאין לשייך את כל אחוזי הנכות שנקבעו על ידי המומחה לתאונה וזאת מהסיבות הבאות:

א. התובעת אישרה שהיא חתומה על טופס הודעה על התאונה (נ/2) טופס זה מולא כמה ימים לאחר התאונה ומצויין בו שבתאונה לא היו נפגעים.

ב. התובעת פנתה לראשונה לאחר התאונה לרופא נוירולוג רק כשבוע לאחר התאונה.

ג. נהג הרכב הפוגע העיד שמדובר בתאונה קלה ביותר בה לא נגרמו לרכבו נזקים כלל והנזק שנגרם לרכב של התובעת היה קטן מאוד.

ד. התובעת חזרה לעבודה מיד לאחר התאונה ואין תיעוד על כך שהיא הפסידה אף לא יום עבודה אחד.

ה. במשך למעלה מ- 3 שנים בין השנים 1998 עד 2002 אין תיעוד רפואי על תלונה כלשהי של התובעת הנוגעת לפגיעה שבגינה נקבעה הנכות.

ו. המומחה עצמו בחקירתו אמר שיש אפשרות שחלק מהנכות לא נובע מהתאונה אלא ממצבה הכללי של התובעת.

באשר לחלוקה של הנכות בין זו הנובעת מהתאונה לבין זו שאינה נובעת מהתאונה, נשאל המומחה בחקירה. המומחה השיב בסופו של דבר שככל שתיעשה חלוקה יש לדעתו להטיל משקל גבוה יותר לתאונה. גם אני סבור כך, וזאת משום שבשנים שלפני התאונה לא נמצא בתיקה הרפואי של התובעת תלונות של התובעת המתייחסים לפגיעה שכתוצאה ממנה נקבעה הנכות.

ב"כ התובע ביקש לטעון שאין ליחס כל נכות לתאונה נשוא תיק זה ואולם אינני מקבל את טענתו. המומחה הסביר כי יכול ואדם יסבור בסמוך לתאונה שלא נגרמו לו נזקי גוף, כתוצאה ממנה, אך בשלב מאוחר יותר יתחיל להרגיש כאבים. כמו"כ העובדה שבסמוך לפני התאונה לא היו תלונות מלמדת אף היא שהתאונה, על אף, שהיתה קלה, גרמה לפגיעה בתובעת.

לאור כל האמור אני קובע כי נכותה הרפואית של התובעת, הקשורה לתאונה תעמוד על 7.5% נכות.

הפסד השתכרות:

מהנתונים שהומצאו על ידי המל"ל (נ/3) מסמך הרציפות בעבודה עולה שלא זו בלבד ששכרה של התובעת לא פחת במשך השנים שמאז התאונה אלא הוא אף גדל משנה לשנה. בנוסף לאמור התובעת עצמה העידה שהיא לא החסירה אף יום עבודה כתוצאה מהתאונה. התובעת ניסתה לטעון שבכל זאת נגרמו לה הפסדי השתכרות בשל כך שהיא לא עבדה שעות נוספות ואולם היא אישרה בחקירתה כי גם לפני התאונה היא לא עבדה שעות נוספות. התוצאה היא איפוא שלא נגרמו לתובעת הפסדי שכר בעבר.

נזקי התובעת:

לאור כל האמור לעיל, ומאחר ומחד לתובעת נותרה נכות לצמיתות כתוצאה מהתאונה, ומאידך, לא נגרמו לתובעת הפסדי שכר כלשהם בעבר, ושכרה אף גדל מאז התאונה, נראה כי אין מקום לחשב את הפסדי השכר בעתיד על סמך חישוב אקטוארי מלא אלא באופן גלובלי כאשר מחד יובאו בחשבון אחוזי הנכות שנקבעו לתובעת וכן העובדה שמקום עבודתה הוא בית חולים ביקור חולים שהיה בכינוס נכסים ולדברי התובעת יש חשש למקום העבודה ומאידך העובדה שלמעשה אין עד כה הפסד השתכרות.

אלה איפוא הם נזקי התובעת

א. כאב וסבל 14,000 ₪

ב. אבדן כושר השתכרות (גלובלי בהתחשב באמור לעיל) 35,000 ₪

ג. הוצאות בהעדר קבלות 2,000 ₪

ד. עזרה עבר ועתיד 4,000 ש"ח

סה"כ 55,000 ₪

הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של 55,000 ₪ בצירוף הוצאות האגרה וכן בצירוף שכ"ט + מע"מ.

המזכירות תשלח את פסה"ד לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, י"ד בתמוז, תשס"ח (17 ביולי 2008), בהעדר הצדדים.

גד ארנברג, שופט

קלדנית: כרמלה עובדיה