ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עלי אבו ג'ועד נגד מועצה מקומית :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה

בבאר -שבע

עב 1907/08

בפני:

כב' הנשיא מיכאל שפיצר

נציגת עובדים - ורד הילל

נציגת מעבידים - אתי בכר

26/08/2009

בעניין:

עלי אבו ג'ועד

ע"י ב"כ עוה"ד

הופמן מאיר

תובע

נ ג ד

1 . מועצה מקומית ערערה בנגב

2 . מדינת ישראל - משרד הפנים

ע"י ב"כ עוה"ד

1 . דני אליגון

2. פרקליטות מחוז הדרום-אזרחי

נתבעות

פסק דין

1. תביעתו של התובע מר עלי אבו ג'ועד להשבתו לעבודה בנתבעת, מועצה מקומית ערערה בנגב, לאחר הפסקת כהונתו בה כחבר המועצה המקומית נדחתה על ידי מותב זה בפסק דין מיום 18/8/08.

2. ערעורו של התובע לבית הדין הארצי (ע"ע 540/08), התקבל וזאת בפסק דינו של כב' הש' פליטמן מיום 26/3/09 והתיק הוחזר אלינו עם ההנחיות הבאות :-

"א. התחייבות המועצה "לקבל את המערער לעבודה במשרה הולמת, מתאימה באותם תנאים על פי המצב כפי שהוא היום", אין משמעה שיש להחזירו לעבודתו כעוזר ראש העיר וממלא מקום גזבר וממונה כוח אדם (ככל שיוכיח כי אלה אכן היו תפקידיו עובר לפני בחירתו), אם הוא לא היה כשיר מלכתחילה על פי כישוריו למלא אותם תפקידים למרות שמילא אותם תפקידים בפועל.

ב. ככל ששכרו של המערער חרג מהמותר על פי החלטת הממונה, אין מקום לשלם לו שכר חריג שלא היה זכאי לו בשעתו אחר חזרתו לעבודה במועצה.

ג. התחייבות המועצה לחזור ולהעסיק את המערער צריכה להיבחן על פי אפשרות המועצה להעסיקו בעבודה ההולמת והמתאימה לו ביותר, בהתאם לאפשרות המועצה להעסקה לאחר ההתפטרות, ועל פי הכישורים הנדרשים למילוי המשרות השונות מאז אותו מעוד, וכישורי המערער למילוי משרות אלה.

ד. על מנת לקצר את ההתדיינות המשפטית, מוצע בזאת לבית הדין קמא לשקול זימונו של מר שפיצר ממשרד הפנים לבירור המשרות הנתונות לאיוש במועצה והתנאים להעסקה בהם, בהשוואה לכישורי המערער והתפקידים שמילא."

3. בהמשך לכך נקבע דיון ליום 5/5/09 אליו זומן גם מר ישראל שפיצר, ובין כה וכה הוגשה על ידי המדינה "הודעה על בירור משרות פנויות" שבו מפנה הפרקליטות למכתבו של מזכיר המועצה המקומית ערערה מיום 10/5/09 למר שפיצר, המצביע על המשרות הפנויות הבאות ההולמות לדעתו את כישורי התובע :-

א. מזכיר בית ספר.

ב. שרתים.

ג. עובדי אחזקה (בתי ספר).

4. משלא עמד המכתב בהנחיות שנכללו בפסק דינו של בית הדין הארצי, נקבע דיון ליום 23/6/09, ובתחילת הדיון האמור הגיש ב"כ המועצה מכתב מעודכן מיום 8/6/09, הכולל את כל המשרות הפנויות במועצה (מש/1) ומר שפיצר שהתבקש באותו מעמד להעיד בפני, הצהיר כי בדק את המסמך האמור וכי הרשימה הכלולה בו "תואמת את תוכנית ההבראה שאושרה על ידי משרד הפנים".

5. באשר לאופן חזרתו לעבודה של עובד שנבחר לכהן כחבר מועצה, הבהיר העד לשאלת בית הדין את עמדת המדינה ולפיה :-

"במקרים שעובדים חזרו לאחר כהונתם כחברי מועצה בתקופה של עד שנתיים, אם הם לא היו משרות סטטוטוריות או חיוניות אחרות, וככל שאלו לא אויישו, הוחזר העובד ללא מכרז, ואם המשרות אויישו, חיפשו לו תפקיד אחר ואם הוא הסכים, היינו במצב כזה מקבלים את האיש ללא מכרז כי הוא בא מתפקיד בכיר יותר וכישוריו היו הולמים לתפקיד הבכיר יותר, לכן היה ניתן לקבלו לתפקיד פחות ללא מכרז.

ובאשר לתקופה ארוכה יותר, היינו דורשים ממנו להתמודד למשרה במכרז חיצוני, זה גם תלוי בפרק הזמן.

היה מקרה אחד של נבחר שרצה לחזור לעבודה לאחר יותר משנתיים ואז העמדנו אותו במכרז פנימי והוא החליט שהוא לא מתמודד במכרז זה, וגם הכישורים שלו לא התאימו, ואין אני יכול למנוע ממנו להתמודד במכרז פומבי.

מקובל עלי שבוועדת מכרז ימונה נציג של רשות מקומית מחוץ למחוז."

6. אחר הדברים האלה, סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב.

7. בראשית דבריו תוקף ב"כ התובע את הפער בין המשרות שפורטו במכתב מזכיר המועצה מיום 10/6/09, לאלו שנוספו במסמך מש/1, אולם עיון במסמך זה מצביע על כך שנכללו בו כל המשרות הפנויות שניתן לאייש במסגרת המועצה – ובהן משרות שאין חולק שאינן רלוונטיות לתובע, כמו רופא וטרינר, מנהל מחלקת רווחה ועובדים סוציאליים.

מאידך, במכתבו הראשון של מזכיר המועצה נזכרו רק משרות שלדעתו יכול היה התובע להתקבל אליהן, ומטעם זה גם נדחה המסמך האמור על ידי.

8. לב"כ התובע גם השגות ביחס לעדותו של מר שפיצר, הן בשאלת קיומה ואיושה של משרת מנהל אגף שפ"ע במועצה, והן ביחס להקלות שלדעתו גם התובע זכאי להן, בכל הקשור לדרישות המשרה של קניין/תקציבן - משרה פנויה אליה נושא התובע עיניו, אלא שדרישת הסף בה, היא לתואר אקדמי, דרישה שאינה מתקיימת בתובע. ב"כ התובע סבור בהקשר זה כי "התובע דנן הוא שייחשב בנסיבות המקרה לעובד מתוך המערכת הזכאי גם זכאי לאותן הקלות שבסמכותו של מר שפיצר לאשר".

9. בהקשר זה ראוי להביא את דבריו של מר שפיצר בעדותו – בכל הקשור למשרת קניין / תקציבן ושהיא המשרה הרלוונטית ביחידה מתוך מש/1 :-

"גם מתקציבן אני דורש השכלה אקדמאית בדרך כלל, בהתחשב בנסיבות וגם בהכירי את המערכת ומה הסיכוי בתוך המערכת להשיג עובדים, הקלנו לרמה תיכונית דהיינו תעודת בגרות, והשכלה בתחום הקרוב ביותר להנהלת חשבונות, אפשר להוכיח את זה על ידי תעודה.

אם התובע היה עומד בדרישת הסף הראשונה של ההשכלה התיכונית, אפשר היה להכיר בהכשרה שעבר לגזברות מועצה לתפקיד קניין/תקציבן.

נכון שבשעתו אישרתי את קבלת התובע במכרז חיצוני למנהל משאבי אנוש וממלא מקום גזבר וזה היה בשנת 1999. היום לא ניתן היה לקבלו בתנאים אלה.

עוזר ראש מועצה זה סוג של משרה פוליטית ואת זה אני שם בצד, וכשהתובע התקבל הוא החל את עבודתו כעוזר ראש המועצה. לאחר מכן הוטלו עליו משימות נוספות שבתנאים ההם אושרו. בתנאים של היום כשאנו מצפים ודורשים שהשלטון המקומי יתמקצע לא היינו מאפשרים לאדם בהשכלתו של התובע להתקבל למשרה זו.

יש לי קושי במקרה הזה בשל השלכות הרוחב שיכולות להיות לעניין, קשה לי להגיד שבמקרה דומה הייתי מאשר לאדם בהשכלתו של התובע להתמודד על המשרה, אני מוכן לומר שיתמודד במכרז ויוכיח את כישוריו, וככל שהוועדה תמצא אותו מתאים, אין לי שום התנגדות שיבחר."

10. ב"כ התובע מסכם נושא זה ומביע הסכמת מרשו לקבל את משרת הקניין או התקציבאי – או שתיהן, חרף הפחיתות של תפקיד זה מול משרת ממלא מקום הגזבר ועוזר ראש המועצה, תפקידים אותם מילא ערב בחירתו לחבר מועצת היישוב.

11. לטעמו של ב"כ המועצה בסיכומיו, השאלה האחת עליה יש להשיב במסגרת השלמת ההליך היא :-

"האם במצב שנוצר במועצה כיום, קיים לתובע תפקיד המתאים לכישוריו, ושהנתבעת (המועצה - מ.ש) נמנעה מלשבץ אותו בו".

12. ב"כ המועצה מפרט בסיכומיו כי על רקע הגירעונות הכבדים אליהן נקלעה, מונה לה חשב מלווה, וכי משנבחר ראש מועצה חדש, נעשתה פעולת התייעלות מקיפה והוגשה למשרד הפנים תכנית הבראה.

13. המועצה שבה על מחויבותה להחזיר את התובע למעמד של "עובד", אולם לדבריה התפקיד היחיד אליו מתאימים כישורי התובע הוא מזכיר בית ספר, המחייב השכלה תיכונית. בהקשר זה יצוין, שלמרות שהתובע לא השלים 12 שנות לימוד, הוסכם להכיר בקורס של 400 שעות אותו עבר בנושא גזברות, כהשלמה לשנות הלימוד שחסרו לו.

14. ב"כ המועצה שב ומתייחס לפרשנות שיש לתת להתחייבותה בפני בית הדין הארצי ולכפיפות של דבריה להוראת סעיף 145 לצו. אולם בעקבות פסק דינו של בית הדין הארצי אין בכוונתי להיכנס לנושא זה – אלא לבחון את הדברים על פי ההנחיות של בית הדין הארצי בפסק הדין שבערעור.

15. לדעת המועצה, ככל שיש תפקיד שכישורי התובע אינם מתאימים לו, כמו תפקיד קניין/תקציבן – לא ניתן למנותו לתפקיד זה ללא קיומם של הליכי מכרז, וככל שכישוריו האישיים אינם עומדים בדרישות הסף של המכרז, הרי שהוא מנוע אפילו מלהגיש את מועמדותו למשרה כזו.

16. ב"כ המדינה מכוונת דבריה למשרה הרלוונטית האפשרית לתובע של תקציבן / קניין. לטעמה – חרף העובדה שהתפקיד מחייב תואר אקדמאי, תנאי שאינו מתקיים בתובע, הסכים מר שפיצר שהתובע יוכל להתמודד על משרה זו – ותנאי הסף של תואר אקדמי לא יעמוד לו לרועץ – ולמבחן יעמדו רק כישוריו והתאמתו למשרה.

17. לטענת המדינה, לא ניתן להחזיר את התובע למשרות שאויישו לאחר עזיבתו, ושבכל מקרה השכלתו אינה עומדת בדרישות הסף שלהן, וכי התובע הוא זה שסירב לקבל משרת מזכיר בית ספר התואמת את השכלתו.

18. לטענת המדינה, התחייבות המועצה עומדת בתוקפה כל עוד היא ברת ביצוע ואין לבצעה בכל מחיר תוך "הפרת כללים ועקרונות יסודיים אשר מעוגנים בחקיקה ובתקשי"ר", מה גם שבית הדין הארצי סייג במסגרת ההנחיות שניתנו על ידיו, את יישום התחייבות המועצה לאפשרויות ההעסקה שיש בידיה והכישורים הנדרשים למילוי המשרות השונות.

19. למען הסדר הטוב והשלמת התמונה – נשוב ונביא את העובדות המוסכמות שגובשו בהסכמת הצדדים בישיבת יום 29/6/08 :-

"א. התובע החל עבודתו במועצה אזורית משוש משנת 1991 ועד שנת 1997 ולאחר שהמועצה האזורית פוצלה, עבד התובע בנתבעת.

ב. התובע עבד במועצה המקומית עד לשנת 1999 ובשנה זו מונה כחבר ממונה בנתבעת על ידי שר הפנים דאז, ונבחר לתפקיד ס. ראש מעוצה בשכר.

ג. עם בחירתו, התפטר התובע מעבודתו כחבר המועצה וקיבל את זכויותיו הצבורות כעובד.

ד. התובע המשיך בתפקיד סגן ראש מועצה בשכר עד לבחירות בחודש 9/00, ובבחירות אלו נבחר כחבר מועצה והמשיך בתפקידו כסגן ראש מועצה בשכר וזאת עד לשנת 2004.

ה. התובע המשיך והתמודד גם בבחירות בשנת 2004 ונבחר כחבר מועצה אך לא קיבל משרה ביצועית במועצה.

ו. ביום 14/1/08 התפטר התובע מחברותו במועצה וזאת בעקבות הליך משפטי קודם שניהל נגד המועצה בעניין יישום סעיף 145 לצו, תביעה שנדחתה על ידי כב' הש' סופר ושעליה ערער התובע, ושם משך את ערעורו על יסוד האמור בפרוטוקול הדיון בבית הדין הארצי (ע"ע 627/07), אשר אושר על ידי בית הדין."

20. בית הדין הארצי היה ער בפסק דינו לעובדת חלוף כעשור שנים ממועד התפטרותו של התובע מעבודתו – ועד להתפטרותו מחברותו במועצה – והדבר מקבל ביטויו בהנחיות שבפסק הדין כפי שהובאו לעיל.

21. בדיעבד – ולאחר שנבחנו המשרות להן יכול התובע להתמנות – מתברר כי קיימות שתי משרות רלוונטיות אפשריות והן:-

א. מזכיר בית ספר – משרה שאליה אין חולק שיכול התובע להתקבל ללא מכרז – על רקע העובדה שכישוריו, כפי שהוכרו בדיעבד כשווי ערך להשכלה תיכונית, מתאימים לדרישות התפקיד.

ב. תקציבן / קניין – תפקיד שבו מתקיים תנאי סף של השכלה אקדמאית שאינו מתקיים בתובע.

22. באשר למשרת מזכיר בית ספר, התובע סבור כי יכול היה לזכות בתפקיד תקציבן / קניין ללא מכרז, ואילו הנתבעות חולקות ביניהן עמדות מנוגדות כדלקמן:-

א. לדעת המועצה – משאין לתובע השכלה אקדמאית הנדרשת למשרה האמורה, אין הוא עומד בתנאי הסף למשרה ומנוע מלהשתתף במכרז.

ב. המדינה מוכנה להקל עם התובע ולאפשר לו לגשת למכרז, חרף העובדה שאין לו השכלה אקדמאית, תוך בחינת כישוריו ונתוניו האישיים, ביחס לדרישות המשרד האחרות.

הכרעה

23. לאחר שבחנו את טענות הצדדים והחומר שבפנינו, ובמיוחד את הנחיות בית הדין הארצי בפסק דינו שבערעור, מסקנתנו היא כדלקמן :-

א. התובע רשאי לקבל ללא מכרז, משרת מזכיר בית ספר שכאמור תואמת את השכלתו כפי שהוכרה – 12 שנות לימוד (תוך לקיחה בחשבון של קורס הגזברות שקיבל).

ב. התובע אינו זכאי לקבל את משרת התקציבן / קניין – שדרישת הסף שלה היא השכלה אקדמאית, ואף אינו רשאי להתמודד במכרז לתפקיד זה כל עוד אין השכלתו עומדת בתנאי הסף של התפקיד.

24. לא ניתן להחזיר את התובע למשרת מ"מ גזבר, שעה שיש גזבר למועצה, והמשרה מאוישת, והוא הדין במשרת ממונה על כ"א, אותה ממלא מזכיר המועצה כבר 11 שנה.

משרת עוזר ראש המועצה בוטלה במסגרת תוכנית ההבראה של המועצה, כך שהשבתו של התובע למשרה זו אינה רלוונטית, וזאת גם מבלי שנבחן לעומקה את מהותה של משרה זו והאמון הנדרש בין מי שנושא בה – לראש המועצה.

בכך מיצינו את בדיקת ההנחיה הראשונית של בית הדין הארצי, ביחס למשרות אותן מילא התובע, עובר לבחירתו כחבר מועצה.

25. ההוראה העיקרית בפסק דינו של בית הדין הארצי ואשר לאורה יש לבחון את התחייבות המועצה כלולה דב"ע 11 ג' לפסק הדין בערעור, הקובע:-

"התחייבות המועצה לחזור ולהעסיק את המערער צריכה להיבחן על פי אפשרות המועצה להעסיקו בעבודה ההולמת והמתאימה לו ביותר, בהתאם לאפשרות המועצה להעסקה לאחר ההתפטרות, ועל פי הכישורים הנדרשים למילוי המשרות השונות מאז אותו מעוד, וכישורי המערער למילוי משרות אלה.

26. נחה דעתנו, במיוחד לאחר שמיעת עדותו של מר שפיצר, כי אפשרויות המועצה להעסיק את התובע היא כמזכיר בית ספר, וכי קיימת הלימות בין הכישורים הנדרשים למשרה זו לבין כישורי התובע למילויה.

27. מכאן, כי שעה שכישורי התובע (כפי שהוכרו בדיעבד) תואמים את הכישורים הנדרשים למשרה, ניתן להציבו, ללא מכרז, מכוחה של הוראת סעיף 145 לצו והתחייבות המועצה – למשרה האמורה.

28. ואולם, שונים הדברים שעה שכישורי התובע והשכלתו אינם עומדים בדרישות הסף של המשרה אליה נושא הוא עיניו.

שעה שדרישות המשרה כוללות דרישה לתואר אקדמאי, הרי שלא מתקיימת במערער הנחיית בית הדין הארצי, ולפיה יש לבחון את התחייבות המועצה להעסיקו "על פי הכישורים הנדרשים למילוי המשרות השונות מאז אותו מועד, וכישורי המערער למילוי משרות אלה"

דברי בית הדין הארצי ברורים וחד משמעיים ובנסיבות אלו - אך ברור כי לא רק שהמערער אינו זכאי כדרישותיו לקבל את התפקיד ללא מכרז, אלא שהוא מנוע בהעדר השכלה הולמת, מלהציג את מועמדותו ולהשתתף במכרז לתפקיד תקציבן / קניין.

29. בהקשר זה נוסיף כי עמדת המדינה, בניסיונה למצוא פתרון לפנים משורת הדין לבעיה שנוצרה ראויה להערכה, אולם – אימוצה על ידינו אינו אפשרי ונסביר.

30. יש להבחין בין הכרה בקורסים והשתלמויות בהם השתתף התובע כשוות ערך להשלמת השכלתו התיכונית, לבין מתן "הנחה" וויתור על הדרישה לתואר אקדמאי, בבואו להתמודד במכרז למשרה הדורשת תואר ראשון.

במקרה זה – לא ניתן לטעמנו לאפשר לתובע להתמודד על משרה המחייבת תואר אקדמאי – שכן בכך ישנה פגיעה מהותית ביותר בעקרון השוויון במכרז ויהיה צדק רב ככל שתעלה טענה נגד השתתפותו במכרז של התובע מצידם של משתתפים אחרים בו ואשר רכשו השכלה אקדמאית.

31. עקרון השוויון במכרז הוכר כעקרון יסוד, וכבסיס לקיום מכרז – שעה שתכליתו להביא לבחירתם של הטובים ביותר למשרה אליה הם מתמודדים, וויתור על דרישת תואר אקדמאי מהתובע, שעה שדרישה זו תוצב למתמודדים אחרים למשרה, מפרה באופן בלתי סביר בעינינו עיקרון זה.

32. גם את תביעותיו הכספיות של התובע – יש לדחות, שכן התובע לא עבד במועצה, ואף סירב ולו כפיתרון ביניים לקבל משרה של מזכיר בית ספר שהוצעה לו.

חיוב המועצה בתשלום "שכר" בגין התקופה שמיום התפטרותו ועד היום, אינה סבירה, במיוחד על רקע ההגבלה שסעיף 145 הקובעת כי הזכות לחזור מוגבלת ל- 3 חודשים מתוך כהונתו כחבר מועצה.

כאמור, לתובע הוצע לחזור לעבודה – ויכול היה לחזור גם למשרה שאין רצונו בה, ולנהל את מאבקו המשפטי בהיותו עובד. אין מקום לטעמנו להטיל על המועצה לשאת בעלויות כספיות הנגזרות מהחלטתו של התובע שלא להקטין את נזקו ולא לחזור לעבודה.

סוף דבר

33. התובע רשאי לחזור לעבודה כעובד מועצה לתפקיד מזכיר בית ספר, וזאת ללא מכרז, ובלבד שיודיע על נכונותו לעשות כן תוך 90 יום ממתן פסק דין זה.

34. יתר תביעותיו של התובע – נדחות.

35. בנסיבות העניין – ישא כל צד בהוצאותיו.

ניתן היום ו' באלול, תשס"ט (26 באוגוסט 2009) בהעדר הצדדים.

נציגת עובדים

ורד הילל

נציגת מעבידים

אתי בכר

מיכאל שפיצר, שופט

נשיא

001907/08עב 734 שירה אלון



מעורבים
תובע:
נתבע: מועצה מקומית ערערה בנגב
שופט :
עורכי דין: