ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ל.ט קטין ואח' נגד מ"י ואח' :

1

בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו

בשבתו כבית משפט לעניניים מנהליים

בש"א 32225/08

עת"מ 2401/08

בפני:

כב' השופט ד"ר קובי ורדי

בעניין:

איסור פרסום שמות המבקשים וכל פרט מזהה שלהם

1. ל.ט קטין באמצעות הוריו המבקשים 2 ו-3

2. ט.מ

3. ט.ד

ע"י ב"כ עו"ד

רובינשטיין ועו"ד ענבר

המבקשים

נ ג ד

1. מדינת ישראל - משרד החינוך

ע"י ב"כ עו"ד בן אליעזר

2. עירית פ"ת

ע"י ב"כ עו"ד ריינהרץ

3. בית ספר הדר

המשיבים

החלטה

1. בפני בקשה שהוגשה ביום 27/8/08, לצו ביניים אשר יורה למשיבים להימנע מלמנוע את הליווי של סייעת אישית למבקש 1, סייעת הממומנת במלואה ע"י הוריו - המבקשים 2 ו-3, המלווה את בנם - המבקש 1 - קטין אוטיסט, בעת לימודיו והימצאו בכיתה רגילה, זאת החל מכיתה א' ואילך במסגרת תכנית שילוב לפי חוק החינוך המיוחד, תשמ"ח-1988 (להלן: "החוק" או "חוק החינוך המיוחד").

זאת במסגרת העתירה, שהוגשה כנגד החלטת המשיבים כי הסייעת האישית הפרטית של המבקש 1 לא תוכל עוד להיכנס לבית הספר במהלך כיתה ד' מיום 1/9/08 ומבוקש בעתירה להורות למשיבים להימנע מלהפסיק את שירותיה של הסייעת האישית של המבקש 1 ולהמשיך את המצב הקיים זה 3 שנים של סיוע אישי פרטי, בעת שהמבקש 1 לומד בתכנית השילוב בכיתה רגילה. לחילופין, מבוקש בעתירה להורות למשיבים על קביעת תהליך הדרגתי ומבוקר לשינוי ככל שיידרש, באם יידרש, וזאת בשיתוף המבקשים ויועצים מקצועיים.

2. אין מחלוקת שהמבקש 1 הינו ילד בן 9 שהינו אוטיסט אשר לומד אצל המשיב 3 (להלן: "בית הספר") במסגרת החינוך המיוחד ולאחר שסיים 3 שנות שנות לימוד בבית הספר (כיתות א', ב', ג') החל ללמוד בבית הספר בכיתה ד' החל מ-1/9/08.

אין גם מחלוקת שבמהלך כל השנים הללו, מימנו הוריו של הקטין, המבקשים 2-3, סייעת אישית פרטית מטעמם שליוותה את הקטין והשגיחה עליו מאז לימודיו בכיתה א', בתחילה במהלך כל שעות הלימוד, ובמהלך כיתה ג' צומצמה עבודה להשגחה וליווי בעת שהקטין לומד באופן משולב בכיתה רגילה (כ-12 שעות בשבוע).

אין מחלוקת שביום 19/7/06 הודיעה מנהלת בית הספר להורי הקטין על הפסקת עבודתה של הסייעת הפרטית אך בפועל לא הופסקה עבודתה בידיעת בית הספר ומנהלת בית הספר.

אין גם מחלוקת שביום 15/8/08 התקבלה אצל המבקשים 2-3 הודעה טלפונית כי הסייעת האישית לא תורשה עוד להיכנס לבית הספר החל מ-1/9/08 וביום 19/8/08 התקבל אצלם מכתב הנושא תאריך 13/8/08 ממנהלת בית הספר גברת רונית עופר, שכותרתו: "הפסקת עבודת הסייעת האישית הפרטית".

במכתב זה נאמר כך:

"החל מיום שני א' באלול תשס"ח 1/9/08, לא יוכלו להיכנס עם בנכם/בתכם לכיתות בית הספר (בכיתת PDD ובכיתה רגילה) עובדים שאינם מועסקים ע"י הרשות המקומית או ע"י משרד החינוך.

אי לכך ובהתאם לזאת תופסק עבודת הסייעת האישית הפרטית של בנכם/בתכם.

בכיתה יהיו רק עובדים המאושרים בכתב, ע"י הפיקוח של משרד החינוך וע"י העיריה, דהיינו סייעות כיתתיות בלבד.

הנני מחוייבת לעבוד בהתאם להוראות משרד החינוך והתרבות".

זאת בעקבות פנייתם של מנהלת האגף לחינוך מיוחד ומנהלת אגף יסודיים למנהלת בית הספר מיום 30/7/08, בה הודיעו לה על פי הוראות מנכ"ל משרד החינוך והתרבות, החל משנת הלימודים תשס"ח לא ניתן לאשר סייעות אישיות לתלמידי החינוך המיוחד אלא סייעות תגבור לכיתה ולכן יש להודיע בכתב להורי התלמידים כי עם פתיחת שנה"ל תשס"ט לא תאפשר כניסה לביה"ס של עובדים שאינם מועסקים באמצעות הרשות המקומית פ"ת ו/או עובדי הוראה המשובצים בבית הספר ע"י מפקח מטעם משרד החינוך והתרבות.

3. משלא הצליחו ההורים לבטל את רוע הגזירה, פנו לבית המשפט בבקשה למתן צו בינים ובקשה לצו ארעי, ומשלא קיבלו צו ארעי במעמד אחד, נקבע על ידי דיון בבקשה ליום 4/9/08.

במעמד זה הוריתי לשני הצדדים להגיש חוו"ד מקצועית בכתב לגבי מצבו של הילד הקטין בהתחשב בכך שמ-1/9/08 הוא נמצא בבית הספר ללא סייעת אישית תוך הערכה עתידית לגבי הנזקים הצפויים לו כתוצאה מהפסקת הסייעת האישית והתייחסות לפתרונות מקצועיים כמו תהליך הדרגתי.

בעקבות זאת הגישו שני הצדדים חוו"ד/עמדות מקצועיות והתקיים דיון נוסף ביום 10/9/08 בו טענו הצדדים בפני.

4. לטענת המבקשים, יש מקום ליתן צו ביניים, באופן שהמצב שהיה קיים במשך כ-3 שנים, החל מכיתה א' בבית הספר, של ליווי והשגחה ע" סייעת אישית פרטית במימון המבקשים 2 ו-3, ימשיך להיות בעינו, כאשר אין לשנות את המצב הקיים במשך שנים בהתראה קצרה של מספר ימים לפני תחילת הלימודים, בניגוד לציפיותם ולהסתמכותם של ההורים, החלטה שאינה עולה בקנה אחד עם הפעלת סמכות ראויה של רשות מינהלית.

לטענת המבקשים, מניעת הסייעת האישית הפרטית להיכנס לבית הספר עלולה לגרום לנזק ממשי לקטין באופן בלתי הפיך, כאשר יש למנוע נזקים אלו ולא לנסות לטפל בדיעבד בנזק שייגרם עקב הפסקת הסייעת האישית, כאשר כל שינוי שיידרש אמור להיעשות באופן הדרגתי, בהתייעצות עם איש מקצוע בריאות הנפש ובעבודה מתואמת ומשותפת עם הוריו של הקטין.

זאת בהתבסס על חוו"ד של ד"ר מרים פסקין - רופאה פסיכיאטרית מיום 23/8/08 ועל חוות דעתה המשלימה מיום 6/9/08.

לטענת המבקשים אי מתן צו ביניים יסכל את ההליך העיקרי ויכול לגרום נזק בלתי הפיך לקטין עד כדי פליטתו מתכנית השילוב, כאשר בחינה מעמיקה לפתרון הסוגייה צריכה להיעשות תוך כדי המשך המצב הקיים ולא לפגוע בקטין ובעקרון טובת הילד.

לטענתם, מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתם שכן הנזק העלול להיגרם לקטין הוא גדול בעוד לא ייגרם כל נזק למשיבות או לאחרים מכך שהסייעת האישית הפרטית תמשיך בעבודתה, לפחות עד מציאת פיתרון הדרגתי מקצועי שייבנה בשיתוף פעולה עם בית הספר ויהווה מנגנון בטוח לקטין בלא שייגרם לו נזק.

5. לטענת המשיבה 1, למבקשים אין זכות קנייה להכנסת סייעת פרטית לליווי בנם במהלך הלימודים והדבר עומד בניגוד לחוק, ולחוזרי מנכ"ל משרד החינוך.

לטענת המשיבה 1, גם מאזן הנוחות לא נוטה לטובת המבקשים שכן אין להנציח מצב שאינו תקין, אינו חוקי ואינו שוויוני ולאפשר רק להורים שידם משגת לממן סייעת אישית לבנם, בעוד תלמידים אחרים לא מתאפשר להם הדבר, כאשר נוכחות הסייעת הפרטית פוגעת ביכולות התפקוד השוטף של בית הספר ועומדת בניגוד לתכליתו ועקרונותיו של החוק.

לטענת המשיבה 1, עמדתה מתבססת על שיקולים מקצועיים פדגוגיים במשרד החינוך שאין לאשר סייעת אישית לתלמידים הלומדים במסגרת החינוך המיוחד, בין אם אלו ממומנות ע"י הרשות ובין ע"י ההורים.

לטענת המשיבה 1, מעמדתם המקצועית של מנהלת בית הספר והצוות המקצועי בבית הספר עולה שהקטין מתפקד מצויין גם לאחר הפסקת הסייעת האישית הפרטית, כאשר לא נצפה כל שינוי לרעה בתיפקודו והם סבורים שהדבר אף מועיל ותורם לו ולא ייגרם לו מכך נזק או נזק בלתי הפיך.

לטענת המשיבה 1, המבקשים מנסים להנציח מצב שהתרחש בניגוד לדין, בניגוד להנחיות משרד החינוך ובניגוד לעקרון השוויון ולכן אין מקום ליתן צו ביניים המהווה למעשה צו עשה.

6. לטענת המשיבה 2, העסקת סייעת פרטית ע"י ההורים יצרה בעיות הן במישור חוסר השוויון בין התלמידים והן במישור של העסקת עובדים פרטיים במוסד הציבורי ובשאלת מעמדן של הסייעות הפרטיות מול צוות ההוראה, כאשר הם פעלו להפסקת הסייעות הפרטיות בהתאם להוראת משרד החינוך וחוזרי המנכ"ל.

לטענת המשיבה 2, לא נפל פגם בהחלטתה, כאשר במקביל לאיסור על העסקת סייעות פרטיות, אושרה למשיבה 2 תוספת של 15 שעות שבועיות של סייעות בכל אחת מכיתות החינוך המיוחד בבית הספר.

לטענת המשיבה 2 מדובר בהחלטה סבירה ומקצועית, כאשר עפ"י חוות הדעת המקצועית של צוות בית הספר לא ייגרם כל נזק לקטין מכך, אלא אף תועלת, וטובתו של הילד מצדיקה את הפסקת העסקת הסייעת האישית הפרטית.

דיון

7. לאחר ששמעתי את הצדים בפני ועיינתי בבקשות ובתגובות החלטתי לקבל את הבקשה וליתן צו ביניים.

סיכויי העתירה

8. ראשית, יש להבהיר ולהדגיש כי חוק החינוך המיוחד אינו אוסר העסקת סייעות אישיות פרטיות.

מי שאוסר זאת הינם חוזרי מנכ"ל והוראות של מנכ"ל ו/או מנהלת האגף לחינוך מיוחד, שכבודם במקומם מונח, אך הם אינם בגדר "חוק".

יש לציין שהוראות אלו וחוזרי מנכ"ל אלו, אסרו העסקתם של סייעות אישיות לתלמידים הלומדים במוסדות החינוך המיוחד ככלל (לא רק סייעות פרטיות).

בענין זה נפסק לפני מספר ימים ב-7/9/08 ע"י עמיתי כבוד השופט ד"ר מודריק בעת"מ 1214/08 (עתירה שהמשיבה 1 הסתמכה עליה ואף צירפה העתק מן התגובה שלה לעתירה זו וביקשה לראות בה חלק מהתגובה בפני), כי נוהל או הנחיה של משרד החינוך לא יכול להיוותר על עומדו אם הוא פוגע בפרט או פרטים לממש את זכותם היסודית לחינוך מיוחד, כאשר יש להכיר באפשרות לחריגים שבהם ניתן להכיר בהעסקת סייעת אישית, כיוצא מן הכלל שאין להתערב במדיניות משרד החינוך המופעלת בדר"כ תוך התחשבות בצרכיהם של התלמידים.

מבלי להיכנס לסוגיה זו, שנידונה בהרחבה כאמור בפסק דינו של כבוד השופט ד"ר מודריק, בעניינו מדובר בהעסקת סייעת אישית פרטית שאף היא אסורה על פי חוזרי המנכ"ל והוראות משרד החינוך.

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך כי לפי מדיניות משרד החינוך כאמור, היתה אסורה (לפחות עד פסק הדין של השופט ד"ר מודריק) העסקת סייעת אישית גם ע"י משרד החינוך ו/או הרשות המקומית כך שלא היתה כל אפשרות ליתן גם במקרים חריגים מענה של סייעת אישית.

9. בעניינו, הנקודה העיקרית לטעמי הינה העובדה שהקטין רגיל לליוויה של סייעת אישית החל מגן החובה והמשך בשלוש שנות לימודיו בבית הספר בכיתות א', ב', ג', תוך הסתמכות של ההורים על כך וציפיות שלהם להמשך המצב.

והנה למרות שבית הספר שלח להורי הקטין מכתב כבר ב-19/7/06 (לאחר תום כיתה א') בו מבקשים ההורים להפסיק את עבודת הסייעת הפרטית מ-8/06, שכן בהתאם לחוקי משרד החינוך העסקה כזו אסורה וכן נאמר במכתב זה שגם עם מנהלת בית הספר נהגה לפנים משורת הדין לסייע ככל יכולתה היא אינה יכולה יותר לעבור על החוק, לא הופסקה עבודת הסייעת האישית הפרטית ולא נמנעה כניסתה לבית הספר מאז ועד 1/9/08.

כך, למרות מכתב זה, אישר בית הספר להורים בידיעתם של המשיבים, להמשיך ולהעסיק סייעת אישית פרטית גם בשנים הבאות (כיתות ב' וג') וזאת לשיטת המשיבים, תוך התחשבות במבקשים וניסיון לסייע מלפנים משורת הדין למבקשים (כדברי מנהלת בית הספר במכתבה מ-19/7/06).

10. במצב דברים זה, נוצר מצב שהקטין רגיל לליווי והשגחה של סייעת אישית פרטית החל מגיל הגן והמשך בבית הספר, לאחר שמצב זה נמשך במשך שנים בידיעת ובהסכמת המשיבים, למרות ההוראות האוסרות זאת.

לטעמי, בנסיבות אלו השאלה העיקרית והחשובה ביותר הינה טובת הקטין וגם אם ייקבע כי אין מנוס מהפסקת הסייעת האישית לאור ההוראות, האם ייגרם לו נזק כתוצאה מהפסקת הסייעת האישית הפרטית והאם יש מקום לפחות לבקשה החלופית של המבקשים לתכנית הדרגתית שתביא לפתרון מקצועי הולם המתואם בין ההורים למשיבים והגורמים המקצועיים.

11. בענין זה, למען הסר ספק, אני יוצא מנקודת הנחה ואני סמוך ובטוח שכל הגורמים הן ההורים והן המשיבים רואים לנגד עיניהם ובראש מעייניהם את טובת הקטין והם עושים עבודתם במקצועיות, בנאמנות ובמסירות ומנסים למצוא את הפתרון הטוב ביותר לקטין.

12. והנה, עפ"י חוו"ד הפסיכיאטרית ד"ר פסקין שהוגשו ע"י המבקשים, הסייעת האישית מהווה עבור הקטין דמות הכרחית ליציבות הנפשית, ההתנהגותית והתפקודית, כאשר מצב של שינוי (התנתקות) ללא הכנה ותכנון מראש עלול לפגוע קשה במצבו באופן בלתי הפיך, מצב העלול לגרום לתגובת מצוקה חריפה ובהמשך לתגובה פוסטראומטית, כאשר לקטין אין יכולת להתמודד ולהסתגל לתפקוד שידרש ממנו ללא ליווי אישי והוא עלול לפתח הפרעת חרדה, הפרעת התנהגות עם אלימות, רגרסיה בתחום הלמידה וירידה בבטחון העצמי ובתפקוד החברתי.

לכן, מומלץ על ידה המשך הליווי האישי ע"י הסייעת שהוא מכיר וקשור אליה באופן מיוחד, כאשר במידה ויידש שינוי במצב הקיים יש לבצע תהליך של הכנה לכך ולתכנן אותו מראש בהתייעצות עם אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש.

בחוות דעתה המשלימה, הסבירה ד"ר פסקין כי ההורים מדווחים על עליה בתדירות ההתפרצויות של הילד מאז תחילת הלימודים בבית הספר ב-1/9/08 והיותו ללא ליווי של הסייעת האישית, המעידות על מצוקה נפשית וחוסר יכולת להתמודד עם דחפים אימפולסיביים ותוקפניים, מצבים הפוגעים בבטחונו העצמי ובדימויו.

לדעתה, ייתכן ויש שינויים נוספים תת קליניים שרק החלו ועלולים לבוא לידי ביטוי מאוחר יותר, כאשר עלול להיווצר מצב של החמרה במצבו של הקטין שיהיה קשה לטפל בה ויתכן אפילו מצב בלתי הפיך במצב של טראומה נפשית או של כשלון תפקודי.

לשיטתה, פרק הזמן שחלף מאז 1/9/01 קצר על מנת להשוות את המצב הרגשי וההתנהגותי של הילד לעומת התנאים הקודמים, ברם, העמדה המקצועת הינה למנוע נזקים ולא לטפל בהם אחרי שנגרמו.

לדעתה, העדר הסייעת האישית יכול לגרום נזק חמור לקטין שבעקבות עבודת הסייעת הצליח להגיע למצב של איזון רגשי והתנהגותי והתקדמות תפקודית לימודית וחברתית, איזון הנמצא בסכנה של התפתחות תחלואה פסיכיאטרית וירידה ביכולות הלימודיות, עד כדי מצב בלת הפיך ואם רוצים לשנות את המצב הקיים, יש לעשות זאת בתהליך הדרגתי בעזרת איש מקצוע בריאות הנפש, בעבודה משותפת ומתואמת עם הורי הילד.

13. כנגד חוות דעת זו עומדת עמדתם המקצועית של מנהלת בית הספר וצוות בית הספר, שלא נצפתה כל נסיגה בשום תחום התנהלות של הקטין מאז 1/9/08 וכן לא נצפה שינוי לרעה בתפקודו הלימודי, ההתנהגותי והחברתי כאשר הוא מגיע לבית הספר בשמחה ובמצב רוח טוב.

לטענתם, אכן היו התפרצויות בודדות בימים הראשונים, אך הם היו נקודתיות וקצרות וטופלו ע"י צוות הכיתה, כאשר לא חלה עליה בהתפרצויות שלו.

לדעתם, הפסקת הליווי של הסייעת האישית הביאה את הקטין לגילוי עצמאות והגברת בטחונו העצמי, כאשר לא נגרם לו כל נזק ולא ייגרם לו נזק בלתי הפיך אלא הדבר אף מביא לו תועלת והוא לטובתו.

14. מבלי להכריע בין שתי העמדות המקצועיות הסותרות של הצדדים אני סבור שעצם האפשרות הקיימת מבחינה מקצועית לכך שעלול להיגרם נזק בלתי הפיך לקטין עקב הפסקת הסייעת האישית הפרטית לקטין, בנסיבות קבלת ההחלטה בהתראה כה קצרה, ולאור התנהגות המשיבים במשך שנים שאיפשרו העסקת סייעת פרטית אישית למרות ההוראות וההנחיות שאסרו זאת גם בעבר, אני סבור שאין מקום לשנות את המצב שהיה קיים עד להחלטת המשיבים.

אני סבור שאין למהר ולהסיק מסקנות מקצועיות ולקבוע כבר כעת על סמך נסיון קצר של מספר ימים, שאין כל סכנה לכך שייגרם נזק לקטין אם יימשך המצב הנוכחי לאחר הפסקת הסייעת האישית ואין לקחת את הסיכון לכך לאור האפשרות שנזק כזה כן ייגרם בעתיד וייתכן אף ומדובר יהיה בנזק בלתי הפיך.

לטעמי, לכאורה, לכל היותר יש לקבל החלטה כזו שתבחן תהליך הדרגתי של הפסקת ליווי הסייעת האישית, במידת האפשר בתיאום עם הגורמים המקצועיים וההורים, ובמידה ולא תהיה הסכמה בכך יכריע בכך בית המשפט במסגרת העתירה עצמה.

15. זאת ועוד, אין לקבל בנסיבות המיוחדות של תיק זה, ובהתחשב בעמדת גורמי המקצוע, מצב שבו מודיעים להורי הקטין כ-15 יום בלבד לפני תחילת הלימודים על איסור העסקת הסייעת האישית הפרטית.

זאת בזמן שבית הספר והמשיבים יודעים מזה שנים על המשך העסקת הסייעת האישית הפרטית ע"י המבקשים 2 ו-3 בניגוד להוראות והנחיות ו"עוצמים עין" ומאפשרים זאת (בהיבט החיובי) תוך ועקב התחשבות במבקשים שמפתחים ציפיות להמשיך העסקת הסייעת הפרטית ומסתמכים על כך.

"מה נשתנה" אם כן יום בהיר אחד שהביא לשינוי מדיניות האכיפה של המשיבים באופן כה פתאומי, למשיבים הפתרונות, ברם, בנסיבות המיוחדות והחריגות של תיק זה התנהגות כזו אינה ראויה ולא ניתן לקבלה.

במצב דברים זה, גם אם החלטת המשיבים להפסקת הסייעת האישית הפרטית מוצדקת, יש לממשה בצורה הדרגתית, תוך מתן התראה ארוכה להורים שיוכלו להערך לכך בעוד מועד ולא רק 15 יום לפני תחילת הלימודים.

16. קבלת ההחלטה של בית הספר להפסיק לאלתר את העסקת הסייעת האישית הפרטית אחרי 3 שנים של העסקתה בבית הספר, שנתיים אחרי המשך העסקתה למרות המכתב שנשלחה ב-7/06 להפסקת עבודתה בידיעה והשלמה עם כך, הינה לכאורה החלטה לא סבירה, העלולה לגרום נזק לקטין, וזאת גם אם זו ההחלטה המקצועית הנכונה התואמת את הוראות משרד החינוך ומדיניותו.

מדובר במקרה חריג ומיוחד (לפי דברי ב"כ המשיבה מדובר במקרים בודדים של העסקת סייעת אישית פרטית בכל הארץ) ויש להתייחס אליו כמקרה כזה ולמצוא לו פתרון מקצועי הולם שיביא לידי ביטוי בראש ובראשונה את טובת הקטין (כפי שמוסכם על כולם) ולא יסכנו בשום צורה ואופן.

האם מדובר בצו מניעה או צו עשה

17. למרות שהמשיבים מכנים את הסעד המבוקש צו עשה וטוענים שהמבקשים מנסים לשנות את המצב הקיים שבו נאסרה כניסת הסייעת האישית הפרטית לבית הספר החל מ-1/9/08 (מצב הקיים כ-10 ימים) אינני רואה זאת עין בעין עמם ולטעמי מדובר בצו מניעה המבקש למנוע את שינוי המצב הקיים ולא צו עשה.

העובדה שהמשיבים נתנו הוראה המונעת את כניסת הסייעת האישית הפרטית לבית הספר החל מ-1/9/08 לא משנה כהוא זה מהעובדה שהקטין לווה בבית הספר ע"י סייעת אישית פרטית מ-1/9/05 במשך שלוש שנים במהלך לימודו בכיתות א', ב', ג' (בהמשך לסייעת אישית פרטית שליוותה אותו גם בגן הילדים).

לכן המצב הקיים היה שהקטין מלווה במשך שנים ע"י סייעת אישית פרטית ואילו מי ששינה את המצב הקיים ומנע את המשך המצב הקיים הם המשיבים ולכן למעשה מדובר בבקשה לצו מניעה של המבקשים לשינוי המצב הקיים מזה שנים רבות.

מאזן הנזקים והנוחות

18. אבן הבוחן העיקרית בבקשה לצו ביניים הינה "מאזן הנוחות" (בר"מ 2139/06 מר ושות' (1982) בע"מ נ' משרד התשתיות הלאומיות - נציבות המים, ט.פ, 6/4/06 וכן בר"ם 2389/08 זיו האפט ייעוץ וניהול בע"מ נ' משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ט.פ 15/4/08).

מבחינת מאזן הנזקים והנוחות נוטה הכף באופן ברור לטובת המבקשים.

למעשה המשיבים לא הצביעו על נזק שנגרם להם כתוצאה מהמשך העסקת הסייעת הפרטית הממומנת ע"י המבקשים 2 ו-3 (וזאת בזמן שהמשיבה 1 הוציאה כאמור הנחיה שלא להעסיק סייעות אישיות ולא מוכנה היתה לממן זאת).

מעבר לכך שלפי דברי המבקשים הסייעת האישית הפרטית עוזרת גם לילדים האחרים בכיתה ולא רק למבקש הקטין, הרי במצב הדברים הקיים שבו ישנה חוות דעת מקצועית מטעם המבקשים שלקטין עלול להיגרם נזק בלתי הפיך אם ימשיך המצב של הניתוק מהסייעת האישית, נזק שלא ברור אם ניתן יהיה להתמודד עמו, אין מקום לקחת סיכון כזה ולעשות ניסוי על חשבונו של הקטין, ומאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובת המבקשים באופן שלא יחשוף את הקטין ולו לסיכון שלא ניתן לשללו בשלב זה בדרך המוצעת.

19. יודגש, כי לא ניתן להתעלם מהשיקולים המקצועיים והפדגוגיים של משרד החינוך שהביאו למסקנתם שאין להעסיק סייעות אישיות פרטיות.

מעבר להיבט הפדגוגי והמקצועי העומד מאחורי שיקול זה, דעתי לא נוחה גם מכך שמצב זה יוצר אמנם, כפי שטוענים המשיבים, חוסר שוויון בין התלמידים, באופן שהורים שידם משגת יממנו לילדם סייעת אישית פרטית בעוד הורים שידם לא משגת לא יוכלו לעשות כן.

לכן אני סבור שישנו הגיון רב במסקנה המקצועית של המשיבים להפסקת המצב הנ"ל.

יחד עם זאת בהתחשב בנסיבות המיוחדות של תיק זה כפי שפורטו על ידי, מאזן הנוחות והסכנה האפשרית לקטין וטובתו מטים את הכף להמשך העסקת הסייעת האישית הפרטית, בשלב זה, כצו ביניים עד להכרעה בעתירה בהמשך של המצב הקיים, במשך שנים, בלא שמצב זה ישונה באופן פתאומי באופן העלול לסכן את הקטין.

כן יודגש כי מדובר במקרה מיוחד וחריג על נסיבותיו הספציפיות של העסקה ממושכת במשך שנים של סייעת אישית פרטית בידיעה והסכמה ולו בהתנהגות של המשיבים, ולכן אין לראות בקבלת הבקשה פריצת דרך ומתן היתר להעסקת סייעות אישיות פרטיות במקרים אחרים, וכל מקרה לגופו.

20. כפי שהמבקשים עצמם מודעים ל