ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד הסתדרות ההנדסאים :

1

בית הדין הארצי לעבודה

עסק000026/07

מדינת ישראל- המשרד להגנת הסביבה

המערערת

הסתדרות ההנדסאים והטכנאים בישראל

המשיבה

בפני:השופט יגאל פליטמן, השופטת ורדה וירט – ליבנה, השופטת רונית רוזנפלד

נציג עובדים מר שלמה גוברמן, נציגת מעבידים גב' זיוה פתיר

בשם המערערת - עו"ד שרית אריאלי בן שמחון

בשם המשיבה- עו"ד אבי ניסנקורן ועו"ד אייל מינץ

פסק דין

השופטת רונית רוזנפלד

1. עניינו של ערעור זה הינו בתנאי הסף שנקבעו במכרז פנימי מס' 4569 לתפקיד "ממונה (חומרים מסוכנים וטרור בלתי קונבנציונאלי)" במשרד להגנת הסביבה מחוז ירושלים (להלן - המכרז). בעיקרו של דבר נדרשת במסגרת הערעור בחינת סבירות תנאי הסף שבמכרז בדבר השכלה אקדמית בתחום ההנדסה או מדעי הטבע, בהיותו חוסם את אפשרות ההתמודדות במכרז בפני הנדסאים בעלי ניסיון. בית הדין האזורי בירושלים (השופטת יפה שטיין ונציגי הציבור אליהו מחלב ושמואל קליינר; סק 16/06, 17/06) הגיע למסקנה, כי בקביעת תנאי הסף של המכרז לא נשקלו מלוא השיקולים הרלבנטיים, ובמיוחד לא נשקל הניסיון כחלופה לתואר אקדמאי להנדסאים חסרי תואר כזה. בית הדין האזורי קבע, כי בכך יש כדי להוות פגם מהותי המצדיק את פסילתו של המכרז. על פסילתו של המכרז הוגש ערעור המערערת (להלן גם - המדינה) מושא פסק דין זה.


2. העובדות הרלבנטיות כפי שהן עולות מכלל החומר שבתיק הן כדלקמן:

א. ביום 5.6.06 פורסם מכרז פנימי מס' 4569 לאיוש משרת "ממונה (חומרים מסוכנים וטרור בלתי קונבנציונלי) במחוז ירושלים" (להלן: "משרת הממונה").

תאור התפקיד, כפי שמפורט במכרז הינו כדלקמן:

"מנהל נושא חומרים מסוכנים במחוז. מרכז את מערך הכוננות במחוז לאירועי חומרים מסוכנים ומשתתף בניהול ההערכות, ברמת המחוז, לטיפול באירועים בלתי קונבנציונאליים בזמן שיגרה ובחירום. אחראי על הטמעת תורת חומ"ס וטב"ק וההפעלה ברמת המחוז. מופקד על הדרכת ותרגול צוות הכוננים במחוז לאירוע חומרים מסוכנים ולאירועי טרור בלתי קונבנציונאלי. מקיים קשר עם גופי החירום במחוז לצורך תיאום, הפעלת הכוחות, הפקת לקחים ותרגול אירועי חומ"ס וטב"ק בהתאם להנחיות הממונה. מפקח ואוכף את החוקים והתקנות הקשורים לחומרים מסוכנים ולפסולת חומרים מסוכנים מטפל באירועי חומרים מסוכנים, באירועים בלתי קונבנציונאליים ובאירועי פיגועי חבלה עוינת, בזמן שגרה וחירום, בהתאם לצורך ולהוראות הממונה. מבצע משמרות במוקד הסביבה ומשתתף בתרגילים. מופקד על כלל המידע במחוז בנושא חומרים מסוכנים ומיפוי מוקדי הסיכון. מנחה הכנת סקרי סיכונים ובודק את הסקרים, מטפל בהצטיידות המערך המחוזי בציוד מתאים לטיפול באירועי חומרים מסוכנים ובאירועי טב"ק בשירותו ותחזוקתו. עורך בדיקות במוקדי חומרים מסוכנים לזיהוי מפגעים. מבצע מטלות נוספות על פי דרישת הממונה".

