ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ניו בסט חברה לרכב בע"מ נגד עיריית אילת ואח' :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים

בשא 08024/08

בשא 05657/08

הפ 000530/08

לפני:

כב' השופט עודד שחם

11/09/2008

בעניין:

ניו בסט חברה לרכב בע"מ

המבקשת

נ ג ד

1. עיריית אילת

2. שוהר שירותי חניה בע"מ

המשיבים

החלטה

בפניי בקשה לסילוק על הסף.

1. החלטה זו ניתנת בלא תגובה של המבקשת לתגובת המשיבה, וזאת לאחר שהוגש אישור מסירה המלמד על כך שהמבקשת קיבלה את תגובת המשיבה, ואת החלטת בית המשפט, ולא הגישה תגובה לתגובה.

2. התובענה היא לפסק דין הצהרתי, לפיו אין לתובעת, חברת ניו בסט חברה לרכב בע"מ (להלן – ניו בסט), חוב כלפי הנתבעים או מהם הנובע מדו"חות חנייה. הנתבעות הן עיריית אילת (להלן – העירייה), ושוהר שירותי חנייה בע"מ. מן התובענה עולה, כי החובות נשוא הבקשה נובעים מקנסות עירוניים בשל עבירות חנייה, וכי המדובר בעבירות פליליות אשר בסמכות בית המשפט לעניינים מקומיים. התובעת היא חברה להשכרת רכב, ולטענתה ביצעה הסבת דו"חות על שם השוכרים אשר החזיקו במכוניות בעת ביצוע העבירות. התובעת טוענת, כי החוב הנובע מקנסות אלה הוא עניין אזרחי, אשר מצוי בסמכותו של בית המשפט. בבקשה שבפניי לסילוק על הסף נטען, כי לבית המשפט אין סמכות מקומית ועניינית לדון בתביעה.

3. (א) סמכות מקומית. לעניין זה טוענת המבקשת, היא העירייה, כי מדובר בתובענה אשר עניינה הטלת קנס על ניו בסט בגין ביצוע עבירות חניה בניגוד לחוק עזר עירוני בדבר העמדת רכב וחנייתו בעיר אילת. לכן, ככל שבית משפט אזרחי מוסמך לדון בתובענה, הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט לעניינים מקומיים באילת.

(ב) אין לניו בסט טענה של ממש בדבר סמכות מקומית ככל שהדברים אמורים בעירייה. בכל הנוגע לסמכות נגד הנתבעת 2, טוענת ניו בסט כי זו מנהלת הליכי גבייה עבור מספר רשויות מקומיות ופועלת ממקומות רבים בארץ כולל באזור ירושלים. עוד נטען, כי הליכי הגבייה נשוא התביעה בוצעו אצל המשיבה שמשרדיה בירושלים. לכן, לטענת ניו בסט, לבית המשפט קיימת סמכות מקומית.

(ג) טענות ניו בסט בנקודה זו אינן נתמכות בתצהיר ערוך כדין. ממילא, לא הונחה תשתית עובדתית כלשהי לעניין הנתבעת 2 והמקומות בהם היא מנהלת את עסקיה. בנסיבות אלה, לא ביססה ניו בסט קיומה של סמכות מקומית לעניין מי מן הנתבעות. התוצאה היא, כי יש להעביר את התביעה לאילת, שם התרחשו האירועים נשוא התובענה. אציין, כי החלטה בהליך קודם בין הצדדים בבית משפט השלום ברמלה אינה עוסקת כלל בסוגיית הסמכות המקומית, ועל כן אין בה כדי לשנות לעניין זה.

3. סמכות עניינית. העירייה טוענת, לעניין זה, כי לבית המשפט אין סמכות עניינית לדון בשאלת התיישנות העבירה. העירייה מטעימה כי המדובר בתובענה אשר עניינה הטלת קנס על ניו בסט בגין עבירות חניה. המדובר בקנס מסוג "ברירת קנס", בסעיף 222 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982. בדין קבועה פרוצדורה לדיון בקנסות מסוג זה. לא ניתן להגיש תובענה לפסק דין הצהרתי לצורך דיון כאמור, שהוא דיון פלילי מעצם טיבו. בהקשר זה טוענת העירייה, כי נשלחו לניו בסט הודעות תשלום קנס. כן נטען, שניו בסט שילמה את הקנסות, ולפי סעיף 229(ח) רואים אותה כמי שהודתה בעבירה, הורשעה ונגזר דינה.

4. מכתב התובענה עולה כי טענת ההתיישנות של ניו בסט היא טענה להתיישנות החוב הנובע מן הקנס. הליך אשר זו הטענה העולה בו, יש להגיש לבית המשפט האזרחי (ראו ע"פ 3482/99 פסי נ' מדינת ישראל, נג(5) 715). הלכה זו עולה בקנה אחד עם פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 106/60 א' שכטר נ' הנאמן בפשיטת רגל של א' שכטר טו 173, שם נפסק כי אופיו של קנס הוא של חוב אזרחי, אשר הנידון חב למדינה. יוצא, כי טענה זו מצויה בתחום הסמכות העניינית של בית משפט אזרחי.

5. (א) בכתב התובענה טענות גם לעניין חובתן של הנתבעות להסב את החוב לנהגים אשר נהגו בפועל במכוניות. לעניין זה נקבע מנגנון בחוק סדר הדין הפלילי, נוסח משולב התשמ"ב – 1984, לפיו ניתן להגיש לתובע בקשה לביטול הקנס בשל הנימוק כי העבירה נעברה שלא על ידי מי שקיבל את הודעת הקנס (סעיף 229(ג) לחוק). נקבע גם, כי במקרה של החלטה לדחות את בקשת הביטול, ניתן לפנות לבית המשפט הפלילי בבקשה להישפט (סעיף 229(א) לחוק).

(ב) בהקשר זה נטען בכתב התובענה כי על הנתבעים להוכיח כי שלחו לתובעת באמצעות דואר רשום את הדו"חות נשוא התביעה, ולהוכיח מדוע לא בצעו הסבה על שם הנהגים שוכרי הרכב בהתאם להודעות הסבה שנשלחו לעירייה. טענות אלה קרובות במהותן לטענות אשר בסדר הדין הפלילי נקבע מנגנון לבירורן. עם זאת, בבחינת הסמכות העניינית של בית המשפט האזרחי ניתן בדרך כלל מעמד של בכורה למבחן הסעד (ראו ע"א 2846/03 אלדרמן נ' ארליך). הסעד המבוקש בהליך שבפניי, אשר עניינו בביטול חוב, הוא אזרחי על פי טיבו. מבחינה זו, שונה המקרה שבפניי מזה שנדון בע"א 8080/99 וקס נ' עירית תל אביב ואח'. אוסיף כי מאותה פרשה עולה, כי תביעה לסעד אזרחי, ולו כזו הכרוכה בתקיפה עקיפה של קנס מן הסוג הנדון בהליך שבפניי, מצויה בסמכות בית המשפט האזרחי. לפיכך, ובשים לב לכך, שבתי משפט אינם נוטים לסלק על הסף הליכים אם קיים סיכוי, ולו קלוש, לתביעה, אמנע מסילוק חלק זה של התביעה על הבסיס האמור (ראו רע"א 751/05 החברה הלאומית להספקת פחם בע"מ נ' צים חברת השיט הישראלית בע"מ, דינים עליון עד 381, בפיסקה 8(א) לפסק הדין).

6. התוצאה היא כי הבקשה מתקבלת בחלקה. התובענה תועבר לבית משפט השלום באילת. נוכח התוצאה אליה הגעתי, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום י"א באלול, תשס"ח (11 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.

עודד שחם, שופט