ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אבו קיעץ :


בתי המשפט

בית משפט השלום ראשון לציון

פ 001683/09

בפני:

כבוד השופטת שלומית יעקובוביץ

תאריך:

06/09/2009

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

- נ ג ד -

1. אבו קיאץ השאם

2. עבדל אלוחידי

הנאשמים

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד אבי שגב

הנאשם 1 הובא

הנאשם 2 הובא

ב"כ נאשם 1 - עו"ד פאדי חמדאן

ב"כ נאשם 2 - אין התייצבות

ג ז ר - ד י ן (נאשם 1)

1. הנאשם 1 הורשע ביום 12.7.09 על פי הודאתו בעבירות של ניסיון התפרצות לעסק (עבירה לפי סעיף 407(ב) + 25 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977), היזק בזדון (עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977), החזקת כלי פריצה (עבירה לפי סעיף 409 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977) וכניסה לישראל או ישיבה בה שלא כדין (עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952).

2. על פי כתב האישום ביום 2.3.09 בשעה 3:10 לפנות בוקר או בסמוך לכך ניסו הנאשם 1 ואחר נוסף, הוא הנאשם 2, להתפרץ לעסק "שוקולד בר" שברחוב קוגל 34 בחולון, בבעלות המתלונן, מר שוקי סויסנו, בכך שהנאשם 2 החזיק מוט ברזל, כופף את תריס הגלילה של העסק ונאשם 1 עמד צמוד אליו ועזר לו.

באותן נסיבות גרמו הנאשמים היזק בזדון לעסק והחזיקו בלום, אשר שימש אותם ככלי פריצה, כשהנאשם 1 שוהה בישראל ללא אישור כניסה או שהייה על פי דין.

3. בטיעוניה לעונש ביקשה המאשימה להשית על הנאשם 1 "עונש מאסר בפועל משמעותי, מאסר על תנאי, קנס כספי ופיצוי למתלונן", זאת בשים לב לחומרת העבירות בהן הורשע על פי הודאתו, אשר נעברו בצוותא חדא, לאחר "תכנון מוקדם", כשמטרתם המשותפת של הנאשמים לא הושגה אך בשל הגעתם של השוטרים למקום בטרם השלימו זממם.

4. ב"כ הנאשם 1 ביקש שלא להחמיר עם הנאשם הן מן הטעם כי אינו "המבצע העיקרי" של העבירות הנלוות לשהותו שלא כדין בישראל ואחריותו נובעת אך מכוח דיני "הביצוע בצוותא" והן בשל נסיבותיו האישיות - צעיר לימים (יליד 1986), נעדר עבר פלילי ובן למשפחה קשת יום, כשלראיה תשמש העובדה כי חרף מתן החלטת שחרור, לא מילא אחר תנאיה עקב קושי כלכלי ונותר במעצר.

עוד ובנוסף ביקש ב"כ הנאשם 1 להביא בין יתר השיקולים את העובדה כי הנאשם הודה באשר יוחס לו טרם שמיעת הראיות, באופן שחסך זמן שיפוטי יקר.

5. דומה עלי כי אין מקום וצורך לשוב ולהכביר מילים רבות על חומרתן של העבירות בהן הודה והורשע הנאשם 1.

לאחרונה נדרש בית המשפט העליון לדון ברמת הענישה הראויה בעבירה של שהיה בלתי חוקית בישראל ועמד על הצורך בהשתת עונש מרתיע מקום שלעבירה זו נלוות עבירות נוספות (ראה: רע"פ 3173/09 פראגין נ' מדינת ישראל), כשלדידי נכון הדבר אף במשנה תוקף משהעבירות הנלוות הינן עבירות רכוש, עבירות אשר האינטרס הציבורי להרתיע עבריינים בפועל ובכוח מפני ביצוען מחייב ענישה מחמירה.

6. עם זאת ולצד כל אלה אין להתעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם 1, כפי שפורטו על ידי בא כוחו בטיעוניו, לרבות גילו הצעיר (יליד 1986), העדר עבר פלילי, מצוקה כלכלית והודאתו אשר היה בה כדי לחסוך זמן שיפוטי.

7. לפיכך גוזרת אני על הנאשם 1 את העונשים הבאים:

א. 7 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו 2.3.09;

ב. מאסר על תנאי למשך 6 חודשים אותו לא ירצה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת רכוש מסוג פשע;

ג. מאסר על תנאי למשך 3 חודשים אותו לא ירצה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת רכוש מסוג עוון ו/או עבירה של החזקת כלי פריצה;

ד. מאסר על תנאי למשך 3 חודשים אותו לא ירצה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה לפי חוק הכניסה לישראל;

ה. התחייבות להימנע מעבירות בהן הורשע בסך של 2,500₪ למשך 3 שנים מיום שחרורו.

ההתחייבות תחתם בתוך 3 ימים שאם לא כן ייאסר הנאשם למשך 5 ימים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום י"ז באלול תשס"ט (6 בספטמבר 2009) במעמד ב"כ המאשימה, הנאשם 1 וב"כ.

_______________

שלומית יעקובוביץ, שופטת



מעורבים
תובע:
נתבע: אבו קיאץ השאם
שופט :
עורכי דין: