ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מונס שמואל נגד מתומן 2000 :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום רמלה

א 001265/05

בפני:

כבוד השופט זכריה ימיני

תאריך:

11/09/2008

בעניין:

1 . מונס שמואל

2 . מוניקה שמואל

ע"י ב"כ עו"ד

עו"ד המבורגר ראובן

תובעים

נ ג ד

1 . מתומן 2000 (1999) בע"מ

2 . עמית בנקל

3 . חנוך בנקל

4 . דניאל שלזינגר

נתבע מס' 3

נתבעת מס' 4

עו"ד עו"ד גזית חנן

ע"י עו"ד הקר אבנר

נתבעים

פסק-דין

השאלות העומדות לדיון הן:

1) האם מי מהנתבעים אחראי לליקויים שהתגלו בבניין אותו תכנן הנתבע 4 ואותו בנתה הנתבעת 1? אם כן;

2) האם זכאים התובעים לפיצוי כלשהו בגין ליקויי הבנייה? אם כן;

3) מהו הסכום שעל האחראי לליקויים לשלם לתובעים?

כללי:

בעלי הדין:

התובעים הינם בעלי מגרש מס' 227 במושב כפר שמואל, מגרש הנמצא בהרחבה של המושב (להלן-"המגרש").

הנתבעת 1 הינה חברה הרשומה בישראל כדין, המתמחה בבנייה תעשייתית. בהתאם לעדויות, נכון לשמיעת הראיות הנתבעת 1 קרסה כלכלית, וכיום אינה פעילה.

הנתבע 2 הינו כיום בעל מניות השליטה בנתבעת 1, ובנו של הנתבע 3.

הנתבע 3 הינו אביו של הנתבע 2.

הנתבע 4 הינו מהנדס בנין במקצועו.

מערכת היחסים בין בעלי הדין:

התובעים הינם בעלי מגרש 227 בשטח של 519 מ"ר. בדו"ח ביסוס מיום 3.11.03 של אינג' מ. יוגר כותב מר יוגר כדלקמן:

"כפר שמואל ממוקם בסמוך לאפיק נחל איילון, הזורם בסביבה זו לכיוון כללי צפון מערב. בישוב ישנם מספר ערוצים יבשים בקיץ, הנשפכים לנחל איילון. חלקה 227 בשטח של 519 מ"ר נמצאת במרכז הישוב... ממזרח למגרש עוברת ערוץ/תעלת ניקוז יבשה ברוחב של כ-15 מטר ובעומק של כ-2.5 מטר יחסית לסביבה, מדופנת בקירות תומכים משני צידיה, בערוץ צמחיה נמוכה. מצפון לחלקה יש שביל עפר ומעבר לו בית מגורים. מתחת לשביל זה עובר קו ניקוז תת קרקעי הנשפך במגלש לתעלה הנ"ל. מדרום לחלקה יש מטע זיתים . ממערב יש בית מגורים חדש.

המגרש עצמו תמוך בקירות תומכים בגובה חופשי של 1.5 – 2 מטר בערך בצדדיו הדרומי והמזרחי מעל תעלת הניקוז הנ"ל. הקירות בוצעו בשני שלבים: בשלב ראשון קיר תומך שבוצע ע"י המועצה במסגרת פיתוח ההרחבה, ובשלב השני קיר בגובה 0.5 מטר שבוצע בהזמנת מר מונס מעל ראש הקיר התחתון. הקיר בצד המזרחי מדפן את תעלת המים הנ"ל.

לפי תכניות האדריכלות שבידינו, עובי המילוי במגרש הוא 1 – 2 מטר, כאשר המילוי הגבוה יותר הוא בחלק המזרחי. לפי התוכניות שבידינו, עובי החלפת הקרקע מתחת לבסיס הגדרות בצד המערבי של המגרש (שבוצעו בהזמנת מר מונס) הוא 30 ס"מ."

כן ציין מר יוגר שהקרקע עליו הוקם הבנין הינה קרקע חרסיתית, אשר הנפח שלה משתנה באופן משמעותי בעונת יובש או בעת שהיא באה במגע עם מים. המילוי של המגרש הוא מחרסית שמנה מקומית.

בשנת 1998 היה הנתבע 3 יזם בשולי בקעת הירדן להקמת פרוייקט תיירותי גדול בים המלח. במסגרת פרוייקט זה חיפש מבנים, ומאן דהוא תיווך בינו לבין הנתבע 4. במסגרת הפרוייקט היה רעיון להקים כפר נופש. המבנה המתומן שתכנן הנתבע 4 נבחר לצורך הקמת כפר הנופש.

קלות הקמתו של המבנה המתומן מצאה חן בעיני הנתבעים 2 ו-3, והם החליטו להקים עסק לבניית בתים מתומנים. על כן, בשנת 1998 הקימו את עסקם בשם "מתומן 2000" ודאגו לכתבת פרסום בעתון.

בשנת 1998, בעקבות הכתבה בעתון, פנה התובע 1 אל הנתבעים 2 ו-3, ופתח עימם במו"מ לבניית בית מתומן. הנתבע 3 המליץ לתובע 1 על הנתבע 4 כמהנדס, וכמי שהמציא את בניית הבית המתומן. לאחר מו"מ זה היה נתק של כשנה בין התובע 1 לבין הנתבעים 2 ו-3.

ביום 3.11.1998 חתמו התובעים על הסכם עם חב' גרית יועצים בע"מ, שכאמור נמצא בשליטתו של הנתבע 4, לפיה התובעים מוסרים לחברה זו את תכנון המבנה שברצון התובעים לבנות על המגרש ואת הפיקוח העליון על ביצוע הבניה (להלן-"חוזה התכנון"). בסעיף 4 לחוזה התכנון נכתב במפורש שהעבודות שאינן נכללות בחוזה התכנון הן, בין השאר, כדלקמן: מים ביוב וניקוז, מתקני תברואה, אדריכלות נוף (פתוח וגינון) וכו'. לטענת התובעים, הם מסרו לנתבע 4 את דו"ח סקר קרקע של מר יוגר, אותו ביצע עבור המושב לקראת ביצוע ההרחבה במושב, על מנת שיכין על פיו את תכנית היסודות של הבנין.

ביום 18.2.1999 נוסדה הנתבעת 1, כאשר בעלי מניותיה היו: ענת ישראל – 50%, חב' שלאר – 25%, וחב' גרית יועצים (בשליטתו של הנתבע 4) -25%. בשנת 2000 המניות של ענת ישראל נרשמו על שם הנתבע 2, ומעט לאחר מכן רכש את המניות של חב' גרית יועצים, כך שבשנת 2000 הפך הנתבע 2 להיות בעל מניות השליטה בנתבעת 1. בהתאם לדו"ח רשם החברות מיום 10.10.02, מנהל החברה הינו מר אדוארד זורקייב, שבהתאם לעדויות הינו מהנדס בנין במקצועו. בהתאם לעדויות, הנתבע 3 עבד בנתבעת 1 כעובד, ולא היה לו כל חלק בבעלות בנתבעת 1 או בניהולה.

ביום 14.11.1999 נחתם חוזה בין התובעים לבין נתבעת 1 לפיו תבנה הנתבעת 1 את ביתם של התובעים במגרש (להלן-"חוזה הביצוע"). לפני החתימה על חוזה הביצוע הציגו התובעים לנתבעת 1 את תכניות הבניה אותן הכין עבורם הנתבע 4. על החוזה חתמה הנתבעת 1 עם חותמת וחתימה של הנתבעת 2. בחוזה נרשם בפירוש שהוא נעשה עם הנתבעת 1 ולא עם הנתבעים 2 ו-3.

לאחר חתימת חוזה הביצוע החלה הנתבעת 1 לבנות את הבנין. הנתבעת 1 מינתה מהנדס בנין בשם אדוארד, שהיה נוכח באתר הבניה, והתובעים מינו מפקח בניה מטעמם, מר סרג' פלדמן.

ביום 19.7.00, לאחר שהנתבעת 1 סיימה לבנות את הבנין ומסרה אותו לתובעים, כתבו התובעים מכתב לנתבעים 2 ו-3 שתוכנו כדלקמן:

"ברצוננו להודות לחברת מתומן 2000, ולכם בכלל, על עבודתכם ופעולותיכם בבניית הבית שלנו במושב כפר שמואל.

אנו רוצים להודות לכם על הדרכה צמודה בכל שלב ושלב בבניית הבית, ובעיקר אוזן קשבת לרצונותינו ודרישותינו המיוחדות, ובעיקר רמה מקצועית בבנייה ובהקמת הבית, כפי שבאו לידי ביטוח מצד המפקח על הבניה מטעמנו, וכן לשבח את מקצועיות צוותי העבודה, מנהל העבודה וכל אדם אחר אשר עסק בבניית הבית.

אכן יש לכם בית לדוגמא במרכז, ואנו נהיה מוכנים להמליץ על חברת "מתומן 2000" בפני כל אדם."

ממכתב זה עולה שהתובעים עקבו אחר הקמת הבית ע"י הנתבעת 1, ביקרו במגרש בעת בניית הבית, דרשו דרישות שונות, דרישות שהנתבעת 1 נענתה להן, והיתה להם ידיעה מלאה על כל הנעשה בכל שלב של הליך הבניה, כאשר היה להם ייעוץ מקצועי צמוד של מהנדס בנין מטעמם.

ביום 19.3.01 קיבלו התובעים חוות דעת של המהנדס ב. סדצקי מחברת גלאור מהנדסים ויועצים לליקויי בנייה בע"מ אודות ליקויי בנייה בבנין.

ביום 21.5.01 שלחו התובעים מכתב לנתבעת 1 ובו בקשו לבצע תיקוני שנת בדק. במכתב זה כתבו התובעים כדלקמן:

"עם תום השנה הראשונה לקיומו של הבית שלנו במושב – (שנת הבדק) זומן בתאריך 19.3.2001 מהנדס לליקויי בנייה לבחון את הנכס.

חוות הדעת הכללית שלו הייתה שהבית נבנה ברמה גבוהה, תוך הקפדה על כל הפרטים (עד כמה שניתן). יחד עם זאת נמצאו מספר דברים קריטיים הדורשים טיפול ותיקון מצד חברת "מתומן 2000" במסגרת האחריות..."

הנתבעת 1 ביצעה את תיקוני שנת הבדק, וביצעה תיקונים נוספים בהתאם לבקשת התובעים והמהנדס סדצקי. עם חלוף הזמן התברר כי בבניין קיימים סדקים שמצבם הולך ומחריף. התובעים פנו לאינג' יוגר, אשר מצא כי יש בעיה רצינית ביסודות של הבנין. על כן הגישו התובעים את תביעתם כנגד התובעים כולם.

העדויות:

מטעם התובעים העידו אינג' יוגר, המהנדס סדצקי והתובע 1, וכולם נחקרו חקירות שכנגד.

מטעם הנתבעים העידו הנתבעים 2 , 3 ו-4, וכולם נחקרו על תצהיריהם.

טענות הצדדים:

טוענים התובעים בסיכומיהם כדלקמן:

1) הנתבע 3 הינו אחד הבעלים של הנתבעת 1;

2) יש להרים את מסך ההתאגדות בין הנתבעת 1 לנתבעים 2 ו-3;

3) התביעה כנגד הנתבע 4 הינה מכוח אחריותו האישית כמתכנן;

4) מאחר והנתבעים לא התנגדו להגשת הנספחים לתצהיר העדות הראשית של התובע 1 ולא חקרו אותו על הנספחים ועל גובה הנזקים, יש לפסוק לתובע את הסכומים אותם תבע ועליהם הצהיר בתצהירו.

טוען הנתבע 2 בסיכומיו כדלקמן:

1) אין להרים את מסך ההתאגדות בין הנתבעת 1 לבינו;

2) המבנה נבנה באיכות גבוהה;

3) את מילוי הקרקע במגרש ביצעו התובעים;

4) את עבודות הפיתוח במגרש ביצעו התובעים;

5) התובע 1 בעצמו העיד שהבעיה היא באדמה שהוא מילא במגרש;

6) המהנדס פלדמן מטעם התובעים היה בעת ביצוע העבודה, כולל חפירת היסודות, והוא, כידם הארוכה של התובעים, נתן הוראות לביצוע העבודה, לרבות קיצור עומק היסודות ל-9 עד 10 מ';

7) המהנדס סדצקי העיד שהנתבעת 1 ביצעה את כל עבודות התיקונים שהורה לה לבצע, והוא אף בדק זאת.

טוען הנתבע 3 בסיכומיו כדלקמן:

1) אין להרים את מסך ההתאגדות כנגד הנתבע 3, מאחר ואינו בעל מניות בנתבעת 1;

2) לתובעים יש רשלנות תורמת רבת משמעות;

טוען הנתבע 4 כדלקמן:

1) חוזה התכנון נכרת בין התובעים לבין חב' גרית יועצים;

2) אין להרים את מסך ההתאגדות בין חב' גרית יועצים לבית הנתבע 4;

3) התובעים הפרו את החוזה עם גרית יועצים בכך שלא זימנו את הנתבע 4, כפי שהתחייבו בחוזה;

4) על הנתבעת 1 היה לקרוא לנתבע 4 וליועץ הביסוס בעת ביצוע הקידוח של היסודות, אך הם לא עשו כן. ואם היתה רשלנות מטעם הנתבע 4, דבר זה גורם לניתוק הקשר הסיבתי בין הרשלנות לכאורה של הנתבע 4 לבין הנזק;

5) התובעים התרשלו רשלנות רבתי.

דיון ומסקנות:

איכות בניית הבנין ע"י הנתבעת 1:

ממכתבי התובעים שצוטטו לעיל עולה במפורש שהנתבעת 1 בנתה את הבנין באיכות מעולה, והתובעים גם מצאו לנכון להודיע לנתבעת 1 שהן מוכנים להמליץ עליה בפני אחרים.

כפי שצויין לעיל, הנתבעת 1 עמדה בכל התחייבויותיה לביצוע תיקוני שנת בדק.

למרות תיקוני שנת הבדק, המשיכו להתגלות ליקויים בדירה, שלבסוף התברר שהם נובעים מליקויי תכנון של הנתבע 4 אודות הביסוס של הבנין והיסודות, ביחד עם פיתוח החצר במגרש שמסביב לבנין, שהיתה מעבר לתכנון הבנין על פי חוזה התכנון, פיתוח מגרש שהיתה לו תרומה רבה לליקויי השלד, עקב אי ביצוע ניקוזים מתאימים, שגרמו להגעת מים בסמוך מאד ליסודות הבנין, ואשר גרמו לתפיחת הקרקע מתחת לרצפת הבית.

אחריות הנתבע 3:

לנתבע 3 לא היה כל קשר חוזי עם התובעים. הקשר העסקי שהיה לנתבע 3 עם התובעים היה בשנת 1998, לפני הקמת הנתבעת 1. כאשר הגיעו התובעים לנתבעת 1 בשנת 1999, כשנה לאחר המו"מ להזמנת הבנין, התאגדה הנתבעת 1, שהנתבע 3 לא היה חלק ממנה. אמנם הנתבע 3 עמד בקשר עם התובעים, אך הוא עשה זאת במעמד של שכיר בנתבעת 1 ולא במעמד של מנהל או בעל מניות בנתבעת 1.

התובעים לא יכלו להצביע על סיבה סבירה כלשהי מדוע להרים את מסך ההתאגדות בין הנתבעת 1 לבין הנתבע 3, במיוחד כאשר אינו בעל מניות ומנהל בנתבעת 1.

על כן, סבור אני שיש לדחות את התביעה כנגד הנתבע 3.

אחריות הנתבע 2:

הנתבעת 1 העסיקה מהנדס בנין, אשר היה נוכח במגרש בעת העבודה, ביחד עם המפקח מטעם התובעים, המהנדס פלדמן. מר פלדמן היה ידם הארוכה של התובעים בעת הבניה, והוא זה שנתן הוראות כיצד לבנות, הוא נתן הוראות לקצר את עומק היסודות, ממנו בקשו הנתבע 2 והמהנדס מטעמה להזמין את הנתבע 4 לפני יציקת היסודות והוא סירב.

מכל העדויות עולה שהנתבעת 1 ביצעה את כל אשר ביקשו ממנה התובעים והמפקחים מטעמה.

אמנם הנתבעת 1 אינה פעילה כיום עקב כשלון עסקי, אך כשלון עסקי אינו סיבה להרמת מסך ההתאגדות בין הנתבעת 1 לבין הנתבע 2.

בנסיבות אלו סבור אני שיש לדחות את התביעה כנגד הנתבע 2.

ביסוס הבנין:

עומק הכלונסאות:

בדו"ח קרקע וביסוס מיום 3.11.08 של מר יוגר (נספח י"ז לכתב התביעה ונספח י"ט לתצהיר התובע מס' 1) מתייחס מר יוגר בסעיף 3 לליקויים במבנה ובפיתוח. וכך כותב מר יוגר בסעיף 3 הנ"ל:

"במבנה סדקים משמעותיים בקירות בתקרה ובעמודים. כמו כן, ישנה שקיעה ו/או התרוממות של הרצפה והתנתקות של אחרים מהקירות. דלתות פנימיות במבנה אינן נעות על צירן באופן מלא. ישנה רטיבות בקירות.

ישנם סדקים ושברים בקירות התומכים עצמם שמקיפים את המגרש – ישנו שבר בקיר התומך העליון (שבוצע בהזמנת מר מונס) בפינה הצפון מזרחית של המגרש ושבר נוסף בקיר התומך התחתון (שבוצע ע"י המועצה) בפינה הדרום מזרחית של המגרש. ישנה שקיעה של הפילר בחזית הבית."

בסעיף 5 לדו"ח הנ"ל מתייחס מר יוגר לגורמי הכשל ביסודות הבנין. וכך כותב מר יוגר בסעיף 5 הנ"ל:

"בכדי להציע תיקון לביסוס המבנה, יש להגדיר תחילה את גורמי הכשל, על מנת להימנע מטעות חוזרת. נראה כי הכשל הוא כתוצאה מפעילות של מילוי החרסית מתחת למבנה – החרסית משנה את נפחה בשינוי תכולת הרטיבות שלה. כאשר החרסית מתייבשת, היא מתכווצת, וכשהיא סופחת מים, נפחה גדל. כפי הנראה, שינויי הרטיבות באזור מוגברים עקב הערוץ הנ"ל בצמוד למגרש שמנקז מים בחורף, ומצד שני גורם להתייבשות מואצת של הקרקע בצדדיו בעונה היבשה.

תהליכי התפיחה של החרסית סגרו את מרווח ההפרדה בין הקרקע לרצפות וקורות היסוד, כך שהקרקע מפעילה עומסים על תחתית המבנה. סביר כי תפיחה זו גרמה לגזירה של חלק מקורות היסוד. בנוסף, כלונסאות שלא מתוכננים כנגד תפיחה כנ"ל, אינם מספקים עיגון נאות בקרקע כנגד שליפה.

כפי הנראה התרחשה גם תפיחה צידית, בסבירות גבוהה בצד המזרחי של המבנה הכוח האופקי הפועל על הכלונסאות עקב כך עלול לגרום לגזירה בחלק העליון של הכלונסאות.

תופעות התפיחה וההתכווצות במילוי החרסיתי באים לידי ביטוי גם באלמנטים השונים בפיתוח – שקיעה/התרוממות של משטחי הבטון והסדקים בקרקע שנפערו בצידם. כמו כן, נגרמו סידוק ואף שבירת הקירות התומכים, שעליהם מופעל כנראה כח רב עקב תפיחה צידית. ייתכן גם כי הקיר התחתון אינו מתוכנן לעמוד בעומס הנוסף הנובע מתוספת הקיר העליון בראשו."

בדבריו אלו של מר יוגר בולט חוסר ההתייחסות שלו להקטנת עומק הכלונסאות מ -12 מ' ל-9 מ' לערך. שתיקה רועמת זו מעידה כי במקרה זה אין כל חשיבות לקיצור עומק הכלונסאות, שכן הסיבה לבעיה בביסוס אינה נובעת מיסודות שאינם בעלי עומק מספיק, אלא מכלונסאות שלא מתוכננים כנגד תפיחה של החרסית המצויה במקום וכתוצאה ממילוי קרקע חרסיתית מתחת לרצפה.

דו"ח קרקע למגרש:

מחומר הראיות עולה שהנתבע 4 לא דרש מהתובעים לבצע דו"ח קרקע למגרש, על מנת לבדוק את סוג הקרקע, לצורך תכנון היסודות.

אלא שבתכנית רצפה שמסר הנתבע 4 לתובעים נכתב במפורש כי יש לתאם עם יועץ קרקע את קוטר ועומק הכלונסאות לעומסים קיימים וכי יש זמן את המתכנן ויועץ הקרקע בקדיחת הכלונסאות.

בעת מסירת דו"ח הקרקע למושב, פנה מר יוגר למושב בבקשה שלפני כל ביצוע קידוחים ליסודות של בנין שייבנה בעתיד, יש להזמין אותו לבדיקת הקרקע והקידוחים, ועלות הביקור הינה בסך 400 ₪ + מע"מ.

כפי שהעיד הנתבע 2, הוא והמהנדס מטעמו בקשו מהמפקח מטעם התובעים להזמין את הנתבע 4 בשעת הקידוח של היסודות ולפני יציקת הכלונסאות, אך הוא לא עשה כן.

הנתבע 4 לא היה יכול לדעת מתי התובעים בונים את ביתם, וללא הזמנה מצד התובעים לה היה יכול להגיע לביקורת. בנוסף לכך, גם הנתבעת 1 יצאה ידי חובתה להזמין את הנתבע 4 לביקורת, בעת שבקשה ממר פלדמן להזמין את הנתבע 4 לביקורת, שכן הקשר החוזי של הנתבע 4 היה עם התובעים ולא עם הנתבעת 1.

בסעיף 2 לחוזה התחייבו התובעים להזמין את הנתבע 4 לביקורים באתר הבניה, אך הם הפרו חובה זו.

אם התובעים היו מזמינים את הנתבע 4 ואת יועץ הקרקע לביקור בעת ביצוע הקידוחים, היו יועץ הקרקע והנתבע 4 משנים את תכנית הביסוס לפי סוג הקרקע שהיתה מתגלית לעיניהם בעת ביצוע הקידוחים. אז יועץ הקרקע היה רואה את הקרקע בעיניו, נותן הוראות מתאימות לענין קוטר הקידוחים, עומק הקידוחים, עמידות כלונסאות בפני עומסי תפיחה וכו'. העובדה שהמהנדס פלדמן מטעם התובעים לא הזמין את הנתבע 4, למרות שהתבקש לעשות כן, מטילה את האחריות למחדל זה על שכמו, וממילא על שכם הנתבעים.

הפיתוח בחצר הבית:

כפי שכתב מר יוגר, את מילוי הקרקע החרסיתית עליה נבנה הבית ביצעו התובעים. את פיתוח חצר הבית ביצעו התובעים באמצעות קבלן אחר. לביצוע פיתוח החצר על פי הוראות מתאימות יש חשיבות רבה, כפי שעולה מחוות דעתו של מר יוגר. למעשה, עבודות הפיתוח בחצר גרמו לרטיבות מתמדת מסביב לבית ולתפיחת הקרקע החרסיתית שמתחת לבית ומסביבו, עד כדי פגיעה בשלד הבית.

מחוות דעתו של מר יוגר עולה שאילו היו התובעים רוצים שביתם יעמוד על תילו ללא מפגעים כלשהם, היה עליהם למסור את תכנון הבית ופיתוח החצר שמסביבו לידי מהנדס או אדריכל, אשר ירכז בידו את בניית הבית ופיתוח החצר, שכן הקמת בית במקום בו מצוי המגרש וסוג הקרקע שיש במגרש, מחייבת הקמת צוות יועצים שיעבדו בהרמוניה, על מנת לפתור את כל הבעיות ההנדסיות והמקצועיות הסבוכות בבניית בנין במקום מעין זה.

מכל חומר הראיות שהוצג בפני עולה שהתובעים אמנם מינו מפקח בניה לבניית הבית, אך הם העדיפו לקחת בעלי מקצוע שונים לכל עבודה שהיא, בלי שיהיה בעל מקצוע אחד שירכז את כל העבודות במגרש, לאחר איתור הבעיות שיכולות להתעורר בבניית הבנין במקום בו הוא נמצא. בכל אופן, המהנדס פלדמן, שהיה המפקח מטעם התובעים, יכול היה לדעת זאת, וממילא גם התובעים יכלו לדעת זאת ולפעול בהתאם.

אחריות הנתבע 4:

לאור כל האמור לעיל, סבור אני שהעובדה שהתובעים לא זימנו את הנתבע 4 בהתאם לאמור בתכנית הרצפה (מוצג נ/4) ובהתאם לאמור בחוזה התכנון, גורמת לניתוק הקשר הסיבתי בין מעשיו של הנתבע 4 לבין הנזק שנגרם, מהסיבות שציינתי לעיל.

אחריות הנתבעת 1:

מאחר והנתבעת 1 ביצעה את כל אשר התחייבה, ועובדיה ביקשו מהמפקח מטעם התובעים לזמן את הנתבע 4, הרי שגם הנתבעת 1 אינה אחראית לנזקי התובעים.

הערות לסיום:

מפליא הדבר שהתובעים לא צירפו לתביעתם כנתבע את מר פלדמן, אמנם התובע 1 העיד שגרושתו של מר פלדמן אמרה שהוא לא בארץ, אך לא עשה מאומה על מנת לוודא מידע זה.

ביום 22.11.1998 שלח מר יוגר לחברה לפיתוח גזר בע"מ הודעת פקס. כדלקמן:

"הנדון: פיקוח עליון על ביצוע יסודות לבתים

פרוייקט הרחבה – כפר שמואל

1. בפרוייקט הנדון החלו בבצוע קדוחי בסוס.

2. מנסיון העבר עולה שאנשים אינם מודעים בצורך בפקוח עליון על ביצוע יסודות, דבר היכול לגרום לבצוע לקוי ונזקים עתידיים.

3. אבקשך לידע את ועד האגודה של מושב כפר שמואל כדי שיפיצו מידע זה בין הבונים.

4. בקור פקוח עליון למגרש כולל דוח פקוח עליון יעלה 400 ₪ + מ.ע.מ.

5. ללא הפקוח העליון דו"ח הבסוס הוא סקר כללי בלבד שאינו יכול לצפות את מכלול הבעיות באופן פרטני."

לא ידוע האם החברה לפיתוח גזר בע"מ מסרה מידע זה לוועד המושב, והאם וועד המושב מסר מידע זה לתובעים.

בנוסף, התובעים לא צירפו לתיק בית המשפט את תכניות העבודה שמסר להם הנתבע 4 ואת החישובים הסטטיים לפיהם הכין את תכנית היסודות והשלד, על מנת לדעת מה בדיוק תכנן הנתבע 4 בבנין, מה היו תכניות הקונסטרוקציה, הכוללות את תכנית היסודות ותכניות השלד. בענין זה רב הנסתר על הגלוי.

סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעים.

בנסיבות הענין כל צד יישא בהוצאותיו

ניתן היום י"א אלול ה'תשס"ח – 11 בספטמבר 2008 בהעדר הצדדים ובאי כוחם.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשם עם אישור מסירה.

___________________

זכריה ימיני, שופט