ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סונדוס נגד בטוח לאומי-סניף ירוש :


בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים

בל 010110/08

בפני:

כב' השופטת אורנית אגסי

נציג ציבור (מ) מר משה חדד

06/09/2009

בעניין:

סונדוס דעאס

ע"י ב"כ עו"ד

נסרי עאמר

התובעת

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

שרון חג'ג

הנתבע

פסק דין

1. התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת זו הפעם השנייה, באשר לקביעת תושבותה וטענה כי למרות דיווחיה לנתבעת בדבר מגוריה מ- 15/12/02 בירושלים, לא קיבלה התובעת לידיה כל החלטה בדבר קביעת תושבותה וכי על הנתבעת היה להכיר בתושבותה ממועד זה.

2. הנתבע השיב בכתב ההגנה, כי על פי חקירות התובעת התגוררה בתקופה עובר ל- 5/05 ברמאללה. כן נטען כי ניתן פסק דין קודם בעניין תביעתה לקצבת ילדים, כי אינה תושבת זאת בהסתמך על חקירה מ- 11/02.

בנוסף טען הנתבע כי דין התביעה להכיר בה כתושבת לתקופה עד 9/04 דינה להידחות בשל התיישנותה, שכן נשלחה לביתה הודעה על גריעתה מקובץ הבריאות ב- 11/04 בה הוחלט שאינה תושבת מ- 1968.

עוד נאמר בכתב ההגנה כי התובעת הוכרה כתושבת בעקבות חקירה מ- 30/5/05.

3. יואר, כי זוהי אינה תביעתה הראשונה של התובעת. זו הגישה תביעה זהה אשר נמחקה על ידי כב' השופטת שטיין בשל אי הגשת תצהירים וניהול כושל של תביעתה בבית הדין.

4. בדיונים המוקדמים שהתקיימו בתיק זה, עמד הנתבע על טענתו בעניין התיישנות תביעתה לאור מכתבו מיום 28/9/04 לתובעת, ועל כן נקבע כי התיק ידון בשתי הפלוגתאות ולא יפוצל הדיון.

5. התובעת הגישה תצהיר מטעמה וחזרה על העובדות המפורטות בכתב התביעה, כן צירפה תצהירי שלושה משכניה לתקופת מגוריה מ- 2002 ועד 2005 באשר למגוריה בסמיר אמיס אך רק שניים מהם התייצבו לעדות, נעים יעקב, עבד אלקאדר חדיר ועאדל אבו לכדה.

מטעם הנתבע העידו הגב' חאלה אגבריה והחוקרים מר כאמל עבד רחמן ושלמה כהן. הן הוגשה על ידי הנתבע חקירת התובעת מיום 16/3/06(נ/1) מכתב ב"כ התובעת אליו צורף הסכם שכירות מיום 15.12.03. במהלך החקירות בדיון ההוכחות, הודיעה ב"כ הנתבע כי הוא מוותרת על טענת ההתיישנות כך שכל שנותר לנו להכריע הוא בשאלת תושבות התובעת מ- 12/02 ועד 04/05.

הכרעה

6. עיקר העובדות הרלבנטיות להכרעתו זו כפי שהן עלו מכתבי הטענות והמסמכים הם:

א. התובעת ילידת 1965, בעלת ת.ז. ישראלית, התחתנה עם תושב רמאללה ולהם 4 ילדים משותפים.

ב. התובעת תקופה ארוכה התגוררה מחוץ לתחומי ישראל.

ג. התובעת ובעלה הינם עורכי דין העובדים ברמאללה.

ד. התובעת הגישה תביעה לקצבאות ילדים, בתיק בל 1575/02 ותביעה זו נדחתה על ידי השופט אברהמי בה נקבע כי עובר ל- 11/02 התובעת אינה תושבת ישראל.

ה. התובעת הגישה הודעה לנתבע ע"י ב"כ ביום 17/2/04 בו הודיעה על מגוריה בסמיר אמיס מ- 12/03.

ו. התובעת הגישה דין וחשבון והודיעה על שינוי כתובת ב- 7/1/06 בו הצהירה על מגוריה בבית חנינה מ- 3/5/05. כאשר לכתובת זו עברה, כהצהרתה, מבית אמל גא'ן בכפר עקב, סמיר אמיס.

ז. הנתבע ביצע חקירה להודעתה הנ"ל ביום 16/3/06 ובעקבותיה הודיע הודעה לתובעת ביום 26/3/06 כי הוכרה תושבותה למגוריה בבית חנינה מ- 30/5/05.

7. יאמר על ידינו כבר בראשיתה של הכרעה זו, כי לאחר ששקלנו את כל הראיות שהוצגו בפנינו על ידי התובעת והנתבע והגם שעלו סתירות מעטות בעדות התובעת, באשר לתקופת מגוריה בסמיר אמיס, מצאנו כי ממכלול הראיות והמסמכים הצליחה התובעת להוכיח כי התגוררה בסמיר אמיס מ- 12/02 ועד 4/05.

8. כאמור נפסק בשורה של פסקי דין כי נטל הראיה על קיום תנאי הזכאות לגמלה מהמוסד ותושבות מוטלת על שכם הטוען לקיומם.

כאשר הטוען לתושבות הינו אזרח ישראל, נקבע כי על הנתבע מוטל הנטל להוכיח ההפך, אלא אם כן עזב התובע את ישראל, ובכך התהפך לו הנטל ויעבור לכתפי התובע.

9. מהראיות שהוצגו בפנינו, שאלת תושבותה של התובעת נבחנה על ידי הנתבע פעמיים, הפעם הראשונה עת הגישה תביעתה לקצבאות ילדים, אשר נדחתה בעקבות חקירה אשר קבעה כי עד 11/02 התובעת לא הייתה תושבת. כאמור על החלטה זו של הנתבע ניתן פסק דין של השופט אברהמי אשר דחה את טענותיה להיותה תושבת עד 11/02.

10. פעם נוספת, פנתה התובעת על ידי ב"כ בהודעה בכתב שנשלחה לנתבע ביום 17/2/04 אליו צורף הסכם שכירות לדירה אותה שכרה בסמיר אמיס החל מ- 15/12/03.

לא הוצגו לנו כל הראיות על ידי הנתבעת כי עדכון הכתובת ובקשתה להכיר בה כתושבת, במועד בו נשלחה הודעת ב"כ, נבחנה על ידי הנתבע. אמנם הנתבע הוציא מכתב לתובעת ביום 28/9/04, אך מכתב זה נשלח לתובעת לכתובת בואדי ג'וז, בהתעלם ממכתב ב"כ.

על כן לא בכדי חזר בו הנתבע במהלך הדיון מטענת ההתיישנות.

11. התיעוד השלישי המצוי בנתבע, עת פנתה התובעת ועדכנה את כתובתה ב- 17/1/06, ובהודעה זו נרשם כי מתגוררת מ- 5/05 בבית חנינה ובנוסף שוב צוין כי העתיקה לכתובת זו מכתובתה הקודמת בסמיר אמיס. יצוין כי עת הגישה את עדכון הכתובת לנתבע טענה בפני פקיד המוסד כי עשתה כן כבר ב- 11/05 ומגישה זאת בשנית.

12. התובעת הציגה לנתבע את הראיות מטעמה בדבר מגוריה בתחום ישראל. הנתבע לא ביצע חקירה ואף לא התייחס למכתב ב"כ מיום 17/2/04 ובפועל שאלת תושבותה לא נבחנה על ידי הנתבע, ככל הנראה בשל המתנת הנתבע לפסק הדין בתביעתה הראשונה.

כאמור, הנתבע לא ביצע חקירה בעניין תושבותה ומגוריה בסמיר אמיס גם עת בחן הנתבע את טענתה לתושבות ב- 3/06. לאור עדכון הכתובת לבית חנינה בחן מר עבד חממי רק את כתובתה הנוכחית ולא ביצע כל חקירה האם התגוררה כטענתה קודם לכן בסמיר אמיס.

13. כך בפועל, לאחר שבחן חוקר הנתבע את הצהרתה, אישר טענתה לתושבות מ- 5/05, הן על בסיס אמירותיה בחקירה וכן בבדיקות נוספות שערך.

התובעת בחקירתה אצל עבד חממי, איזכרה את מגוריה קודם לבית חנינה בסמיר אמיס, אך עבד חממי לא בדק וחקר אמירתה זו וכך גם פקיד התביעות לא ביקש לבדוק טענותיה לתושבות קודם למועד זה.

כעת במהלך הדיון נטען על ידי הנתבע כי הגיע לידי מסקנה כי התובעת לא התגוררה בסמיר אמיס כטענתה בשנים להם היא טוענת בהתבסס על חקירת חוץ שבוצעה לאדם אחר באותה כתובת ב- 4/03.

עוד נטען ע"י הנתבע כי חוקר זה בדק מי מתגורר בבנין אשר לא מצא בו את התובעת. על כן טען הנתבע כי התובעת לא התגוררה בסמיר אמיס בבניין זה כטענתה, לאור החקירה מ- 4/03.

14. לעומת הראיה הנסיבתית אותה הציג הנתבע בפנינו, החקירה מ- 4/03 (נ/5), ממנה הסיק כי התובעת לא התגוררה בסמיר אמיס, הציגה בפנינו התובעת עדויות ומסמכים, להוכחת מגוריה בסמיר אמיס. הנתבע רק חיזק טענתה זו בחקירתו בהציגו את נ/2, מכתב בא כוחה המודיע לנתבע על העתק הכתובת לסמיר אמיס מ- 12/03 וצירף הסכם שכירות הזהה לחוזים אותם הציגה בפנינו התובעת.

15. זאת ועוד, התבססות הנתבע על דו"ח חקירת החוקר בבניין בסמיר אמיס לא רק שלא ערערה את עדויות התובעת וראיותיה, אלא אף חיזקה אותם. בבחינת תיאור המבנה ואיזו משפחה גרה בכל קומה, אל מול מצהירי התובעת עולה כי בתיאור המבנה מאוזכר כי בקומה הרביעית (שהיא הקומה השלישית בפועל) מתגורר ג'אסן עבדל האדי בשכירות. אין פרטי זיהוי לג'אסן אך עדי התובעת אשר לא ידעו על דו"ח חקירה זה, טענו בתצהיר ובפנינו כי ג'אסן (בעלה של התובעת) והתובעת הם אלה שגרו בקומה השלישית.

16. במקובץ, מכל הראיות שהוצגו בפנינו ולאחר שמצאנו את התובעת ועדיה אמינים בעיננו, ודווקא לאור העדר חקירות מצד הנתבע לתקופת מגוריה בסמיר אמיס, הוכיחה התובעת לטעמנו את תושבותה בסמיר אמיס מ- 12/02 ועד 4/05.

17. לאור כל האמור, אנו קובעים כי התובעת הייתה תושבת מ- 12/02 ועד 04/05.

בנסיבות תוצאות פסק דין זה, ישלם הנתבע לתובעת השתתפות בשכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתן היום 6.9.09 בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

__________________ _________________

מר משה חדד, נציג ציבור אורנית אגסי, שופטת



מעורבים
תובע: סונדוס דעאס
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: