ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ"י נגד ליאור אוסקר :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום ראשון לציון

בש 006611/08

בתיק עיקרי: 002138/

בפני:

כב' השופטת איטה נחמן

תאריך:

11/09/2008

בעניין:

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד

מורן בן דוד

המבקשת

נ ג ד

ליאור אוסקר - הובא ע"י שב"ס

ע"י ב"כ עו"ד

יצחק אורן

המשיב

החלטה

1. בפני בקשה לעיון חוזר.

2. כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו אחד עשר אישומים, שעניינם סחר בסם מסוכן, עסקה אחרת בסם, התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, גניבה והיזק בזדון.

3. בית המשפט (כב' השופט ארניה) הורה על קבלת תסקיר בעניינו של המבקש שיבחן את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר. בשל העיצומים נדחו הדיונים לא אחת, ובשל כך ובהעדר חלופה, הסכים המבקש למעצרו עד תום הליכים, תוך שמירת זכותו להגיש בקשה לעיון חוזר בהתקיים חלופת מעצר ראויה אחרת.

4. בדיון שבפני עתר ב"כ המבקש לשלוח את המבקש לקהילה טיפולית והפנה לבש"פ 6990/08, שם בית המשפט שחרר לחלופת מעצר בקהילה טיפולית, על אף שהמשיב לא החל בהליך גמילה טרם מעצרו, כאשר הדבר נובע לטעמו מדינמיקה שנוצרה במהלך ניהול הדיונים בבקשה למעצר עד תום ההליכים, וכאשר נוצרה צפיות מסוימת מצד המבקש להשתחרר. לדברי המבקש מסר על רצונו להיגמל בפגישה שנערכה עם קצינת המבחן, ולפיכך, עתר לקבל תסקיר מעצר בעניינו.

5. ב"כ המשיבה טענה כי מעשיו של המבקש מלמדים על רמת מסוכנות גבוהה ביותר, ועל כן המבקש שבפנינו אינו עונה על הקריטריונים להחלת החריג. עוד טענה כי התיק העיקרי החל להתנהל ואף קבועים עוד שני מועדים לחודש זה. עוד הוסיפה וטענה כי באם אכן כוונותיו של המבקש כנות מדוע לא העלה את בקשתו זו להליך גמילה כבר בדיון המעצר הראשון, הרי היום אנו כ- 5 חודשים וזו הפעם הראשונה שעולה טענה זו. לסיכום, טענה שיש להשאיר את ההחלטה הקודמת על כנה ומקומו של המבקש להשאר מאחורי סורג ובריח. הפנתה להלכת בית המשפט העליון שראוי שהליך גמילה ייעשה בשלב גזירת הדין למעט מי שהחל בהליך הגמילה עובר לעשיית העבירות וכי יש פוטנציאל גבוה להצלחה בהליך זה, כפי שנקבע בבש"פ 625/07. ב"כ המבקשת טענה כי עיון בחומר החקירה בעניינו של המבקש מגלה תמונה ברורה של מי שעיסוקו בסחר בסמים ובעבירות רכוש. המבקש פעל בצורה דומיננטית ועצמאית תוך שהוא יודע בכל פעם לאתר גורם אשר ממנו ניתן לרכוש סם ללקוחותיו, בקי בסוגי הסם, שמותיהם ומחיריהם. כמו גם, הפנתה לעברו הפלילי המכביד של המבקש שכחוט השני עובר בו העיסוק בסמים, גם בשנת 2004 נגזר על המבקש 18 חודשי מאסר בגין עבירות דומות ואף ניתן תסקיר בעניינו, לפיו, המבקש לא שיתף פעולה עם שירות המבחן ואף סירב למסור בדיקות שתן, על כן נקבע שם כי המבקש אינו בשל להיעזר במסגרת טיפולית וכי אין בו כוחות ורצון לערוך שינוי בחייו. גם בשנת 2005 חזר המבקש והורשע בביצוע עבירות דומות.

6. בעבירות של סחר בסם מסוכן ההלכה היא כי בהעדר נסיבות מיוחדות, יש להורות על מעצרו של מי שעוסק, לכאורה, בסחר בסמים.

7. בפני בקשה לשקול את שחרורו של המבקש למסגרת טיפולית לגמילה מסמים. בהלכת חסדאי [בש"פ 625/07 שמואל לוי חסדאי נ' מדינת ישראל תק-על 2007 (1),2047] נקבע:

"ככלל, אין הליך כזה מתאים לשלב המעצר, ומקומו הוא במקרים המתאימים בשלב ריצוי העונש; סטייה מכלל זה אפשרית במקרה חריג שבו החל הנאשם בהליך גמילה טרם ביצוע העבירה בגינה נעצר, והליך זה מצביע על הצלחה, או מקום שקיימת ערובה מספקת אחרת להצלחת ההליך לאור תנאים מוכחים המצביעים על הסתברות גבוהה כזו. רק בהתקיים מצבים חריגים כגון אלה, יטה בית המשפט לקבל מסלול גמילה כחלופת מעצר אפשרית בטרם סיום המשפט. הטעמים לגישה זו הובהרו בפסיקה, והם מתבססים על שניים: ראשית, הצורך בהגנת שלום הציבור מנאשם שהחשש ממסוכנותו המובנית עקב התמכרותו לסמים הוא ישיר ומיידי, באופן שגם החזקתו במוסד גמילה סגור אינה עשויה בהכרח לענות על מסוכנות זו. שנית, שילוב נאשם בשלב המעצר בהליך גמילה, אך על סמך הבעת רצונו לכך, הינו מוקשה משתי בחינות: ראשית, קיים חשש כי הבעת הרצון אינה אמיתית וכנה אלא מונחית מכוונה למנוע את גזירת המעצר - מצב העלול להוביל לכשלונו של הנאשם בהליך הגמילה, ולהשקעת משאבים ציבוריים רבים בהליך יקר שיימצא הליך סרק. שנית, גם מקום שרצון הנאשם בגמילה הוא אמיתי וכן, בטרם הועמד למבחן כלשהו בהליך גמילה, יכולתו האובייקטיבית לעמוד בנסיון זה טרם נבחנה".

גם בבש"פ 621/08 סימונדייב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.1.2008). נקבע כי:

"שיקוליו של בית המשפט בעניין זה יכללו, בין היתר, את מידת מסוכנותו של הנאשם, את סיכויי הצלחת הטיפול ואת השאלה האם רצונו של הנאשם להתחיל בטיפול הינו רצון כן ואמיתי או שהוא נועד להתחמק משהות במעצר"

על כן, גם אם אניח כי כוונותיו של המבקש להיגמל כנות הן עדיין צריך הוא לעבור את משוכת ה"מסוכנות", ואת זו המבקש שבפני אינו עובר. אני קובעת כי במעשיו של המבקש ישנה מסוכנות רבה שגם שהותו במוסד גמילה לא תאיין אותה.

  1. סיכומו של דבר, לא מצאתי כי נתקיימו במבקש נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מהכלל בדבר מעצרו של מי שעוסק בסחר בסמים, בפרט לאור מסוכנותו. משכך, איני סבורה כי יש מקום לשקול חלופת מעצר כל שהיא, אך אם יחפוץ המבקש להיגמל יוכל לעשות זאת במסגרת ריצוי העונש.

9. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לעיון חוזר ומותירה על כנה את ההחלטה המורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו בת.פ 2138/08 של בית משפט השלום בראשון-לציון.

ניתנה היום י"א באלול, תשס"ח (11 בספטמבר 2008) במעמד הצדדים.

איטה נחמן, שופטת