ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עיון אליהו ואח' נגד עיריית רמת השרון :

1

בתי המשפט

ועדת ערר לפי חוק הרשויות המקומיות (ביוב) התשכ"ב-1962

שליד בית משפט השלום בתל אביב - יפו

וע 002802/07

בפני:

כב' השופטת עינת רביד, יו"ר

11/09/2008

בעניין:

עיון אליהו

ע"י ב"כ עו"ד

מיכאל רוזן

המערער

נ ג ד

עיריית רמת השרון

ע"י ב"כ עו"ד

גיא זהר

המשיבה

החלטת ביניים

לפני בקשת המשיבה לעיון מחדש בהחלטת הועדה להאריך המועד להגשת הערר ולהורות על דחיית הערר מחמת איחור בהגשתו.

עובדות וטענות הצדדים

1. ביום 11.11.07 הגישו העוררים בקשה להארכת מועד להגשת הערעור דנן, ביום 12.11.07 פתחה המזכירות בש"א לבקשה, וביום 15.11.07 ניתנה החלטת הועדה לפיה היא מאריכה המועד להגשת הערר.

2. לטענת המשיבה בקשת העוררים להארכת המועד להגשת הערר נוסחה באופן מטעה הואיל ונכתב בה כי הערר הוגש בחלוף פחות מ- 60 ימים מיום ששולמה דרישת התשלום, אף כי המועד הקובע הוא המועד בו נמסרה דרישת התשלום. לטענת המשיבה הגשת הערר נעשתה בחלוף 60 יום מקבלת דרישת התשלום ביום 11.09.07.

3. לטענת המשיבה המקרה הנדון מצדיק עיון חוזר בהחלטה שכן בהתאם לפסיקה בנושא כאשר מוגשת בקשה לעיון חוזר בהחלטת ביניים ידון בה בית המשפט אם מצא כי השתנו הנסיבות או משום שהתברר כי ההחלטה מוטעית. כאשר שימוש נרחב בהליך זה נעשה במקרים בהם ניתנה החלטה במעמד צד אחר.

4. עוד טענה המשיבה כי העלתה את טענותיה בדבר האיחור בכתב התשובה בתיק, ולא היה עליה להעלות הטענות בתוך 30 יום משניתנה ההחלטה וכמצוות תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, שכן סדרי הדין אינם חלים על הועדה וזאת בהתאם לסעיף 29 (ד) לחוק הרשויות המקומיות (ביוב) התשכ"ב -1962 (להלן: "החוק" או "חוק הביוב")

5. בכתב התשובה נטען כי הערר הוגש בחלוף 62 יום מקבלת דרישת התשלום, וכי לועדה אין הסמכות להאריך המועד להגשת הערר שכן הבקשה הוגשה בחלוף 60 הימים הקבועים בחוק הביוב.לעניין זה הפנתה המשיבה את הועדה להחלטת הועדה בוע 740/06 חברת האחים ישראל בע"מ נ' עיריית תל אביב (לא פורסם, 05.12.07) (להלן: "ההחלטה בעניין חברת האחים") שם דנה הועדה בנושא סמכותה להאריך המועד להגשת ערר ביוב וקבעה כי בסמכותה להאריך המועד להגשת הערעור עד 60 ימים מקבלת דרישת התשלום.

6. בתגובת העוררים לבקשת המשיבה נטען כי ההליך החוקי היחיד לשינוי ההחלטה הינו ערעור וכי המועד להגשת ערעור חלף. לטענתם בהתאם לתקנות בתי דין מנהליים (סדרי דין) תשנ"ב-1992 היה על המשיבה להגיש בקשה לביטול החלטה אשר ניתנה במעמד צד אחד וזאת תוך 15 ימים מקבלת ההחלטה לידיה, וכי כעת כל שנותר לה הוא להמתין להחלטת הועדה ואז במסגרתה לערער על ההחלטה להאריך המועד להגשת הערר. לטענת העוררים אין מקום להחיל על המקרה הנדון את ההליך של עיון חוזר, אשר אינו רלוונטי לועדה שהיא בית דין מנהלי. עוד טענו העוררים כי התיישנות הנה טענה דיונית ומשלא נטענה בהזדמנות הראשונה לא ניתן להעלות מאוחר יותר, וכי בהגשת כתב התשובה חודשים מספר לאחר ההחלטה נשוא בקשה זאת ויתרה המשיבה על טענה זאת ואינה יכולה להעלותה עוד.

7. בתשובת המשיבה לתגובת העוררים נטען כי לאור הודאת העוררים כי הערר דנן הוגש באיחור, הרי שהועדה לא הייתה מוסמכת להאריך המועד להגשת הערר ולפיכך עליה לקבל את הבקשה לעיין מחדש בהחלטתה ולהורות על דחיית הערר מחמת איחור בהגשתו, וכי אין לקבל את טענות העוררים אשר מסתמכים על נימוקים פרוצדוראליים. המשיבה אף התייחסה ליתר הטענות אשר הועלו על ידי העוררים בתגובתם.

דיון והכרעה

8. במקרה הנדון סבורה אני כי המחלוקת בתיק זה והטענות בדבר האיחור נובעות מטעות של הצדדים בדבר מועד הגשת הבקשה לבית המשפט ואופן חישוב המועד להגשת ערעור לועדה, כפי שבוצע על ידי הצדדים. להלן אנמק את דברי.

9. הצדדים אינם חלוקים כי דרישת התשלום התקבלה אצל העוררים ביום 11.09.07. על כן היה על העוררים להגיש עררם בהתאם לסעיף 30 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב) התשכ"ב-1962 הקובע כדלקמן :

"בעל נכס הרואה עצמו נפגע על ידי דרישת תשלום לפי סעיף 28, רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו הדרישה, לערור עליה לפני ועדת הערר, והועדה רשאית לאשר את דרישת התשלום, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה; יושב ראש הועדה רשאי להאריך את המועד להגשת הערר עד ליום הששים מיום שנמסרה דרישת התשלום הנדונה, אם ראה טעמים סבירים לכך".

10. בהתאם לפסיקה בנושא רשאית הועדה להאריך המועד להגשת הערר לא יאוחר מ- 60 יום לאחר קבלת דרישת תשלום היטל הביוב ראו לעניין זה בעמ"נ 163/04 המועצה האיזורית עמק חפר נ' ליכט (לא פורסם, 02.08.05), וכן החלטת הועדה בעניין חברת האחים. משמע, כל עוד הוגשה הבקשה בטווח 60 הימים רשאית הועדה להאריך המועד להגשת הערעור.

11. במקרה הנדון טוענת המשיבה כי המערערים הגישו את בקשתם לועדה ביום 12.11.07 ועל כן הוגש הערעור באיחור של יומיים. בעניין זה סבורה אני כי נפלה טעות אצל המשיבה. מעיון בבקשת המערערים להארכת מועד עולה כי זו הוגשה בפועל למזכירות כבר ביום 11.11.07, והיא נושאת חותמת נתקבל של בית המשפט מאותו המועד, כאשר רק ביום 12.11.07 נפתחה לה בש"א. היות ועצם הגשת הבקשה נעשתה כבר ביום 11.11.07 יש לראות במועד זה את מועד הגשת הבקשה לועדה.

12. היות ובהתאם לחוק הביוב ולפסיקה בנושא יש להגיש את הבקשה תוך 60 ימים ממועד קבלתה (כאשר סעיף 10 חוק הפרשנות התשמ"א-1981קובע כי מקום בו נקבעה תקופה קצובה במספר ימים או שבועות מיום פלוני, אותו יום לא יבוא במנין, ועל כן במקרה הנדון ספירת 60 הימים החלה מיום 12.09.07), הרי שהיה על המערערים להגיש את הבקשה והערעור עד ליום 10.11.07. היות ויום 10.11.07 הינו יום שבת בשבוע, יום בו לא ניתן להגיש בקשות לבית המשפט (ראו לעניין זה סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות התשמ"א-1981 וכן סעיף 4 לתקנות בתי המשפט וההוצאה לפועל (פגרות), התשמ"ג-1983) הרי שהגשת הבקשה ביום 11.11.07 נעשתה בתוך 60 הימים הקבועים בחוק להגשת הבקשה.

13. לאור האמור, הנני דוחה את בקשת המשיבה לדחיית הערעור על הסף מחמת האיחור בהגשתו.

14. המשיבה תשלם לעוררת הוצאות הבקשה בסך של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ.

15. קדם המשפט הקבוע ליום 11.12.08 יוקדם ליום 25.9.08 בשעה 8:50.

16. המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום י"א באלול, תשס"ח (11 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.

רביד עינת, שופטת

יו"ר הוועדה