ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרקליטות המדינה נגד עייש ואח' :


בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בירושלים

ב"ש 9038/09

לפני:

כבוד השופט יעקב צבן

16/09/2009

בעניין:

היועץ המשפטי לממשלה

ע"י עו"ד טל קלינג, עו"ד טליה עטר מפרקליטות המדינה, המחלקה לעניינים בינלאומיים

המבקש

- נ ג ד -

1. אבי עייש ת.ז. 028507010

2. מישל קרולין יובל ת.ז. 302215652

3. ירון בר ת.ז. 027780816

4. גילה (ג'יליאן) רוזנברג ת.ז. 318137254

5. טושין צ'רלס סמואלס דרכון ארה"ב 10461208800

6. אושרת פורטולוני ת.ז. 301136032

7. נאור גרין ת.ז. 318002631

8. יוליה רייז ת.ז. 303523633

9. לימור יובל ת.ז. 055963078

10. איאן קיי ת.ז. 317775435

ע"י עו"ד אבו אחמד

11. אבי פרוב ת.ז. 314049693

ע"י עו"ד קנת מן

המשיבים


החלטה (משיבים 10, 11)

בקשת מעצר לפי סעיף 5 לחוק ההסגרה

1. ביום 20.07.09 העבירה ממשלת ארצות הברית בקשה להסגיר לידיה את המשיבים בגין עבירות פליליות המיוחסות להם בארצות הברית כדלקמן: קשירת קשר לביצוע הונאה באמצעות דואר, אמצעים אלקטרוניים וטלמרקטינג. המשיבים 1-2 מבוקשים גם בגין עבירה של קשירת קשר להלבנת הון. בבקשה מצוין כי אם המשיבים יורשעו צפוי להם עונש מאסר ארוך.

בעקבות בקשת ההסגרה והוראת שר המשפטים הוגשה עתירה להסגרה ובקשה זו למעצר המשיבים.

2. על-פי האמור בבקשת ההסגרה, המשיבים הקימו והפעילו רשת עבריינית מתוחכמת ורבת היקף שעסקה מאז שנת 2005 בהונאת קשישים תושבי ארצות הברית, במסגרתה הוציאו וקיבלו מהקשישים עשרות מיליוני דולרים.

נטען, כי המשיבים רכשו בארצות הברית העתקי טפסים שמילאו קשישים בארצות הברית שנרשמו להגרלות לוטו, ובהם שמותיהם, כתובותיהם ומספרי הטלפון וכי המשיבים או חלקם התחזו לבעלי עסקים ורכשו טפסים אלה ממתווכים. המשיבים פעלו ממשרדים בישראל (המשרד העיקרי ברחוב הנגב בתל אביב) ועל סמך הפרטים בטפסים התקשרו לקשישים בארצות הברית, הציגו בפניהם מצג שווא לפיו זכו בסכום כסף גדול בלוטו וכדי לקבלו שומה עליהם לשלם תחילה אלפי דולרים כתשלומי מס. קשישים רבים נפלו קורבן למצגי השווא ושלחו למשיבים סכומי כסף של עד מאות אלפי דולרים לאיש, תוך אמונה כי לאחר ביצוע התשלום יקבלו כספי הזכייה. המשיבים גרפו כספים אלה לכיסם.

שיטת הפעולה המתוארת הינה כדלקמן:

חלק מהמשיבים (אושרת, נאור, יוליה) קיבלו נוסח טקסט שהוכן מראש, התקשרו לקורבנות, רובם מעל גיל 75, והודיעו להם במרמה כי זכו בפרס כספי גדול. לאחר תחקור ראשוני של הקורבן, במטרה לעמוד על אמצעיו, העבירו הנ"ל את השיחה לאחרים במשרד (המשיבים מישל, גילה, טושין, לימור) שהתחזו לעורכי דין ממשרד עורכי דין בעיר אולבני במדינת ניו יורק, ואלה הודיעו לקורבן כי כדי לקבל את כספי הזכייה עליו להעביר אלפי דולרים עבור הוצאות ומיסים ולשלוח הכסף בהעברה בנקאית או בדואר, ולאחר מכן יקבל הקורבן את כספי הפרס.

המשיבים עייש, מישל וירון היו הבעלים או המנהלים של המשרדים בישראל, פיקחו והנחו את המשיבים האחרים, ערכו רישומים של מעשי המרמה, שוחחו עם הקורבנות על מנת לשכנעם לשלוח כספים, וחילקו את כספי המרמה בין המשיבים השונים. נטען כי בדרך זו הונו המשיבים אלפי קשישים בארצות הברית שהעבירו עשרות מיליוני דולרים מתוך ציפייה לזכות בכספי הגרלה בה מעולם לא זכו.

עוד נטען כי החקירה החלה בארצות הברית ע"י ה-F.B.I, ובחודש אפריל 09' התבקשה עזרה משפטית מישראל ובמסגרתה אותר משרד המשיבים בתל אביב. על פי צו בית משפט הותקן ציוד צילום והקלטה במשרד בתל אביב. כתוצאה מפעולות אלה עצרה המשטרה את המשיבים ביום 05.07.09 אחר חיפוש במשרדים. עוד נטען כי במסגרת מעשי המרמה הכינו המשיבים מסמכים מזויפים של רשויות המס בארצות הברית, הסכמי סודיות ומסמכים של חברות העוסקות בהגרלות. כמו כן נטען כי המשיבים התחזו לעתים קרובות לבעלי תפקידים בחברות העוסקות בהגרלות בארצות הברית על מנת לשכנע את הקורבנות להעביר כספים.

3. בהחלטות קודמות נקבע כי המשיבים 2, 4, 5 יעצרו עד תום ההליכים (משיבים 4, 5 בלא התנגדות) ואילו המשיבים 6, 7, 8 ישהו במעצר בית. הדיון בעניינם של משיבים 1, 3, 9 נדחה למועד אחר בשל שינויים ביצוגם.

4. משיבים 10, 11.

בחקירת ה-FBI והסיוע שניתן על-ידי משטרת ישראל התגלה כי מעשי מרמה הדומים לאלה המיוחסים למשיבים 1-9, מיוחסים גם למשרד ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, שהופעל על-ידי המשיבים 10 ו-11. כמו כן התגלה, כי המשיבים 10, 11 השתמשו באותו חשבון בנק בחו"ל בו השתמשו מפעילי משרד ברחוב הנגב על-מנת להלבין כספים שהתקבלו במרמה (סעיף 9 לתצהיר סוכנת ה-FBI נייגרד).

5. ב"כ משיב 10 אינו חולק על קיום ראיות מספיקות להגשת כתב אישום, אך לטענתו אין בראיות די עוצמה כדי להצדיק מעצר.

ב"כ משיב 11 אינו חולק בשלב זה על קיום ראיות מספיקות, ושמר את טענותיו להליך העיקרי, בלא שהדבר יתפרש כהסכמה.

שני הסנגורים חולקים על קיום עילת מעצר, ואף אם זו קיימת, יש להמיר המעצר בחלופה.

הראיות

6. על-פי תצהיר סוכנת ה-FBI אליזבת נייגרד (סעיפים 60-63), היו המשיבים 10, 11 (להלן – קיי ופרוב) שותפים בניהול והפעלת המשרד ברחוב נחלת בנימין, רכשו "לידים" בארצות הברית, פיקחו על עובדי המשרד, השתמשו בחשבונות בנק של בעלי המשרד ברחוב הנגב (משיבים 1-3) והלבינו דרכם כספים. בחיפוש בביתו של קיי נמצאו בכספת 86,250 דולר במזומן ובחיפוש בביתו של פרוב נמצאו ראיות הבאות: "לידים" עם פרטים של אזרחים אמריקאיים, מסמכים, שאלון, מסמכי ריכוז של שמות קורבנות ותשובות לשאלות שנתנו, מסמך המלמד על הוראה לטובת חשבון בנק (נספחים 33-36 לתצהיר). בחיפוש במשרד ברחוב נחלת בנימין נמצאו מאות "לידים", כרטיסי SIM, טלפונים סלולריים, מחשבים נישאים ומפה של ארצות הברית.

באמרות שנמסרו במשטרת ישראל אישרו, למעשה, קיי ופרוב כי הם בעלים פעילים של המשרד ברחוב נחלת בנימין במשך כשנה. כך גם אישרה אושרת (משיבה 6) אשר עבדה הן אצל קיי ופרוב ואחר כך במשרד ברחוב הנגב. כמו כן אישרו קיי ופרוב קשר ל"לידים" וכי יצרו קשר עם אנשים בארצות הברית ואף הנחו אותם לשלוח אליהם כספים.

אושרת מסרה אמרה ביום 8.7.2009 ולדבריה עבדה עם קיי ופרוב במשרד, איתרה קורבנות פוטנציאליים ואז השניים שוחחו עם אותם אנשים ושכנעו אותם להעביר כספים לקראת קבלת כספי הזכייה המדומה.

המשיבה 4, גילה, באמרה מיום 7.7.2009, דיברה על שיתוף פעולה בין המשרד של קיי ופרוב עם המשרד ברחוב הנגב, בעיקר בכל הקשור לשימוש בחשבונות בנק תמורת עמלה. בחומר הראיות יש אינדיקציות על משא ומתן הקשור לעמלות אלה.

7. ב"כ קיי טען, כי הקשר בין שני המשרדים היה קלוש והדבר עולה דווקא מאמרתה של אושרת, אשר לדבריה משרדם של קיי ופרוב קטן, היקף הפעילות בו מצומצם ונמשך שנה בלבד, וכי מלבד האמרות של אושרת וגילה אין ראיה הקושרת את קיי ופרוב למשרד ברחוב הנגב. לפיכך, אין מדובר ברשת אחת, והצגת קיי ופרוב כחלק מקשר גדול ונרחב שפעל בהיקפים גדולים מאוד, כנטען לגבי המשיבים 1-9, הינה הצגה לא נכונה שאינה במקומה. כמו כן טען, כי הכסף שנמצא בביתו של קיי התקבל ממשפחתו באנגליה ומדובר בכסף כשר.

8. אין בטענות שהעלה ב"כ קיי כדי לשלול קיומן של ראיות מספיקות להגשת כתב אישום. מדובר במשרד שפעל כשנה, נמצאו "לידים" הדומים לאלה שנמצאו במקומות אחרים הקשורים למסכת של תרמית והונאה כלפי קורבנות אמריקאיים. קיי ופרוב עשו שימוש ב"לידים" הללו, קיימו קשרים עם אנשים בארצות הברית, סיפרו להם כי זכו בלוטו ושכנעו אותם להעביר כספים (ראה בעניין זה אמרתה של אושרת מיום 8.7.2009 עמוד 6). כמו כן נמצאו ראיות במשרד שנוהל על ידם הקושר את המשרד למעשה תרמית. המשרד ברחוב נחלת בנימין פעל בנפרד בהיקפים לא גדולים יחסית והקשר עם המשרד ברחוב הנגב היה בעיקר לצורך העברת כספים דרך חשבון של המשרד ברחוב הנגב.

מדברים אלה עולה, כי קיימות ראיות מספיקות להגשת אישום כנגד קיי ופרוב.

עילת מעצר

9. לטענת המבקש, עילות המעצר נעוצות באלה: מעשי המרמה הם חמורים ולפיכך המשיבים, אם יורשעו, צפויים לעונשי מאסר ממושכים; מדובר בפעילות מאורגנת ומתוחכמת עם רווחים ניכרים. קיי ופרוב היו מנהלי משרד, קרי אנשים שעסקו ביזום, ניהול ובגריפת רווחים בעצמם, ומרבית כספי המרמה לא נתפסו.

באשר לקיי, מדובר באדם בעל אזרחות כפולה ישראלית-בריטית, המתגורר בישראל עם אשתו ושני ילדיו. לקיי משפחה בחו"ל והוא פעיל בעסקי מרמה כבר מספר שנים, עוד לפני הפעלת המשרד. בביתו נתפס סכום כסף ניכר במזומן. אושרת הביעה חשש מפני קיי שאף הורה לה לסכור את פיה (אמרתה מיום 15.7.2009). נוכח כל אלה נטען לחשש ממשי למסוכנות ולהימלטות מאימת הדין.

באשר לפרוב, מדובר באדם בעל אזרחות כפולה ישראלית-אמריקאית, המתגורר עם משפחתו בישראל. אמו ואחיו מתגוררים בארצות הברית. פעילותו במשרד בנחלת בנימין הייתה כשנה, אולם גם קודם לכן עסק במעשי רמיה. נוכח כל אלה נטען לחשש ממשי להימלטות מאימת הדין.

10. ב"כ קיי טען, כי אין להשוות את מעמדו למעמד פעילים אחרים ובוודאי לא לאלה של משיבים 1, 3 שהיו בעלי משרד שפעל בהיקפים גדולים. היכולת והאפשרויות של קיי היו מצומצמים, פעילותו מצומצמת ולפיכך אפשר להשוות את מעמדו למעמד של משיבים אחרים ששוחררו. בעיקר הדגיש, כי מדובר בפעילות לתקופה קצרה, בהיקף כספי קטן, מצב שאינו מצדיק מעצר מאחורי סורג ובריח.

ב"כ פרוב הפנה לכתב האישום שהוגש בארצות הברית, בו מיוחסים לכל המשיבים שלושה אישומים. אולם שניים מהאישומים, ודווקא העיקריים, בהם עבירות מרמה מיוחסים למשיבים 1-9, ואילו האישום השלישי בו עבירת קשר בלבד, מיוחס למשיבים 10, 11. הדבר מלמד כי מדובר באישום שולי יחסית, למי שניהלו משרד קטן שאינו קשור למשרד העיקרי הפעיל של המשיבים 1-9. הטענה על שימוש בחשבון בנק משותף להעברת כספים, אין בו די כדי להצביע על פעילות משותפת של שני המשרדים. לאור האמור, ספק אם קיימת עילת מעצר של ממש בעניינו של משיב 11.

11. על סמך הראיות, היקף הפעילות של המשיבים 10, 11 אכן היה מצומצם יותר מזה של המשיבים 1-9, הן מבחינה כספית והן מבחינת כוח האדם. למשיבים אלה אין מייחסים פעילות של ממש בשיבוש חקירה, אף כי, כאמור, אושרת אמרה במשטרה כי קיי סימן לה שלא לדבר.

עם זאת, מעשי המרמה המיוחסים למשיבים 10, 11 הם חמורים. אם יורשעו הם צפויים לעונשי מאסר, פעילותם נמשכה כשנה באופן שיטתי, מאורגן, מתוכנן ומתוחכם והשניים הם במעמד של יוזמים בעלי משרד הגורפים את הרווחים. נתונים אלה מעמידים חשש מבוסס של הימלטות, והעובדה כי למשיבים 10, 11 אזרחות כפולה, יש בה כדי לחזק חשש זה. חובת המדינה לקיים את התחייבויותיה הבינלאומיות מהווה חיזוק נוסף למסקנה כי קיימת עילת מעצר בעניין המשיבים 10, 11.

חלופת מעצר

12. בבש"פ 9850/08 היועץ המשפטי נגד מאיו ואח' (פורסם במאגרים) קבע בית המשפט העליון כי למרות ההלכה לפיה יש להבטיח את כושרה של המדינה לקיים את התחייבויותיה הבינלאומיות להסגרת מבוקשים, שמשמעה ברגיל מעצר טרם הסגרה, קיימים אינטרסים וערכים נוספים, ובמאזן הכולל יש לבחון את זכות האדם לחירות, המסוכנוּת הנשקפת ממנו, ומשכו הצפוי של ההליך. לפיכך "מקום בו ניתן לקבוע כי חלופה מוצעת עשויה לתת מענה הולם למטרות המעצר המשמשות אותנו בדרך כלל, כמו גם למניעת סיכולה של ההסגרה ככל שיוחלט עליה, יש לעשות שימוש בחלופה זו נוכח עיקרון העל בדבר זכותו של האדם לחירות".

מדברים אלה עולה כי גם בהליכי מעצר לצורכי הסגרה יש לבחון עניינית חלופת מעצר, גם אם מדובר בעבירות חמורות, ולשם כך ניתן להיעזר גם בתסקיר מעצר.

13. תסקיר המעצר בעניינו של המשיב 10 הוגש לבית המשפט ביום 9.8.2009, ממנו עולה, כי קיי בן 33, יליד אנגליה, בעל אזרחות כפולה, נשוי ואב לשני ילדים, אשתו בהריון, בעבר עבד כטבח. שירות המבחן פירט את התרשמותו מקיי והמליץ כי נוכח התנהלותו, דרך חשיבתו ורמת הסיכון הנשקפת משחרורו הערכה היא, שאין חלופת מעצר בטוחה. לפיכך, לא הומלץ על שחרורו.

14. תסקיר המעצר בעניינו של משיב 11 הוגש לבית המשפט ביום 9.8.2009, ממנו עולה כי פרוב, בן 41, יליד ארצות הברית, בעל אזרחות כפולה, נשוי ואב לשני ילדים, עלה לישראל בשנת 1996, אשתו עובדת כמורה, בעבר עבד במקומות שונים ולפני כשנה החל לעבוד במשרד עם משיב 10. בשנת 2006 הורשע בעבירת סמים. חלופת המעצר שהוצעה לשירות המבחן הייתה מעצר בית בביתו בפיקוח אשתו ובני משפחתה. בני המשפחה מודעים ומבינים האחריות הכרוכה בפיקוח. עם זאת, הביע שירות המבחן ספק לגבי יכולתם של בני המשפחה לצפות את מהלכיו של פרוב ולהציב לו גבולות, כולל מניעת יציאתו מן הבית וכן יש ספק לגבי הבנתם את מידת הסיכון במצבו. עקב התנהלותו של פרוב ונטייתו לצמצום וטשטוש בעייתיות, התרשם שירות המבחן כי גם איזוק אלקטרוני לא ימנע הפרת כללים מגבילים ולכן לא המליץ על שחרורו ממעצר.

מדברים אלה עולה, כי תסקירי המעצר בעניין משיבים 10, 11 אינם חיוביים.

15. לטענת ב"כ המבקש, סכנת ההימלטות של המשיבים הללו היא ממשית, התסקירים בעניינם שליליים, הם היו מנהלי משרד, עסקו בהונאה שיטתית, גלגלו סכומי כסף ניכרים וקיימו קשר עם המשרד האחר. וכך, למרות שפעילותם מצומצמת יותר מפעילות המשרד האחר, מכלל הנתונים ובוודאי מתסקירי שירות המבחן, עולה כי לא ניתן לתת אמון במשיבים אלה, אמון הדרוש בעת שקילת חלופת מעצר.

16. ב"כ המשיבים 10, 11 הדגישו וחזרו והדגישו, כי יש לאבחן את עניינם של מרשיהם מאלו של המשיבים האחרים ובוודאי אין להשוותם למנהלי המשרד ברחוב הנגב על סניפיו השונים, שכן הפעילות של משיבים 10, 11 הייתה הרבה יותר מצומצמת והם לא פעלו (כפי שנטען) לשיבוש חקירה בדרך המתוכננת המיוחסת לאחרים.

ב"כ קיי חזר והדגיש, כי על-פי הפסיקה יש לבחון חלופת מעצר, בוודאי כאשר ניתן להבטיח כראוי את התייצבותו של קיי להמשך ההליכים והציע כי קיי ישהה במעצר בית, ישעבד בית בשווי של מיליון וחצי ₪ עליו יש משכנתא של 380,000 ₪ בלבד. כמו כן הציע ערבויות אישיות גבוהות ואיזוק אלקטרוני בפיקוח בת הזוג ושתי נשים נוספות. עוד טען, כי אין הוכחה כלשהי שאזרחות כפולה מהווה אמצעי להימלטות מאימת הדין.

ב"כ פרוב חזר והדגיש, כי פעילותו המצומצמת של משיב 11 משנה באופן ברור את האיזונים בין השיקולים והכף צריכה ליטות לחלופת מעצר. שיתוף הפעולה בין שני המשרדים נוגע אך ורק לחשבון בנק, למשיב 11 לא מיוחסת עבירה של שיבוש חקירה או שיבוש הליכים, לא נעשתה פעולת הסתרה. התסקיר אומנם אינו חיובי, אבל הטעם לכך נעוץ בעובדה שמשיב 11 לא הודה לפני שירות המבחן בעבירות המיוחסות לו. לטענתו, מעמדו של פרוב אינו שונה מהותית ממעמדו של משיב 7, נאור גרין, ששוחרר בהסכמה. כמו כן מצבו אינו שונה באופן מהותי ממצבם של המשיבים בפרשת מאיו, שגם הם שוחררו למעצר בית. עוד הדגיש כי מדובר באדם המושרש בארץ, אשתו מורה בבית ספר, יש לו ילדים קטנים וניתן להבטיח את שחרורו בערבויות של ממש.

17. בפרשת מאיו, שהוזכרה לעיל, וכן בבש"פ 3974/04 פרצוב נ' היועץ המשפטי לממשלה, נקבע כי בנוסף לבדיקת חשש הימלטות, שיבוש מהלכי משפט והמחויבויות הבינלאומיות של מדינת ישראל יש לבדוק אם ניתן להבטיח תכלית המעצר באמצעים פוגעים פחות, קרי יש לבדוק חלופה.

בבש"פ 6713/09 מישל יובל נ' היועץ המשפטי לממשלה (מישל יובל הינה משיבה 2 בפרשייה שלפנינו) מיום 2.9.2009 ציין כבוד השופט א' רובינשטיין, כי במסכת השיקולים בין מעצר לבין חלופת מעצר, יש חשיבות רבה לתסקירי שירות המבחן (סעיף י"ז להחלטה). במקרה של מישל יובל נפלה הכרעה שלא לשחררה לחלופת מעצר, חרף היותה בהריון מתקדם, זאת נוכח היקף הפעילות הגדול, תפקידה הרם במערך, החשש מהימלטות והמלצה שלילית של שירות המבחן. מצד שני, משיבים 6-8, שהיו פעילים במשרד האחר, שוחררו למעצר בית.

נראה לי כי קו פרשת המים בעניין זה עובר במעמדם של המשיבים 10, 11. השניים יזמו הקמת משרד, שפעל במשך שנה בהונאת קשישים תושבי ארצות הברית. תקופה של שנה שהסתיימה בעקבות המעצר, אינה תקופה קצרה, ועצם הפעילות הארוכה יחסית מלמדת על פוטנציאל הצלחה ונחישות. אומנם בהשוואה למשרד האחר פעילותם קטנה יותר וההיקף הכספי אינו כה גדול, אולם עדיין מדובר בסכומי כסף של ממש ובפעילות שיטתית ומתמשכת, עם סיכויי הרשעה הצופנים בחובם סיכוי למאסר משמעותי. מעמדם של משיבים 10, 11 שונה מזה של משיבים 6-8, שכן יש להתייחס באופן שונה למי שעמד בראש משרד, אותו הקימו וניהלו לאורך ימים וחודשים. מעמדם כמנהלי המשרד נותן בידם הכוח להחליט בכל רגע נתון על הפסקת הפעילות, אך הם לא עשו כן ובחרו לדבוק במעשיהם. סכנת ההימלטות של משיבים אלה היא מוחשית יותר וגם אם אין מדובר בעבירות של שיבוש חקירה, שהרי הפעילות המתוחכמת והממושכת מחייבת זהירות יתר, מה עוד שההמלצה של שירות המבחן אינה חיובית ונעוצה בעיקר בגישתם ובאופיים של משיבים אלה יותר מאשר ביכולתם של מפקחי מעצר הבית.

לאור האמור, איני רואה מנוס מלהורות על מעצר משיבים 10, 11 עד תום ההליכים.

ניתנה היום, כ"ז באלול התשס"ט (16 בספטמבר 2009), מעמד הצדדים.

יעקב צבן, שופט

קלדנית: מלכה צידון


מעורבים
תובע: היועץ המשפטי לממשלה
נתבע: אבי עייש
שופט :
עורכי דין: