ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין "אהרון נגד מעון "בן-דוד :

1

בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה

בירושלים

עב 002253/07

בשא 1822/08

בפני:

כבוד השופט יוסף יוספי

11/09/2008

בעניין:

מעון "בן-דוד"

ע"י ב"כ עוה"ד

רוטנברג צבי

המבקש

(הנתבע)

נ ג ד

אהרון יהודית

ע"י ב"כ עוה"ד

דוגה דוד

המשיבה

(התובעת)

החלטה

1. בפניי בקשה לעיכוב ביצוע לאור ערעור שהוגש על פסק הדין שניתן בתיק זה (להלן:"הבקשה") . בהתאם להחלטה שניתנה הגישה המשיבה את תגובתה לבקשה (להלן:"התגובה") .

הבקשה הוגשה ביחס לפסק דין אשר ניתן בבית דין זה מכוח סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] , התשמ"ד – 1984 .

2. לאחר עיון בבקשה ובתגובה , ולאחר עיון בתיק העיקרי , הנני קובע כי דין הבקשה להדחות, מן הנימוקים דלהלן.

טענות המבקש

3. הבקשה שהוגשה הינה קצרה ביותר , בלא תצהיר תומך, ונביא להלן את נימוקיה במלואם, כפי שנכתבו ע"י ב"כ המבקשת :

"נימוקי הבקשה

בימים אלו מוגש ערעור על החלטת בית הדין בבית הדין הארצי לעבודה. ביצוע התשלום הנוסף לתובעת בהתאם להחלטה משמעותו בפועל בלתי הפיך.

אם תתקבל עמדת המערערת בבית הדין הארצי לעבודה – לא ניתן יהיה למעשה לגבות מהתובעת את הסכום הנוסף ששולם".

טענות המשיבה

4. המשיבה טענה כי המבקשת לא הניחה כל תשתית ראייתית כי יש סיכוי לקבלת הערעור, וכי הבקשה מופרכת מיסודה. בדיון מיום 21.2.08 הסמיכו הצדדים את בית הדין לפסוק לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט אף ללא נימוקים, והצהירו וחתמו כי הם "מאשרים שבית הדין הבהיר לנו כי עילות הערעור על פסק דין מסוג זה מצומצמות ביותר". במקרה דנן סיכויי הצלחת הערעור שואפים לאפס. המבקשת אף לא הציגה תשתית ראייתית או אסמכתאות כלשהן או עילה כל שהיא שיש בהן בכדי לתמוך בבקשתה. המבקשת מעלה טענות בעלמא לפיהן היא לא תוכל להפרע מהמשיבה במידה ותזכה בערעור.

הדין החל

5. תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 מאפשרת לבית הדין לעכב את ביצוע פסק הדין אשר נתן , ונקודת המוצא היא כי הגשת הערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה נשוא הערעור , כפי שנקבע בתקנה 466 לאותן תקנות .

6. הכלל שנתגבש בפסיקה הינו כי אין בהגשת הערעור כדי לעכב את ביצוע פסק הדין, ועל המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין מוטל הנטל לשכנע את בית הדין בדבר נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מן הכלל. על אותו מבקש להראות כי סיכוייו לזכות בערעור הינם טובים , ובנוסף לכך עליו להוכיח כי אם יבוצע פסק הדין יגרם לו נזק ויקשה עד מאוד להשיב את המצב לקדמותו , היינו ; בית הדין ישקול את מאזן הפגיעה והתועלת שיגרמו לכל אחד מהצדדים בעקבות ביצוע פסק דין או עיכובו.

עת עסקינן בחיוב כספי , הכלל הוא כי אין נטייה לעכב ביצוע של פסק הדין , לבד מן המקרים בהם ישכנע המבקש כי לא יוכל להפרע מן הצד שכנגד אם יצליח בערעור .

באשר לקושי להפרע מן הצד שכנגד באם יצליח המבקש בערעורו ; לא די באמירה בעלמא, ויש להניח תשתית עובדתית מספקת, אותה יש לפרט היטב בתצהיר.

ראה :

בש"א 2966/96 עטיה נ. עירית ת"א ואח' , פד נ (1) 668.

דב"ע 97/ 392-9 נתיב קרן הפנסיה של פועלי ועובדי משק ההסתדרות בע"מ נ. מרדכי רפפורט (לא פורסם).

ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ. שובל (נ.י.ב.) שווק מוצרים והפצתם, פ"ד נו(4), 871;

רע"א 6480/00 עיריית תל אביב יפו ואח' נ. בצלאל אהובה ואח' (לא פורסם), ניתן ביום 19.11.00;

ע"א 6626/96 איתן חנני נ. פקיד שומה חיפה, פ"ד נ(5), 304;

ע"א 6647/98 מנשה גנן נ. פקיד שומה תל אביב 4, פ"ד נג(1), 781.

יואל זוסמן , סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית ) , 866.

אליהו וינוגרד , צווי מניעה (תשנ"ג ) , 244.

דוד בר אופיר , הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדורה חמישית) , 150 - 153 .

כמו כן , נפסק כי החלטה בדבר עיכוב ביצוע פסק דין , המקנה זכויות לפי חוקי מגן , לא תינתן בקלות.

ראה :

בש"א (עבודה – ב"ש) 1970/98 , 1969/98 יוני גבאי נ. מ.ו. מועד צנרת בע"מ (לא פורסם ) .

מן הכלל אל הפרט

7. בפתח הדברים יש לקבוע כי הבקשה אינה עומדת בדרישות הדין, וכי המבקש לא רק שלא הוכיח את שהיה עליו להוכיח , אלא אפילו לא טען את שהיה עליו לטעון. ונפרט.

8. ראשית , הבקשה לא נתמכה בתצהיר , ודי בכך כדי לדחותה . בבקשה נטענו טענות עובדתיות בדבר נזק בלתי הפיך שיגרם למבקשת , ובדבר הקושי העתידי לגבות מהמשיבה את הסכום שישולם לה , אם המבקשת תזכה בערעור . טענות כאלה יש לתמוך בתצהיר , והדבר לא נעשה .

ויותר מכך; גם במסגרת הבקשה לא נטענו הטענות בפירוט הראוי . לא די לטעון כי ביצוע התשלום יגרום נזק בלתי הפיך, וכי לא ניתן יהא לגבות את הכספים שישולמו אם הערעור יתקבל. טענות כאלה יש לפרט , ויש להכבד ולהכנס למצבם הפיננסי של שני הצדדים , ולהסביר מדוע מאזן הפגיעה והתועלת מטה את הכף לטובת המבקש. יש להניח תשתית עובדתית מפורטת המציגה את מאזן הפגיעה והתועלת.

טענה כללית וסתמית בדבר קשיי גביה בעתיד אינה מספקת . שהרי, הכלל הוא שיש לקיים את החיוב הכספי , והחריג הוא עיכוב הביצוע .

לא ראינו כל טענה בדבר מצבם הכלכלי של המשיבה ו/או של המבקש, ומכאן שהמבקש לא שיכנע כי יש להחיל במקרה דנן את החריג בדמות עיכוב ביצוע פסק הדין.

9. עד כאן באשר לאי הגשת תצהיר מטעם המבקש , ובאשר למחדלו של המבקש שלא הציג תשתית עובדתית בדבר מאזן הפגיעה והתועלת.די בכך כדי לדחות את הבקשה.

עם זאת, למען הסדר הטוב נפרט ונסביר כי המבקש לא עמד גם ביתר התנאים אשר נקבעו בדין .

10. כפי שפורט לעיל, אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע פסק הדין , ועל המבקש להראות כי סיכוייו לזכות בערעור הינם טובים.

המבקש דנן הסתפק בכך שהודיע במסגרת הבקשה כי "בימים אלה מוגש ערעור על החלטת בית הדין בבית הדין הארצי לעבודה". המבקש גם הוסיף כי "אם תתקבל עמדת המערערת בבית הדין הארצי לעבודה ...".

מכאן, שהמערער אפילו לא טען כי סיכוייו לזכות בערעור הינם טובים , וממילא לא הראה כי כך המצב . כל שהמערער טען הוא כי מוגש ערעור , ובכך לא סגי.

בהקשר זה יש לזכור כי עסקינן בפסק דין אשר ניתן בפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984 , ובשל כך סיכויי הערעור הינם נמוכים. הדבר הוסבר לצדדים בטרם הסכימו להכרעה בדרך זו , והם אף חתמו על פרוטוקול הדיון שם מוסבר הדבר ואף מודגש .

11. לאור האמור לעיל, דין הבקשה להדחות.

עם זאת, נבאר ונוסיף מספר הערות , כמפורט להלן.

12. כאמור לעיל, עסקינן בפסק דין אשר ניתן בפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] , תשמ"ד – 1984 .

הסכום אשר נתבע היה בגובה 121,269 ₪ . כמו כן , נתבעו פיצויי הלנה ביחס לפיצויי הפיטורים שגובהם 48,475 ₪ , וביחס להפרשות לקופת גמל גמיש . מכאן , שלו נתקבלה התביעה במלואה היה נפסק למשיבה סכום של 121,269 ₪ בצירוף הוצאות משפט , ובצירוף פיצויי הלנה בגין תקופה של שנתיים בקירוב.

בפסק הדין נפסק סכום של 44,200 ₪ , וזאת בנוסף לסך של 26,361 ₪ אשר שולם לתובעת לאחר שהוגשה התביעה.

מהאמור לעיל עולה כי למשיבה שולמו 26,361 ₪, ובצירוף הסכום אשר נפסק במסגרת פסק הדין בגובה של 44,200 ₪ הרי שיוצא כי על המשיבה לקבל לידיה סך של 70,561 ₪ . עסקינן בסכום סביר בהתחשב בנסיבות העניין, ובשים לב לסכום התביעה בגובה 121,269 ₪ קרן , לפני ריבית והצמדה, הלנה והוצאות משפט .

מכאן שהסכום שנפסק הינו סביר מאוד ביחס לסכום שנתבע, וביחס לסכום שהיה נפסק לו נתקבלה התביעה במלואה .

13. כמו כן, בתיק זה מונה בהסכמת הצדדים רואה חשבון כמומחה מטעם בית הדין, והצדדים העבירו אליו כל חומר שרצו להעביר, לרבות תחשיבים. במסגרת חוות דעתו קבע המומחה כי המבקש חייב למשיבה סכום של 50,358 ₪ : בגין פיצויי פיטורים - 38,088 ₪ , בגין הודעה מוקדמת- 3,047 ₪ ובגין פדיון חופשה - 9,223 ₪ .

14. בנוסף לסכום אותו קבע המומחה כמפורט לעיל, יש לזכור כי הסכום שנפסק כלל בין השאר פיצוי לתובעת בגין נסיבות הפיטורים . בגין רכיב זה תבעה התובעת סך של 50,000 ₪ . הסכום שנפסק כולל כמובן גם חלק מרכיב זה.

אחרית דבר

15. לאור האמור לעיל, דין הבקשה להדחות .

16. המבקש ישא בהוצאות המשיבה בגובה 2,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין , אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

17. החלטה זו תשוגר לצדדים באמצעות הפקסימיליה .

ניתנה היום י"א באלול, תשס"ח (11 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים .

______________

יוסף יוספי – שופט

002253/07עב 730 שוש משיח