ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ברזובסקי אנדרי נגד בטוח לאומי-ס :

1

בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה – חיפה

בל 000468/06

בפני:

כב' השופטת עדנה קוטן

11/09/2008

נציגי ציבור: מר דורון מתי (נציג מעבידים)

מר חיים דרור (נציג עובדים)

בעניין:

ברזובסקי אנדרי

התובע

נ ג ד

המוסד לבטוח לאומי

הנתבע

החלטה

1. ביום 9.3.04 לקה התובע, נהג מונית במקצועו, באוטם שריר הלב.

התובע מייחס אוטם זה בו לקה לארוע של "כמעט תאונה" בו היה מעורב בליל 9.3.04, בעת שהבחין ברגע האחרון בילד שרכב על אופניו והתפרץ לכביש.

התובע הגיש תביעה להכרה בארוע כ"פגיעה בעבודה" ולתשלום דמי פגיעה ותביעתו נדחתה על ידי הנתבע במכתב הדחיה מתאריך 25.8.05 בנימוק כי על פי המסמכים לא הוכח קיומו של ארוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה שהביא לאוטם שהתפתח ב- 9.3.04 ולחילופין כי האוטם התפתח כתוצאה ממחלה טבעית והשפעת העבודה היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

כנגד החלטה זו של הנתבע הוגשה התביעה בתיק שבפנינו.

בכתב התביעה טען התובע כי נבהל מאוד מאותו ארוע של "כמעט תאונה", כי עצר את רכבו וניסה להרגע וכי החל לחוש בכאבים בחזה.

התובע אף ציין בכתב התביעה כי נסע לביתו ומשהכאבים לא חלוף הוא פנה לקופת חולים ולאור ממצאי בדיקת ה- א.ק.ג. הוא הובהל לבית החולים.

לטענת התובע הוא סיפר למעבידו עוד באותו ערב בו ארע הארוע על הארוע של "כמעט תאונה".

הנתבע בכתב הגנתו חזר על האמור במכתב הדחיה וטען כי אין המדובר ב"תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995, כי לא הוכח קיומו של ארוע חריג, כי מעבידו של התובע הגדיר את הארוע כארוע שיגרתי מעבודתם של נהגי מוניות וכי אין אזכור לארוע במסמכים הרפואיים וכי אין התאמה בין גירסת התובע בהודעתו לחוקר לבין הרישומים בבית החולים בדבר המועד בו החלו להופיע כאבים.

2. להלן עובדות המקרה כעולה מהעדויות ומהמסמכים שהובאו בפנינו:

א. התובע יליד 1960, עלה לישראל ב- 1997 ועובד כנהג מונית כאשר מעסיקו הינו מר מיכאל רזניקוב.

ב. בתאריך 9.3.04 עבד התובע במשמרת משעה 14:00 ועד שעה 24:00 כנהג מונית.

בשעה 22:00 לערך, לאחר מנוחה בביתו, יצא התובע לאסוף אחיות מבית החולים כרמל על מנת לקחתן לבתיהן.

במהלך הנסיעה לצורך איסוף האחיות, נסע התובע בנתיב הימני בכביש וכשהגיע לצומת הקריון הבחין התובע ברגע האחרון בילד אשר רכב על אופניו והתפרץ לכביש.

התובע בהתאם לעדותו הסיט את ההגה שמאלה על מנת שלא לפגוע בילד וכך עשו אף נהגים אחרים תוך כדי צפירה.

בתצהירו ת/1 העיד התובע כי נבהל מהארוע, עצר לפרק זמן קצר בצד בתחנת אוטובוס ולאחר מכן המשיך בנסיעה תוך שהוא חש בלחץ בחזה, בתחושת מחנק ובכאבים שהלכו ובאו.

התובע חזר בעדותו בפנינו (עמ' 3 שורות 18-11 לפרוטוקול) על אותו ארוע של כמעט תאונה תוך שהוא מבהיר כי ליד הכביש הראשי יש כביש שירות ובין הכביש לכביש השירות יש עצים ורק כשהגיע לרמזור שליד הצומת ראה לפתע ילד על אופנים שחלק מן הגלגל הקדמי שלהן כבר ירד לכביש והוא לא הצליח לעצור אלא נתן ברקס, סובב את ההגה ועבר את המקום במהירות ואף רכבים אחרים נאלצו בהתאמה לסובב את ההגה שלהם שמאלה.

גירסה זו מופיעה אף בהודעה לחוקר (נ/7).

ג. התובע הגיע לבית החולים כרמל על מנת לקחת את האחיות והמתין לסיום המשמרת שלהן ובשלב זה התקשר התובע למעסיקו וסיפר לו על הארוע.

המעסיק הורה לתובע שאם אינו מסוגל לנהוג שיסגור את הרכב וילך לביתו אולם התובע הודיע לו שינסה לסיים את המשמרת וכך אף עשה בפועל.

תמיכה בעדותו של התובע על כך שסיפר בזמן אמת למעסיקו על אשר ארע מופיעה בהודעתו לחוקר של מר רזניקוב (נ/12) הודעה בה אישר רזניקוב כי התובע התקשר אליו וסיפר לו על כאבים בחזה וסיפר שמשהו קרה בכביש כאשר מר רזניקוב לא זכר אם המדובר במישהו שקפץ לכביש או ברכב שחתך אולם הוא זכר שבסופו של דבר לא היתה תאונה.

רזניקוב חזר על כך שהתובע דיווח לו על אותו ארוע של כמעט תאונה בסמוך למועד בו ארעה גם בעדותו בפנינו (עמ' 7 שורות 9- 8 לפרוטוקול).

רזניקוב העיד כי התובע התקשר אליו בסמוך לתום המשמרת אולם לא זכר את השעה המדויקת .

ד. התובע סיים את המשמרת ונסע לביתו אולם המשיך לסבול מכאבים ולא הצליח להירדם ובבוקר פונה לקופת חולים והתלונן על כאבים, עבר בדיקת א.ק.ג. והופנה לבית החולים.

ה. קיימת בעיתיות באשר למועד בו החלו הכאבים בחזה אצל התובע שכן ברישומים מבית החולים כרמל צויין כי הכאבים החלו יום לפני קבלתו לבית החולים (התובע התקבל לבית החולים בתאריך 10.3.04) סביב השעה 17:00, כאשר נתון זה אינו תואם את עדות התובע ואת כל גרסתו כי הכאב הופיע לאחר אותו ארוע של "כמעט תאונה" שארע לאחר השעה 21:00 כשנסע לכיוון בית החולים כרמל לקחת אחיות לביתן בסיום משמרתן.

מאחר וזו הגירסה שנרשמה בבית החולים בתחילה, מופיעה גירסה זו ומועתקת גם לרישומים אחרים בבית החולים.

יחד עם זאת, עוד לפני הרישום מבית החולים קיים רישום אצל רופאת המשפחה שכן התובע, כמפורט לעיל, פנה קודם לכן לרופאת המשפחה וזו היפנתה אותו לבית החולים וברישום אצל רופאת המשפחה נרשם:

"מהלילה כאבים רטרוסטרנילים"

כמו כן מצויין כי ב- א.ק.ג. נראו צניחות קלות שלא היו ב- א.ק.ג. קודם.

בנסיבות אלה, כאשר עוד קודם לרישום בבית החולים, ברישום הרפואי הראשון אצל רופאת המשפחה, מופיע כי הכאבים החלו מהלילה קודם להגעתו של התובע למרפאת קופת חולים, וגירסה זו עולה בקנה אחד עם גירסת התובע, הננו מוכנים לקבל את הסברי התובע בעת עדותו בפנינו באשר לרישום השגוי בבית החולים בדבר מועד הופעת הכאבים, כאשר לטענת התובע הוא אולי אמר כי הכאבים החלו להופיע בערב קודם, הגם שאינו זוכר במדויק מה היה כשהגיע עם כאבים חזקים לבית החולים (עיין לענין זה בעמ' 4 שורות 8-1 לפרוטוקול וכן בתצהיר התובע באשר לרישומים בחדר המיון).

אשר על כן הננו קובעים כי הכאבים בחזהו של התובע הופיעו לאחר הארוע של "כמעט תאונה" ולא בשעה 17:00 אחר הצהריים.

ו. התובע סבל גם בעבר, לפני הארוע הרלוונטי לענייננו, מכאבים בחזה.

קיימים רישומים קודמים על טענות של התובע בדבר לחצים בחזה, לדוגמא רישום מחדר המיון בבית החולים כרמל מתאריך 30.5.02.

3. התובע הסביר בעדותו בפנינו (עמ' 5 שורות 20-15 לפרוטוקול) מדוע הוא סבור כנהג מונית העובד בתחום זה כ- 5 שנים וכמי שיש לו רישיון נהיגה עוד משנת 1975 כי המדובר בארוע חריג כדלקמן:

"דבר כזה לא קרה לי. מקרה זה שונה משום שזה היה פתאום מאוד וזה היה בחושך. בדרך כלל אתה רואה שיש בן אדם על המדרכה ואתה מוכן לכך שהוא יכול לעשות משהו ואילו במקרה זה הכל קרה ברגע אחד וכמעט כבר לא היתה לי אפשרות לעשות משהו והכי חשוב שמדובר בילד וכל נהג פוחד מזה. הצלחתי למנוע פגיעה בכך שסובבתי את ההגה שמאלה..."

4. לטענת הנתבע מאחר והמדובר בתובע הנוהג ברכב שנים רבות והמשמש כנהג מונית מזה כ- 5 שנים, אין המדובר בארוע חריג .

אין בידינו לקבל טענה זו של הנתבע וכבר נפסק לא אחת כי ארוע של "כמעט תאונה" גם אצל נהג מקצועי כגון נהג אוטובוס או נהג מונית, יכול להחשב בתנאים מסוימים כ"ארוע חריג".

עיין לענין זה בדב"ע נב/0/258 מרדכי חכימיאן נ. המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם); דב"ע נד/0/94 חיים לוי נ. המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם); דב"ע נה/0/229 בן ציון גייגו נ. המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם); דב"ע נז/0/292 שמעון סועד נ. המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) וכן בעב"ל 107/08 אלברט נדל נ. המוסד לביטוח לאומי.

5. הננו מפנים אף לנפסק בדב"ע נד/0/268 יוסף ניב נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כח' 143, כי:

"יאמר תחילה כי ארוע חריג בעבודה אין משמעו בהכרח ארוע חד פעמי.

גם ארועים חוזרים ונשנים אחת לכמה חודשים לדוגמה או אפילו אחת לכמה שבועות, יכול ולא יהיו שיגרתים לעבודה - והכל מותנה בעוצמתם ובתדירותם ובהתייחס לנפגע הספציפי שבו מדובר... אם נוסיף על כך את סמיכות הזמנים בין הנסיעה הנדונה לבין הכאבים בהם נתקף המערער שבישרו את בוא האוטם ואת אישפוזו באותו היום, כי אז הננו סבורים שסופקה ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה יועץ רפואי..."

ועיין גם בעב"ל 119/98 מוחמד ספיה נ. המוסד לביטוח לאומי בו נפסק מפי כב' השופטת ברק תוך הפניה לפסק הדין הנ"ל בענין ניב:

"ב"כ המשיב טען בפנינו כי ניסיון החיים מבוסס על מקרים רבים שקורים גם בכבישים. לא צריך להיבהל בכל פעם מחדש כשקורת "כמעט תאונה"... אין בידי לקבל את דעתו של בית הדין האזורי. מקרה כפי שארע למערער הוא מבהיל ביותר. אין הוא חלק משגרת עבודתו של נהג מונית. אין לי אלא לחזור על דבריה של השופטת ע. פורת בענין דומה... משאית המגיחה מול נהג הוא ארוע חריג גם אם הוא קורה מעת לעת. אין זה חלק משגרת עבודתו של נהג מונית גם אם הדבר קורה לעיתים."

אשר על כן הננו קובעים , כי האירוע של "כמעט תאונה" , אשר ארע לתובע בעבודתו בליל 9.3.04 , כמתואר לעיל בהחלטה זאת , הוא בבחינת "אירוע חריג".

6. באשר לטענת הנתבע כי לא קיים תיאור של ארוע תאונתי ברישומים הרפואיים, נציין כי יש הבדל בין אנמנזה שותקת לבין אנמנזה סותרת ובענייננו איננו סבורים כי יש לדחות את תביעתו של התובע רק בהעדר אזכור על אותו ארוע , זאת – בשים לב לכך, כי דווח על האירוע , בזמן אמת, למעסיקו של התובע, כמו גם לכל קביעותינו דלעיל.

עוד נפנה לפסק דינו של כב' השופט רבינוביץ בעב"ל 37/03 משה פרומברג נ. המוסד לביטוח לאומי, שם הבהיר, כי קיימים סייגים למתן משקל לאנמנזה כפי שנקבע גם בעב"ל 166/99 דניאל גרץ נ. המוסד לביטוח לאומי ועל פיהם:

"רואים אנו שההלכה בעניין משקלה של האנמנזה אינה מאיינת ראיות אחרות המוכחות בפני בית הדין, אלא משמשת כאחת העדויות והראיות, מתוך המכלול הכולל של הראיות שבפני בית הדין.

הנובע מכך שאין, ובכל תנאי, ליתן לאנמנזה משקל מכריע ומוחלט לדחיית בתביעה כל אימת שלא מזכיר מבוטח תובע במפורט ובמדוייק, בהיותו בבית החולים, את אירועי העבודה."

השופט רבינוביץ אף הבהיר כי יש הבדל בין העדר גירסה ברישומים הרפואים לבין קיומה של גירסה שונה וסותרת ברישומים הרפואים לגירסתו החדשה של התובע.

7. אשר על כן, אנו ממנים את פרופסור א. קרן מבית החולים ביקור חולים בירושלים כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין.

כב' המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות:

א. מהי המחלה ממנה סבל התובע, כמפורט במסמכים הרפואיים, בעת אישפוזו ב- 10.3.04?

ב. האם לדעת המומחה יש קשר סיבתי בין הארוע של כמעט תאונה ב- 9.3.04 בשעות הלילה במהלך עבודתו של התובע לבין המחלה שאובחנה אצלו ב- 10.3.04?

ג. אם יקבע המומחה כי קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע בתאריך 9.3.04 לבין המחלה ממנה סבל התובע ואשר אובחנה ב- 10.3.04, האם השפעת העבודה החריגה על הופעת המחלה היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, לרבות נתונים אישיים שהיו קיימים בתובע בטרם לקה במחלה ואשר עליהם ניתן ללמוד מהחומר הרפואי המצורף להחלטה זו.

ד. האם יש לומר שהארוע של "כמעט תאונה" בתאריך 9.3.04 החיש את בואה של המחלה, כך שאילמלא ארוע זה, יתכן שבואה של המחלה היה נידחה למועד מאוחר יותר כלשהוא או שלא היה מופיע כלל?

8. המומחה מתבקש לבסס את חוות דעתו על העובדות כפי שנקבעו בהחלטתנו זו ועל המסמכים הרפואיים המצורפים מהם ניתן ללמוד על מצב בריאותו של התובע והם:

א. מכתב שיחרור מביה"ח כרמל (נ/8) (מופיע גם בתיק האישפוז) מיום 10.3.04.

ב. תעודה רפואית (נ/11) מיום 30.5.02 - המחלקה לרפואה דחופה - מרכז רפואי

כרמל.

ג. תכנית טיפולית חדר מיון קרדיולוג (נ/10) מיום 17.3.04.

ד. ביקור ראשון אצל רופא משפחה (נ/9 ) מיום 10.3.04.

ה. מכתב שיחרור מבי"ח כרמל מיום 10.10.04.

ו. תעודה רפואית מיום 23.6.02 - שירותי בריאות כללית.

ז. מכתב שיחרור בי"ח כרמל מיום 22.4.04.

ח. תיק רפואי כללי מיום 1.3.07 - קופ"ח כללית.

ט. תיק רפואי מקצועי מיום 7.3.07 - קופ"ח כללית.

י. תיק אישפוז מיום 4.3.07 - בי"ח כרמל.

יא. תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 17.3.04 (נ/3) מיום 17.3.04 - שירותי בריאות כללית.

יב. תעודה רפואית נוספת לנפגע בעבודה (נ/5) מיום 9.5.04 - שירותי בריאות כללית.

יג. תעודה רפואית נוספת לנפגע בעבודה (נ/4) מיום 9.5.04 - שירותי בריאות כללית.

יד. תעודה רפואית נוספת לנפגע בעבודה (נ/6) מיום 27.6.04 - שירותי בריאות כללית.

9. המומחה מתבקש להכין חוות דעתו ולהעבירה לבית הדין, במידת האפשר, תוך 30 יום.

שכר טרחתו של המומחה ישולם מתקציב המדינה, באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.

ניתנה היום י"א באלול, תשס"ח (11 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשגר עותק פסק דין זה לב"כ הצדדים.

דורון מתי

נציג ציבור

חיים דרור

נציג ציבור

עדנה קוטן - שופטת

000468/06בל 710 אורלי ש.