ההשכלה הנדרשת לפי תנאי המכרז הינה השכלה אקדמית בהנדסה או במדעי הטבע, תואר ראשון, "רצוי השכלה אקדמית בכימיה או בהנדסה כימית תואר ראשון, רצוי בעל תואר שני או דוקטורט או בעל תואר שלישי במקצועות הרלוונטיים". במכרז ניתן פירוט גם לניסיון הנדרש: שתי שנות ניסיון בתחום המקצועי הספציפי לבעלי תואר שני, או שלוש שנות ניסיון בתחום המקצועי הספציפי לבעלי תואר ראשון וכו'.

ב. ביום 20.6.06 הגיש מר חיים אורן, עובד המשרד להגנת הסביבה, הנדסאי בהכשרתו המקצועית, את מועמדותו למכרז. ביום 31.7.06 נמסר למר אורן כי לא יוכל לגשת למכרז מאחר "שלמשרה נדרש מועמד בעל תואר ראשון בהנדסה או מדעי הטבע".

ג. ביום 6.9.06 הגישה המשיבה את בקשתה לבית הדין האזורי במסגרת סכסוך קיבוצי למתן פסק דין הצהרתי הקובע, "כי סגירת המכרז בפני עובדים בעלי השכלה של הנדסאים (לא כל שכן עובד כאמור אשר מכהן בפועל בתפקיד מזה מספר שנים) מהווה הפליה פסולה וחוסר שוויון ופוגעת בחופש העיסוק של העובדים". כמו כן התבקש בית הדין האזורי "ליתן פסק דין המורה למשיבה לחזור ולפרסם את המכרז לתפקיד" כך שיתאפשר אף לעובדים בעלי השכלה של הנדסאי להתמודד במכרז .

ד. בהגדרת המשרה בתקן המשרד נדרשת השכלה אקדמית.

ה. בשנת 2003 פורסם לראשונה מכרז למשרד הנדונה. בקשר לאותו מכרז הוגשה בשעתו לבית הדין האזורי בירושלים בקשת צד במסגרת סכסוך קיבוצי (השופט אייל אברהמי ונציגי הציבור מר ממליה ומר וינטר, סק 12/03, 13/03).

הצדדים לאותו הליך הגיעו להסכמה לפיה ניתנה למר אורן ולהנדסאים נוספים אפשרות להתמודד על משרות שונות, ובהן המשרה מושא דיון זה, וזאת אף שאינם מהנדסים. במכרז הפומבי שנערך למשרה נבחרה למשרה עובדת, ד"ר לכימיה. המשרה התפנתה ביום 1.10.04, לאחר שהסתיימה כהונת העובדת בתפקיד. פרסום מכרז חדש התעכב עקב הליכים אחרים שנוהלו בבית הדין בירושלים, שבגינם הוקפאו כל ההליכים לאיוש משרות במשרד להגנת הסביבה.

ו. אין חולק כי מאז הקמתו של המשרד להגנת הסביבה, נעשה איוש המשרות המקצועיות בו על ידי עובדים בעלי תואר אקדמי בלבד. זאת למעט שבעה עובדים ביניהם מר חיים אורן, שהם הנדסאים שהועברו לעבודה במשרד ממשרדים אחרים, סמוך למועד הקמתו, והם מועסקים בתפקידים מקצועיים שמשרותיהם מדורגות בדירוג מהנדסים.

ז. בית הדין האזורי קיים דיון בבקשה ביום 17.12.06 ובו שמע עדויות מטעם שני הצדדים. בתום הדיון המליץ למדינה לשוב ולשקול עמדתה, ולהודיעה לבית הדין. המדינה הודיעה לבית הדין בתגובה כי שקלה את עמדתה, וכן קיימה ישיבה שעניינה בקשת ההסתדרות לפיה "משרות בשירות המדינה המדורגות כיום בדירוג המהנדסים ו/או בדירוג מהנדסים מח"ר יתווסף לתקן גם דירוג הטכנאים והנדסאים". לפי הודעת המדינה אליה צורף מכתבו של סגן נציב שירות המדינה מר מוטי אהרוני, מיום 1.1.07, שבה המדינה וחוזרת על עמדתה, כי אין מקום לשינוי דרישות הסף בתקן.

פסק הדין של בית הדין האזורי

3. בית הדין האזורי נדרש בפסק דינו ראשונה לטענת המערערת (להלן גם: המדינה), לפיה דינו של הסכסוך כסכסוך קיבוצי, להימחק על הסף, באשר במהותה מדובר בבקשה של אדם אחד, מר חיים אורן שהוא הנפגע היחידי מן ההחלטה בדבר דרישת הסף של המשרה. בדחותו את בקשת המדינה למחיקה על הסף ציין בית הדין האזורי, כי בנסיבות העניין אכן עולה "תמיהה מסוימת אם אין כאן למעשה בקשה של מר אורן לבדו לצו מניעה בקשר לפסלות המכרז". עם זאת, מצא בית הדין, כי היות שיש בהכרעה בסכסוך כדי להשליך גם על עניינם של עובדים אחרים שהמשיבה (להלן גם: ההסתדרות) היא הארגון היציג שלהם, ולאור הפסיקה בדבר דרך המלך בבתי הדין לעבודה, לפיה תמיד עדיפה הכרעה לגופו של עניין במחלוקת המובאת לפניו, דן בית הדין בבקשה לגופה.

4. בית הדין עמד על כך כי אין מחלוקת בין הצדדים לעצם הפררוגטיבה הנתונה בידי נציב שירות המדינה לקביעת תקן למשרה. השאלה שבמחלוקת כפי שבית הדין הגדיר אותה הינה "האם במסגרת הפררוגטיבה של המעסיק, ההחלטה שלא לכלול את ההנדסאים בעלי הניסיון ואי התייחסות לניסיון כחלופה לתואר אקדמי הינה החלטה סבירה והאם נפל בה פגם מהותי המצדיק את ביטול המכרז". בית הדין עמד על מגמת האקדמיזציה של השירות הציבורי שהיא בודאי מגמה מבורכת כשלעצמה. עם זאת, לפי קביעת בית הדין "שאלת הניסיון בעבודה הינה שאלה המחייבת לכל הדעות להישקל". למען הסר ספק ציין בית הדין כי אין כל ספק בדבר סבירות הדרישה של תואר אקדמי למשרה שבפנינו, וכי זוהי הפררוגטיבה של המעסיק לקבוע כתנאי לקבלה לעבודה, תואר אקדמי. אף לא ניתן לומר, כי הדרישה ש"הממונה" יהיה בעל תואר אקדמי היא דרישה בלתי סבירה המצדיקה ביטולה. עם זאת קבע, כי היה מקום לשקול, בטרם קביעת המכרז את "שאלת הניסיון המעשי כחלופה להשכלה". בהתייחסו למסכת הראיות כפי שנפרשה לפניו קבע בית הדין האזורי, כי על פניו, הניסיון המעשי כחלופה להשכלה לא נשקל. עובדה זו בלטה במיוחד נוכח העובדה שהמדינה אפשרה במסגרת תנאי הסף שבמכרז, התמודדות במכרז למי שתחומי השכלתם אינם רלבנטיים לתחום החומרים המסוכנים והטרור הבלתי קונבנציונלי. מכך למד בית הדין על חוסר שיקול דעת כללי בקביעת תנאי המכרז, המשליך על אי בחינת משקלו של הניסיון המעשי.

5. בית הדין הוסיף עוד ומצא לנכון להתייחס לכישוריו של מר חיים אורן, אף שלא היה צד להליך, וקבע, כי על פניו, ואף שאין לו תואר אקדמי, יש לו ניסיון מקצועי בתחום, כי הוא שימש בתפקיד בפועל ובהצלחה. אף ניתנה הסכמת המדינה בעבר כי יתמודד על תפקיד דומה. לא מן הנמנע כי אילו היה נבחר אז, היה משמש בתפקיד גם היום, ואף שהוא חסר תואר אקדמי.

6. בכך שלא נשקלו מלוא השיקולים הרלבנטיים בקביעת תנאי המכרז, ובמיוחד לא נשקלה חלופת הניסיון, כך שגם הנדסאים שאין להם תואר אקדמי יוכלו להגיש מועמדותם למכרז, מצא בית הדין האזורי פגם מהותי. משכך, ביטל בית הדין האזורי את המכרז.

הערעור

7. עיקרי טענות המדינה בערעור

א. העניין הנדון אינו בבחינת סכסוך קיבוצי. אין מתעוררת בו שאלה בדבר קיומו, תחולתו פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם הקיבוצי או הסדר קיבוצי או בכל עניין אחר הנובע מהם, או בעניין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין, כאמור, בס' 24(א) לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט-1969. להסתדרות אף אין זכות עמידה בבית הדין ביחס להוראות הדין החל, שהוא חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959 (להלן - חוק המינויים). בנושא תקנים נתונה לארגון העובדים על פי הוראת ס' 13 לחוק המינויים הזכות להשמיע עמדה בפני ועדת השירות בערעור על החלטת הנציב שלא לאשר תקן.

בקשת ההסתדרות עסקה בעניינו המיוחד של מר חיים אורן, ולא בציבור ההנדסאים והטכנאים במשרד להגנת הסביבה. הסכסוך במהותו הינו סכסוך היחיד.

ב. קביעת תנאי סף בדמות השכלה אקדמית הינה דרישה סבירה ועניינית, והיא עולה בקנה אחד עם המגמות המקצועיות של המשרד להגנת הסביבה מראשית הקמתו. ההנדסאים והטכנאים המועסקים במשרד להגנת הסביבה, שבעה במספר, הגיעו למשרד עם הקמתו, ממשרדי ממשלה שונים בהם היו מועסקים. חלקם שובצו במשרות המחייבות השכלה אקדמית. כשמשרתם תתפנה היא תאויש על ידי עובד בעל השכלה אקדמית.

ג. מן הראיות שהובאו בפני בית הדין האזורי עולה, כי למשרה מושא המכרז יש חשיבות רבה בקיומה של השכלה אקדמית, בפרט בתחום הכימיה. לפני בית הדין הוצגה תורת הלחימה לטיפול באירוע חומרים מסוכנים משנת 1994 שאומצה בהחלטת ממשלה, לפיה כוח האדם יורכב מראש צוות שהוא כימאי, אקדמאי. כמו כן, הנושא במשרה אמור להיות ממונה על אנשי מקצוע בתחומים רבים. בהררכית התפקידים, גם משרות הנמצאות במתח דרגות נמוך יותר מחייבות השכלה אקדמית. רבים מבין העוסקים בתחומים אלה הינם אקדמאים מומחים בתחומם. אין זה מתקבל על הדעת כי מי שמפעיל כלפיהם סמכויות פיקוח מטעם השלטון ייפול מהם בכישוריו המקצועיים.

עובד ללא השכלה אקדמאית מתאימה יתקשה להתמודד עם נושא חומרים מסוכנים. פרמטר הניסיון הינו חשוב, וניתן לרכוש אותו עם הזמן.

ד. יש טעות בקביעה, כי חלופת הניסיון המעשי לא נשקלה. ההחלטה הפוזיטיבית כי המשרה תאויש רק על ידי מי שהוא בעל תואר אקדמי חובקת בחובה קביעה לפיה מי שהוא נעדר השכלה כאמור אינו מתאים לשמש בתפקיד.

החלטה על אקדמיזציה מעצם טיבה קובעת כי מי שנעדר השכלה אקדמית לא יוכל לשמש בתפקיד. דרישת ההסתדרות לשינוי תקני המשרד כך שיתאפשר להנדסאים טכנאים להתמודד על משרות מקצועיות במשרד נדונה ונשקלה לא אחת על ידי המדינה.

ה. אפילו נפל פגם בכך שלא נשקלה מלכתחילה אפשרות מועמדותם של בעלי ניסיון כחלופה לתואר אקדמי, ואין המדינה מודה בכך, לא היה בכך כדי להביא לבטלות המכרז, זאת מה עוד שביום 10.1.07, לאחר הדיון בבית הדין האזורי וקודם להגשת הסיכומים, שבה הנציבות ושקלה עמדתה, וחזרה וקבעה כי איוש המשרה חייב להיעשות על ידי מי שהוא בעל השכלה אקדמית.

ו. בקובעו שהיה מקום לשקול "ניסיון מעשי" חלף תואר אקדמי, העדיף בית הדין את שיקול דעתו על פני שיקול דעתם של הגורמים המקצועיים אצל המערערת.

ז. הזכות לחופש העיסוק אינה זכות מוחלטת. הפגיעה בה בנסיבות העניין הינה מידתית ולתכלית ראויה. קביעת קריטריונים גבוהים לצורך מציאת ממונים טובים שיוכלו למלא תפקידם בהצלחה לטובת הציבור כולו היא סבירה ומוצדקת.

ח. בדרישות המכרז נמצאה התייחסות מפורטת לעדיפות לאקדמאים בעלי ידע וניסיון בתחום החומרים המסוכנים. לועדת הבוחנים ניתן שיקול דעת מלא להחליט האם ההשכלה והניסיון של מועמד מסוים מאפשרים לבחור בו לתפקיד.

ט. מתוך דרישת ההשכלה האקדמית הרחבה מדי לטעמו של בית הדין, הסיק בית הדין, כי לא נשקלו השיקולים הרלוונטיים בקביעת תנאי המכרז. בכך נמצא בית הדין סותר קביעה קודמת שלו כי דרישת התואר האקדמי היא סבירה.

י. הענות בית הדין לבקשת המשיבה לביטול המכרז משמעותה חיוב השירות הציבורי לצעוד לאחור, כך שמשרות מקצועיות לא תתאמנה למציאות ולצרכי הטכנולוגיה המתפתחים בשירות המדינה.

יא. בידי מר אורן לא היה "מינוי בפועל" לתפקיד. נוכח הואקום שנוצר במשרד מאז שהפסיקה העובדת הקודמת לשמש במשרה, ועד לפרסום המכרז, חולקו תפקידי הממונה בין עובדים אחדים. לחיים אורן הוקצו רק חלק מסמכויות הממונה.

יב. בשנת 2003 הגיעה המדינה לפשרה נקודתית במסגרת הליך משפטי בעניין האפשרות שניתנה למי שלא הייתה לו השכלה אקדמית לגשת למכרזים, כולל מר חיים אורן. הייתה זו פשרה, וממנה אין להסיק על הדין. המדינה הגיעה בשעתו לפשרה נוכח הנסיבות המיוחדות לאותה תקופה, טרם פרוץ מלחמת המפרץ השנייה, והאיום מפני הטרור הבלתי קונבנציונאלי. בהסכמה שניתנה בשעתו אין כדי לחייב את המשרד בהליך דנן.

8. עיקרי טענות ההסתדרות

א. בית הדין בחן את העובדות באופן בלתי אמצעי. קביעתו כי המערערת לא הפעילה שיקול דעת בנושא מרכיב הניסיון, הינה קביעה עובדתית שבה לא תתערב ערכאת הערעור אלא במקרים קיצוניים ונדירים. בית הדין קבע, כי בהגדירה את דרישות הסף למכרז לא הפעילה המערערת את שיקול דעתה. עניין זה בולט במיוחד נוכח העובדה שהמדינה אפשרה לבעלי השכלה אקדמית רחבה בתחום מדעי הטבע וההנדסה להתמודד במכרז. בהחלטת בית הדין לא נפלה טעות משפטית והיא עולה בקנה אחד עם פסיקה קודמת של בית הדין.

ב. המערערת מתעלמת מכך שמרכיבי המשרה מבוצעים בארבע השנים האחרונות על ידי עובד הנדסאי בעל שנים רבות של ניסיון בתחום החומרים המסוכנים, ובעל הכשרות רבות בתחום המקצועי, שזכה להמלצות חד משמעיות בקשר ליכולתו לבצע את התפקיד.

ג. המערערת מתעלמת מכך שהיא עצמה נתנה הסכמה בהליך המשפטי הקודם לכך שהעובד הספציפי (כמו גם אחרים, לגבי משרות אחרות) יתמודד על אותה המשרה בדיוק. הנסיבות לא השתנו מאז מתן ההסכמה בשעתו.

ד. בקביעת תנאי הסף היה על המערערת לשקול את התשתית העובדתית המשפטית הקונקרטית הרלבנטית למשרה זו. במסגרת זו היה עליה לקחת בחשבון את חובתה לאפשר קידום לעובדיה, תוך מניעה או למצער צמצום של הפגיעה בזכות היסוד לחופש העיסוק, שבתוכה מצויה הזכות להתקדם בעבודה. החלטת המערערת פוגעת בזכות העובדים לחופש העיסוק בצורה חמורה, בשעה שקיימת חלופה שפגיעתה פחותה והיא חלופת הניסיון המקצועי הקונקרטי והשכלה על תיכונית לא אקדמאית. הפגיעה בחופש העיסוק איננה לתכלית ראויה ואינה מידתית.

ה. בית הדין לא בא בנעלי המדינה ולא קבע בעצמו את תנאי המכרז, אלא אך קבע שהמערערת לא הביאה בין שיקוליה את חלופת הניסיון. בהחלטתו איזן בית הדין בצורה הולמת בין הערכים שהמערערת מבקשת לקדם לבין הזכות לחופש העיסוק, והזכות לחופש הזדמנויות וקידום במקום העבודה.

ו. אין מדובר בעובדים חסרי השכלה המבקשים לקבל אפשרות להתמודדות במכרז. מדובר בעובדים בעלי השכלה על תיכונית בהיקף של 2600 שעות שתכניה מאושרים על ידי משרד התמ"ת. הייחוד שבמקצוע ההנדסאי המוסמך והקרבה שלו למקצוע המהנדס אף מקבל ביטוי בחוק המהנדסים הקובע ייחוד פעולות להנדסאי בעיסוקים מסוימים, ויכולת לחתום בשם מהנדס בתנאים מסוימים. התקשי"ר עצמו כורך את דירוג ההנדסאים עם דירוג האקדמאים וקובע מדרג של ניסיון למול השכלה במתח הדרגות של המשרות.

ז. יש חוסר סבירות בדרישות המשרה בכך שמחד פתוחה דרכם של בעלי תואר אקדמי כגון זואולוג, מהנדס תעופה, מהנדס בניין להגיש מועמדות למשרה, בעוד שדרכם של הנדסאים בעלי הכשרות פנים בפעילויות רבות בתחום החומרים המסוכנים חסומה.

ח. מר חיים אורן ממלא את התפקיד בפועל בשנים האחרונות לשביעות רצון הממונים עליו, כאשר מערך החירום עובר תהליך של שידוד מערכות. העובד עוסק בתחום החומרים המסוכנים במשך זמן ממושך, כאשר רק לפני 4 שנים הוחלט להקצות לתפקיד תקן ספציפי. גם היום הוא משובץ בתקן מהנדסים, קרי תקן המחייב השכלה אקדמית.

ט. בהפעילה את סמכותה בהתאם לחוק המינויים והתקשי"ר לעניין קביעת התקינה, חובה על המדינה לשקול את כלל השיקולים הרלבנטיים, ולהימנע מלשקול שיקולים שאינם רלבנטיים. בהימנעה משקילת מרכיב הניסיון, נמנעה המדינה מלשקול את מלוא השיקולים הרלבנטיים. בכך לא נתנה ביטוי להלכות וערכי היסוד כפי שנקבעו בפסיקה בדבר הזכות לחופש העיסוק, לשוויון הזדמנויות ולהתקדמות במקום העבודה. בקביעת מרכיבים לא רלבנטיים בתנאי הסף חרגה מדלת אמות החוק המסמיך.

י. ההליך כפי שננקט בבית הדין האזורי הוא מתאים ועונה להוראות החוק. הצדדים לתובענה הם צדדים היכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד, ועניינה של ההסתדרות הינו בביצועו, הפרתו ותביעתו של חוק המינויים. ההליך שננקט הוא הליך לגיטימי. להסתדרות כארגון היציג של העובדים יש זכות ואינטרס לגיטימי לנקוט בהליכים משפטיים על מנת לתקוף החלטה הפוגעת בציבור עובדים.

כבר נקבע, כי סוגיית התקינה היא סוגיה מעורבת, ובכל מקרה נקבע כי לארגון העובדים עומדת הזכות לדון בהשלכות שיש לקביעת התקינה של העובדים. בענייננו, התקינה של התפקיד הביאה לפגיעה חמורה בציבור עובדים, ועל כן קיימת לארגון העובדים הזכות לקבל את יומו בבית הדין, בסוגיה העקרונית. אין מדובר בתביעת פרט במסווה של הליך קיבוצי. אין מדובר בבקשה אישית כי אם בשאלה עקרונית הקשורה לדרישת התקן ולתנאי מכרז. ההסתדרות לא דרשה למנות את מר אורן לתפקיד כי אם לאפשר להנדסאים להתמודד באופן שווה במכרז.

יא. אין לקבל את טענת המערערת כי במסגרת ישיבה בהשתתפות נציג שירות המדינה ויו"ר הסתדרות ההנדסאים. שקלה המערערת את מרכיב הניסיון כחלופה לדרישות הסף. הישיבה שהתקיימה בין השניים ביום 10.1.07 הייתה ישיבה כללית בלבד.


דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

9. בבחינת תנאי הסף של המכרז, והביקורת השיפוטית המופעלת על סבירותם

ודרך קביעתם, עלינו להיזקק בראש ובראשונה להוראות חוק המינויים.

בס' 15 לחוק המינויים נקבע הכלל, שהוא בבחינת "מושכלות יסוד" לפיו "לא יתמנה אדם עובד המדינה אלא למשרה פנויה בתקן". אין חולק כי משרת "הממונה" מושא דיון זה הינה משרה פנויה בתקן המשרד להגנת הסביבה. אף למדנו לדעת, כי משרה זו נוספה לתקן המשרד, אך לפני שנים אחדות.

בסעיף 13 לחוק המינויים, שכותרת השוליים שלו הינה "תקן" נקבעה סמכות השר לקבוע את תקן המשרות במשרדו, וכך בלשון הסעיף: "השר, או מי שהוסמך לכך על ידיו יציע לנציב השירות בדרכים שייקבעו בתקנות רשימת משרות בשירות המדינה ועל הדרגות הצמודות להן, רשימה לכל יחידה מיחידות משרדו".

בסעיף 14 לחוק נקבעה סמכות הנציב לאשר את התקן ובאלו המילים:

"תקן טעון אישור נציב השירות; לא אישר נציב השירות תקן שהוצע כאמור בס' 13, יביאו אותו לפני ועדת השירות אשר תשמע את נציב השירות, את הממונה על התקציבים או את נציגיהם, את נציג השר שהציע את התקן ואת נציגות עובדי המדינה. החליטה ועדת השירות שלא לאשר את התקן כפי שהוצע, רשאי השר שהציעו להגיש ערר לממשלה".

10. אין החוק מגדיר את המושג "תקן". האם אין הוא אלא רשימת משרות, על

הדרגות הצמודות להן, כפי שעולה מהוראות ס' 13 לחוק המנויים, או שמא אין לשונו של הסעיף משקפת נכונה את מלוא היקפו של המושג?

על מהותו של "תקן" עמד בית דין זה בהרחבה, בפסק הדין מפי השופט צור עס"ק 1003/04 רשות השידור - אגודת העיתונאים בירושלים (פד"ע מ (2005),97). בפסק הדין קבע השופט צור כי בתחומי ארגון העבודה ויחסי העבודה "תקן כוח אדם הוא אבן יסוד אשר ממנה ועל בסיסה נבנה מערך אר<