ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דינה קוינטנר ואח' נגד אופיר לוינגר :

1

בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בת"א – יפו

בש"א 002482/08

(עב 004149/08)

בפני:

כבוד השופטת שרה מאירי

נ.צ. מר ד. טבח (ע)

נ.צ. גב' ת. ברץ (מ)

11/09/2008

1. דינה קוינטנר

2. שלמה קוינטנר

בעניין:

המבקשים

(הנתבעים 2, 3)

ש. פריזט

ע"י ב"כ עו"ד

נ ג ד

אופיר לוינגר

המשיב

(התובע)

מ. לוין

ע"י ב"כ עו"ד

החלטה

בפניי בקשת הנתבעים 2 ו-3 (להלן: "המבקשים") לסילוק התביעה כנגדם על הסף בשל העדר עילה, העדר יחסי עובד-מעביד וחוסר סמכות עניינית לדון בתביעה.

א. טענות המבקשים:

1. המשיב הועסק על ידי הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") כשליח ולאחר שנקלעה לקשיים כלכליים, נאלצה לסגור הן את המסעדה שבבעלותה והן את שירות המשלוחים אשר היה עיסוקה המשני.

2. לא רק שהמשיב אינו טוען שהמבקשים הם מעסיקיו, אלא יותר מכך הוא טוען באופן מפורש כי הנתבעת היא המעסיקה, וכך גם מלמדים תלושי השכר.

3. פרט לטענה בסעיפים 3 ו-4 לכתב התביעה כי הם מנהלים ובעלי מניות בנתבעת, אין כל עובדה אשר ממנה מסיקים כי הם מעסיקיו של המשיב, וכי הם אחראים, לכאורה, בגין תשלומים שונים שלא שולמו לו.

4. במכתבו לנתבעת מ- 8/07 המשיב הודה כי עבודתו הייתה אצלה. כך גם במכתב של בא כוחו מיום 11.11.07.

5. על המבקש להרים את "מסך ההתאגדות" לנמק מבחינה עובדתית ומשפטית את הטעם להרמת המסך, דבר שלא נעשה במקרה דנן.

6. המשיב לא הלין במשך כל תקופת עבודתו, על העובדה שהוא עובד אצל הנתבעת ולא אצל המבקשים.

7. מאחר ולא מתקיימים יחסי עובד ומעביד אין לביה"ד סמכות עניינית לדון בתביעה כנגדם, ולחלופין, אין כלל יריבות בין הצדדים. כך או כך, דין התביעה להדחות על הסף מכח תקנה 45 לתקנות בית הדין לעבודה.

8. לחלופין, על התביעה להמחק מחמת העדר עילה, לאחר שהמשיב לא טען להרמת מסך ולא מתקיימים התנאים להרמתו. כל הכתוב בכתב התביעה הוא לכל היותר עילת תביעה כנגד הנתבעת.

ב. טענות המשיב:

1. בקשה להרמת מסך לא נועדה להראות קיומם של יחסי עבודה ישירים בין העובד לבעלי החברה, אלא מייחסת חובות החברה לבעלי החברה, גם אם פורמלית אינם המעסיקים הישירים.

2. המבחן להרמת מסך ולחיוב בחיובי החברה הוא מבחן השימוש לרעה במסך ההתאגדות במערכת יחסי העבודה המבחן יורחב למבחן חובת תום הלב המוגברת הקיימת ביחסי עובד ומעביד.

3. אף המבקשים מודים כי הנתבעת סגרה שעריה בשל קשיים כלכליים, על כן במידה והמבקשים ימחקו – המשיב לא יוכל לממש זכייתו בתביעה ככל שיזכה בה בפסק דין.

4. המבקשים נמנעו מלפרט שלאחר סגירת הנתבעת הקימו מסעדה חדשה בשם דומה תחת מספר ח.פ חדש (להלן: "החברה החדשה"). די בעובדה זו על מנת לדחות הבקשה שהוגשה בחוסר תום לב קיצוני, תוך שימוש לרעה במסך ההתאגדות, עת מוקמת חברה חדשה אך זהה במהותה תחת הנתבעת כדי לחמוק מחובות הנתבעת.

5. אין זו מדיניותו של בית הדין למחוק תביעות על הסף.

6. אף טענות המבקשים אינן יכולות להתברר במסגרת בקשה לסילוק על הסף, כי אם רק לאחר דיון מעמיק בשאלות העולות בגוף התביעה.

ג. תשובת המבקשים:

1. כתב התביעה אינו מעלה טענה עובדתית שיש בה כדי להרים מסך, וכך אף התגובה לבקשה.

2. הטענה בדבר החברה החדשה הינה הרחבת חזית. מעבר לכך, לא צורף כל תצהיר לתגובה ועל כן יש לדחות טענה עובדתית זו. לגופו של עניין, החברה החדשה שונה לחלוטין: היא עסק למכירת מזון ומשלוחים בלבד, כשעיסוק זה היה משני אצל הנתבעת, עיריית ת"א סיווגה את הנכס של החברה החדשה לצרכי ארנונה, לסיווג שונה משל הנתבעת, וכך אף רישיון העסק של החברה החדשה הינו שונה.

ד. ולהכרעתנו –

1. בקשה למחיקה על הסף נבחנת על בסיס כתב התביעה בלבד, ולא על בסיס הנטען בבקשה או בתגובה לה.

2. מכאן שהמבחן הקובע להחלטה בבקשות אלו הוא אם העובדות שבכתב התביעה מקימות עילת תביעה, כך שבהנחה שתוכחנה- תתקבל התביעה.

במידה והתשובה למבחן דלעיל חיובית היא, אין למחוק התביעה על הסף. כך נקבע:

"פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לבקש את הסעד המבוקש על ידו. העדר עילת תביעה הוא, אפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. לצורך כך חייב הנתבע להניח כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה, היינו את כל העובדות המהוות עילת תובענה... אף אם ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יכול התובע לזכות בסעד שביקש, כי אז- ורק אז- אומרים שכתב התביעה אינו מגלה עילה... במקרה כזה, סוף התביעה, לאחר שתתברר, להידחות, ותביעה שסופה להידחות, אפילו יוכיח התובע את כל העובדות שהסתמך עליהן, מה הטעם לגבות ראיות להוכחתה...". (י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 383- 384 והאסמכתאות שם).

3. ויודגש, בית הדין ייענה לבקשת הדחייה או המחיקה על הסף רק במקרים קיצוניים ונדירים [ראה לעניין זה דב"ע שן/112-3 אריה שקולניק ואח'-אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ, פד"ע כ"א, 447 וכן ע"ע 408/07 מדינת ישראל - משה כהן (לא פורסם)].

ומן הכלל אל הפרט –

4. המשיב טען בכתב תביעתו כי הנתבעים 2 ו-3 הם בעלי מניות ומנהלי הנתבעת (סעיפים 3 ו-4 לכתב התביעה).

5. לבד מכך, התובע אינו טוען בתביעתו מעבר לאזכור המבקש כמי שנתן לו מכתב למשרד הבטחון (וגם אז, מדובר במכתב שנתנה הנתבעת) ובסעדיו טוען הוא לזכאות רכיבי תביעתו מהנתבעים (בלשון כללית).

6. מכח האמור טען המשיב בסעיף 29 לכתב התביעה כי הוא זכאי לקבל פיצויי פיטורין מהנתבעת, אך בלא שפרט מדוע – עתר להורות לנתבעים לשלם פ"פ (ס' 32).

7. מכאן, שלא הוצבה בפנינו כל תשתית עובדתית ולו לכאורית, מכוחה היה מקום לתביעה כנגד המבקשים באופן אישי או ל"הרמת המסך" כנגדם. כל טענתו של המשיב כלפי המבקשים היא היותם בעלי מניות ומנהלים של הנתבעת בלא שניתן הסבר מדוע עובדה זו מחייבת אותם כלפי המשיב (שהרי בכך לבד לא קמה כל חבות כלפי המשיב).

8. מקרה בו לא תוצג תמונת מצב של שימוש באשיותה המשפטית הנפרדת של החברה תוך קיפוח נושי החברה לא יורם מסך ההתאגדות (רע"א 1158/04 א.מ. השבחת נכסים בע"מ נ' רם דר חברה לבניין בע"מ (2005), (לא פורסם, 19.6.05).

9. בענייננו לא נטענו נגד המבקשים טענות עובדה מסוג זה (או אחר) בכתב התביעה. מצב בו התובע לא מעלה בכתב תביעתו טענות ועובדות אשר יש בהן כדי לחייב את הנתבעים בהרמת מסך, יש למחוק תביעתו כנגדם עוד בשלב המקדמי.

במאמר מוסגר נציין, כי לא היה מקום לטענות המשיב בתגובתו – שאינן מופיעות בתביעתו, ומשכך, אין נפקא מינא אם מגובות הן בתצהיר ואם לאו.

10. בבסיס החלטה זו מצויה הגישה כי בצד זכות הגישה לערכאות של המשיב – עומדת אף למבקשים הזכות שלא "להגרר" להתדיינויות בתביעה, אשר לא נטענה בה כל טענה רלוונטית כנגדם, היינו לא להקלע להליכי סרק.

11. אין לקבל את טענת המשיב בתגובתו כי במידה והמבקשים ימחקו, לא יוכל לממש זכייתו בתביעה לאור היות הנתבעת חדלת פרעון.

נפסק כי לא ניתן להרים מסך כל פעם שחברה היא חדלת פירעון, שכן הדבר יפגע הן בהסתמכותם של נושים אחרים, והן בהסתמכותו של בעל המניות אשר יצר ישות נפרדת לו.

[ראה ע"ע 34/03 שפרן – אלוש (לא פורסם, 14.5.06)]

12. די באמור כדי להעתר לבקשה ומשכך, התביעה נגד המבקשים – נמחקת.

המשיב ישלם למבקשים שכר טרחת עו"ד בסך של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, סכום שישולם בתוך 30 יום, אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.


13. למעלה מן הצורך, ולאור העובדה כי הצדדים דנו רבות בעניין מועד הגשת התגובה לבקשה, נציין כי צדקו המבקשים בטענתם כי משיב לבקשה בביה"ד מחויב לפעול לפי המועדים הקצובים בטופס 25 אשר צורף לבקשה (כשהנחתנו היא כי טופס 25 אכן נמסר לו!).

ניתנה היום י"ג בתמוז, תשס"ח (16 ביולי 2008) בהעדר הצדדים.

נ.צ. מר ד. טבח (ע)

נ.צ. גב' ת. ברץ (מ)

ש. מאירי, שופטת – אב"ד

נחתם ע"י נ.צ. ויצא חתום ביום -------------------.