ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עדי וינשטיין נגד בטוח לאומי-סני :


4

בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב - יפו

בל 002553/07

בפני:

כב' השופט שמואל טננבוים

01/09/2009

בעניין:

עדי וינשטיין

התובעת

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

הנתבעת

פסק - דין

1. זוהי תביעה להכרה בפגימות הרפואיות מהן סובלת התובעת בידה בגבה ובצווארה כתאונת עבודה מכח הוראות פרק ה' לחוק הבטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995.

2. העובדות הרלבנטיות פורטו בהחלטה מיום 26.6.08 כדלקמן:

א. התובעת הועסקה כעובדת שכירה בתפקיד של עובדת מטבח ומוכרת כריכים במכללה למינהל בראשון לציון.

ב. ביום 5.1.05, תוך כדי עבודתה, יצאה מהמטבח על מנת להביא ארגז ריק מפלסטיק. ביציאה מהמטבח היתה מותקנת ירידה משופעת (רמפה ללא אמצעי אחיזה כנדרש). לאחר שהרימה את הארגז הריק, פנתה לשוב ולהכנס למטבח, החליקה על הרמפה אשר היתה רטובה, מעדה ונפלה ארצה תוך כדי שהיא נחבלת בידה ובגבה. כתוצאה מהנפילה, היא נחבלה וחשה כאבים ביד ובברך.

ג. לאחר מנוחה קצרה היא המשיכה לעבוד.

ד. במהלך הימים שלאחר התאונה, סבלה התובעת מכאבים אך עשתה שימוש במשככי כאבים.

ה. ביום 18.2.05 התעוררה בבוקר ללימודים והרגישה כאבים במותן ימין אך לא ויתרה על יום לימודים. במהלך אותו יום, היא נלקחה על ידי אביה ברכבו לחדר המיון במרכז הרפואי אסף הרופא.

3. באותה החלטה מונתה ד"ר סוזנה הורוביץ כמומחית יועצת רפואית (להלן – המומחית) והופנו אליה השאלות הבאות:

"א. מהן הפגימות הרפואיות מהן סובלת התובעת בידה, בגבה ובצווארה?

ב. האם קיים קשר סיבתי בין הפגימות הרפואיות לבין תנאי עבודתה של התובעת המפורטים בסעיף 3 לעיל?

ג. האם האירוע מיום 5.1.05 גרם להחמרה של מצב רפואי קודם?"

בחוות דעתה מיום 9.8.08 קובעת המומחית כדלקמן:

"א. לעניין היד: התובעת לא פנתה לבדיקה רפואית לאחר הנפילה, וגם לא מפורט באיזו יד מדובר. מכל מקום, לא מצאתי בתיק הרפואי עדות לפגיעה טראומטית באיזה מידיה של התובעת.

לעניין הצואר: ביום 15.4.05 (כ-4 חודשים לאחר התאונה) החלה התובעת להתלונן על כאבי צואר וכאבים בצד ימין, מלווים ברדימות בפלג גוף ימין.

צילומי הרנטגן לא הדגימו נזק לצוארה. בדיקת מיפוי עצמות, אותה בצעה ביום 25.4.05, הדגימה קליטה ניוונית של C3. מיפוי עצמות, שבצעה ביום 24.4.08 עם הדגשה לעמוד שדרה צוארי, לא הדגים כל נזק, למעט סקוליוזיס תורקן – לומברית קלה.

מכאן, שהתובעת מתלוננת על כאבים בצווארה, אך ללא נזק קליני מוכח.

לעניין עמוד שדרה מתני : ביום 18.2.05 הופיעו כאבי גב תחתון עם הקרנה למותן ימין, וכעבור כ-3 שבועות הופיעה גם הקרנת כאב לירך ימין.

צילומי הרנטגן הדגימו כככל להנראה אפופיזיטיס של החוליה L3, ללא כל קליטה בבדיקת מיפוי עצמות. בדיקת CT עמוד שדרה מתני הדגימה בקע דיסק מרכזי – שמאלי בגובה החוליות L5-S1, שאינה מתאימה לתלונתה של הנבדקת בדבר הקנה לרגל ימין.

ב. אני סבורה שאין קשר סיבתי.

כפי שקבע כב' בית הדין, התובעת נחבלה בזמן הנפילה ביד ובברך. תאור זה של התאונה, אינו מסביר את תלונות התובעת בדבר חבלה בגב.

התובעת לא פנתה לטיפול רפואי כלשהו, אלא כ-6 שבועות לאחר התאונה. פער זמנים זה מנתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הופעת כאבי גב.

