ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין (..פאולינה קייליס נגד עיריית נשר ))בתיק פאולינה נגד עיריית נשר :


9

בתי המשפט

בית משפט השלום ראשון לציון

בשא 004214/08

בשא 004884/08

בתיק עיקרי: א 003311/07

בפני

כב' השופט יחזקאל קינר - סגן נשיא

תאריך:

26/08/2009

בעניין:

פאולינה קייליס

ע"י ב"כ עו"ד

אמגור עידו

המבקשת – התובעת

נ ג ד

1 . עיריית נשר

2 . שירביט חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

שפט דן

המשיבות - הנתבעות

החלטה

1. המבקשת הגישה שתי בקשות, האחת - לתיקון כתב התביעה, והאחרת – למינוי מומחה רפואי על ידי בית המשפט.

2. לבקשת המשיבות התקיים דיון בו נחקרה המבקשת על תצהיריה בשתי הבקשות, ולאחר מכן סיכמו הצדדים את טיעוניהם בכתב.

בש"א 4214/08

3. זוהי בקשת המבקשת לתיקון כתב התביעה. בכתב התביעה המקורי נטען כי התובעת נפלה ביום 21.8.04 (להלן: "התאונה הראשונה") עקב בור במדרכה אשר בשטח הנתבעת 1 (להלן: "העירייה") ונחבלה (בעיקר במרפק יד ימין), וכי העירייה אחראית לנזקי הגוף שנגרמו לה עקב הנפילה.

4. התיקון המתבקש הוא הוספת אירוע של תאונה נוספת שהתרחשה ביום 21.9.06 (להלן: "התאונה השניה"). מדובר בנפילה במדרגות, כשהמבקשת טוענת כי איבדה את שיווי המשקל בעת ירידה במדרגות, כי ניסתה להיאחז באמצעות יד ימין במעקה המדרגות, ולאור החולשה והגבלת התנועה ביד ימין, אחיזתה לא היתה איתנה ונפלה.

לטענתה, נזקי הגוף עקב התאונה השניה (שאינם באותם איברים שנפגעו בתאונה הראשונה) נגרמו כתוצאה מהתאונה הראשונה, ולפיכך העירייה אחראית אף להם.

5. בדרך כלל, ייעתר בית המשפט ברוחב לב לבקשות לתיקון כתב התביעה, במיוחד כאשר הן מוגשות בשלב מוקדם של הדיון. בענייננו הוגשה אמנם הבקשה למעלה משנה לאחר הגשת כתב התביעה, אולם עוד בטרם התקיימה ישיבת קדם המשפט הראשונה.

6. חרף זאת, אינני סבור כי יש להתיר תיקון כתב התביעה במקרה זה ולהלן יפורטו הטעמים לכך.

7. מן הבחינה המשפטית, אין לפסול את טענת המבקשת על הסף.

על מנת להוכיח כי העירייה אחראית גם לנזקי התאונה השניה (בהנחה כי תוכח אחריותה לאירוע התאונה הראשונה), יש להוכיח קשר סיבתי בין הנזק שנגרם למבקשת בתאונה השניה לבין אחריות העירייה (בהנחה שתוכח) לתאונה הראשונה.

לעניין זה, יש להפנות לפסק הדין בע"א 223/80 בן ציון נ' מגורי בת ים בע"מ, פ"ד ל"ו(3) 113, 120 (1982) שם נקבע כי על שאלה זו להיבחן על-פי כללים שבמדיניות משפטית, כאשר בין המבחנים אותם יש לשקול מצוי מבחן הזמן, דהיינו מה משך הזמן שחלף בין התאונה הראשונה והשניה, ומבחן תקופת ההחלמה, דהיינו האם התובע מצוי עדיין בתקופת ההחלמה מהתאונה הראשונה עת קרתה לו התאונה השניה. אחת ממטרות מבחנים אלה היא לבחון האם התובע הסכין למגבלותיו וסיגל לעצמו אורח חיים ודרך תפקוד המתאימים למצבו.

בענייננו חלפו שנתיים וחודש בין התאונה הראשונה והשניה, ושאלת סיומה או אי סיומה של תקופת ההחלמה לא עלתה כלל, לא בתצהיר התובעת ולא בחקירתה, כך שלא ניתן לקבוע מסמרות בשאלת המבחנים הנ"ל, אלא לאחר בירור עובדתי שאמור להתקיים במסגרת שמיעת הראיות (ר' בש"א (מחוזי חיפה) 8177/07 חרב נ' רוזבא (פורסם בנבו, 23.7.07)

8. ואולם, המבקשת כשלה בהוכחת טענתה, ולו לכאורה, כי הנפילה במדרגות (התאונה השניה) נבעה מממצב ידה הימנית עקב התאונה הראשונה.

9. בראש ובראשונה, אין ספק כי מבחינת לוח הזמנים לא היתה מניעה כי המבקשת תכלול את אירוע התאונה השניה בכתב התביעה המקורי. תאונה זו התרחשה כאמור ביום 21.9.06, בעוד כתב התביעה הוגש ביום 11.7.07.

לא רק זאת, אלא שביום 14.5.07, כחודשיים לפני הגשת התביעה, קבעה ועדה רפואית של המל"ל את נכותה הכללית של התובעת בגין שתי התאונות, הן התאונה הראשונה והן התאונה השניה.

10. על המבקש לתקן את תביעתו באמצעות הוספת עובדות שניתן היה לטעון אותן כבר בכתב התביעה המקורי, ליתן הסבר מדוע לא כלל את התיקון אותו מבקש הוא להוסיף בכתב התביעה. הסבר זה לא ניתן, לא בתצהיר התובעת ולא בחקירתה הנגדית.

11. לא רק זאת, אלא שבחקירתה הנגדית טענה המבקשת כי לא סיפרה לבא כחה אודות התאונה השניה אחרי שאירעה, וכי איננה יודעת איזה קשר יש ביניהן (עמ' 4 ש' 7). אם כך, משמעות הדבר כי לשיטת המבקשת עצמה אין קשר בין שתי התאונות.

לטענת ב"כ התובעת בסיכומיו, לא ידעה התובעת על הקשר הסיבתי המשפטי בין שתי התאונות וכי קשר זה התברר רק לאחר שסיפרה לו על התאונה השניה, אך החקירה נסבה על עובדות, ומשמעות עדותה של התובעת היא כי איננה קושרת מבחינה עובדתית את התאונה הראשונה לתאונה השניה.

יותר מכך, לאחר מכן שינתה התובעת את טעמה והעידה כי כן סיפרה לבא כחה על התאונה השניה, וכך אמרה: "אני סיפרתי מה שקרה לי כשקיבלתי נכות. אני דיברתי עם הבן שלי, והוא הלך לעורך דין והסביר לו מה קרה איתי" (עמ' 4 ש' 16-17).

לעניין גרסה זו, יצויין, כי לא באה כל טענה כי נושא התאונה השניה היה ידוע לעורך הדין, ונשמט מכתב התביעה המקורי מטעמים הקשורים בעורך הדין.

על כך יש להוסיף את הסתירות שנזכרו לעיל, וכן תשובותיה המשתנות של העדה, ככל הנראה לפי מה שנראה לה כי יהא לטובתה, ולדוגמא, לשאלה "אחרי התאונה השניה גם הודעת לו" (לבא כחה – י.ק.), משיבה היא: "אני לא יודעת, מה אני צריכה להודיע. כן, הודעתי לו. אני לא סיפרתי לו על התאונה השניה" (עמ' 4 ש' 5), דהיינו דבר והיפוכו באותה סדרת תשובות.

12. האמור לעיל מלמד על כך, כי יכול ויש ממש בטענת המשיבות כי נושא התאונה השניה הועלה על ידי המבקשת רק בעקבות העלאת נושא זה בכתב ההגנה, שעה שהמשיבות הזכירו תאונה שניה זו כטענת הגנה שלהם.

13. לא ניתן גם הסבר מדוע חלפה למעלה משנה מאז הגשת כתב התביעה ועד הגשת בקשת התיקון, וכן חלף פרק זמן של קרוב לשנה מאז הגשת כתב ההגנה ביום 23.10.07 בו נזכרה התאונה השניה, ועד שהתבקש תיקון כתב התביעה.

14. על התובע המבקש לתקן את תביעתו, לשכנע את בית המשפט ולו לכאורה בנכונות העובדות הנטענות על ידו בתיקון המבוקש, אך בנושא זה כשלה התובעת. הצטברות הנסיבות שנזכרו לעיל בתוספת עדותה של התובעת מביאות אותי למסקנה כי אין בסיס לטענת התובעת לפיה אירעה התאונה השניה כתוצאה ממצב ידה של התובעת עקב התאונה הראשונה. אחת משתיים: או שהתובעת לא קישרה כלל בין התאונה השניה והראשונה, ומכאן שקשר כזה אכן איננו קיים, או שהתובעת, בנה ובא כחה ידעו על נסיבות התאונה השניה עובר להגשת התביעה וחרף זאת לא נכללה בכתב התביעה כל טענה לעניין התאונה השניה, ומכאן שנסיבות התאונה השניה אינן מלמדות על קשר בין סיבתי בין התאונה השניה לבין הנזק שנגרם לתובעת עקב התאונה הראשונה.

15. הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית, אפוא.

בש"א 4214/08

16. כאן מבקשת התובעת כי בית המשפט יפטור אותה מהגשת חוות דעת רפואית, וימנה מומחה רפואי בתחום האורטופדי, אשר בשכרו ישאו הנתבעות. התובעת טענה ליכולת כלכלית מוגבלת ביותר שאיננה מאפשרת לה להגיש חוו"ד רפואית, וכן הפנתה לקביעת המוסד לביטוח לאומי במסגרת תביעת נכות כללית, בה יוחס שיעור נכות של 10% להגבלת התנועה במרפק עקב התאונה הראשונה.

17. מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, בלא שתוגש חוו"ד רפואית מטעם התובע ייעשה אמנם במקרים חריגים, אך הינו אפשרי בהתקיים הנסיבות המחייבות זאת, וזאת מכח שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט לפי הוראות תקנה 127 סיפא ותקנה 130 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [ור' לעניין זה בר"ע (מחוזי ב"ש) 511/06 אמויאל נ' פלונית (פורסם בנבו, 15.8.06); בר"ע (מחוזי חיפה) 1775/07 ענבל נ' דאנס בר (פורסם בנבו, 6.7.07)].

18. בענייננו מתקיימים הטעמים המיוחדים הנדרשים לצורך מתן הפטור לתובעת מהגשת חוות דעת רפואית ומינוי מומחה מטעם בית המשפט.

התובעת היא אשה מבוגרת יחסית (ילידת 1946), שנקבעה לה נכות כללית בשיעור 54% והיא מתקיימת מקצבת הנכות ומעבודה חלקית מאד של 9 שעות בשבוע, וכן מסיוע של בנה, כשבמקביל ופרט להוצאות קיום, עליה לעמוד גם בהחזרי משכנתא חודשיים.

יכולתה הכלכלית של התובעת היא, אפוא, דלה ביותר, והדבר נתמך במסמכים שצורפו לבקשה.

אין לפסול גם את סיכויי תביעתה של התובעת, כפי שמבקשת ב"כ המשיבות לעשות. עובדות התאונה הראשונה יתבררו בשלב שמיעת הראיות, ואין מקום לקבוע עתה כי גרסת התובעת בעניין זה נסתרה.

קיימת גם ראיה לכאורה כי נגרמה לתובעת נכות צמיתה עקב התאונה הראשונה, וזאת לפי קביעת המל"ל בתביעת הנכות הכללית שנזכרה לעיל.

אמת, חל שיהוי בהגשת הבקשה, אך אין בשיהוי זה כדי להביא לדחיית הבקשה, שכן התובעת הודיעה כי היא מנסה לגייס סכומי כסף לצורך הגשת חוות דעת, ובשל כך נגרם העיכוב.

19. יש, אפוא, לפטור את התובעת מהגשת חוו"ד רפואית ולמנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי, שיבחן את מצבה של התובעת עקב התאונה הראשונה, נכויות זמניות עקב התאונה, והאם נגרמה לה נכות צמיתה עקב אותה תאונה, ואם כן – מה שיעורה.

כמו כן, ובנסיבות שנסקרו לעיל, על הנתבעות לשאת, בשלב זה, בעלויות חוו"ד המומחה שימונה.

20. קודם למינוי המומחה, אאפשר לנתבעות להגיש חוות דעת רפואית מטעמן.

על הנתבעות להודיע עד ליום 14.9.09 אם ברצונן להגיש חוות דעת רפואית זו, ואם תשובתן תהא חיובית, תוגש חוות הדעת עד ליום 5.11.09, ולאחר מכן ימונה המומחה.

אם תשובת הנתבעות תהיה שלילית, ימונה המומחה סמוך לאחר קבלת התשובה.

עיון מנ"ת נקבע ליום 15.9.09

סיכום

21. הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחתה, ואילו הבקשה לפטור מהגשת חוו"ד רפואית ומינוי מומחה מטעם בית המשפט נתקבלה.

22. נוכח תוצאות שתי הבקשות אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום ו' באלול, תשס"ט (26 באוגוסט 2009) בהעדר הצדדים.

יחזקאל קינר, שופט

סגן נשיא


מעורבים
תובע: פאולינה קייליס
נתבע: עיריית נשר
שופט :
עורכי דין: