ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אבו טיר נגד בטוח לאומי-סניף :

1

בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים

בל 10274/08

בפני:

כבוד השופטת שדיאור שרה – דן יחיד

11/09/2008

בעניין:

אבו טיר אחמד נאואל

תובע

נ ג ד

בטוח לאומי-סניף ירושלים

ע"י ב"כ עו"ד

תהלה כזרי

נתבע

פסק דין

בפני בית הדין תביעת התובע לגימלת הבטחת הכנסה החל מחודש אפריל 2004.

הנתבע טען כי לתובע נכסים בשווי השולל את הגמלה ודחה את תביעתו.

העובדות
  1. לתובע בית בן שלוש קומות.
  2. הבית הוקם על קרקע של התובע.
  3. הבית הוקם ב 1970. ב- 1976 הוקמו הקומות מעל קומת הקרקע.
  4. בקומת הקרקע מתגוררים שני בניו מרואן ומחמוד. בקומה הראשונה מתגורר התובע ואשתו.
  5. בקומה השלישית בנוי חדר אחד המשמש את מחמוד כמרפאה לנוכח העובדה כי עוסק כרופא שיניים, מקצוע שלמד ברוסיה.
  6. התובע חדל לעבוד בשנת 2001.
  7. התובע הוא זה שמשלם את חשבונות המים, הגז, החשמל והארנונה והם על שמו. כך גם היתרי הבניה על שמו.
  8. הנתבע הגיש חוו"ד שמאי ממנה עולה כי לנוכח ההערכה שעשה לנכס, כמובן מבלי לקחת בחשבון את ערך דירת המגורים, ערכה בסך 146,000$. חוות דעת זו לא נסתרה שכן התובע מרצונו לא חקר את השמאי .
  9. ביום 15.4.04 הגיש התובע תביעה להבטחת הכנסה (נ/3) ממנה עולה כי גר לדבריו בביתו הפרטי באום טובא בן שתי קומות.
  10. בתאריך 27.11.07 ניתן פסק דין בתביעה שהגיש התובע נגד המוסד בדבר גימלת הבטחת הכנסה תיק בל 13947/04 (להלן: "התיק שנמחק") שלשונו "לאור הודעת התובע התביעה נמחקת ללא צו להוצאות".

בתביעה זו היה התובע מיוצג ובתאריך 27.11.07 הוגשה מטעמו ובחתימת בא כוחו בקשה מוסכמת למחיקת התביעה ללא צו להוצאות. (ראה נ/1).

  1. בתיק שנמחק הוגשה חוו"ד שמאי מטעם התובע. בפרטי הבעלות בחוו"ד מטעמו נרשם: "2.4 פרטי הבעלות: לא הוצג, לא נבדק. נמסר בע"פ שהבית שייך למר אחמד אבו- טיר."
  2. כבר בתיק שנמחק הוגשה חוו"ד מטעם שמאי ע"י הנתבע אותה חוו"ד שהוגשה בפנינו באותו סכום. בתיק שנמחק אישר ב"כ התובע את חוו"ד השמאי מטעם הנתבע בהודעה מיום 22.1.07 (נ/1).
המחלוקת

האם לתובע נכסים השוללים את זכאותו לגימלת הבטחת הכנסה לאור זקיפה רעיונית. בפרט האמור ביחס לנכס המתואר בחוות דעת השמאי שכולל כאמור, קומת קרקע, קומה ראשונה וקומה נוספת שהיא למעשה מעין עלית גג שהורחבה לשטח של 20 מטר רבוע.

הכרעת הדין

1. התובע הודה בתיק שנמחק וגם בעדותו בפנינו כי כל הקרקע והבית באום טובה שייכים לו. (פרו' עמ' 4 ש' 14,15,19 עמ' 10 ש' 9,10) עניין זה נתמך בחוו"ד השמאי מטעמו בתיק שנמחק (נ/1) וכן בטופס התביעה לגימלה שהגיש (נ/3).

לפיכך בפנינו הודאה מלאה של התובע בבעלותו על הקרקע ועל כל הבנוי עליה.

גם שני בניו שהעידו מטעמו הודו וקבעו שהתובע הוא הבעלים של הקרקע ושל הבית לרבות הדירות בהם שניהם מתגוררים ולרבות המרפאה ששופצה בקומה השלישית (פר' עמ' 7 ש' 13-24; עמ' 8 ש' 25,27,29).

התובע ובניו, כל אחד בעדותו בנפרד, הודו כי חשבונות החשמל, המים והארנונה מגיעים על שם התובע והוא אשר משלמם. כך גם לגבי היתרי הבניה.

2. מסקנה יחידה המתבקשת מהאמור היא כי התובע בעלים של נכס בן שלוש קומות כשהוא מתגורר בקומה ראשונה בלבד ואילו קומת הקרקע וקומה שלישית בשימוש בניו.

מכאן כי מדוייקת חוו"ד השמאי לגבי הנכסים שיש לזקוף מהם הכנסה לתובע על פי פסיקה מפורשת של בית הדין (לעניין זה ראה פס"ד עב' 437/07 המוסד לביטוח לאומי נ. חזאם חזאם, אשדוד (נבו).

3. נקודה נוספת עליה יש לתת את הדעת היא אי ההתאמה בין דברי התובע בפרוטוקול בפני כב' השופטת אגסי ביום 29.4.08 לבין דבריו לפנינו ודברי בנו, ונביא את הדברים כלשונם.

בדיון מיום 29.4.08 אומר:

"הנכס באום טובה שלי... מעל הקומה שלי היה חדר של המדרגות ואני עשיתי אותו חדר ונתתי אותו לבן שלי. יש לי חדר אחד 20 מטר. נתתי אותו לבן שלי לפני שנה וחצי שנתיים..." (דגש שלי ש.ש.).

בדיון לפנינו בחקירתו אומר:

"ת. אף אחד לא גר שם. אחד הילדים זה מרפאה. הוא רופא. מחמוד הוא רופא שיניים, זה חדר מדרגות בעצם. חדר מדרגות הולך בזיגזג ובשטח הזה מעל חדר המדרגות יצקנו זה משהו פנימי וזה משמש מרפאת שיניים שלו.

ש. הוא משלם לך שכירות

ת. לא, הרי הוא בנה את זה....

ש. אמרת בדיון המוקדם שיש לי חדר 11 מטר עשיתי חדר ונתתי אותו

ת. נתתי שלד והוא שיפץ אותו . הוא עשה הכל" (דגש שלי ש. ש.).

הסתירה בין דבריו בדיון המוקדם ואף בפנינו לא מתיישבת עם הגרסה שהבן בנה בעצמו וגרסה זו גם אינה מתיישבת עם תשובת מחמוד בחקירה הנגדית:

"ת. זה היה חדר מדרגות. אני שיניתי קצת שם ושיפצתי ועשיתי מרפאה

ש. אתה משלם משהו לאביך

ת. לא. זה היה חדר מדרגות. אני לא משלם, אין לי עבודה שאוכל לשלם לו."

(עמ' 9 ש' 7 ואילך).

ראשית מחמוד לא אומר בניתי אלא "שיניתי קצת שם ושיפצתי" דהיינו הגרסה שהאב בנה היא הנותרת על כנה. בנוסף גרסתו לא מתיישבת עם גרסת האב "יצקנו" דהיינו שותפות פעילה של האב וגם לא עם גרסת מרואן בעמ' 8 ש' 8 ואיך לפיה את המרפאה בנה מחמוד מכספים שהשתכר כרופא שיניים שהרי מחמוד ענה שאינו משתכר.

מצאנו איפא כי גם מהסתירות ביניהם עולה שהבית והבניה נעשו ע"י האב ורק "שיפוץ" פנימי ייתכן שנעשה גם ע"י הבנים וגם ע"י התובע שאומר:

"ת. הביאו פועלים יומיים לא קבלן. אנחנו עשינו בידיים שלנו. כולנו עשינו יחד" (עמ' 7 ש' 3).

  1. נוסח כתב התביעה הוא:

"איננו מסכימים עם החלטת המל"ל בדבר להפסיק קיצבתנו (הבטחת הכנסה) בטענה אין לנו נכסים אבל זה לא שייך לנו הכל לילדים הנשואים. ואנו גרים יחד עם בן (?לא ברור הכתב) ובת (כנ"ל?) בדירה קטנה. אין לנו שום נכס אחר בכלל".

ברור לאור הסעיפים לעיל כי התובע הינו בעלים של לפחות שתי דירות ומרפאה בשטח 20 מטר פרט לדירת מגוריו ולכן יש לזקוף לו חד משמעית הכנסות מנכסים אלו כפי שנקבעו בחוו"ד השמאי.

יתר על כן יכול להיות שלמרפאה ערך רב יותר מחדר רגיל אולם לפנינו רק חוו"ד השמאי ולפיה נפעל.

5 לאור זאת להלן החישוב שיש לבצע בגין ההכנסות מהנכסים:

בהתאם להערכת השמאי לגבי שווי הנכסים למעט דירת המגורים עומדת קביעתו על סך 146,000 $.

החישוב על פי תקנות הבטחת הכנסה הוא: 146,000 $ X 4.71 שער הדולר במועד עריכת השומה = 687,660 ₪. סכום זה X 8% לחלק ל 12 = 4,584 ₪ לחודש.

לאור האמור הרי שכדין נשללה זכאותו של התובע להבטחת הכנסה, החל מחודש אפריל 2004 שכן הכנסתו החודשית מהנכסים עולה על גובה הגמלה.

לפיכך דין תביעתו להידחות.

6. נציין כי תביעה זו הוגשה לאחר נסיון קודם בתיק שנמחק לגבי אותם נכסים וביחס לאותה חוו"ד שמאי. אולם מאחר ונסתיימה במחיקה לא היה מעשה בית דין. בפנינו הוכח חד משמעית כי לתובע נכסים ולא רק שלא הרים את הנטל המוטל עליו לעניין זכאותו לגימלה אלא שהוכיח בעצמו גם בהודאת בעל דין וגם באמצעות עדיו שאינו זכאי לגימלה.

התביעה נדחית מכל וכל.

אין צו להוצאות.

ניתן היום י' באלול, תשס"ח (10 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.

שדיאור שרה, שופטת