ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רביבי ואח' נגד בוזגלו :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום רחובות

בתיק עיקרי: א 001368/08

בפני כבוד השופטת נירה דסקין - סגנית נשיא

תאריך:

11/09/2008

בעניין:

1. מתי רביבי

2. מתי- אבטחת איכות ובטיחות בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד

שרית חודרה

המבקשים

נגד

הרצל בוזגלו

ע"י ב"כ עוה"ד

סיגל עזרן שרעבני

המשיב

החלטה

בפני בקשה לסילוק תביעה על הסף מחמת התיישנות, שיהוי, העדר עילת תביעה והעדר יריבות.

1. עניינה של תובענה זו היא בתביעה כספית בסך -.69,618.25 ₪ כנגד הנתבע שהנו מנהל ובעליה של הנתבעת 2. התביעה הוגשה לבית משפט השלום אשר בקריית גת. טענת התובע בקליפת אגוז היא כי הנתבע קיבל מידיו עבודות הדפסה בהיקפים גדולים ולא שילם עבורן.

2. ביום 9/1/2008 הוגש כתב הגנה המכחיש מכל וכל את טענות התובע ובמקביל הוגשה בקשה לסילוק על הסף לכבוד השופטת נחמה נצר מבית משפט השלום בקריית גת.

3. ביום 9/4/2008 נתנה כבוד השופטת נצר החלטה מפורטת בה היא קובעת בהאי לישנא:

"... הבקשה להורות על העברת הדיון לבית המשפט המוסמך מתקבלת והנני להורות על העברת הדיון בתובענה לבית המשפט המוסמך, הוא בית משפט השלום ברחובות.

בית המשפט הנעבר יידרש, ככל שימצא לנכון לטענות הסף הנוספות שעוררו הנתבעים...".

4. נוכח החלטת כבוד השופטת נצר הוריתי למבקש להודיע עמדתו ביחס לעילות בבקשת הסילוק המקורית. המבקש הודיע כי הוא עומד על בקשתו לסילוק על הסף.

5. למבקש מספר טענות המצדיקות לדידו סילוק התביעה על הסף:

א. התיישנות עילת התביעה, השתק ושיהוי: לטענת המבקש עבודות הדפוס שבוצעו לטענת המשיב הנן בנות למעלה מ-9 שנים מכאן שהתביעה התיישנה. יתרה מכך למבקש נגרם נזק ראייתי בשיהוי רב בהגשת התביעה (ראו סעיפים ב' ו-ג' לבקשה).

ב. העדר עילה וכן העדר יריבות כנגד המבקש מס' 1: לטענת המבקש 1 העובדה ששמו שורבב לתביעה מהווה ניסיון לגרור אותו להליכים המשפטיים רק בשל היותו מנהל המבקשת 2 (סעיף ד' 20 לבקשה). לדברי המבקש 1 הוא לא הזמין את העבודות נשוא כתב האישום, לא ערב לתשלום בגין העבודות ולא התקשר עם המשיב בהסכם ולפיכך על הזמנות העבודה נרשם שם מזמין אחר (סעיף ד' 21 לבקשה). זאת ועוד לטענתו לא פורטה עילת התביעה כנגד הנתבע 1 ואף לא מולאו התנאים להרמת מסך ההתאגדות (סעיפים ד' 22-23 לבקשה).

ג. העדר עילה וכן העדר יריבות כנגד המבקשת מס' 2: הטענה העולה בעניין זה היא כי המבקשת 2 לא התקשרה עם המשיב לא ערבה לעסקה ושימשה אך רק כמתווכת בעסקה עם "אינטל" (סעיף ה' 26 לבקשה).

6. המשיב מתנגד לבקשה:

א. באשר לטענות ההתיישנות והשיהוי מציין המשיב כי הוא התחשב במבקש אשר סעד את אשתו שנפטרה ברבות הימים ואשר מאוחר יותר חלה בעצמו (סעיפים 3-4 לתגובה). לטענת המשיב בשנת 2005 הגיע עם המבקש לכלל הסכמה לפיה החוב ישולם בתשלומים חודשיים (סעיף 5 לתגובה) ואף פנה אל מנכ"ל אינטל על מנת שיסייע בידו לגבות את החוב אולם גם ניסיון זה עלה בתוהו (סעיף 6 לתגובה).

לטענת המשיב כתב ההגנה מלמד כי אכן התקיימה שיחה בינו לבין המבקש בשנת 2005 באשר לדרישת התשלומים וממועד זה משהיה ברור כי המבקשים לא מתכוונים לשלם החל מרוץ ההתיישנות (סעיף 8 לתגובה). משמע מרוץ ההתיישנות החל משנת 2005 ועל כן אף טענת השיהוי דינה להידחות.

ב. באשר לטענות העדר עילה ויריבות מציין המשיב כי דברי המבקש בבקשה עומדים בסתירה לדבריו בכתב ההגנה (סעיפים 9-10 לתגובה) וממילא אינם מתיישבים עם גרסת המשיב.

ג. היריבות והעילה כנגד כל אחד מהמבקשים נובעים מכך שהמבקש 2 הנו הבעלים ומנהל המבקשת 2 ופנה בשם המבקשת 2 לקבלת העבודות (סעיף 11 לתשובה). לטענתו יש לבית המשפט סמכות לייחס חוב של המבקשת 2 למבקש 1 (סעיף 12 לתגובה).

7. בתשובה לתגובה מעלים המבקשים ביתר פירוט את הטענות המצדיקות לדידם סילוק התביעה על הסף מהטעם שהתביעה התיישנה:

לטענתם בסיס התובענה הוא בעבודות דפוס שבוצעו בין ה-29/10/1998 ועד ה-3/5/1000.

עוד מוסיפים המבקשים וטוענים כי לא ניתן לקבל את הטענה לפיה עילת התביעה נולדה רק לאחר שהמבקשים לא קיבלו את דרישת המשיב לתשלום היינו משנת 2005 שהרי פרשנות מרחיבה מעין זו תייתר את מרוץ ההתיישנות ותהווה פגיעה בתקינות חיי המסחר (סעיפים 7,8 לתשובה לתגובה).

באשר לטענות העדר יריבות ועילה חוזר המבקש על עיקר טענותיו מן הבקשה הראשונה ובקליפת אגוז מציין כי המבקשים לא הזמינו את העבודות ואין מדובר במקרה המצדיק הרמת מסך (ראו סעיפים 17-25 בתשובה לתגובה).

דיון ומסקנות

8. פרק ח' בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מסדיר את הסוגיה של סילוק על הסף. תקנה 100 קובעת כך:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה: (1) אין הכתב מראה עילת תביעה (2) נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית (3) שוויו של נושא התובענה נישום בחסר והתובע לא תיקן את הכתב תוך הזמן שנקבע לכך (4) שולמה אגרה בלתי מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך הזמן שנקבע לכך".

תקנה 101 מורה כך:

"(א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה: (1) מעשה בית דין (2) חוסר סמכות(3) כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע.

(ב) לא ייעתר בית המשפט או הרשם לבקשת דחייה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את העניין לבית המשפט או לבית-דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט".

9. בהתאם לפסיקה סעד סילוק על הסף ניתן במשורה שהרי משמעותו הנה סגירת דלתות בית המשפט בטרם החל דיון בתביעה ראו דברי כבוד השופט ד. לוין בע"א 335/78 יוסף שלתיאל נ' אריה שני ואח', פ"ד לו(2) 151, בעמודים 155-156:

"המדובר בסעד מרחיק לכת מאוד, שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי בפני תובע, המבקש לעבור את הסף, להשמיע את ראיותיו ולשטוח את טענותיו לפני השופט היושב לדין. לפיכך, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה כזו, עליו לנהוג זהירות יתרה...".

10. ראשית תבחן עילת ההתיישנות שהרי אם זו תתקבל אזי מתייתר הדיון ביתרת העילות הנטענות לסילוק על הסף.

להלן הסעיפים העשויים להיות רלוונטיים לענייננו בחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"):

2. טענת התיישנות

"תביעה לקיום זכות כל שהיא נתונה להתיישנות, ואם הוגשה תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע טענת התיישנות, לא יזדקק בית המשפט לתובענה, אך אין בהתיישנות בלבד כדי לבטל את הזכות גופה".

5. הזמן להתיישנות

"התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן-תקופת ההתיישנות) היא –

בשאינו מקרקעין - שבע שנים...".

6. תחילת ההתיישנות

"תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה".

7. תרמית ואונאה

"היתה עילת התובענה תרמית או אונאה מצד הנתבע, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעה לתובע התרמית או האונאה".

8. התיישנות שלא מדעת

"נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה".

11. כאמור המבקש אשר מכחיש כל קשר להזמנה וקבלה של עבודות ההדפסה מדגיש כי אף אם תתקבל גרסת המשיב התיישנה התביעה כנגדו הואיל ומדובר בהזמנות עבודות מלפני למעלה מ-7 שנים.

עיון בכתב התביעה מעלה כי הזמנת עבודת ההדפסה המאוחרת ביותר נעשתה ביום 3/5/2000 ואילו כתב התביעה עצמו הוגש לבית המשפט ביום 10/5/2007. המסמכים המצורפים לכתב התביעה הנם 10 הזמנות עבודה ותעודות משלוח הנושאות את השם אינטל לעיתים בצרוף שם פרטי עד שנת 1999 וכן הזמנת עבודה ותעודת משלוח עם תאריך שאינו ברור דיו הנראה מקושקש. משמע שעל פניו העבודות אשר לא התקבלה תמורתן התיישנו.

לעניין סוגית ההתיישנות אין המשיב טוען כי נעשו עבודות או הזמנת עבודות בתאריכים מאוחרים לאלו שצורפו לכתב תביעתו אלא הוא מפנה לסעיף 6 לחוק ההתיישנות. לטענתו מרוץ ההתיישנות החל ביום שבו נודעה לו עילת התביעה. לטעמו לא חלפה תקופת ההתיישנות הואיל ולא נקבע "מועד ספציפי לתשלום" (ראו סעיף 2 לתגובתו).

בנוסף ולטעמו כל אימת שלא שילם המבקש בפועל עבור העבודות חרף דרישות התשלום בחלוף שנה מהזמנת העבודות לא תמה תקופת ההתיישנות. זאת ועוד דרישות התשלום לרבות מכתב בכתב ידו למנכ"ל אינטל קטעו את מרוץ ההתיישנות ולפיכך יש למנות את תקופת ההתיישנות משנת 2005 במהלכה לטענתו היתה הסכמה בין הצדדים לעניין תשלומים חודשיים. וכלשונו "בעת הזו משלא קויימו התחייבויות המבקשים וכן משהיה ברור כי, אין בכוונתם למלא אחר התחייבויותיהם כלפי המשיב, התגבשו יחד על העובדות המהותיות המזכות את המשיב בקיום החיוב כלפיו" (סעיף 7 לתגובה).

אינני סבורה כי סעיף 6 לחוק ההתיישנות עומד לצד המשיב בעניין דנא שהרי אף מכתב התביעה, התשובה והתגובה לבקשה שבפני מציין המשיב כי העובדה שהתמהמה בהגשת התביעה נבעה מכך שהתחשב במצבו הרפואי של המבקש ואשתו. משמע שכל אותם שנים ידע המשיב מהי עילת התביעה אולם התחשבותו במבקש היא שמנעה ממנו הגשת תביעה בזמן.

יתרה מכך אף לגופו של עניין אינני סבורה כי העובדה שלא נקבע מועד מסוים לתשלום היא היא העוצרת את מרוץ ההתיישנות: מדובר בעבודות הדפסה שלטענת המשיב סופקו, התאריכים ידועים ואינם נכנסים למסגרת הזמן המוגדר לתביעה ודי בכך. בהקשר זה יצוין כי אף אם אקבל את גרסת המשיב במלואה לפיה שב וחזר ופנה אל המבקש בדרישות תשלום לאורך כל השנים עדיין סבורה אני כי היה עליו לתבוע אותו בטרם חלפו אותן 7 שנים להגשת תביעה. אינני סבורה כי המשיב סיפק ולו הסבר חלקי לשאלה מדוע השתהה עם תביעתו. הטענה לפיה חס או התחשב במבקש אינה מסברת את אוזניי. לעניין זה ראוי להאמר כבר עתה כי מכתב ההתראה שנשלח ביום 15/4/2007 מאזכר את הטענות בדבר פניות מרובות בדרישות תשלום אל המבקש אך אינו מתייחס לטענה לפיה נעשה הסדר תשלומים עם המבקש בשנת 2005 ואף לא סופק ולו שמץ של ראיה לאותן פניות חוזרות ונשנות להן טוען המשיב וכן לאותו הסדר תשלומים לכאורה. עוד יש להדגיש כי הפניה במכתב למנכ"ל אינטל הנה בכתב יד וללא אישור מסירה או שליחת דבר דואר.

לא מצאתי הסבר מדוע בשלב זה לא טרח המשיב והגיש תביעה כנגד המבקש שהרי עולה מנוסח המכתב כי המשיב נואש מפניותיו אל המבקש.

בנוסף המשיב לא טען כי עילת התובענה הנה תרמית או הונאה המצדיקות כי תקופת ההתיישנות תחל ביום בו נודעה לו התרמית או ההונאה (כעולה מסעיף 7 לחוק ההתיישנות). המשיב גם לא טוען כי נעלמו מעיניו העובדות המהוות את עילת התביעה (ראו סעיף 8 לחוק ההתיישנות) שהרי לטענתו פנה שוב ושוב למבקש בדרישות תשלום אולם לא תבע בשל התחשבות במבקש.

בתי המשפט לא ימהרו לנעול את דלתותיהם בפני תובעים וראו לעניין זה דברי כבוד השופט גולדברג בע"א 4600/91 דבורה מוסקוביץ נ' הבנק הבינלאומי הראשון פ"ד מח(3), 455 ,עמודים 458-459:

"בהשתמשו בכוח למחוק תביעה מחמת חוסר עילה... חייב בית המשפט לנהוג משנה זהירות... ולפיכך, מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו" (י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה ששית, 1991) עמוד 365) אולם, מקום בו מוכח כי התביעה התיישנה, כבענייננו, שומה על בית המשפט לדחותה על הסף".

אף בענייננו מדובר במקרה של התיישנות מובהקת וקפיאה על השמרים. לא מצאתי כי עלה בידי המבקש להיאחז בדבר מה המסייע בידו לעצור את מרוץ ההתיישנות. כעולה מן האמור הנסיבות האופפות אינן מזכות את המשיב, עם כל הצער, להיכנס לשערי בית המשפט, ולפיכך אני מורה על דחיית התובענה מחמת התיישנותה.

בנסיבות אלו איני מוצאת צורך להידרש ליתר הטענות של המבקש.

המשיב ישא בהוצאות ושכר טרחה בגין הבקשה שבפני בסך כולל של -.2,500 ₪ + מע"מ.

הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום י"א באלול, תשס"ח (11 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

____________________

נירה דסקין, שופטת

סגנית נשיא

001664/08בשא133חלי