ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חסון מירה נגד מפלגת צדק חברתי :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב -יפו

דמ 003638/09

בפני:

כב' הרשמת דגית ויסמן

26/08/2009

בעניין:

חסון מירה

התובעת

נ ג ד

מפלגת צדק חברתי

ע"י ב"כ עוה"ד

נרודצקי ובוארון

הנתבעת

פסק דין

1. רק חלק משכרה האחרון של התובעת שולם לה, מאחר שהנתבעת קיזזה כנגדו עלות תיקון נזקים שנגרמו לרכב שניתן לתובעת במסגרת עבודתה. זהו הרקע לתביעה שבפני.

2. להלן העובדות שאינן שנויות במחלוקת –

א. התובעת עבדה אצל הנתבעת מיוני 2008 ועד נובמבר 2008, כדוברת פרלמנטרית.

ב. בין הצדדים נחתם חוזה עבודה.

ג. לתובעת ניתן רכב צמוד לצורכי עבודתה.

ד. בסעיף 16 לחוזה העבודה נקבע –

"מוסכם בזאת במפורש כי למעביד הזכות, לנכות על פי שיקול דעתה משכרו של העובד את הסכומים המגיעים לה מן העובד בגין השימוש ברכב, נזקים שיגרמו לרכב, תשלומי דו"חות, אגרות וכו', בגין הוצאות חריגות בגין השימוש בטלפון הסלולארי וכן בגין אובדן ציוד שהועמד לרשות העובד."

ה. עם סיום עבודתה של התובעת, עת הרכב בו נהגה הוחזר לחברת ההשכרה, תועדו בו הפגיעות הבאות (טופס מסירת רכב, נספח ב' לכתב ההגנה) -

"תאונה בחזית פגוש קדמי בצד ימין.

מכה בלוח זיהוי קדמי.

מכה בדלת אחורית ימנית.

מכה בקשת גלגל אחורי ימני.

מכה בכנף אחורי ימני + מכסה דלק

מכה בפגוש אחורי + חסר מכסה וו גרירה

מכה בכנף אח' שמאלית

מכה בסף תחתון בצד ימין

חסרה טסה לגלגל אח' שמאלי."

ו. עלות תיקון הנזקים לרכב היתה 5,285 ₪ ובנוסף נגרמה לרכב ירידת ערך של 5% (הנספחים לכתב ההגנה המסומנים ה).

3. התובעת לא הכחישה כי הנזקים לרכב נגרמו על ידה. לטענתה, גם אם לא ידעה לחנות כהלכה, אין לחייבה בנזקים שנגרמו לרכב. עוד טענה שנציגי הנתבעת ראו את הרכב במהלך העבודה ולא אמרו לה דבר.

למעשה, התובעת הסכימה כי הנזקים נגרמו על ידה וכי עליה להשתתף בעלות התיקונים. גם אם לא אמרה זאת במפורש, הדברים השתמעו מדבריה, שעה שהלינה על שיעור הניכוי ולא על עצם הניכוי משכרה –

"אני לא מכחישה שאני נהגתי ברכב ואני גם לא מכחישה שאני גרמתי לנזקים ברכב אבל זה לא היה בכוונה, זה היה חלק מהעבודה שלי, מהתפקיד שלי. לא עשיתי דבר בזדון וזה נראה לי מוגזם להוריד לי שכר כזה." (עמוד 2 לפרוטוקול, שורות 24-26).

4. בהקשר זה יש לציין, כי תיאור הפגיעות ברכב אינו מתיישב עם גרסתה של התובעת כי מדובר בפגיעות שנגרמו מחניות "לא מוצלחות" ("הנזקים נובעים מחניות" – עמוד 4 לפרוטוקול, שורה 5). נראה כי בעניין זה התובעת ניסתה לצמצם את תרומתה למצבו של הרכב ולמזער את תיאור הנזקים שנגרמו לו, אך גרסתה בעניין זה נדחית. רישום הנזקים על ידי חברת ההשכרה מתיישב עם דבריו המהימנים של מנכ"ל הנתבעת, לפיהם "כאשר נמצא הרכב חשכו עיני גם של הסמנכ"ל שקיבל את רכב. הרכב חדש לגמרי במשך 5.5 חודשים. מבחוץ נראה כמו גרוטאה. היא קבלה רכב חדש. כשהגענו לליסינג הם ספרו 6 או 8 פגיעות שונות. בהתאם להסכם עם חברות ליסינג, כל פגיעה חייבת דיווח תוך 24 עד 48 שעות. לא דווחה אף פגיעה ולכן כל פגיעה הם רואים כהשתתפות עצמית. כשעשינו חישוב זה יצא הרבה יותר מעלות התיקון. ההשתתפות העצמית למיטב זכרוני היא כ – 940 ₪." (פרוטוקול, עמוד 2, שורות 8-13).

5. אין מניעה על פי הדין כי מהשכר האחרון שמשולם לעובד ינוכה סכום חוב קצוב. כך נקבע בסעיף 25 (ב) לחוק הגנת השכר, התשי"ח -1958 – "על אף האמור בסעיף קטן (א), חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות".

מאחר שהזכות לנכות משכר התובעת נזקים שייגרמו לרכב, מעוגנת בחוזה העבודה והסכום שנוכה משכרה הינו חלק מהסכום שהנתבעת שילמה בגין תיקון הרכב, יש לדחות את טענות התובעת כי הניכוי נעשה שלא כדין.

6. לסיכום כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

התובעת תשא בהוצאות שכ"ט עו"ד הנתבעת בסך 850 ₪ שאם לא ישולמו תוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

7. על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 15 ימים.

ניתן היום ו' באלול, תשס"ט (26 באוגוסט 2009) בהיעדר הצדדים.

דגית ויסמן, רשמת



מעורבים
תובע: חסון מירה
נתבע: מפלגת צדק חברתי
שופט :
עורכי דין: