ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גזאוי זיאד נגד המל"ל :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

בל 002947/08

בפני:

כב' השופטת ורד שפר, נשיאה

נציג ציבור (עובדים(: מר גבעתי בן יוסף

נציג ציבור (מעבידים): מר דן מיבר

24/09/2009

בעניין:

גזאוי זיאד

ע"י ב"כ עו"ד

אמיל זועבי

התובע

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

מהלשכה המשפטית

הנתבע

פסק דין

1. התובע פנה לנתבע וביקש להכיר בליקוי שמיעה וטינטון מהם הוא סובל, לטענתו, כנובעים מתנאי עבודתו בחשיפה לרעש מזיק.

2. תביעת התובע נדחתה לאור הוראות סעיף 84א' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"), הקובע כדלקמן -

"(א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);

(2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;

(3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:

(א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);

(ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.

(ב) רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:

(1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;

(2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;

(3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית".

3. מטעם ב"כ הנתבע הוגשה הודעה בה הובהר כי, עיקר המחלוקת בתיק הינה קיומם של התנאים שבסעיפים 84א(א)(2) ו84א(ב)(3) לחוק.

לפיכך, הוצע כי תחילה ימונה מומחה רפואי לעניין המחלוקת העומדת בבסיס סעיף 84א(א)(2) לחוק, הצעה אליה הצטרף ב"כ התובע.

4. ביום 06.05.09 מונה דר' דן ניר כמומחה רפואי מטעם בית הדין, והוא התבקש להשיב על השאלה הבאה -

האם כושר שמיעתו של התובע פחת בשיעור של 20 דציבל בתדירויות הדיבור לפחות, בכל אחת מהאוזניים?

5. בחוות דעתו השיב דר' ניר בשלילה לשאלה הנ"ל, לאמור -

"לא. במסמכים שהועברו אליי היו 4 בדיקות שמיעה מכון "סונק סנטר" ובדירה אחת ממכון "כל". צילום של שלוש הבדיקות האחרונות מצורף. בשלוש מהבדיקות ב"סונק סנטר" ובבדיקת מכון "גל" סף השמיעה הממוצע להולכת עצם בתדרי הדיבור טוב מ-20 ד"ב, לפחות בצד אחד:

ב- 4/03 - 18 ד"ב מימין ו-15 ד"ב משמאל.

ב- 5/04 - 22 ד"ב מימין ו-17 ד"ב משאמל.

ב- 12/07 - 22 ד"ב מימין ו-15 ד"ב משמאל,

ובבדיקת מכון "גל" מ-7/08 - 18 ד"ב דו צדדית.

רק בדיקת "סונק סנטר" מ- 5/08 מראה כושר שמיעה דל 22 ד"ב דו צדדית, אולם ממצא זה חורג מתוצאות ארבע הבדיקות האחרות ולכן אין לקבלו".

6. לבקשת ב"כ התובע הופנו למומחה הרפואי שאלות ההבהרה הבאות -

א. כיצד הינך מסביר את ההבדלים והשינויים בין תוצאות בדיקות השמיעה שנערכו לתובע בשנת 2007 לאלו שנערכו לו בשנת 2008?

ב. האם הינך מסכים כי קיים חוסר דיוק בכל בדיקות השמיעה שנערכו לתובע ואשר עליהן ביססת את חוות דעתך?

ג. האם הינך סבור שיש מקום לבדוק את התובע על ידיך ולהעריך את מצבו נכון להיום?

ד. האם לדעתך, לאור ההבדלים בתוצאות בדיקות השמיעה שעמדו בפניך ובמיוחד בדיקת השמיעה מחודש 05/08, יש מקום להפנות את התובע לבדיקות שמיעה נוספות?

7. על השאלות הנ"ל השיב המומחה כדלקמן -

"א) אינני רואה צורך להסביר "הבדלים ושינויים" בין תוצאות בדיקות השמיעה מכיוון שאינני מתרשם שהיו כאלה. ה"הבדלים" בין בדיקות השמיעה הינם בתחום סטיית המדידה המקובלת בבדיקותאלו. ה"תנודתיות" בסף שמיעה ממוצע להולכת עצם בתדרי הדיבור לגבי ארבע (!) מתוך חמש הבדיקות שנדונו היתה בטווח סביר ביותר של 4 ד"ב מימין (בין 18 ל-22 ד"ב) ו-3 ד"ב משמאל (בין 15 ל-18 ד"ב). רק בבדיקה מ-5/08 חרג הסף הממוצע משמאל (22 ד"ב) מעבר לתחום שהראו שלוש הבדיקות שקדמו לה והבדיקה האחת שאחריה, ולכן התייחסתי אליה כשונה, כלומר בלתי מדוייקת.

ב) כמפורט בתשובה הקודמת, רק לגבי הבדיקה מ-5/08 אני מסכים שאינה מדוייקת, ולכן לא קיבלתי את תוצאותיה. מן הסתם, ביססתי את חוות דעתי על אותן בדיקותשמיעה עליהן ביסס התובע את תלונותיו.

ג) לא. עניינה של התביעה הינה מצבו השמיעתי של התובע, ועל מצב זה אני למד מבדיקות השמיעה שצורפו לתביעה. בדיקתו אצלי לא תשפיע על המידע שיש לי לגבי מצבו השמיעתי.

ד) לא. התביעה הסתמכה על בדיקות השמיעה שעמדו לרשות התובע ושאותן הציג בפני בית המשפט כסיבה לפנייתו. ארבע מתוך חמש הבדיקות שבתיק, ובכללן שלוש בדיקות שבוצעו מטעם התובע, מעידות על שמיעת דיבור טובה מ-20 ד"ב, לפחות משמאל. בהשוואת ארבע (4!) בדיקות שמיעה החוזרות על עצמן בגבולות סטיית המדידה המקובלת, לבדיקה בודדת אחת שבוצעה מטעם התובע בסמוך למועד הגשת התביעה והחורגת מן הארבע החארות, אין לי ספק שיש לקבל את התוצאה החוזרת על עצמה ולא את התוצאה הבודדת החריגה. לכן אין מקום להפנות את התובע לבדיקות שמיעה נוספות".

8. הצדדים נתבקשו בהודעה מיום 24.08.09 להודיע לבית הדין מה עמדתם בתביעה בהתייחס לחוות הדעת ו/או התשובות לשאלות ההבהרה, או שיש בדעתם להגיש סיכומים, כן צוין בהודעה שחוסר תגובה יחשב שאותו צד אינו מעוניין להוסיף על הסיכומים שהוגשו, והוא מסכים למסקנה העולה מחוות דעתו של המומחה, ולמתן פסק דין בהתאם.

9. איש מהצדדים לא הודיע מאומה בעקבות אותה הודעה.

10. אין חולק כי על פי קביעת המומחה כעולה מחוות דעתו, הרי ששמיעתו של התובע לא פחתה בשיעור של 20 דציבל בתדירויות הדיבור לפחות, בכל אחת מהאוזניים, כנדרש בסעיף 84א(א)(2) לחוק.

בעבל 188/08 המוסד לביטוח לאומי נגד דוד אלון והליכים אחרים, ניתן ביום 12.11.08, נאמר כי "מבחן הפחתת השמיעה בשיעור של 20 דציבל בתדירויות הדיבור, הינו מבחן סף טכני פורמאלי שנועד לסנן מבין התביעות להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה, את אלו שלקוי השמיע בהן הינו פחות מ – 20 דציבל בכל אחת מהאוזניים".

לפיכך, ככל שנקבע, כאמור, כי ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע אינו מגיע לכדי 20 דציבל בתדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים, אין רלבנטיות להמשך בחינת יתר תנאי סעיף 84א' לחוק.

11. משכך, לא נותר אלא לדחות בשלב זה את התביעה שבפנינו.

למותר לציין, כי אין בקביעה זו כדי לחסום את הדרך בפני התובע להגיש תביעה חדשה, ככל שירצה בכך וככל שיחול שינוי במצבו בכפוף להוראות הדין.

12. בנסיבות העניין, בהתחשב בכך שמדובר בתובענה מתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

13. כל צד רשאי להגיש ערעור על פסה"ד לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום ו' בתשרי, תש"ע (24 בספטמבר 2009) בהעדר הצדדים.

___________________ ______________ _______________

ורד שפר, שופטת נציג ציבור (עובדים) נציג ציבור (מעבידים)

נשיאה



מעורבים
תובע: גזאוי זיאד
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: