ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין צוקרמן מרים נגד מדינת ישראל משר :

1

בתי הדין לעבודה

בית דין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו

עב 003363/06

בפני:

כב' השופט אילן איטח

נ.צ. (ע) מר עטיה יצחק

נ.צ. (מ) עו"ד אסתר שריון

11/09/2008

ע"י ב"כ עו"ד

צוקרמן יוסף

התובעת

נ ג ד

מדינת ישראל - משרד החינוך התרבות והספורט

ע"י ב"כ עו"ד

קרן יוסט (דון-יחיא)

הנתבעת

פסק דין

1. ענינה של התובענה שבפנינו בפירוש שיש לתת להסכם הקיבוצי פלוראלי שנחתם ביום 31.8.05 בין הסתדרות המורים לבין הנתבעת ומעסיקים נוספים (להלן – הסכם 2005). בהתאם לפירוש זה תוכרע תביעת התובעת לזכויות שונות המגיעות לה, לטענתה, לרגל פרישתה מהעבודה.

המסגרת העובדתית

2. ואלה העובדות הרלוונטיות לעניננו, אשר אין עליהן חולק:

2.1. התובעת, ילידת חודש 2/1944, עבדה אצל הנתבעת כמורה החל מיום 1.9.64 ועד ליום 1.4.78, אז ביקשה להתפטר לאחר לידת בנה ולקבל פיצויי פיטורים. פיצויי הפיטורים שולמו, ותקופה זו אינה מקנה זכויות לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל – 1970 (להלן – חוק הגמלאות).

2.2. התובעת עבדה בנתבעת תקופה נוספת מיום 1.1.90 באגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך. על העסקה זו חל חוק הגמלאות. 'בין לבין' עבדה התובעת כמורה בחטיבת ביניים במחוז מרכז – תקופה שאינה מזכה בגמלה לפי החוק.

2.3. בראשית שנת 2005 עמדה התובעת – בהתאם לחוק - לבדיקתה של הועדה הרפואית המחוזית. בהחלטה מיום 31.5.05 פסלה הועדה את התובעת מלהמשיך בשירות וקבעה לתובעת נכות בשיעור של 54%.

2.4. בחודש 7/05 הוחלט על הוצאת התובעת לגמלאות מטעמי בריאות, וזאת בהתאם להוראת החוק. בשל טעמי הבריאות הוגדלה גמלת התובעת בשיעור של למעלה מ- 5% (נספח ו' לכתב ההגנה ונספח ה' לתצהירי הנתבעת).

2.5. התובעת סיימה את עבודתה ביום 31.8.05.

3. כאמור, ביום 31.8.05 נחתם הסכם 2005. להלן ההוראות הרלוונטיות לענייננו:

"3. תחולה

3.1 הסכם זה יחול על כל העובדים המועסקים בשירות המעסיקים והמדורגים בדרג עובדי הוראה, למעט העובדים המפורטים בסעיף 3.2, והכל בהתאם לאמור בהוראותיו (להלן – עובדי הוראה).

3.2 הסכם זה, למעט סעיפים 6 ו-7, לא יחול על אלה:

(1) גננות;

(2) עובדי הוראה, כאמור בסעיף 3.1, אשר מועסקים בחינוך המיוחד. אולם, סייג זה לא יחול על עובדי הוראה המועסקים בכיתות לחינוך מיוחד בבית ספר רגיל.

3.3 על אף האמור בסעיף 3.1 לעיל, סעיף 5 חל רק על עובדי הוראה .....

3.4 .........

……

6. תנאי סיום עבודה לעובדי הוראה המועסקים בשירות המדינה

1400 עובדי הוראה המועסקים בשירות המדינה וכן עובדי ההוראה המועסקים באגף לחינוך מבוגרים, אשר פוטרו (גמר יחסי עובד ומעביד) בשנת הלימודים התשס"ה יהיו זכאים לתנאים המפורטים בסעיפים קטנים 6.1 ו- 6.2 להלן, לפי נתוניהם האישיים במועד סיום העבודה.

6.1 מסלול פרישה לגמלאות

עובד הוראה כאמור אשר בגין סיום עבודתו (גמר יחסי עובד ומעביד) יהיה זכאי לקצבה לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) (להלן עובד הפורש במסלול הפרישה לגמלאות) ואשר טרם מלאו לו 62 שנים במועד סיום עבודתו, יהיה זכאי לתנאי הפרישה במסלול פרישה לגמלאות על פי נספח ג' להסכם זה.

6.2 מסלול פיצויי פיטורים

עובד הוראה כאמור אשר במועד סיום עבודתו (גמר יחסי עובד ומעביד) לא יהיה זכאי לקצבה ואשר טרם מלאו לו 62 שנים במועד סיום עבודתו, יהיה זכאי לתנאים במסלול פיצויי הפיטורים על פי נספח ד' להסכם זה (להלן "עובד המסיים במסלול פיצויי פיטורים").

..........

7. תנאי סיום עבודה לעובדי הוראה שאינם מועסקים בשירות המדינה

.......

8. למען הסר ספק, תנאי סיום העבודה הקבועים בהסכם זה לא יחולו על עובדי הוראה, כהגדרתם בהסכם זה, אשר פוטרו בפיטורים פדגוגיים."

4. נספח ג' להסכם 2005 אשר קובע את תנאי הפרישה במסלול 'פרישה לגמלאות' מעניק לפורש את ההטבות הבאות: הגדלת שיעור הקצבה, בהתאם להוראות סעיף 100 לחוק בשיעור של 5%[1] (סעיף 3 לנספח) וכן מענק הסתגלות ששיעורו נגזר מהוותק (סעיף 4 לנספח). בסעיף 1 לנספח ג' נקבע כי:

"לא יהיה כפל זכויות בין הזכויות שנקבעו בנספח זה לזכויות על פי דין. דהיינו, במקום שבו מאוזכרות בנספח זה זכות על פי דין, אין הכוונה שהעובד יהיה זכאי גם לזכות שנקבעה בנספח זה וגם לזכות הסטטוטורית במצטבר."

5. בעקבות חתימת הסכם 2005 הוציא ביום 7.9.05 מר ציון לוי – מנהל אגף בכיר גמלאות ופרישה בנציבות שירות המדינה, חוזר נש"מ (נספח ה'1 לכתב ההגנה) המורה על תנאי הפרישה. בנוסף להבהרה בסעיף 8 להסכם הוספה 'הבהרה' נוספת ולפיה תנאי הפרישה לא יחולו "על מורה המצוי בהליך משמעת וסגן נציב שירות המדינה (משמעת) לא יאשר את הפרישה המוקדמת".

6. ביום 11.10.05 הוציא מר לוי הוראה המתייחסת להחלת תנאי הסכם 2005 לפורשים מטעמי בריאות (נספח ה'2 לכתב ההגנה), ולפיה תנאי הסכם 2005 לא חלים על פורשים מהסוג הנ"ל.

7. מתצהירה של הגב' עפרה ברטוב – סגנית בכירה לממונה על השכר במשרד האוצר, ומי שייצגה את משרד האוצר במו"מ עם הסתדרות המורים, עולות העובדות הבאות, שלא נסתרו:

7.1. הסכם 2005 הוא פרי משא ומתן שהתנהל בין הצדדים הקיבוציים (הסתדרות המורים והמעסיקים) לשם הסדרת "היקף ותנאי הפרישה שיוענקו לעובדי הוראה אשר פוטרו במסגרת פיטורי רוחב – פיטורים קיבוציים, בעקבות הקיצוץ שהושת על תקציב משרד החינוך בשנה"ל תשס"ה" (סעיף 7 לתצהיר)[2].

7.2. רשימת ה- 1,400 המוזכרת בסעיף 6 להסכם 2005 (להלן – רשימת ה- 1,400) היא רשימה סגורה במסגרת 'מכסת' הפורשים להם הוסכם להעניק תנאים מועדפים (סעיף 11 לתצהיר).

טענות הצדדים

8. לטענת התובעת מתקיימים בה כל התנאים הנקובים בסעיף 6 להסכם 2005: רשימת 1,400 עובדי ההוראה מתייחסת רק לאלה המועסקים בשירות המדינה ולא לעובדי הוראה באגף לחינוך מבוגרים; היא עובדת הוראה באגף לחינוך מבוגרים; היא זכאית לקצבה לפי החוק; במועד הפרישה טרם מלאו לה 62 שנה; לא חלות עליה ההחרגות לפי סעיפים 3 ו- 7 להסכם 2005. לפיכך – זו הטענה - זכאית התובעת לתנאי פרישה לפי נספח ג' – הן להגדלת שיעור הקצבה (מעבר להגדלה מטעמי הבריאות) והן למענק ההסתגלות. לטענתה התובעת, מגבלת סעיף 1 לנספח ג' של הסכם 2005 לא חלה עליה באשר הגדלה מטעמי בריאות והגדלה לפי הסכם 2005 אינן בבחינת "כפל זכויות".

9. לטענת הנתבעת, הסכם 2005 כלל לא חל על מי שפרש מטעמי בריאות וגיל. פרישתם של הנ"ל הוסדרה בחוק. לטענת הנתבעת – רשימת ה- 1,400 מתייחסת גם לעובדי הוראה באגף לחינוך מבוגרים. בכל מקרה, מתוך ההקשר של המשא ומתן עולה כי הסכם 2005 בא להסדיר אך ורק את פרישתם של המורים שהיא תוצאה של פיטורי הצמצום (הקולקטיביים) ואשר נמנו ברשימת ה- 1,400.

בכל מקרה, לטענת הנתבעת – אין התובעת זכאית להגדלת קצבתה בהתאם לנספח ג' באשר ממילא קצבתה הוגדלה בשיעור גבוה יותר לפי חוק, כך שלכל היותר זכאית התובעת למענק ההסתגלות.

הליך ההוכחות ועמדת הסתדרות המורים

10. ביום 10.1.08 התקיימה ישיבת הוכחות במסגרתה נחקרו התובעת ועדי הנתבעת - הגב' ברטוב ומר לוי. מעדותה של הגב' ברטוב[3] עלה כי על 1,400 המורים המוזכרים בסעיף 6 להסכם 2005 נמנו גם עובדי הוראה באגף לחינוך מבוגרים, ובין 1,400 המורים הנ"ל לא נמנו מי שפרש מטעמי בריאות (ובכלל זה התובעת) או גיל. מעדותו של מר לוי עולה כי בשנת תשס"ה פרשו כ- 600 מורים מטעמי בריאות וכ- 100 עד 200 מורים מטעמי גיל.

11. בגמר דיון ההוכחות החליט בית הדין לאפשר להסתדרות המורים להביע את עמדתה זאת מאחר שמתעוררת שאלה של פירוש הסכם קיבוצי. נציין כי הדבר בא כדי "להסיר כל ספק" ביחס לפירוש ההסכם.

12. ביום 21.1.08 הוגשה עמדת הסתדרות המורים, התומכת בעמדת המדינה ולפיה:

"כבר בפתח דברינו נאמר, כי עמדת המדינה כפי שמתוארת בכתב ההגנה ובתצהירים שהוגשו מטעמה מקובלת עלינו ומשקפת את ההבנות וכוונות הצדדים כפי שהיו בעת החתימה על ההסכם האמור.

ויודגש:

1. ההסכם הקיבוצי נחתם בתום משא ומתן שהתנהל בין הסתדרות המורים לנתבעת, בין היתר לענין הצורך בצמצום כוח האדם (עובדי הוראה) במערכת החינוך.

מובן היה שלא יכללו במסגרת ההסכם הקיבוצי עובדי ההוראה אשר סיימו עבודתם בשירות המדינה בהתאם להחלטת ועדה רפואית."

13. לאחר קבלת עמדת הסתדרות המורים ביקשה התובעת להמשיך בהליכים, ובהתאם הוגשו סיכומי הצדדים בכתב[4].

פירוש הסכם קיבוצי – המסגרת המשפטית

14. להלן עקרונות היסוד בפירוש הסכם קיבוצי:

14.1.על פרשנות הסכם – והסכם קיבוצי בכלל זה "חלות הוראות סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973, לפיהן פרשנות הסכם תעשה לפי אומד דעת הצדדים (ראה ג' שלו דיני חוזים (תשנ"ה) 301; ע"א 832/81 רלפו (ישראל) בע"מ נ' נורוויץ יוניון פיי אינשורנס סוסייטי בע"מ, פ"ד ל"ט (1) 38, 43; דנ"א 2485/95 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). התחקות אחר אומד דעת הצדדים תעשה בראש ובראשונה לפי לשון ההסכם העולה מתוכו וכן מן הנסיבות האחרות האופפות את ההסכם"[5].

14.2.עוד נקבע כי הסכם קיבוצי, ככל הסכם אחר, "יפורש על פי לשונו, על פי תכליתו, על פי הזיקות שבין הוראותיו להוראות אחרות שבו או להוראות שבדין, ועל פי אומד דעת הצדדים הן בהיבט הסובייקטיבי והן בהיבט האובייקטיבי. הלכה פסוקה היא כי בבוא בית הדין לפרש הסכם קיבוצי בזיקה לאומד דעת הצדדים, יכול הוא לתת דעתו גם לדרך יישומו וביצועו של ההסכם במרוצת השנים ולתת לכך משקל"[6].

14.3.לענין עמדת ארגון העובדים – מקום בו עומד לפירוש הסכם קיבוצי בסכסוך היחיד - נקבע כי "בבואנו לפרש הסכמים קיבוציים, הסדרים קיבוציים או חוזה עבודה, אנו נותנים משקל לעמדת הארגון היציג, שכן קיימת חזקה כי ארגון עובדים יציג פועל לטובת כלל העובדים ביחידת המיקוח, לרבות קבוצות העובדים החלשות. כמובן, שחזקה זו ניתנת להפרכה ..."[7].

הכרעה

15. לאחר עיון בראיות ובטענות שבפנינו אנו סבורים כי דין התביעה להדחות, ואלה טעמנו בתמצית:

16. בראש ובראשונה יש לבחון את הרישא לסעיף 6 של ההסכם הקיבוצי אשר מגדירה את האוכלוסיה עליה יחולו תנאי הפרישה העודפים. בהקשר לזה יצויין כי הוראת סעיף 3 לא רלוונטית, באשר היא מגדירה את האוכלוסיה עליה יחולו הוראות ההסכם כולן, שהן רחבות יותר מאשר ההוראות בנוגע לתנאי הפרישה העודפים.

ברישא של סעיף 6 הוגדרה אוכלוסיית הזכאים כך: "1400 עובדי הוראה המועסקים בשירות המדינה וכן עובדי ההוראה המועסקים באגף לחינוך מבוגרים". לכאורה, ניתן לפרש את הרישא בשני אופנים: הראשון כטענת התובעת, ולפיו ברישא יש שתי אוכלוסיות – אחת של 1,400 עובדי הוראה המועסקים בשירות המדינה ושניה של כמות בלתי מסויימת של עובדי הוראה המועסקים באגף לחינוך מבוגרים; השני כטענת הנתבעת, ולפיו רשימת ה- 1400 מתייחסת לשתי האוכלוסיות הנ"ל. לכאורה, "הלשון" סובלת את שני הפירושים. אלא שנראה כי הפירוש השני הוא המתקבל יותר על הדעת:

16.1.ראשית, פירוש זה סביר יותר. לא סביר שתקבע מכסה רק ל"סוג האחד" ולא ל"סוג השני". אין בפני שום הסבר מניח הדעת מדוע דווקא אוכלוסיית "הסוג השני" לא תוגבל במכסה.

16.2.שנית, מעדותה של הגב' ברטוב שלא נסתרה, רשימת ה- 1400 נועדה לכסות את כלל הפורשים שיזכו בתנאי הפרישה המועדפים (חלקם במסגרת "הקיצוץ" וחלקם במסגרת הגדלת מכסת הפרישה המוקדמת שהוגדלה[8]). כך שמתוך הנסיבות החיצוניות של המו"מ עולה כי כוונת הצדדים מתאימה יותר לפירוש השני.

16.3.שלישית, הסתדרות המורים מאמצת את עמדת הנתבעת, ולכך יש ליתן משקל.

16.4.ולבסוף, קבלת עמדת התובעת תוביל לתוצאה לא הגיונית, ונסביר: מעדותו של מר לוי עולה כי בשנת תשס"ה פרשו כ- 600 מורים מטעמי בריאות וכ- 100 עד 200 מורים מטעמי גיל (המספרים המדוייקים לא חשובים, אלא רק סדרי הגודל הכלליים). מעדותו של הגב' ברטוב עולה כי ברשימת ה- 1400 לא נמנו פורשים מטעמי גיל ובריאות. קבלת עמדת התובעת תוביל לתוצאה שרק פורשים מטעמי גיל ובריאות מקרב עובדי האגף לחינוך מבוגרים ("הסוג השני") יזכו להטבות הפרישה, אך פורשים שכאלה מקרב עובדי הוראה מ"הסוג הראשון" לא יזכו לאותן הטבות. זוהי תוצאה בלתי סבירה, וגם על פניה לכאורה בלתי חוקית (לכאורה נגועה באפליה).

17. אולם גם אם יתקבל הפירוש הראשון דווקא, לא יהיה בכך כדי להועיל לתובעת, ונסביר: מתוך ההסכם עצמו כמו גם מתוך הנספחים לו עולה כי תנאי הפרישה המועדפים הוענקו לפיטורים הקולקטיביים, במובחן מפיטורים אינדיבידואליים. ואלה טעמנו:

17.1.כעולה מתצהירה של הגב' ברטוב שלא נסתר - הסכם 2005 הוא פרי משא ומתן שהתנהל בין הצדדים הקיבוציים (הסתדרות המורים והמעסיקים) לשם הסדרת "היקף ותנאי הפרישה שיוענקו לעובדי הוראה אשר פוטרו במסגרת פיטורי רוחב – פיטורים קיבוציים, בעקבות הקיצוץ שהושת על תקציב משרד החינוך בשנה"ל תשס"ה". דהיינו, ההקשר של המו"מ הוגבל אך ורק לפיטורים קולקטיביים.

17.2.עוד עולה מתצהירה של הגב' ברטוב ומעדותה כי רשימת ה- 1,400 היתה רשימה סגורה וממצה של כלל הזכאים לתנאים העודפים, וכי ברשימה לא נמנו מפוטרים מטעמי בריאות או גיל. דבר המתיישב היטב עם התכלית של הסדרת הפיטורים הקולקטיביים.

17.3.גם מתוך "ההגיון" של ההסכם עולה כי הוא לא חל על פיטורים אינדיבידואליים, בודאי לא מן הסוג של פרישה מטעמי גיל או בריאות. ונסביר: פיטורי צמצום של מורים במקרה זה, טעונים הסכמת הסתדרות המורים. כל המצוי ביחסי העבודה יודע כי הסכמה זו "נקנית" בסופו של יום בדרך של תשלום תנאי פרישה עודפים. לעומת זאת, על מנת לפטר מורה מטעמי גיל או בריאות אין נזקקת הנתבעת לקבלת "הסכמת" ארגון העובדים. לפיכך, אין "הגיון כלכלי" ב"קניית" ההסכמה למקרה של פיטורי גיל או בריאות. חיזוק לכך ניתן למצוא בהוראת סעיף 7 להסכם שם צויין כי "למען הסר ספק" תנאי הפרישה המועדפים לא יחולו על פיטורים אינדיבידואליים מן הסוג של 'פיטורים פדגוגיים'. הביטוי "למען הסר ספק", בא כדי להבהיר את הברור מאליו ולפיו תנאי הפרישה מתייחסים רק לפיטורים קולקטיביים, ולא לאינדיבידואליים. ההתייחסות לפיטורים פדגוגיים דווקא (ולא לפיטורים מטעמי בריאות וגיל) ברורה, באשר לגבי פיטורים מהסוג הראשון יש לארגון העובדים "מעמד" בהליך קבלת ההחלטה בשונה מהפיטורים מטעמי בריאות או גיל.

17.4.לבסוף, גם ארגון העובדים מפרש את ההסכם כחל על פיטורים קולקטיביים בלבד.

18. למעלה מן הדרוש נציין כי התביעה להגדלת שיעור הקצבה, בכל מקרה, דינה להדחות לאור ההוראה בנספח ג' ולפיה אין מורה זכאי ל"כפל זכויות". טענת התובעת לפיה הגדלה מטעמי בריאות אינה "חופפת" להגדלה מטעמי צמצום אינה מקובלת עלינו. שתי ההגדלות ניתנו כפיצוי על קיצור תקופת השירות ולפיכך, מדובר בהטבה שלפי נספח ג' אין לתיתה ב'כפל'. עוד נציין לעניין מענק ההסתגלות כי התובעת תבעה סך של 38,720 ₪ (לפי 4 חודשי משכורת "אחרונה") (סעיף 7 להסכם). אלא שהנתבעת הכחישה את הנטען בסעיף זה (סעיף 30 לכתב ההגנה). התובעת בתצהירה כלל לא טרחה להוכיח את משכורתה "האחרונה". זאת ועוד, מעיון בנספח ג' עולה כי מענק ההסתגלות מחושב לפי 'משכורת קובעת', והתובעת לא הוכיחה מה היא 'משכורתה הקובעת'.

סוף דבר

19. מכל הטעמים דלעיל דין התביעה להדחות.

20. לענין הוצאות משפט, התחבטנו בשאלה האם לא לחייב את התובעת בתשלומם, זאת בשים לב למדיניות בקשר לתביעות פנסיונרים. אלא שבמקרה זה החלטנו להסתפק בחיוב התובעת בהוצאות משפט מופחתות משני טעמים: הראשון, נראה לנו כי עמידה על המשך ההליך לאחר קבלת עמדת הסתדרות המורים לא נעשתה בתום לב וגררה הוצאות משפט מיותרות; השני, מדובר בתביעה כספית רגילה של מי שפוטר מעבודתו ולא בתביעה מהסוג של תביעת פנסיונר בקשר לזכויות הגמלה. לפיכך, אנו מחייבים את התובעת לשלם לנתבעת, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪. לא ישולם הסכום במועד, ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד קבלת פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

על פסק הדין ניתן לערער בזכות בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. הודעת ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום יא' באלול, תשס"ח (11 בספטמבר 2008), בהעדר הצדדים.

________________ ___________________ _______________

נ.צ. (ע) עטיה יצחק נ.צ. (מ) עו"'ד אסתר שריון אילן איטח - שופט

נאווה ינאי



[1] בכפוף לתקרה שאינה רלוונטית למקרה של התובעת.

[2] רא' גם ס' 1 לעמדת הסתדרות המורים.

[3] עמ' 3 לפרוטוקול ש' 11 – 14.

[4] סיכומי התובעת ביום 6.3.08. סיכומי הנתבעת ביום 10.4.08, וסיכומי התשובה ביום 6.7.08.

[5] ע"ע (ארצי) 1406/02 עיריית גבעתיים – משה ברקוביץ ואח', (ניתן ביום 4.10.06).

[6] ע"ע (ארצי) 156/07 אורי קצירי – חברת נמל אילת בע"מ, (ניתן ביום 13.5.08);

[7] ע"ע (ארצי) 746/06 נקש מיכאל – בנק לאומי לישראל בע"מ, (ניתן ביום 6.11.07).

[8] מכתב מיום 31.8.05 מאת מר קובי הבר – הממונה על התקציבים באוצר, אל הגב' רונית תירוש – אז מנכ"לית משרד החינוך, ובו אושרה הגדלת מכסת הפרישה המוקדמת (נספח להסכם 2005).