ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אטיה חיים נגד גילי מוד בע"מ :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב -יפו

דמ 004320/09

בפני:

כב' הרשמת דגית ויסמן

06/09/2009

בעניין:

אטיה חיים

התובע

נ ג ד

גילי מוד בע"מ

הנתבעת

פסק דין

1. התביעה שבפני הינה לתמורת הודעה מוקדמת בסך 8,484 ש"ח וכן דמי גמולים שלא הועברו ליעדם, בסך 1,605 ₪. התביעה הוגשה על גבי טופס וכל שמולא בו הוא הסכומים ותיאורם. לכתב התביעה צורף מכתב דרישה מעו"ד, בשמו של התובע.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי התובע משך את הכספים מקופת הגמל עוד לפני הגשת התביעה ועל כן אינו זכאי להשלמת סכומים. ביחס לתביעה לתמורת הודעה מוקדמת, נטען כי הועברו לתובע 5,136 ₪ נטו, המהווים את מלוא הסכום לו הוא זכאי.

2. לדיון שהתקיים התייצבו התובע ומר גדי רשין, חשב הנתבעת.

מר רשין הסביר כי לאחר סיום העבודה, בינואר 2009, התובע קיבל 7,500 ₪ נטו (התובע אישר עובדה זו – עמוד 1, שורה 21). בנוסף, היתה לו יתרת חובה של 5,800 ₪ בגין כרטיס טיסה שנרכש עבורו (גם עובדה זו התובע אישר - עמוד 2 לפרוטוקול, שורה 4). עוד הסביר נציג הנתבעת, כי התובע היה זכאי עם סיום עבודתו ליתרת חופשה בשיעור 4,083 ₪, יתרת הבראה של 1,855 ₪ ויתרת שכר בגין עבודה בחודש ינואר 2009 לפי שכר נטו של 2,226 ₪. כלומר, בסך הכל הוא היה זכאי ל – 8,164 ₪ ובפועל קיבל 13,600 ₪ (בהתחשב בשווי כרטיס הטיסה). כלומר, ההפרש (בסך 5,136 ₪ נטו) הוא תמורת ההודעה המוקדמת לתובע. מעבר לכך, נטען כי לתובע חוב נוסף בגין שימוש בטלפון נייד, בסך 620 ₪ לפני מע"מ.

3. בדיון התברר מדברי התובע כי אינו מכחיש את האמור על ידי נציג הנתבעת ("קבלתי כסף על הפיצויים, חופשה, דמי הבראה ועל הימים שעבדתי בינואר." – עמוד 2 לפרוטוקול שורה 9), אלא לשיטתו קיים חוב עבר לתקופה שמיוני 2001 ועד מרץ 2002. לגבי תקופה זו, התובע טען כי החוב הוא 6,000 ₪. לטענתו, שווי כרטיס הטיסה קוזז כנגד תקופה זו ולכן הוא עדיין זכאי לתמורת הודעה מוקדמת.

נציג הנתבעת טען כי אין לנתבעת אסמכתא לגבי תקופה זו ומבחינתה, התובע לא עבד.

4. לאחר ששמעתי את שני הצדים ועיינתי בתלושי השכר שהתובע המציא, לא שוכנעתי כי יש לקבל את התביעה.

ביחס לתביעה להפרשי דמי גמולים – לא הוצגה כל אסמכתא שיש בה לתמוך בגרסת התובע כי קיים חוב כלשהו. התובע גם לא חזר על רכיב תביעה זה בדיון שהתקיים במעמד הצדדים.

ביחס לתביעה לתמורת הודעה מוקדמת - אין חולק כי עם סיום העבודה, נערך לתובע גמר חשבון. אין גם מחלוקת לגבי הסכומים ששולמו לתובע וכן לגבי שווי כרטיס טיסה שמומן על ידי הנתבעת ושעל התובע להשיב לה. המחלוקת העובדתית בין הצדדים היא האם נותרה יתרת חוב, כאשר התובע מייחס את הסכומים ששולמו לו, לתקופת עבר בת תשעה חודשים בין יוני 2001 עד מרץ 2002, בגינה, לשיטתו הוא זכאי לשכר ולדמי גמולים.

לגבי אותה תקופה התובע לא הביא כל אסמכתא, לא הציג תלושים וטען כי אינו יכול לפנות למוסד לביטוח לאומי ולקבל אסמכתא על רישומו כעובד באותה תקופה. למעשה, הטענה נטענה ללא כל ביסוס עובדתי. בניגוד לגרסת התובע, בתלושי השכר שהוא הציג נרשם במפורש כי תחילת העבודה היתה ביום 1.3.02, עובדה שיש בה לתמוך בגרסת הנתבעת כי התובע לא עבד אצלה לפני כן.

משאלה הם פני הדברים, כאשר אין מחלוקת לגבי הסכומים שהתובע קיבל עם סיום עבודתו והתובע הוא שטען כי יש לשייכם לחוב אחר בגין תקופת עבר, התובע לא הוכיח כי אכן קיים חוב עבר לו הוא זכאי ועל כן תביעתו נדחית.

5. סוף דבר – התביעה נדחית.

התובע ישא בהוצאות הנתבע בסך 650 ₪ שאם לא ישולמו תוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה ורבית כחוק עד התשלום בפועל.

6. על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 15 ימים.

ניתן היום י"ז באלול, תשס"ט (6 בספטמבר 2009) בהיעדר הצדדים.

דגית ויסמן, רשמת



מעורבים
תובע: אטיה חיים
נתבע: גילי מוד בע"מ
שופט :
עורכי דין: