ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הרייש נגד מ"י פמי :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום בירושלים

בש 012671/08

פ 002208/07

לפני כב' השופט דוד מינץ

11/09/2008

הרייש חאלד

בעניין:

המבקש

ע"י בא כוחו עו"ד יוסף ארנון

נ ג ד

1. מדינת ישראל

באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים

2. אופירה אסדו ואח'

באמצעות עו"ד י' הס

המשיבים

היועמ"ש של אגף הרווחה של עיריית ירושלים

החלטה

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזוייף, זיוף בידי עובד ציבור ומרמה והפרת אמונים בתאגיד. לפי המתואר בכתב האישום, בשנים 2004 – 2005 שימש המבקש כמנהל המרכז למצבי חירום בעיריית ירושלים (להלן: "המרכז"). בתאריכים שונים המבקש שלח את ידו בקופה הקטנה של המרכז (להלן: "הקופה הקטנה" או "הקופה"). דרך פעולותו של המבקש הייתה באמצעות זיוף חלק מטפסי הצהרתם של הפונים למרכז לשם סיוע או באמצעות נטילת הכספים מתוך הקופה במקום מסירתם לנזקקים.

בקשה זו היא בקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 (להלן: "החסד"פ").

בבקשתו, המבקש עתר לקבלת עשרה פריטים ומסמכים שונים. חלק מהפריטים עוסקים בנתונים ובפרטים אישיים אודות עובדים שונים במרכז. הבקשה המקורית נשלחה לתגובת המשיבה ולאחר תשובת המבקש לאותה תגובה, נאמר למבקש כי עליו לצרף לבקשה כמשיבים נוספים את אותם עובדים שהוא מבקש לחדור לפרטיותם. משכך, הוגשה בקשה מתוקנת ובה צירף המבקש תשעה משיבים נוספים לבקשתו. בדיון שהתנהל ביום 10.9.08 התייצבה היועצת המשפטית לאגף הרווחה בעיריית ירושלים (להלן: "האגף") שייצגה לצורך הדיון שישה מתוך תשעת המשיבים שצורפו לבקשה. המשיבים האחרים לא התייצבו לדיון.

זכות העיון של הנאשם לפי סעיף 74 לחסד"פ היא מזכויות היסוד שלו (ע"פ 1152/91 סיקסיק נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(5) 8, 22; בש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 376, 382; בש"פ 1355/98 בן ארי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(2) 1, 4). היא נועדה כדי לאפשר לו לממש את זכותו למשפט הוגן, ליתן לו את ההזדמנות המלאה להתגונן מפני האישומים המיוחסים לו, וכן לאזן במידת מה את פער הכוחות המובנה בינו לבין המדינה כמאשימה (בג"ץ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ' בית הדין ערעורים, פ"ד נז(4) 625, 633; בש"פ 4157/00 נמרודי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3) 625, 632). משום כך גם נקבע זה מכבר כי זכות העיון עשויה לחול אף במקרים שבהם החומר שבמחלוקת אינו קשור במישרין לאישום או לנאשם (בג"ץ 620/02 בעניין התובע הצבאי הראשי, שם; בג"ץ 1689/02 נמרודי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נז(6) 49, 62). עם זאת, ככל זכות, היא אינה זכות מוחלטת ויש לאזנה כנגד זכויות אחרות של אנשים אחרים או אינטרסים נוספים העלולים להיפגע ממימושה בצורה בלתי מידתית (ראה למשל, בש"פ 3642/04 סרפו נ' מדינת ישראל, פורסם במאגרים; דנ"פ 3750/94 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(4) 621, 630).

ככלל, כל חומר הדרוש לנאשם להגנתו ושהנאשם הראה כי על פניו קיימת אפשרות שתהיה בחומר תועלת להגנתו, יורה בית המשפט על גילויו לנאשם, אף אם יהיה בכך משום פגיעה בזכויותיהם של צד שלישיים, עֵד, מתלונן וכיוצא בזה. אולם, ככל שהרלוונטיות בין החומר הנדון לבין השאלות העשויות להיות במחלוקת במשפט רחוקה יותר, וככל שמתרחקים מליבת האישום אל שוליו ואל הפריפריה של האישומים, כך יגבר משקלה של הגנת פרטיותם של צדדים שלישיים (בש"פ 4481/00 יחזקאל נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(5) 245). אם נוכח בית המשפט כי מדובר בספוקלציה או תקווה בלבד, יינתן משקל רב יותר לזכויותיהם של הצדדים השלישיים (בג"ץ 9264/04 מדינת ישראל נ' בית משפט השלום בירושלים, פורסם במאגרים; בג"ץ 620/02 בעניין התובע הצבאי הראשי, בעמ' 640).

בשים לב לכללים אלו, יש לבדוק אם המבקש זכאי לקבל את מבוקשו.

(א) בקשתו הראשונה של המבקש הינה לקבל את גליונות הנוכחות של הימים שבין יום 1.1.04 לבין יום 1.6.05 של מספר עובדים במרכז, ובתוכם הוא עצמו ועוד ארבעה עובדים. לטענתו, חומר זה נחוץ לו כדי להוכיח את חפותו, שכן ניתן ללמוד מנוכחותם של עובדים אלו במרכז, ואשר היה להם גישה לקופה הקטנה, על ההזדמנויות שהיו להן לפשוט את ידם אל הקופה. לטענת המשיבים אין להעביר חומר זה, למעט גליון הנוכחות של המבקש עצמו, שכן מדובר בפגיעה בפרטיותם של העובדים וחשיפת נוכחותם במקום העבודה לא תקדם את הגנתו של המבקש.

כאמור, אין קושי לקבוע שהמבקש זכאי לקבלת את גליון הנוכחות שלו. גם לא נראה לי כי קיים קושי מיוחד לחשוף לפני המבקש את גליון הנוכחות של העובדים האחרים במרכז, למרות שיהיה בכך פגיעה מסוימת בפרטיותם. פגיעה זו בעדים תהיה מינורית לעומת התועלת שהמבקש עשוי להפיק מהוכחת נוכחות עובדים אחרים במרכז במועדים שבהם מיוחסת לו גניבה מהקופה.

(ב) בקשתו השנייה של המבקש הינה לקבלת העתק מתיקיהם האישיים של שלוש עובדות במרכז. לטענתו יש לחשוף תיקים אלו לעיונו מפני שניתן לדלות מהם נתונים אודות התנהלותם של העובדים במרכז, דבר שישליך על מהימנותם. אף כאן באה התנגדות מטעם המשיבים מפאת פרטיותם של העובדים.

כאן דעתי כדעת המשיבים. מדובר בחשיפת כל תיקיהם האישיים של העובדים במקום עבודתם, דבר שיפגע בצורה קשה בפרטיותם. יתר על כן. המדובר בתיקים שתוכנם אינו ידוע למבקש. לכן גם קשה לו להצביע על הרלוונטיות של המידע שבתוכם. ההנחה שיש בתקים אלו נתונים אודות שכרם של העובדים, חופשות המחלה שנטלו ועוד נתונים שאינם קשורים כלל להגנתו של המבקש. מדובר אפוא, רק בספקולציה של המבקש שבספק תצמח לו ממנה תועלת כלשהי, אך תפגע בוודאות בעובדים. משכך בקשתו בעניין זה נדחית.

(ג) הבקשה השלישית של המבקש היא לקבלת פירוט שמות של כל העובדים אשר עבדו ואשר שובצו לעבודה במרכז בימים בהם המבקש לא היה נוכח. כאן היתה הסכמה מטעם המשיבים לתת למבקש את מבוקשו, ואולם לטענתם הואיל ומדובר בתקופה ארוכה של למעלה משנה, הם ביקשו מהמבקש להעביר להם פירוט מדויק של התאריכים והמועדים הרלוונטיים והפרטים המבוקשים יועברו בהתאם לפי הפירוט שיוגש. המבקש יפעל אפוא, כפי שהוצע לו ופירוט השמות יועבר לו בחוזר.

(ד) הבקשה הרביעית של המבקש היא לקבל לידיו תצהיר של אחת העובדות (שהיא אחת מעדי התביעה) שהוגש ליועצת המשפטית של האגף בעניין חשד שעלה לכאורה כלפי עובדת אחרת שהוציאה כספים ו/או אישורים שלא כדין. בתשובה לכך טענו המשיבים שלא ידוע להם על הגשת תצהיר מעין זה. משכך, כל עוד לא הוכח שקיים תצהיר כזה, לא ניתן להורות על גילויו.

(ה) בקשתו החמישית של המבקש היא לקבל לידיו מכתב שהוכן בעניין אותו תצהיר שפורט לעיל ושנשלח על ידי סגנית מנהלת האגף לעמותת "תקומה" אשר העסיקה את אותה עובדת. במענה לכך נטען על ידי המשיבים כי כל הקבצים במחשב העירייה אבדו ובניהם המסמכים המבוקשים, ולא ניתן לשחזרם ו/או להשיגם כיום. מכל מקום, אף אם ימצאו המסמכים האמורים, נטען כי אין להעבירם למבקש לאור הסודיות וצנעת הפרט האופפת אותם. כן נטען כי בכל מקרה החשד כנגד העובדת נבדק על ידי מבקר העירייה והתלונה כנגדה נגנזה, הואיל ונתברר כי דובר באי סדרים בהיקפים קטנים בלבד.

אם אכן אבדו קבצי המחשב ולא ניתן לשחזרם, הרי בכך נסתם הגולל על פני הבקשה בעניין זה. ואולם, אם ניתן לשחזר את המסמכים, הרי שעל פניו מדובר בפרשיה העוסקת באי סדרים או בנטילת כספים שלא כדין על ידי עובדת אחרת במרכז, דבר שהוא עשוי להיות רלוונטי ביותר להגנתו של המבקש אשר טוען כי לא הוא נטל כספים שלא כדין, אלא עובדים אחרים במרכז. גילוי חומר זה נחוץ אפוא, למבקש חרף הפגיעה שבפרטיות של אותה עובדת. העובדה שהבירור שנעשה על ידי העירייה עם העובדת הסתיים ונגנז, אינה נימוק לאי גילוי החומר למבקש. אדרבה, עצם העובדה שנעשה בירור ונמצא כי היו אי סדרים מטעם עובדת אחרת רק מחזקת את המסקנה שיש להעביר את מלוא החומר למבקש. לכן, אם תימצא דרך לשחזר את המסמכים, הם יועברו למבקש לפי בקשתו.

(ו) בקשתו השישית של המבקש היא לקבל את פרוטוקול הישיבה שנערכה עם אחת העובדות האחרות במרכז בנוכחות מנהלת האגף ועובדים אחרים בעניין אותם חשדות כנגד אותה עובדת שפעלה שלא כדין. אף כאן נטען שפרוטוקול זה אבד עם כל הקבצים האחרים שנעלמו מהמחשב וכי בכל מקרה מדובר בפגיעה בצנעת הפרט של אותה עובדת.

ברם, הדברים שנאמרו לעיל יפים גם כאן מאותם נימוקים. לכן, במידה ואכן תימצא דרך לשחזר את החומר הוא יועבר למבקש באותו אופן.

(ז) בקשתו השביעית של המבקש היא לקבל כל מסמך רלוונטי אחר הנוגע לחשדות כנגד אותה עובדת. נימוקי המשיבים בהתנגדותם היו זהים, והחלטת בית המשפט המורה על גילוי החומר למבקש זהה גם כן.

(ח) הבקשה השמינית של המבקש היא לקבל העתקים של המסמכים הנוגעים לפיטוריו של אחד השומרים במרכז, לרבות מכתבי תלונה, העתק פרוטוקולים של הדיונים, העתקי החלטות וכיוצ"ב סביב פיטורין אלו. לטענת המשיבים אותו שומר לא היה מעולם עובד העירייה אלא הועסק על ידי חברת שמירה עצמאית ועל כן אין בידי העירייה דוחות נוכחות או את תיקו האישי של אותו שומר. מכל מקום, גם נטען כי אותו עובד לא פוטר אלא הועבר מעבודתו במרכז והוצב במקום אחר, ומה גם שכל החומר אודותיו אבד יחד עם החומר האחר.

על פניו לא נראה כי יש רלוונטיות להעברתו של השומר מהמרכז למקום אחר בעירייה להגנתו של הנאשם. אך, אף אם תאמר שאותו שומר פוטר מהעבודה כסברת המבקש, הרי שמדובר בהעלאת סברה וחשד בעלמא בלתי מבוסס שמא קיים קשר כלשהו בין הפיטורין לבין נטילת הכספים מהקופה הקטנה על ידי השומר. יש גם רגליים לסברת ב"כ המשיבים כי מדובר בעניין זה ב"מסע דייג" של המבקש.

(ט) בקשתו התשיעית של המבקש הינה לקבלת העתק תחקיר על התערבות האגף בעקבות מותו של פעוט בן שנתיים מיום 12.6.06. לטענת ב"כ המבקש ניתן ללמוד מתוך תחקיר זה על אופן התנהלותו של המרכז. מנגד, לטענת המשיבים מדובר במסמך פנימי ואין לו כל רלוונטיות לאישום.

די ברור שאין קשר ולו עקיף בין העבירות המיוחסות לנאשם והגנתו לבין התחקיר. התחקיר נעשה סביב אירוע שאינו קשור כלל לכתב האישום ואף אם יש בו ממצאים אודות תפקודו של האגף או המרכז, אין באלו כדי להצדיק את מסירתו למבקש. אני גם סבור כי נדרש דמיון רב כדי לראות בתחקיר מעין זה "חומר חקירה", אף במובנו הרחב ביותר.

(י) בקשתו האחרונה של המבקש היא לקבל העתק גליון הנוכחות של עובד עירייה מסוים ואת הזמנים בהם שובץ לעבודה במרכז, את המסמכים הקשורים לבירור שנעשה עם עובד זה בנוגע ללינתו במרכז ואת העתק התיק האישי שלו. לפי טענת המבקש ייתכן שידו של עובד זה היה במעל. מנגד, לטענת המשיבים אותו עובד לא היה מעולם עובד העירייה אלא הועסק על ידי עמותה פרטית. מה גם, שתוצאות הבירור אודות התנהגותו של העובד לא הועברו בכתב אלא רק בעל פה, לכן אין בידי העירייה את המסמכים הקשורים לבירור זה.

אם אכן תוצאות הבירור נעשו בעל פה, הרי שאין מקום עוד להידרש לבקשה בעניין זה. מכל מקום, אין מקום לגלות את תיקו האישי של העובד (אף אם היה עובד עירייה ולא עובד עמותה פרטית) מפאת הטעמים שפורטו לעיל (בסעיף ב'). עם זאת יש להעביר למבקש את גליון הנוכחות של אותו עובד.

הבקשה מתקבלת אפוא, בחלקה, כפי שפורט.

ניתנה היום י"א באלול, תשס"ח (11 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

דוד מינץ, שופט