ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בטוח לאומי-סניף באר נגד אוחיון :


בתי הדין לעבודה

בבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע

בל 001769/09

בפני:

כב' השופטת יעל אנגלברג-שהם

01/09/2009

בעניין:

בטוח לאומי-סניף באר שבע

ע"י ב"כ עוה"ד

אילנית גדקר-אהרוני

המערער

נ ג ד

אוחיון חן

ע"י ב"כ עוה"ד

מרקמן גלעד

המשיבה

פסק דין

ערעור זה עניינו החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי פעולות איבה), מיום 19.04.09 (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה למשיבה 20% נכות זמנית החל מיום 10.07.06 ועד ליום 31.07.09 (להלן: "ההחלטה").

רקע עובדתי

1. פגיעתה שש המשיבה מיום 9.7.06, הוכרה כפגיעת איבה.

2. וועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למשיבה נכות זמנית בשיעור של 11% לתקופה שמיום 10.07.06 ועד ליום 31.08.08 כשמתוכם 1% ניתן בגין ליקוי שמיעה. המשיבה הגישה ערר על החלטת הועדה מדרג ראשון, וועדה רפואית לעררים קבעה למשיבה 20% נכות זמנית מיום 10.07.06 ועד ליום 31.07.09 כשמתוכם נקבעו 10% נכות בגין ליקוי שמיעה וטנטון.

3. על החלטת הוועדה הרפואית לעררים הוגש ערעור לבית הדין וביום 30.12.08, ניתן פסק דין בהסכמת הצדדים (תיק בל' 2817/08), בו הוחזר עניינה של המשיבה לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי פעולות איבה), על מנת שתפעל בהתאם להוראות סעיף 72(ג)(2) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תש"ל - 1969, הקובעת, כי ליקוי שמיעה בתחום צלילים גבוהים 3,000 ו- 4,000 הרץ, החל ב- 25 דציבלים. כמו כן, הועדה התבקשה לעיין בהוראות סעיף 72 (א) (1) לתקנות, ולעיין בשתי בדיקות השמיעה מיום 30.10.07 ומיום 15.06.08, ולאור הוראות התקנות והבדיקות הנ"ל, לפרט ולנמק החלטתה מחדש, הן לעניין השמיעה והן לעניין הטנטון (ולהלן: "פסק הדין").

4. בעקבות פסק הדין, התכנסה הוועדה ביום 19.04.09, והשאירה על כנה את החלטתה הקודמת , כמפורט בסעיף 1 לעיל.

טענות המערער

5. לטענת המערער, הועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין ולא פעלה בהתאם לתקנות לעניין הפגיעה בשמיעה והטנטון.

6. לדבריו, הועדה פעלה בניגוד לאמור בתקנות ועל אף שהמשיבה לא עמדה בתנאי הסף, כפי שהועדה עצמה מציינת בסעיף 29 לפרוטוקול, היא העניקה למשיבה אחוזי נכות.

7. המערער טוען כי לעניין ליקוי השמיעה, הועדה לא ערכה דיון כלל אלא רק לעניין הטנטון.

8. עוד הוא טוען כי שגתה הועדה, שעה שקבעה למשיבה נכות זמנית בשיעור של 1% בגין ליקוי שמיעה בתדירויות הדיבור, הואיל וקביעת הועדה הינה בניגוד לאמור בתקנה 72(א), אשר קובעת, כי אחוזי הנכות לליקוי שמיעה בתחום הדיבור (500,1,000,2,000), יקבעו לפי לוח תוצאות אודיומטריה. לדבריו, אין המשיבה עומדת בתנאי הסף שכן הדרישה היא לירידה בשמיעה בשיעור מינימלי של 15 דציבל בממוצע בתדירויות הדיבור והמשיבה אינה מגיעה לכך.

9. לטענת המערר, שגתה הועדה, כאשר קבעה למשיבה נכות זמנית בשיעור 10% בגין טנטון, הואיל וקביעה זו נוגדת את האמור בתקנה 72(ג)(2), הקובעת, כי ליקוי שמיעה בתחום צלילים גבוהים 3,000 ו- 4,000 הרץ החל ב- 25 דציבלים (בנוסף לליקוי שמיעה בתחום הדיבור).

10. לגרסתו, בהתאם לבדיקת שמיעה מאפייני טנטון מיום 15.6.08, למשיבה אובחנה באוזן ימין ירידה בשיעור של 20 דציבל ב- 3,000 הרץ ו- 25 דציבל ב- 4,000 הרץ ובאוזן שמאל אובחנה למשיבה ירידה של 10 דציבל ב- 3,000 הרץ ו- 15 דציבל ב- 4,000 הרץ, אשר על כן, המשיבה אינה עונה על תנאי הסף הקבוע בתקנה 72(ג) הקובע ירידה של 25 דציבל בתדרים 3,000 ו- 4,000 הרץ לצורך הכרה בנכות בטנטון, לפיכך המשיבה אינה זכאית לנכות של 10% או בכלל, בגין סעיף זה.

טענות המשיב

11. המשיב טען, כי לא חלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה אשר פעלה עפ"י הוראות פסק הדין, ולפיכך דין הערעור להידחות.

12. ב"כ המשיבה הפנה לפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בתיק עב"ל 494/08, אשר דן בסעיף 84 א', ולפיו הדרישה המהותית לגבי ירידה בתדירויות של 3,000 ו- 4,000 הרץ ובשיעור של 25 דציבל, אינו תנאי בל יעבור, ובמקרים גבוליים כגון המקרה דנן, יש להכיר בטנטון.

הכרעה

13. משהוחזר ע"י בית הדין עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים עם הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק אמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו, באותה החלטה (דב"ע נא / 29-0 מנחם פרנקל נ' המל"ל, פד"ע כד' 160).

14. במסגרת ישיבתה מיום 19.04.09, שמעה הועדה את טענות ב"כ המשיבה ואת תלונות המשיבה, ובמסגרת מסקנותיה ציינה את הדברים הבאים:

"הועדה קראה את פסק הדין בית הדין לעבודה מיום 30/12/08 ואת טיעוני המל"ל. אכן על פי הגרף קיימת ירידה של 25 DB ב- 4,000 הרץ בלבד ופחות מכך ב- 3,000 הרץ, וירידה עד 50 DB ב- 6,000 הרץ באוזן שמאל ועד 30 DB באוזן ימין. אמנם ב- 3,000 הרץ הירידה גבולית כלומר 20-25 DB, כלומר 20DB באוזן ימין ו- 25 DB בשמאל. גם מבחינת מאפייני טנטון אמינות טובה. בעיון בתיקה הרפואי התלונות הופיעו סמוך לאירוע הנדון על פי רישום דו"ח חדר מיון ברזילי מ- 9/7/06 ונמשכות מאז. הסיפור האנמסטי של הנערה, אמין ועקבי ותואם את התסמונת הקלינית של הטנטון. המצב החרדתי המתמשך מהווה גורם תורם לתחושה של הטנטון ויתכן שהתמקדות בתחושות הגופניות כולל טנטון מועצמות עקב מצב הדחק הכרוני בו נמצאת הנערה עקב המשכות ירי הקסאם על עיר מגוריה. בבדיקתנו היום נצפו גם מיצמוצים – טיקים בלתי רצוניים בעיניים התומכים בתמונה הכללית. לדעת הועדה יש לקבוע נכות בגין טנטון כפי שנקבע וגם אם הנתונים הם גבוליים יש מקום לפסוק למען הסר ספק לטובת המערערת. להלן הנכויות כפי שנפסקו: 10% לפי סעיף 34 (א) (ב), 1% לפי סעיף 72 (א) (1) (1), 10% לפי סעיף 72 (ג) (2)".

15. הטנטון הוא הגדרה של מצב סוביקטיבי בו שומע האדם צליל, מספר צלילים או רעשים קבועים או משתנים, ללא כל מקור חיצוני. מאחר ומדובר במצב רפואי שקשה להוכיחו מבחינה רפואית, קיומו או אי קיומו של טנטון נבחן עפ"י תלונות קודמות של הנפגע על פי רישומים רפואיים קודמים. (ראו דב"ע נז/ 7-0 גנטוס סובחי - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם); דב"ע נז/38-01 יוסף חן - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי, כרך לא(2), 48).

16. בעב"ל 1448/02 (עב"ל (ארצי) 1448/02 ד"ר חביב שחאדה - המוסד לביטוח הלאומי, ניתן ביום 24.2.04) דן בית הדין הארצי בשאלת תקפות השימוש במאפייני טנטון לצורך אבחון טנטון. דעת הרוב (כב' השופט פליטמן וסגנית הנשיא (בדימוס) כב' השופטת ברק) קבעה, כי ועדה רפואית רשאית לקבוע העדר טנטון גם על יסוד בדיקת מאפייני טנטון בלבד והסתמכות על מבחן זה בלבד אינו בבחינת טעות משפטית. ניתן להקיש מכך כי ועדה רפואית רשאית לקבוע קיומו של טנטון גם על יסוד בדיקת אפיון בלבד.

בעב"ל 1448/03 הנ"ל צוטטה חוות דעתו של ד"ר ברקו ומן הראוי להביא את דבריו כמות שהם. וכך נקבע -

"עפ"י החלטת האיגוד הישראלי לא.א.ג וכן פורומים בינלאומיים אחרים, כיון שטנטון היא תלונה סוביקטיבית יש לקבלה כמות שהיא, אם היא מלווה כאמור בתשתית שמיעתית תואמת, ללא קשר עם מבחן מאפייני הטנטון או כל מבחן אחר".

הערכה ואפיון של טנטון הינו נושא הנתון במחלוקת בין הרופאים ולכן קיומו או העדרו של טנטון נקבע עפ"י מכלול ממצאים, ביניהם ניתן למנות בדיקת מאפייני טנטון, תיאור סובייקטיבי של התחושה, תולדות המחלה וגרף השמיעה.

17. בכל הנוגע למושא דיוננו, החלטת הועדה לקבוע כי הטנטון ממנו סובלת המשיבה קשור לפעולת האיבה אשר התרחשה ביום 9.07.06, ומקנה למשיבה נכות זמנית בשיעור 10%, מושתתת על ניתוח בדיקת השמיעה של המשיבה, מאפייני הטנטון, תלונות המשיבה לעניין הטנטון, אמינותה ועקביותה של המשיבה, ומכלול הנתונים שהיו בפניה. לפיכך, מדובר בקביעה רפואית מובהקת שבית הדין אינו מוסמך להתערב בה.

18. אשר לטענת המערער, כי קביעת הועדה נוגדת את האמור בתקנה 72 (ג) (2) הקובעת, כי ליקוי שמיעה בתחום הצלילים הגובהים 3,000 ו- 4,000 הרץ החל ב- 25 דציבל, ובהתאם לבדיקת השמיעה ומאפייני הטנטון מיום 15.6.08, המשיבה אינה עונה על תנאי הסף הקבועים בתקנה הנ"ל, יש לדחות טענה זו, וזאת מהטעמים הבאים -

כפי שהודגש בפסיקה, התדירויות של 3,000 ו- 4,000 מחזורים לשמיעה, אינן "נקודת ציון" אלא "אזור גאוגרפי". דהיינו, אין המדובר בדרישה דווקנית, וגם כאשר מדובר במקרה גבולי, תקוים הדרישה המהותית בחוק לאודיוגרמה אופיינית להכרה בטנטון (עב"ל (ארצי) 494/08 המוסד לביטוח לאומי - יחזקאל איזיקאל, ניתן ביום 25.6.08).

כעולה מהאמור לעיל, הועדה בחנה ביסודיות את עניינה של המשיבה טרם הגיעה למסקנותיה, וניתחה את תוצאות בדיקת השמיעה, ועל אף ממצאי בדיקת השמיעה לפיהם מדובר בנתונים גבוליים, הגיעה הועדה לכלל מסקנה, כי נתקיימה הדרישה המהותית בחוק לאודיוגרמה אופיינית להכרה בטנטון, וזאת תוך מתן הנמקה מפורטת וברורה. מדובר בהחלטה הנסמכת על מומחיותה המקצועית של הועדה, תחום שלבית הדין אין סמכות להתערב בו.

19. באשר לליקוי השמיעה, מצאתי כי יש לקבל את טענת המערער ולפיה הועדה כלל לא ערכה דיון בנושא זה, ויש לקבל את הערעור באופן חלקי, ולהחזיר את עניינה של המשיבה לועדה, אשר תדון מחדש בנושא ליקוי השמיעה בלבד.

20. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום ממתן פסק הדין.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום י"ב באלול, תשס"ט (1 בספטמבר 2009) בהעדר הצדדים.

יעל אנגלברג-שהם

שופטת



מעורבים
תובע: בטוח לאומי-סניף באר שבע
נתבע: אוחיון חן
שופט :
עורכי דין: