ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רות גולדפלד נגד שמשון חברה לבטוח בע"מ :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א 026846/08

בפני:

כב' השופטת אגי זהבה – ס. נשיאה

11/09/2008

בעניין:

שמשון חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד

ע. מוקדי ואח'

המבקשת/הנתבעת

-נ ג ד-

רות גולדפלד

ע"י ב"כ עוה"ד

א. זהר

המשיבה/התובעת

החלטה

1. בפני בקשה מטעם הנתבעת (להלן: "המבקשת") להורות לתובעת (להלן: "המשיבה") לעמוד מטעמה לבדיקה אצל מומחה בתחום התעסוקה.

2. רקע עובדתי

עסקינן בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח בסך 139,686.28 ₪, על פי פוליסת ביטוח בגין אובדן כושר עבודה. כנטען בכתב התביעה, בשנת 2002 חשה המשיבה, שהינה טכנאית ושרטטת בנין במקצועה, כי כוחותיה הנפשיים אינם עומדים לה והפכה בלתי כשירה לעבודה. המבקשת סירבה לשלם תגמולי הביטוח.

המשיבה צרפה לכתב התביעה חוות דעת מטעם מומחה בתחום הפסיכיאטריה מטעמה, ד"ר ו. ויבורסקי, אשר קבע כי היא סובלת מהפרעה נפשית מורכבת המביאה להעלמות יכולת תפקודית וכתוצאה מכך איבדה מעל 75% מכושר העבודה.

עיון בחוות דעתו של ד"ר ויברוסקי מלמד כי בעת שערך חוות דעתו, הועמדה בפניו חוות דעתו של ד"ר מונל רורליך, מומחה תעסוקתי.

לכתב ההגנה לא צורפה חוות דעת.

כעת עותרת המבקשת, היא הנתבעת, להורות למשיבה לעמוד לבדיקה ע"י מומחה תעסוקתי מטעמה.

3. טענות הצדדים

לטענת המבקשת, משהמשיבה צרפה לכתב טענותיה חוות דעת מטעם מומחה בתחום הנפשי, היא מבקשת להעמידה לבדיקה ע"י מומחים בתחום הנפשי והתעסוקתי, מטעמה.

לטענת המבקשת, העמדתה של המשיבה לבדיקה ע"י מומחה בתחום התעסוקתי הינה חיונית, על מנת שיתאפשר לה להתמודד עם הטענות לגופן, אך המשיבה מסרבת להיבדק ע"י מומחה כאמור.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

לטענתה, למבקשת אין זכות לקבל סעד המחייב אותה לעמוד לבדיקה רפואית.

לדידה, לפי תקנה 137 לתקנות סדר הדין האזרחי, יש הצדק סביר לאי היענותה לדרישת המבקשת להבדק שוב ע"י מומחה מטעמה, זאת לאחר שנבדקה ע"י מומחה אחר מטעם המבקשת, ד"ר רורליך, עוד בטרם הוגשה התביעה, נשוא הבקשה.

לטענת המשיבה, למבקשת אף לא עומדת זכות לדרוש כי תעמוד לבדיקה ע"י מומחה מטעמה שכן לא צורפה חוות דעת מומחה תעסוקתי לכתב התביעה.

4. דיון

תקנה 127 לתקנות סד"א, התשמ"ד-1984 קובעת מפורשות כי אם רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה עליו להגיש חוות דעת רפואית חתומה וערוכה כדין על ידי רופא מומחה, אשר ייחקר חקירה נגדית ע"י הצד שכנגד, לפי בקשתו.

המונח "בעל דין" מתייחס הן לתובע והן לנתבעת, כך שזכותה של נתבעת לדרוש להעמיד התובע לבדיקה ע"י מומחה מטעמה, גם אם לא הוגשה תחילה חוות דעת בעניין זה, מטעמו של התובע.

בענייננו, נבדקה התובעת ע"י מומחים בתחומי הפסיכיאטריה ובתחום התעסוקתי, הגם שחוות דעת מומחה בתחום התעסוקתי לא הוגשה לתיק בית המשפט.

במסגרת פרק י"א לתקנות סדר הדין האזרחי, פרק העוסק במומחים, קובעת תקנה 128(א), בין השאר –

"(א) הגיש בעל דין חוות דעת בעניין שברפואה, רשאי בעל דין אחר לשלוח לו... דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי רופא או מומחה רפואי מטעמו...".

בהמשך אותו פרק, קובעת תקנה 137(ב), כי:

"(ב) בעל דין שלא נענה לדרישה לפי תקנה 128(א) או 132,... או שלא נענה במידה מספקת, ואי ההיענות היתה ללא הצדק סביר, לא ייזקק בית המשפט להוכחה של עניין שברפואה מטעמו לעניין הנדון".

ואמר כב' השופט (כתוארו אז) ברק, בעניין הפעלת כח הדרישה שבתקנה 128 [אז תקנה 171], כח שהוא פעולה משפטית שאינה בבחינת חוזה (סעיף 61 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973), את הדברים הכלליים הבאים:

"חובתו זו של בעל דין להפעיל את כוחותיו המשפטיים-דיוניים "בדרך מקובלת ובתום לב", מטילה עליו את החובה לפעול, כפי שבעל דין הגון וסביר היה פועל במקומו. המבחן לפעולתו זו אינו מבחן סובייקטיבי, ואינו מותנה בגישתו האינדיבידואלית של בעל הדין באשר לנכון ולראוי (בג"צ 59/80[5]; ע"א 701/79[4] הנ"ל). המבחן הראוי הוא זה, הלוקח בחשבון את נסיבותיו המיוחדות של המקרה, אך מעביר נסיבות אלה בכור ההיתוך של ההתנהגות ההגונה והסבירה. במסגרת זו יש לדרוש, כי בעלי דין לא יהיו זאבים זה לזה, אם כי אין לדרוש,שיהיו מלאכים זה לזה. יש לעמוד על כך כי יתנהגו זה כלפי זה כבני אדם הגונים וסבירים. אי-קיומה של חובה זו עשוי להביא, בנסיבות מתאימות, לכך כי הפעולה המשפטית לא תשתכלל. בעניין שלפנינו מביא הדבר לידי כך שהדרישה על-י תקנה 171(א) לתקנות סדר הדין האזרחי לא תתפוס".

5. דין הבקשה להתקבל.

אין בבקשת המבקשת כדי להוות דרישה החורגת מן הרגיל.

אמנם המשיבה נבדקה ע"י רופא תעסוקתי מטעם המבקשת, עובר להגשת התביעה, אך הדבר נעשה במסגרת בירור שערכה המבקשת אם לקבל הדרישה שהוגשה או לדחותה.

משהוגשה התביעה, פועלים הצדדים במסגרת שהותוותה בתקנות סדר הדין האזרחי, בפרק י"א, לעניין הגשת חוות דעת מומחים וכאמור, זכאית גם המבקשת לדרוש העמדתה של המשיבה לבדיקה מטעמה אף שלא הוגשה ע"י המשיבה חוות דעת בתחום התעסוקתי.

סירובה של התובעת לעמוד לבדיקת רופא תעסוקה מטעם הנתבעת הינו בלתי סביר בנסיבות העניין, כאשר עסקינן בתביעה לתגמולי ביטוח בגין אי כושר עבודה.

לטעמי, המומחה הנדרש והנכון לקביעת אי כושר עבודה הינו מומחה תעסוקתי, וסירובה של המשיבה להידרש למומחים בתחום זה עלולה להיות, בבוא היום, בעוכרי תביעתה.

כאמור, זכותה של נתבעת, כזכותו של תובע, להוכיח את טענותיה, ומשמדובר בטענות שבמומחיות, אין לה כל דרך להוכיח טענותיה אלא באמצעות מומחה מטעמה, מצב המחייב העמדת התובעת לבדיקה.

סוף דבר, דין הבקשה להתקבל.

יחד עם זאת, אין בהחלטה זו כדי לכוף על המשיבה להיבדק פיזית, ואין בהחלטה זו כדי להוות "צו עשה" כנגד המשיבה, שניתן לאכפו באמצעות הליכי בזיון בית המשפט.

סירובה של התובעת יישקל במסגרת הסנקציות הקבועות בתקנה 137 לתקנות סדר הדין האזרחי.

ניתנה היום, י' באלול, תשס"ח (10 בספטמבר 2008), בהעדר הצדדים