ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עבדאללה גרגיר נגד ראובן יעקב :

1

בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בת"א – יפו

עב 003346/06

בפני:

כבוד השופטת שרה מאירי

נ.צ. גב' ת. ברץ (מ)

נ.צ. מר ד. טבח (ע)

11/09/2008

עבדאללה גרגיר

בעניין:

התובע

ז. אבו גאנם

ע"י ב"כ עו"ד

נ ג ד

ראובן יעקב

הנתבע

א. קוקס

ע"י ב"כ עו"ד

פסק דין

א. מכח הסכמת הצדדים ניתן בזאת פסק-דין בפשרה בתביעה, מכח סעיף 39 לחוק ביה"ד לעבודה, התשכ"ט-1969 ומשלא הגיעו הצדדים להסכמה לאופן בו יש לחשב זכויותיו של התובע בעבודתו אצל הנתבע.

ב. לצערנו, התעכבו טיעוני הצדדים ורק לאחר תזכורות לא מעט – הובא סו"ס בפנינו למתן פסק הדין (בראשית חודש זה).

על חלוף הזמן מצֵרים אנו – הגם שלא באשמנו הוא.

בנסיבות אלה ומשעסקינן בפסיקה בפשרה עפ"י טענות הצדדים בכתב – ניתן פסה"ד במותב מלא.

ג. בתביעה שבפנינו נטען לתקופת עבודה רצופה מ- 1996 ועד 2004 עת פוטר התובע, משלא הסדיר לו הנתבע רשיון עבודה בישראל. התובע עתר לסך של 23,040 ₪ כפצויי פטורין והודעה מוקדמת בסך 2,880 ₪.

כן נתבעו 42 ימי חופשה (5,040 ₪) ו- 16 ימי הבראה (4,560 ₪).

הנתבע בהגנתו טען להתיישנות התביעה כולה או חלקה, כי עסקינן בעובד יומי מינואר 96 ועד 2.04, שעבד ספוראדית וכי עבודתו הופסקה מאוקטובר 2000 ועד אוגוסט 2002 (20 חודש).

עוד טען כי שילם מלוא הזכויות הסוציאליות לשרות התעסוקה וכי התובע לא פוטר אלא הוא מנוע בטחוני.

ד. בישיבת הקד"מ מ- 20.2.07 הופנו הצדדים ע"י ביה"ד לחישוב הזכאות עפ"י הנתונים כולל ההפרשות לשרות התעסוקה.

לצערנו, לא הצליחו הצדדים להגיע ולוּ להסכמה חישובית.

ביום 3.2.08 הגיש התובע חישוביו ולפיהם ברכיב הודעה מוקדמת וחופשה נותר בטענותיו בעוד שרכיבי הבראה ופ"פ הופחתו (הבראה ל- 10 ימים לסך 2,850 ₪ ופצויי פטורים ל- 27.9% לסך 6,428 ₪).

הנתבע בחישוביו מ- 3.6.08 מפנה לכך כי כעולה מרישומי שרות התעסוקה בתחילת התקופה עסקינן בעבודה ספוראדית (ימים בחודש), כי חלה הפסקת עבודה רצופה בת 22 חודש (10.00-7.02), שאיננה רק תוצאת האינתיפאדה. עוד טען כי לא ניתן לחשב זכאות לפ"פ (גם אם כך יקבע) בהתעלם מהטענות דלעיל, כי שכרו הממוצע של התובע ב- 12 חודשים אחרונים עומד ע"ס של 1,256.25 ₪ ומשכך, מ- 8.02 ועד 2.04 יכול שיהא זכאי ל- 554.94 ₪.

בהתאם לתקופת העבודה האמורה (19 חודש) יש לחשב הזכאות לחופשה והבראה. הזכאות להודעה מוקדמת אינה קבועה בחקיקה.

ה. ולפסיקתנו בפשרה –

לאחר עיון בכל החומר שהונח בפנינו ע"י הצדדים בהליך ובטיעוניהם לפסיקה בפשרה – פוסקים אנו כי הנתבע ישלם לתובע סך של 2,200 ₪.

ננמק בקצרה פסיקתנו:

בעוד שהתובע טוען ל- 24 י"ע בחודש ולסך 120 ₪ ליום – האסמכתא היחידה שבפנינו לתקופת העבודה ולשכר הקובע היא רישומי שרות התעסוקה שהוגשו במצורף להגנה.

מרישומים אלה עולה כי עסקינן בעבודה בענף הבנין (עובדה שלא נטענה בתביעה), כי השכר ליום עבודה בסיים יחסי העבודה עמד ע"ס של 133.4 ₪, כי אין ולוּ חודש אחד בו עבד התובע 24 יום (כחישובי תביעתו) וכי קיים נתק ברציפות ההעסקה בתקופה 2.01-7.02 כולל. עוד עולה כי אין מדובר בעבודה של 24 י"ע לחודש [יצויין כי בכל הרישום יש מעט מאוד חודשים בהם צויינו יותר מ- 15 י"ע לחודש] וב- 12 חודשי העבודה האחרונים עבד בממוצע 9.4 י"ע לחודש.

כך גם, עפ"י הוראות שרות התעסוקה בענף הבנין מתבצעת הפרשה לפ"פ (כך שבמקרה זכאות, היתרה לתשלום היא בשעור 27.9%, כי מתבצעת הפרשה לחופשה (4%) וכן מתבצעת הפרשה להבראה (3%), כך שעל המעסיק להשלים הזכאות, עפ"י ותק העובד.

אין חולק גם כי במועד הפסקת העבודה (2.04) דוקא נפתח סגר – וממילא, על התובע הנטל להוכיח טענתו.

מנגד, אין לשכוח כי עסקינן בקשר עבודה בין הצדדים שהתקיים עפ"נ כ- 8 שנים סה"כ (כולל הנתק הנזכר).

ניתן היום י"ח בתמוז, תשס"ח (21 ביולי 2008) בהעדר הצדדים.

נ.צ. גב' ת. ברץ (מ)

נ.צ. מר ד. טבח (ע)

ש. מאירי, שופטת – אב"ד

נחתם ע"י נ.צ. ויצא חתום ביום -------------------.