ג. לדעתי לא. התובעת לא התלוננה על פגיעה ביד או בברך שבהם נחבלה בתאונה, כך שממילא אין לדבר על החמרה במצב היד או הברך".

4. לבקשת ב"כ התובעת הופנו למומחית ביום 13.11.08 השאלות הבאות להבהרת חוות דעתה:

"1. בסעיף ב' לחוות דעתך קבעת, כי התובעת נחבלה בזמן הנפילה ביד ובברך, ולכן אין תיאור התאונה מסביר את תלונות התובעת בדבר חבלה בגב. לעומת זאת, בהחלטת בית הדין על מינויי נקבע במפורש בסעיף 2 ב' כי התובעת נחבלה בגבה. האם עתה תיאור זה של התאונה יכול להסביר את תלונות התובעת בדבר חבלה בגב?

2. קבעת בחוות דעתך כי התובעת התלוננה לראשונה על הכאבים בגב ובצוואר בחלוף 4 חודשים ממועד התאונה במקום אחד, ו-6 שבועות במקום אחר. לעומת זאת בית הדין קבע כי התובעת סבלה מכאבים החל ממועד התאונה ועד לעת בה פנתה לבית החולים, אך עשתה שימוש במשככי כאבים. בהתחשב באמור לעיל הנך מתבקשת להשיב על השאלות הבאות:

2.1 האם התופעה של החמרת כאבים לאחר תקופה ממושכת של כאבים נסבלים בעקבות חבלה בגב, הינה תופעה מוכרת? במידה ולא מוכרת לך, האם ניתן לשלול אותה?

2.2 האם העובדה שהתובעת סבלה מכאבים בגב החל ממועד התאונה, ועד שפנתה לבית החולים, מאפשרת לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין הכאבים והממצאים בגב?

2.3 האם העובדה שהתובעת החלה לסבול מכאבים בגב החל ממועד התאונה יכולה לחזק את המסקנה בדבר קיומו של קשר הסיבתי בין הממצאים בגב לבין התאונה.

2.4 האם יש השפעה לגילה הצעיר של התובעת (25 במועד התאונה) כך שניתן לומר שאין זה סביר שנזקים מהסוג שיש בגבה (שבר חוליה ופריצת דיסק) יופיעו ללא קשר לחבלה. במידה וזאת חולקת על הקביעה הנ"ל הנך מתבקשת לאמוד את הסבירות שבחורה בת 25 ללא רקע של חבלה בגב תסבול מנזקים בגבה כאמור.

3. בחוות דעתך ייחסת חשיבות לעובדה, כי התובעת חשה בהקרנות כאבים לרגל ימין. לעומת זאת במסמכים הרפואיים שהוצגו בפניך ניתן להיווכח, כי התובעת התלוננה על כאבים גם בשתי הרגליים (למשל רישום מיום 20.11.06 של ד"ר שבי מנשה; מכתב ד"ר אקשטיין יורם מיום 10.5.07; מכתב היחידה לניתוחי עמוד השדרה של אסף הרופא מיום 12.4.07). כמו כן התובעת חשה בבדיקה בכאבים ברגל שמאל (תעודה רפואית מיום 6.12.06). בהתחשב באמור לעיל הנך מתבקשת להשיב על השאלות הבאות:

3.1 האם העובדה שהתובעת הרגישה ביתר שאת את הכאבים ברגל ימין, שוללת קיומו של קשר סיבתי בין השבר שנמצא בחוליה L3 לבין התאונה?

3.2 האם העובדה שהתובעת הרגישה ביתר שאת את הכאבים ברגל ימין, שוללת קיומו של קשר סיבתי בין פריצת הדיסק בגובה חוליות L5-S1 לבין התאונה?

3.3 האם אין בתוצאות בדיקת ה-E.M.G. שבוצעה לתובעת ביום 27.5.05 ולרבות הסיכום בו צוין "נצפו סימנים היכולים להעיד על נזק שורשי L5 מימין" כדי להצדיק הקרנת הכאב לרגל ימין בגין הפגיעה בחוליות הגב?

3.4 האם שבר בחוליה L3 יכול לגרום לכאבים בצד ימין.

3.5 האם את שוללת באופן מוחלט מצב בו נזק לחוליות הגב, כפי שקיים אצל התובעת, יכול להקרין כאבים לרגל ימין?

4. האם יש קשר סיבתי בין הכאבים בצוואר לבין האירוע המתואר בהחלטת בית הדין?"

ביום 7.2.09 השיבה המומחית לשאלות ההבהרה כדלקמן:

"במענה לשאלות כב' בית הדין מיום 13.11.08:

1. לא.

בהחלטה מיום 26.6.08 נקבע שהתובעת "...נחבלה בידה ובגבה. כתוצאה

מהנפילה, היא חשה כאבים ביד ובברך".

2.1 בדרך כלל, ובלא התרחשות אירוע טראומטי נוסף, ההחמרה בכאבים מתרחשת בתוך מספר ימים, ולכל היותר עד חודש ימים.

2.2 בהחלטת כב' בית הדין מיום 26.6.08 לא נקבע שהתובעת סבלה מכאבי גב, אלא שהיא סבלה מכאבים ביד ובברך בלבד (ר' סעיף 3 ב' להחלטה).

היות ולא היו כאבים בגב במשך 6 שבועות, והיות אין בתיק הרפואי כל אינדיקציה לפניה לטיפול רפואי בגב אלא בחלוף 6 שבועות מיום התאונה, לא ניתן לייחס את הממצאים בגב לתאונה.

לעניין זה יש לציין, כי הניסיון האורטופדי מלמד, שבלט דיסק טרי תוצאת טראומה, גורם לכאבים ניכרים, והחולה פונה לטיפול רפואי בתוך זמן קצר לאחר הטראומה. ומכאן, שבלט דיסק מרכזי בגובה החוליות L5-S1, לא נגרם בתאונה הנדונה.

לו היה נגרם לתובעת בתאונה שבר בחוליה L3, הכאבים העזים היו מאלצים אותה לפנות מיידית לטיפול רפואי. במקרה זה, לא נגרם שבר בחוליה, אלא היה ממצא הדמייתי של שינוי אנטומי של גוף הוליה, שפורש בטעות על ידי אחד הרופאים כשבר.

2.3 ראה תשובה 2.2

2.4 ההסתברות שאותה תובעת הייתה סובלת מבליטת דיסק בגיל מאוחר יותר בלא אירוע טראומטי, גדולה יותר מהסבירות לפגימהזו בגילה הצעיר יותר.

התובעת אינה סובלת משבר בגב, אלא מאפופיזיטיס של החוליה L3, שהינו ממצא הדמייתי של שינוי אנטומי של גוף החוליה.

3. ברישום מיום 20.11.06 רשם ד"ר שבי מנשה (רופא משפחה) בבדיקה הקלינית: "במצב כללי טוב. ללא רגישות על פני חוליות עמוד שדרה. ללא מדרגה. לסג שלילי. ללא חסר נוירולוגי גס."

המסמך מיום 6.12.06 שכותרתו: "תעודה רפואית", נרשם על ידי גורם שזהותו, או התמחותו, אינם ידועים. בתעודה עצמה נרשם "רגל שמאל ללא רגישות".

ברישום מיום 12.4.07 של ד"ר מירובסקי רשום על תלונות להקרנת כאב לרגל ימין.

3.1 לתובעת אין שבר בחוליה. כל בדיקות ההדמיה ומיפוי עצמות, לא הדגימו שבר בחוליה.

3.2 אין כל אינדיקציה לתחושת כאב עד ליום 18.2.05, ולכן לא ניתן לקבוע קיומו של קשר סיבתי (ר' תשובה ב' בחוות דעתי מיום 9.8.08).

3.3 אין פגיעה בחוליות הגב (ר' תשובה 3.1 לעיל).

בלא סימנים אוביקטיביים הדמיתיים שיסבירו הקרנת כאב לרגל, בדיקת EMG שאינה חד משמעית, אינה רלוונטית.

במקרה זה נרשם כי "...נצפו סימנים היכולים להעיד על נזק שורשי L5 מימין בדרגה קלה. הבדיקה הופסקה לפי דרישת הנבדקת. "לכן ממצאי בדיקה זו בנסיבות העניין שבפניי, אינם רלוונטיים.

3.4 אין שבר בחוליות L3/

3.5 רפואה אינה מדע מדוייק".

5. לקראת מתן פסק הדין ומשהתברר כי נפלה טעות בהחלטה בדבר מינויה של המומחית, ניתנה החלטה ביום 9.7.09 כדלקמן:

"1. בהחלטה מיום 26.6.08 בדבר מינויה של ד"ר סוזנה הורוביץ כמומחית, נפלה טעות בסעיף 3 ב'. בשורה האחרונה של סעיף זה במקום המילים "חשה כאבים ביד ובברך" צריך להיות "חשה כאבים ביד ובגב".

2. לאור תיקון זה, מתבקשת המומחית לשקול מחדש את עמדתה כפי שבאה לידי ביטוי בחוות דעתה מיום 9.8.08 ובתשובותיה לשאלות ההבהרה מיום 7.2.09.

3. המומחית מתבקשת לנמק בקצרה את עמדתה ולהשיב תוך 30 יום.

4. המזכירות תעביר למומחית את כל החומר הרפואי, את ההחלטה בדבר מינויה מיום 26.6.08, את ההחלטה בדבר שאלות ההבהרה מיום 13.11.08 וכן עותק משתי חוות הדעת הרפואיות שנתנה בתיק."


בתשובותיה מיום 16.8.09 מציינת המומחית כדלקמן:

"במענה לשאלת כב' בית הדין מיום 9.7.09:

לאחר עיון נוסף בתיק הרפואי, בחוות הדעת, ובתשובות לשאלות הבהרה:

ביום 18.2.05 נרשם בתעודת חדר מיון, מפי החולה, כי באותו יום בשעה 6:30

בבוקר, הופיעו כאבים במותן ימין.

ביום 27.2.05 נרשם בתיק הרפואי על ידי ד"ר שבי מנשה, כי התובעת סבלה מספר

ימים קודם לכן מכאבי גב תחתון. ביום 8.3.05 נרשם בתיק הרפואי על ידי ד"ר

גולדשטיין, "כאבי גב תחתון 3 שבועות קורנים לרגל ימין".

לאור האמור לעיל, דעתי הינה, כי המחלה בגב תחתון שהופיעה ביום 18.2.06, לא

נגרמה בנפילה שהתרחשה 6 שבועות קודם לכן.

לפיכך, אין שינוי מהותי בחוות דעתי ובתשובותיי לשאלות הבהרה, בכפוף

לשינויים המחוייבים נשוא תיקון טעות סופר שנקבעבה בהחלטה מיום 9.7.09."

6. לטענת ב"כ התובעת יש לקבל את התביעה למרות מסקנותיה הסופיות של המומחית. לטענתו חלק מחוות דעתה של המומחית נוגד את קביעותיו העובדתיות של בית הדין. הקביעה כי הכאבים בגב הופיעו לראשונה ביום 18.2.05 וכן הקביעה כי התובעת לא נחבלה בגב בזמן הנפילה, מנוגדות להחלטות ביה"ד. המומחית מתעלמת מהעובדה כי ביה"ד קבע שהתובעת החלה לחוש בכאבים בגב ביום התאונה. המומחית מתעלמת מממסכים רפואיים ומתייחסת אליהם במגמתיות. היא מתעלמת מבדיקת EMG ומבדיקת C.T המעידים על הפגיעה ממנה סובלת התובעת.

7. לא מצאתי עילה שלא לאמץ את חוות הדעת של המומחית. המומחית השיבה על שאלות ביה"ד במפורט ובמנומק. הופנו אליה שאלות הבהרה מפורטות והיא השיבה על כולן. אין בסיס לטענה כי מדובר בתשובות מתחמקות. אף לאחר תיקון הטעות חזרה המומחית על עמדתה.

המומחית מסתמכת על מכלול הממצאים הרפואיים וככל שהיא מתעלמת ממסמך רפואי הרי שהדבר מנומק.

המומחית מנמקת את חוות דעתה בין השאר בפער הזמנים שבין האירוע לבין הפניה לטיפול רפואי. אין למצוא פגם בהנמקה רפואית זאת. המומחית אף מנמקת את מסקנתה ולפיה המחלה בגב תחתון לא נגרמה מהנפילה על סמך המסמכים הרפואיים המצויים בתיקה של התובעת.

ביה"ד הארצי פסק וחזר ופסק כי חוות הדעת הרפואית של המומחה מטעם ביה"ד הינו בגדר האורים והתומים של ביה"ד בתחום הרפואי.

בענייננו, לא מצאתי עילה לסטות מכלל זה ועל כן אין מנוס מדחיית התביעה.

8. התביעה נדחית.

9. אין צו להוצאות.

ניתנה היום י' באלול, תשס"ט (30 באוגוסט 2009) בהעדר הצדדים.

שמואל טננבוים, שופט

קלדנית: אריאלה


מעורבים
תובע: עדי וינשטיין
נתבע:
שופט :
עורכי דין: