ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כהן יצחק נגד קצין התגמולים :

34

בתי המשפט

בית משפט השלום באר שבע

וע 001154/03

בפני:

כב' השופט יעקב גנן

תאריך:

בעניין:

כהן יצחק

המערער

ע"י ב"כ עוה"ד

עודד צידקוני

נגד

קצין התגמולים

המשיב

ע"י ב"כ עוה"ד

חמו יעקב

חברי-הועדה:

פרופ' אברהם מרש

גב' יואלה שרון

פסק דין

1. נושא ערעור זה הינו פגימה הקשורה עם מחלת הסוכרת מסוג 2.

2. בתאריך 31/08/98, פנה המערער לקצין-התגמולים בתביעה להכיר בו כ"נכה", לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), ה'תשי"ט - 1959 [נוסח משולב], וזאת בגין הפגימה האמורה לעיל, שאירעה לו כתוצאה מתאונת-דרכים, שבה היה מעורב, מיום 29/08/97.

3. בתאריך 25/01/99, הודיע קצין-התגמולים למערער, כי בהסתמכו על תוצאות הבדיקות ועל-סמך חוות-דעת רפואית מיום 12/01/99, של פרופ' אברהם קרסיק, מומחה לסוכרת ואנדוקרינולוגיה (מוצג מש/1), הגיע לכלל מסקנה, כי לא קיים "קשר סיבתי" בין המחלה הנדונה, לבין תנאי-שירותו הצבאי של המערער ותאונת-הדרכים מיום 29/08/92, כמשמעות ביטוי זה בסעיף 1 לחוק הנכים.

4. ב"כ המערער פנה לקצין-התגמולים בבקשה ליתן "החלטה חדשה" וצירף לבקשתו את חוות-הדעת הרפואית מיום 28/01/2003, של ד"ר מיכה רפפורט, מומחה ברפואה פנימית (מוצג מע/2).

כעולה מחוות-הדעת הרפואית האמורה, הגם שהוריו של המערער חולים במחלה, נשוא ערעור זה, הרי שאצל המערער לא קיימת כל עדות למחלה, וכי רק אצל מיעוט מהחולים, בעלי נטייה ורקע גנטי, משפחתי, מופיעה המחלה בצורה גלויה. לגירסתו, קיימת חשיבות מכרעת לגורם חיצוני סביבתי, כגון, דחק נפשי חריף שיש בו כדי להוות גורם מאיץ ההופך את המחלה מסמויה לגלויה. גורם מאיץ כזה חווה המערער בעקבות תאונת-הדרכים.

5. ביום 30/06/2003, הודיע קצין-התגמולים לב"כ המערער, כי החליט לראות בחוות-הדעת הרפואית האמורה לעיל של ד"ר מיכה רפפורט כ"ראייה חדשה", במסגרת "עיון נוסף", וזאת עפ"י סעיף 35 (א) לחוק הנכים.

6. יחד עם זאת, הוסיף קצין-התגמולים בהחלטתו האמורה, כי בבדיקה עניינית ועל-סמך חוות-דעת רפואית נוספת, שניתנה ע"י פרופ' אברהם קרסיק, מיום 15/06/2003 (מוצג מש/3) בנוסף לחוות-דעתו הרפואית מיום 12/01/99, הגיע לכלל מסקנה, כי אין מקום לשנות את החלטתו הקודמת, מיום 25/01/99 ושלפיה לא קיים "קשר סיבתי" בין מחלת הסוכרת, ממנה סובל המערער, לבין החבלה בתאונת-הדרכים, מיום 29/08/97.

7. ביום 21/07/2003, הגיש ב"כ המערער ערעור זה על החלטתו של קצין-התגמולים,

מיום 30/06/2003.

8. לטענת ב"כ המערער: -

א. מחלת הסוכרת "נגרמה", ולחילופין "הוחמרה", בשיעור גבוה, עקב השירות הצבאי.

ב. המערער נהג ברכב והולך-רגל, שהיה מעורב בתאונה, נפצע קשה.

ג. חודש לאחר התאונה, הופיעו אצל המערער פוליאוריה ופולידיפסיה ולאחר בירור רפואי נתגלתה הסוכרת.

ד. לאחר התאונה עבר המערער מספר רב של חקירות שבעקבותיהן היה בלחץ נפשי כביר.

9. עפ"י האמור בחוות-דעתו הרפואית השנייה של פרופ' אברהם קרסיק, לא קיימת "אסכולה רפואית", מבוססת ובעלת משקל, הרואה בדחק נפשי גורם בעל משמעות חשובה ביותר היכול, בתנאים מסויימים, להביא לפרוץ מחלת הסוכרת.

10. פרופ' א. קרסיק מציין בחוות-דעתו הרפואית האמורה, כי: -

"א. אין בכל הספרות הרפואית ולו מאמר אחד אשר קבע, הדגים או הוכיח כי עקא נפשית מביא להופעת הסוכרת בבני-האדם.

ב. באף אחד מספרי הרפואה הפנימית המובילים אין אזכור וחצי אזכור של דחק נפשי כגורם לסוכרת.

ג. ספרי הסוכרת דוגמת ספר הלימוד של Joslin. בפרקים המתייחסים לפתופיזיולוגיה של הסוכרת אין אזכור וחצי אזכור של דחק נפשי כגורם לסוכרת. בכל ספרי הרפואה רקע גנטי והשמנה הם ההסבר להופעת הסוכרת ברוב המוחלט של החולים.

ד. קיימת ספרות הדנה בהשפעה הפסיכולוגית של דחק על סוכרת. בספר של Joslin מוזכר הנושא בפרק הדן בתפקיד של מרכיבים פסיכולוגיים על סוכרת. שם מצוטטות עבודות בחיות בלבד שכן אין כל עבודה ולו אחת המוכיחה קשר כזה בבני-האדם.

מה שמובא בספרי הלימוד אצל ד"ר רפופורט הם הקביעות ביחס לקשר הקיים והמוכח בין דחק נפשי והחמרת השליטה באיזון הסוכרת. אין קשר בין מובאות אלה לבין הקשר בין דחק להופעת הסוכרת.

כל המובאות האחרות הם מניסוי חיות כיוון שאין כל ניסוי כזה או הוכחה מבני-אדם".

11. בתאריך 29/10/03, הגיש ב"כ המערער תצהיר, שנעשה ע"י המערער ביום 22/12/02 (מוצג מע/2), ובתאריך 24/01/07 הוגש על-ידו הדו"ח של "הועדה לבחינת הקשר הסיבתי בין סוכרת לשירות צבאי" (מוצג מע/3).

12. בתאריך 30/10/03, הוגש מטעם ב"כ המשיב כתב-תשובה לערעור, ובתאריך 02/08/07 הוגשו על-ידו שני תצהירים: תצהירו של יצחק לסרי, ששימש כבוחן רכב וכמפקדו של המערער (מוצג מש/5) וכן תצהירו של אליהו שמואל, ששימש כקצין החימוש של החטיבה בת שירת המערער ואף הוא היה מפקדו של המערער (מוצג מש/6). כמו כן, הגיש לנו ב"כ המשיב את תיקו הרפואי של המערער (מוצג מש/1).

13. בסיומם של כל ההליכים המיקדמיים, נקבע ערעור זה, לשם שמיעת ההוכחות

ליום 01/01/08.

בדיון ביום 01/01/08, הוחל בשמיעת ההוכחות והעיד בפנינו פרופ' מיכה רפפורט, שנחקר-נגדית ע"י ב"כ המשיב על האמור בחוות-דעתו הרפואית מיום 28/01/03; לא היתה חקירה חוזרת ע"י ב"כ המערער; אולם העד השיב לשאלה שהוצגה לו ע"י חברי הועדה.

לאחר מכן, העיד פרופ' אברהם קרסיק, שנחקר-נגדית ע"י ב"כ המערער על האמור בשתי חוות-הדעת הרפואיות שהוגשו על-ידו: מיום 12/01/99 ומיום 15/06/03; לא היתה חקירה-חוזרת ע"י ב"כ המשיב; חברי-הועדה לא הציגו שאלות כלשהן לעד.

אחריו, העיד המערער, שנחקר שתי וערב ע"י ב"כ המשיב על האמור בתצהירו מיום 22/12/02; לא היתה חקירה-חוזרת ע"י ב"כ המערער; חברי-הועדה לא הציגו שאלות כלשהן.

14. לבקשת ב"כ הצדדים, נדחה המשך הדיון ליום 23/03/08, לשם חקירתם של המצהירים:

אליהו שמואל ויצחק לסרי.

אליהו שמואל נחקר שתי-וערב ע"י ב"כ המערער על האמור בתצהירו מיום 01/08/07; בחקירה חוזרת ע"י ב"כ המשיב; חברי-הועדה לא הציגו שאלות כלשהן לעד.

אחריו, העיד יצחק לסרי נחקר שתי-וערב ע"י ב"כ המערער על האמור בתצהירו מיום 29/07/07; בחקירה חוזרת ע"י ב"כ המשיב; חברי-הועדה לא הציגו שאלות כלשהן לעד.

15. בתום שמיעת העדויות הנ"ל, הצהירו ב"כ הצדדים, כי אין להם עדים נוספים וכי הם מבקשים להגיש את סיכומי טיעוניהם, בכתב, תוך 60 יום.

ניתנה החלטה, כמבוקש ע"י ב"כ הצדדים, ונקבע, כי פסק-הדין יישלח אליהם והם פטורים מהופעה לשמיעתו.

בתאריך 06/05/08 , הוגשו לנו סיכומי ב"כ המערער.

עד למועד כתיבת פסק-דין זה, לא הגיש ב"כ המשיב את סיכומיו.

16. האם ראוי כי יינתן על-ידינו פסק- דין לזכותו של המערער בהעדר סיכומיו של ב"כ המשיב?

17. בדרך כלל, פרק-הזמן החולף ממועד הגשת הערעור ועד למתן פסק-הדין, הוא ממושך.

תופעת "הסחבת" מטרידה את מערכת בתי-המשפט ואת הציבור בכללותו והיא נובעת עקב סיבות רבות שלא תמיד קל להתמודד עימן.

18. אחד הגורמים להתמשכות היא תופעת הגשת סיכומים, בכתב, זמן רב לאחר שחלף הזמן שהוקצב לכך ע"י בית-המשפט, לעיתים - אף מעבר לאורכה שניתנה ע"י בית-המשפט. במקרים רבים, ממתינים אנו לקבלת הסיכומים חודשים ארוכים.

19. תקנות 157 ו- 160 לתקנות סדר-הדין האזרחי, ה'תשמ"ד – 1984, שעניינן הגשת סיכומים, קובעות את ההסדרים להגשתם.

20. מובן הוא, כי ההחלטות בדבר אופן הגשת הסיכומים והקצבת הזמן להגשתם, הן בשיקול-דעתו של בית-המשפט. יחד עם זאת, תמיד ראוי לשקול גם את הצורך להימנע מהתמשכות מיותרת של הליך זה תוך הקפדה על זכויותיהם של שני הצדדים ועל סיומו של ההליך תוך זמן סביר (בעניין זה ראה את החלטתה של כב' השופטת (בדימ.), הגב' טובה שטרסברג-כהן בתיק 262/04). אין צורך חזור על האמור בה.

21. כאשר בית-המשפט ממתין לקבל סיכומים מעבר למועדים שקבע - הרי שמדובר בדרך ניהול משפט שאינה ראוייה ואינה הכרחית. המתנה כזו גורמת לתקלות מיותרות ולהארכת המשפט ללא הצדקה. בית-המשפט - הוא המופקד על ניהול משפט ועליו לדאוג שכל משפט יסתיים תוך זמן סביר. יעילות, עניינות מהותית ואיכות - אינן סותרות זו את זו. ההיפך הוא הנכון. היעילות, הננקטת באופן מידתי - מבטיחה טיפול מהיר, ענייני ואיכותי, תוך זמן סביר, היא מונעת עינוי-דין ויש בה כדי להקל על עשיית הצדק. התעלמות מהאיחור ומתן יד להתארכות הדיון כתוצאה מכך - אינם אופצהי לגיטימית.

אין להשלים עם התופעה כפי שמצביע עליהם ב"כ המערער ועל ב"כ המשיב שעד כה לא הגיש את סיכומיו - לשלם את המחיר.

22. במקרים רבים כבר ניתנו על-ידנו פסקי-דין (ע.נ. 19/93, מיום 15/07/99, ע.נ. 118/96, מיום 26/05/94, ע.נ. 1024/97, מיום 06/12/2001, ע.נ. 1144/97, מיום 27/05/2003, ע.נ. 1148/99, מיום 23/12/2002, ע.נ. 1050/99, מיום 17/07/2003, ע.נ. 1151/99, מיום 04/09/2002, וע 2003/00, מיום 22/09/2004, וע 2117/00, מיום 02/06/2003, וע 2154/00, מיום 15/01/2004), בהם דחינו ערעור מחמת כך שב"כ המערער לא הגיש את סיכומיו, כפי שנקבע על-ידנו, או שאיחר בהגשתם, ובית-המשפט המחוזי, בשבתו כבית-משפט לערעורים, אישר את פסק-דיננו ודחה ערעורים שהוגשו בנדון (ראה: ע"א 1252/98 וכן בר"ע 661/03, מיום 21/08/2003). לא יהא זה צודק שלא ננהג כן כאשר ב"כ המשיב לא הגיש את סיכומיו עד כה.

23. כאמור, הוגשו סיכומי ב"כ המערער ביום 06/05/08, ועד ליום 07/07/08 היה על ב"כ המשיב להגיש את סיכומיו, ולא רק שהסיכומים לא הוגשו על-ידו, אלא שאף לא הוגשה על ידו כל בקשה להארכת מועד.

24. חרף התוצאה שאנו מגיעים אליה, הרי שבנסיבות מקרה זה, כאשר מדובר בתאונת-דרכים שקרתה עוד לפני 11 שנים - מוטל עלינו למצות את הדין ואין להסתפק בחיוב בהוצאות בלבד.

25. המערער יוכר כ"נכה", לפי חוק הנכים, כמי שהפגימה הקשורה עם מחלת הסוכרת

מסוג 2, קרתה בעקבות החבלה בתאונת-הדרכים, מיום 29/08/97 ו"נגרמה" בעת ועקב תנאי-שירותו הצבאי.

11. החלטת ק"ת מיום 30/06/2003 - בטלה בזה.

12. המערער יופנה לוועדה-רפואית כדי שזו תקבע את דרגת נכותו.

13. המשיב ישא בהוצאות המשפט ובשכר-טרחת עורך-דינו של המערער בסכום כולל של: - 6,000 ₪ (ששת אלפים ש"ח).

הסכום הנ"ל ישא ריבית ויהא צמוד למדד, כחוק, מיום מתן פסק-הדין ועד ליום תשלומו בפועל.

14. זכות ערעור, כקבוע בסעיף 34 לחוק הנכים.

15. מזכירות בית-המשפט: -

א. תשלח לב"כ הצדדים - עותק מפסק-דין זה, לאחר שבישיבה מיום 23/03/08, קיבלו פטור מהופעה לשמיעתו.

ב. תמציא לקצין-התגמולים, ישירות, עותק מפסק-דין זה.

ניתן היום כ"ז בתמוז, תשס"ח (30 ביולי 2008) בהעדר ב"כ הצדדים

( - ) ( - ) ( - )

_________________ __________________ _________________

יעקב גנן, שופט (דימ.) פרופ' א. מרש גב' יואלה שרון

אב בית-הדין חבר חברה

וע 1154/03 יעל קריצ'מר