ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יונתן שונרי נגד ארהם חיים ואח' :


בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בירושלים

בש"א 7140/09

לפני:

כב' השופט ר' כרמל

01/09/2009

בעניין:

יונתן שונרי

ע"י ב"כ עו"ד אלדד אפרוני

המבקש

נ ג ד

1. אברהם חיים

2. חי חיים

3. חברת אנ"ש (אחזקה נכסים ושיפוצים) בע"מ

4. מרדכי ג'ייקובס

5. עו"ד שחר רוטקופף

6. עו"ד יוסי ניר

7. בנק (משכן) הפועלים בע"מ - סניף רמת אשכול

8. בנק הפועלים בע"מ

9 בנק מזרחי טפחות בע"מ

המשיבים

החלטה

בקשה לפטור מאגרה

כללי

1. המבקש הגיש תביעה כנגד המשיבים בסכום של 6,903,253 ₪ (ת"א 3139/09), בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה ממעשי מרמה שביצעו המשיבים 1 ו- 2, אב ובנו, ובכללם מכר שתי דירות שהיו בבעלות התובע, האחת למשיב מס' 1 והאחרת לידי צד ג', מבלי לשלם תמורה בעד מכירה זו; משכנו שתי דירות אחרות של התובע, אשר באחת מהן מתגורר המבקש, לטובת הלוואה שלקחו מהמשיב מס' 7, ומועד פרעונה חלף זה מכבר, תוך שהמשיב מס' 7 מבקש לממש את המשכנתא על דירת המבקש; גזלו אלפי ספרים יקרי ערך מהמבקש, איימו על המבקש ותקפו אותו. מעשי המשיבים 1 ו- 2 בוצעו, כך נטען, מבלי שהמבקש, כבן 78 שנים, הבין או היה מודע לתוכנם או לתוצאות המתחייבות מהם. בנוסף לסעד הכספי, תובע המבקש גם סעד הצהרתי על בטלות מכירת שתי דירות המבקש, ובכלל זה להורות על רישום המבקש כבעלי נכסים אלה. כמו כן, נתבע סעד הצהרתי המורה על בטלות משכון שתי דירותיו האחרות של המבקש. לבסוף, תובע המבקש להשיב את הספרים שנגזלו ממנו, לטענתו. בד בבד להגשת כתב התביעה, הגיש המבקש בקשה לפטור מאגרה, הבקשה שבפני.

טענות הצדדים

2. המבקש טוען כי מעשי הנתבעים, המתוארים בכתב התביעה, הותירו אותו חסר כל יכולת כספית והוא אף נמצא בסכנה ממשית שהמשיב מס' 7 יפנה אותו מדירת מגוריו. המבקש טוען כי הוא פנסיונר המתקיים מקצבת פנסיה חודשית בסכום של 5,000 ₪, אין לו חסכונות, וממילא, לאחר מעללי הנתבעים, אין באפשרותו להיעזר בדירות הממושכנות היום לטובת המשיב מס' 7 על מנת לגייס את כספי האגרה. עוד טוען המבקש כי אין לו קרובי משפחה בחיים או חברים בהם יוכל להסתייע לשם מימון האגרה. באשר ליצוגו המשפטי של המבקש בהליך דנן, נטען כי שכרו של בא כוח המבקש ישולם עם סיומה של התביעה כאחוז מהסכום שיפסק לטובת המבקש. בנוסף, טוען המבקש כי טובים סיכויי התביעה להתקבל, שכן עומדת לו עילת תביעה טובה, בגינה הוציא בית משפט זה צוי עיקול ומניעה זמניים במעמד צד אחד, שנותרו על כנם גם לאחר דיון במעמד שני הצדדים.

3. המשיבים 1, 2 ו- 3 טוענים כי המבקש לא הוכיח העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה, ובכלל זה לא הציג את הכנסותיו בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה. לטענתם, בבעלות המבקש נכסים רבים מהם יכול הוא לממן את אגרת ההליך.

4. המשיבים 7 ו- 8 טוענים כי המבקש הינו "איש עשיר ובעל אמצעים מרובים", ובבעלותו נכסים רבים באזור ירושלים ותל אביב באמצעותם יוכל לשלם את כספי האגרה.

4. המדינה, כבעלת דין בענייני אגרות, השיבה לבקשה וטענה כי על פניו, נראה כי כתב התביעה מגלה עילה, אולם המבקש לא פרס תמונה מלאה ומפורטת בדבר מצבו הכלכלי, כנדרש בתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007. המדינה מפנה לשיקים בסכומים גבוהים שהופקדו לחשבונו, מבלי שפורט מקורם. כמו כן, ישנם סכומים גבוהים שהמבקש משך מחשבונו מבלי לפרט את פרטי משיכות אלה, וכן הפקדות לתוכנית חיסכון. המדינה הוסיפה וטענה כי מעיון במסמכים שהגיש המבקש עולה כי בבעלותו שתי דירות בעלות כוללת של 4 מיליון ₪, ובאפשרותו להגדיל את המשכנתא עבורן, או לקחת משכנתא נוספת בכדי לממן את החזר ההלוואה בסך 2 מיליון ₪ מבנק הפועלים.

דיון

6. הוראת תקנה 13ב לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשמ"ח-1987 קובעת כי בכדי לקבל פטור מאגרה על המבקש להוכיח כי הוא נעדר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה וכי התובענה שהוגשה מגלה עילה. אדון בתנאים אלו כסדרם.

יכולת כלכלית

7. על מבקש פטור מאגרה לפרוש בפני בית-המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי, ולהוכיח כי עשה נסיונות ממשיים לגייס את הסכומים הדרושים לאגרת בית-משפט מצדדים שלישיים (רע"א 1877/04 באמונה חברה לניהול נאמנות והקדשות בע"מ נ' מדינת ישראל, לא פורסם).

8. בענייננו, המבקש טוען כי היו בבעלותו ארבע דירות בלבד: האחת, בתל אביב, נמכרה לצד שלישי, תוך שהתמורה בגין מכריתה נלקחה, כך נטען, על ידי המשיבים 1 ו- 2; הדירה השניה, בירושלים, הועברה לשמו של המשיב מס' 1 מבלי ששולמה תמורה כלשהי למבקש; שתי דירות נוספות בירושלים שעודן בבעלות המבקש (באחת מהן הוא מתגורר והשניה מושכרת למשיב מס' 4), מושכנו לבנק הפועלים להבטחת הלוואה שקיבלו המשיבים 1 ו- 2 (ר': סעיף 11 לתשובת המבקש מיום 8.7.09 לתגובת המדינה).

המבקש טוען כי אין לו רכוש או כספים מהם ניתן יהיה לשלם את אגרת התביעה. המבקש הגיש אישור מבנק הפועלים מיום 31.5.09, בו מתנהל חשבון עו"ש של המבקש, שנפתח, לטענתו, אך ורק לצורך ההלוואה שבגינה מושכנו שתי דירותיו (ח"נ מס' 379925), לפיו אין למבקש פקדונות או חסכונות. מתדפיס תנועות בחשבון זה בשלושת החודשים שקדמו להגשת הבקשה עולה כי יתרתו אינה עולה על מאות שקלים בודדים. כמו כן, הגיש המבקש אישור מבנק ירושלים, לפיו בחשבונו לא בוצעה בו כל פעילות למן יום 8.9.08. בנוסף, הגיש המבקש אישור מבנק יהב מיום 19.5.09, לפיו אין לו בבנק זה פקדונות כלשהם. מאישור זה עולה כי מדי חודש מתבצעות שתי הפקדות לתוכניות חיסכון שיתרתן עומדת על סך של 6,854 ₪. לטענת המבקש, סכום הכסף שנצבר בתוכניות חיסכון אלה מתקזז אל מול היתרה השלילית בחשבון, העומדת על סכום של 4,513 ₪. ברם, המבקש לא הציג כל הסבר להפקדות של סכומים גדולים שהופקדו לחשבונו, כדוגמת הפקדה חודשית של 5,000 ₪; הפקדה של 40,000 ביום 17.2.09 והפקדה של 2,000 ₪ ביום 29.1.09. יתכן, כי ההפקדה החודשית הנה דמי שכירות בגין אחת משתי הדירות שמושכנו לטובת בנק הפועלים, אותה משכיר המשיב מס' 4 למן שנת 2008 (ר': הסכם שכירות ודמי השכירות שנקבעו בו – נספח ט"ו לבקשה). (יצויין כי טענה זו אף לא נטענה על ידי המבקש). כמו כן, המבקש לא ביאר את מטרתן או יעודן של משיכות בסכומים גדולים מחשבונו, כדוגמת: 3,790 ₪ ביום 6.1.09, 4,986 ₪ ביום 26.2.09, 5,759 ₪ ביום 12.3.09, 10,000 ₪ ביום 24.3.09, 5,000 ביום 13.4.09, 5,759 ₪ ביום 14.4.09. יתרה מזו, המבקש לא הציג ביאור הולם להפקדות ומשיכות אלה גם לאחר שהמדינה פירטה בתגובתה לבקשה כי לסכומים אלה לא בא פירוט מתאים, וכי אין הדבר עולה בקנה אחד עם טענת המבקש להעדר יכולת כלכלית. לא זו אף זו, מתדפיס תנועות החשבון בבנק יהב עולה כי למבקש עומדת מסגרת אשראי מאושרת עד לסכום של 7,000 ₪.

מן המקובץ לעיל עולה כי המבקש לא פרס תשתית מפורטת ושלמה בדבר מצבו הכלכלי ולא הרים את הנטל להוכיח כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לשאת בתשלום אגרת ההליך, כולה או חלקה. יתרה מזו, יתרה מזו, המבקש מיוצג על ידי עורך דין הן בבקשה דנן והן בתובענה העיקרית. טענת המבקש, לפיה שכר הטירחה של בא כוחו ישולם עם סיומה של התביעה, כאחוז מהסכום שיפסק לטובתו, לא נתמכה ולו בראשית ראיה, כדוגמת הסכם שכר טירחה מתאים. לעניין זה יפים דברי כב' השופטת מ' נאור בבשג"ץ 7997/05 יחזקאל דניאלי נ' פרקליטות המדינה ואח' (לא פורסם)):

"נטל הוכחת היעדר יכולת-כלכלית מוטל על מבקש הפטור. בהקשר זה נפסק, כי על מבקש הפטור "מחמת עוניו" (רע"א 35/99 הרצברג נ' פקיד הבחירות לעיריית ב''ש (לא פורסם)) או מחמת "חוסר אונים חומרי" (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2) 383, עמ' 388), לפרט במדויק ובאופן מלא ומהימן את מצבו הכלכלי העדכני. כן נקבע, כי ללא פרטים מהימנים, הנתמכים במסמכים, על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו וחובותיו, לא ניתן כלל להיזקק לבקשה לפטור מאגרה (ע"א 6517/00 בניטה נ' עמותת שערי ציון (לא פורסם)). פרטים אלה הם בידיעתו של המבקש ועל כן אי מסירת פרטים, או מסירת פרטים חלקית וחסרה, מצדיקים את דחיית הבקשה מטעם זה בלבד (ראו בש"א 128/89 מצא נ' מצא (לא פורסם)).

...

מידע זה, אודות יכולת המימון של ייצוג משפטי, עשוי להוות אינדיקציה נוספת - אחת מיני רבות - בדבר טיבה של היכולת הכלכלית. מדובר בכלי נוסף לחקר האמת החוסה תחת דרישת הפירוט המדויק, המלא והמהימן של היכולת הכלכלית העדכנית של מבקש הפטור. ואולם, המדובר באינדיקציה בלבד המצטברת לנתונים אחרים ולא ב"חזקת יכולת" (כטענת המדינה), וברי שאין בכוחה להרתיע מערערים מליטול ייצוג. כאן המקום להזכיר, כי בקשת הפטור מאגרה מבוססת על היעדר יכולת כלכלית ואין לנצל הליך זה לרעה. בלשונו של ש' לוין:

"לציבור יש עניין שהמבקש לא ינצל לרעה את הבקשה לפטור מאגרה על-ידי טענות שוא בדבר העדר יכולת... בקשה כזו מהווה, למעשה, שימוש לרעה בהליכי משפט" (ש' לוין פרוצדורה אזרחית – סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט (תשס"ג), 11)"."

(סעיפים 8-9 לפסק הדין).

ההליך מגלה עילה

9. בצד חשיבות זכות הגישה לערכאות – עומדת מטרת החיוב באגרת בית-משפט, שנועדה, בראש ובראשונה, לממן את השירותים המוענקים על-ידי המדינה למי שבא בשעריו בבקשת סעד, וכן מניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי, על דרך של הגשת תביעות סרק או תביעות בסכומים מופרזים (ר': המ' 502/59 בנין וביצוע ואח' נ' קסטיאל ואח', פ"ד יד (1) 675). לפיכך, בצד שקילת חוסר יכולת כספית של המבקש, יש לשקול גם את סיכויי התביעה (ר': בש"א 1236/91 מאור חיים נ' מ"י, תק-על 91(2) 192). לעניין פטור מאגרה, די כי המבקש יצביע על סיכוי כלשהו לזכות בתביעתו, ונימוקיו אינם מופרכים מעיקרם (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383).

10. בענייננו, אין לומר כי סיכויי התביעה להתקבל אינם טובים. הסעד הנתבע הועמד על סכום גבוה ביותר המתקרב ל- 7 מיליון ₪, אולם קיים פירוט המצביע על זיקה לעובדות הנטענות בכתב התביעה. דא-עקא, שלאור התמונה החלקית שהוצגה בדבר מצבו הכלכלי של המבקש, אין די בכך כי עומדת לו עילת תביעה טובה.

התוצאה

הבקשה נדחית.

האגרה תשולם עד ליום 30/9/09. לא תשולם האגרה – תימחק התביעה.

ניתנה היום י"ב באלול, תשס"ט (1 בספטמבר 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ר' כרמל, רשם

בית משפט מחוזי

ירושלים

קלדנית: רחל אמויאל



מעורבים
תובע: יונתן שונרי
נתבע: אברהם חיים
שופט :
עורכי דין: