ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלום חדד נגד משרד החקלאות - היו :


בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי תל – אביב יפו

בשבתו כבית משפט לעניניים מנהליים

עתמ001501/08

בפני:

כב' השופט ד"ר עודד מודריק

תאריך:

26/08/2009

בעניין:

שלום חדד

ע"י עו"ד יהודה ריסקין

נ ג ד

1. מדינת ישראל – משרד החקלאות

ע"י עו"ד דותן ברגמן , סגן לפמת"א - אזרחי

2. חברת נעמן מחסני ערובה בע"מ

ע"י עו"ד יואב אוסישקין

פסק דין

הנסיבות

עובר להגשת העתירה

משרד החקלאות (להלן גם: "המשרד") פרסם, בשלהי 2007 הזמנה לקבלת הצעות למתן שירותי גרירה וחניה של כלי רכב שנתפסו בהקשר לחשד לביצוע עבירות מסוימות לפי החוק ליישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (להלן: "המכרז"). תקופת המכרז היא מיום 1.1.08 ועד 31.12.08 עם אפשרות להארכה למשך שנתיים נוספות. המועד האחרון להגשת הצעות נקבע ליום 13.12.07.

המכרז מתפרש על פני אזורי הארץ השונים ואחד מתנאיו הבסיסיים (סעיף 3 של חלק ב' למכרז) הוא: "הצעות תתקבלנה רק ממפעילי מגרשי חניה בעלי רישיונות כחוק הממוקמים ברדיוס שאינו עולה על 25 ק"מ מאזור הזכייה... " (להלן: "תנאי הרישיון").

העותר, שלום חדד (להלן: "העותר" או: "חדד") הגיש הצעה למכרז באזור ירושלים. משתתפת שנייה באותו אזור היא המשיבה, חברת נעמן מחסני ערובה בע"מ (להלן: "נעמן"). הצעת חדד נשענה על רישיון לניהול עסק שתוקפו עד 31.12.08. הצעת נעמן נשענה על רישיון לניהול עסק שתוקפו עד 31.12.07.

ועדת המכרזים התכנסה ביום 17.12.07 ובחנה את ההצעות. הצעת נעמן (לאזור ירושלים) הייתה הזולה ביותר. אולם המגרש שבו מתנהל עסקה של נעמן לא היה מוכר לחברי הוועדה וזו הורתה לנציג היחידה המזמינה (במשרד החקלאות) לבחון את המגרש ולבדוק את התאמתו לדרישות המכרז.[1] ביום 14.1.08 שבה והתכנסה ועדת המכרזים לאחר שקיבלה דיווח בעניין מגרש נעמן. היא מצאה שהצעת נעמן תואמת את דרישות המכרז ובהיותה הזולה ביותר הוכרזה ההצעה כזוכה במכרז. בו זמנית החליטה הוועדה להאריך את תוקף ההתקשרות עם "המגרשים הקיימים" עד סוף פברואר 2008 כדי להתארגן לחתימת הסכמים עם הזוכים (דהיינו תחילת תקופת מימוש המכרז נקבעה ליום 1.3.08).

כשנודעו תוצאות המכרז לעותר פנה לוועדת המכרזים בטענה שנעמן אינה מחזיקה ברישיון לניהול עסק בן תוקף וממילא אינה מקיימת את תנאי הרישיון. הטענה נבדקה וביום 18.2.08 קיבלה ועדת המכרזים החלטה האומרת כי לפי שנעמן הציגה רישיון עסק שהיה בן תוקף ביום הגשת ההצעות למכרז (כדרישת המכרז) וכן הציגה מסמכים המעידים שהיא בהליך של חידוש רישיון העסק, אין מניעה להתקשר עם נעמן בהסכם למימוש המכרז. עם זה הוועדה החליטה שלא תהיה התקשרות עם נעמן אם זו לא תציג רישיון לניהול עסק שתוקפו חודש עד יום 31.3.08.

נוכח החלטת ועדת המכרזים הגיש העותר את העתירה דנן[2].

אחרי הגשת העתירה

אחרי הגשת העתירה – והלכה למעשה אחרי שהתקיים דיון בה - התחוללו מספר תמורות שמן הראוי לציינן.

  • בדיון שהתקיים בעתירה הצהיר בא כוח משרד החקלאות שעמדת המשרד היא שנעמן היא בעלת היתר לניהול עסק שתוקפו יפוג בסוף 2008 (ראו את הנמקתו להלן). לפיכך אם לא יחודש הרישיון עד סיום אותה שנה, לא תחודש ההתקשרות עם נעמן החל מ-1.1.09.
  • ביום 5.1.09 שלח ב"כ העותר "הודעה לבית המשפט" ובקשה לצירוף ראיה. מן "ההודעה" עולה שעל יסוד אותה הצהרה פנה העותר אל משרד החקלאות ביום 23.12.08 וביקש שההתקשרות עם נעמן תופסק בהתאם להצהרת ב"כ המשרד והוא מפני שלפי המידע שנמצא אותה עת באתר האינטרנט של עיריית ירושלים, בקשת נעמן לחידוש רישיון העסק, נדחתה. ה"ראיה" שצורפה (בלי להמתין להחלטה בבקשה לצירופה) היא תדפיס של הקטע הרלוונטי מאתר האינטרנט של עיריית ירושלים.
  • ביום 15.1.09 שלח ב"כ המשרד הודעת תגובה להודעת העותר. מן התגובה עולה שכיון שנעמן לא הועילו להציג רישיון מחודש התכנסה ועדת המכרזים והחליטה, ביום 7.1.09 שלא לחדש את ההתקשרות עם נעמן ולפרסם מכרז חדש.
  • ביום 26.1.09 התקבלה תגובת נעמן להודעה מטעם העותר. התגובה מאשרת את העובדה שמראשית 2009 הופסקה ההתקשרות בין המשרד לבין נעמן. ממילא הפך הדיון בעתירה למיותר.
  • ביום 13.3.09 התקבלה בקשה מטעם נעמן לצירוף "ראיה נגדית". הראיה היא פלט מחשב של עיריית ירושלים שעניינו "מעקב אחר הבקשה לרישיון" וממנו עולה שביום 15.3.09 ניתן לנעמן היתר זמני (רישיון זמני ) לניהול העסק שתוקפו עד 15.6.09 וכן מתבקש מן הטופס הממוחשב שגם קודם לכן ביום 21.7.08 אושרה בקשה לחידוש ההיתר הזמני.
  • ביום 23.309 הגיב ב"כ העותר לבקשה לצירוף ראיה נגדית. הוא טען בתגובה כי הראיה שצורפה אינה מוכיחה את מה שנעמן מבקשת להוכיח. שכן אילו ניתן בידי נעמן רישיון כדין, פשיטא שהייתה מצרפת העתק ממנו כהוכחה. בפלט המחשב רב הנסתר מן הנגלה והוא מעורר סימני שאלה על פניו.
  • ביום 30.4.09 שלח העותר הודעה לבית המשפט ובה מידע על כך שהצעת העותרת הוכרזה כזוכה במכרז החדש (שפורסם לאחר שוועדת המכרזים החליטה שלא לחדש את ההתקשרות עם נעמן).
  • ביום 11.5.09 שלח ב"כ נעמן הודעה לבית המשפט ובה מידע על כך שימים ספורים לאחר ההודעה של ועדת המכרזים בדבר זכיית העותר במכרז החדש, ערכה זו "בירור מעמיק" של הצעת העותר וגילתה שזו אינה עומדת בתנאי הרישיון. כל כך מפני שהעותר צירף להצעתו רישיון עסק בסיווג שאינו מתאים לתנאי המכרז. לפיכך החליטה ועדת המכרזים לבטל את הזכייה ולפי שהצעת העותר הייתה הצעה יחידה, לפרסם מכרז חדש.
  • ביום 10.6.09 שלח ב"כ נעמן הודעה לבית המשפט ובה מידע על כך שביום 9.6.09 ניתן לנעמן רישיון ההולם את דרישות המכרז שתוקפו עד 31.12.2010.

חד גדיא זו של הודעות והודעות שכנגד, בקשות ובקשות שכנגד חסרת כל השלכה לעניין העומד לבירור בעתירה. אם היה בה טעם כלשהו אין הוא אלא זה שזמן קצר יחסית אחרי סיום הדיון בעתירה החליט המשרד שלא לחדש את ההתקשרות עם נעמן ולפרסם מכרז חדש. בשלב ההוא כבר לא היה ערך להמשך הליכי העתירה. משעמדתי על כך, פניתי אל העותר וביקשתי את התייחסותו (החלטה מיום 24.3.09). לא התקבלה תגובה. בשלב מאוחר יותר (23.7.09) שלח העותר בקשה למתן פסק דין בעתירה.

טיעוני העותר

העותר טוען שתי טענות: הטענה הראשונה היא שנעמן לא עמדה בתנאי הרישיון שהוא תנאי סף במכרז. הטענה השנייה היא שוועדת המכרזים שינתה, ללא סמכות ותוך הפרת עקרונות המכרז, תנאי מתנאי המכרז.

אי קיום תנאי הרישיון

תנאי המכרז קובעים באורח נחרץ ובהיר: הצעות תתקבלנה רק ממפעילי מגרשי חניה בעלי רישיונות כחוק". שילוב ההוראה הזאת באמירה נוספת של המכרז הקובעת שתקופתו משתרעת על פני שנת 2008 משמיעים שהמציע צריך להיות בעל רישיון תקף לכל תקופת המכרז. ביום שבו התקבלה החלטת ועדת המכרזים ביחס להצעות שהוגשו למכרז (14.1.08) לא היה בידי נעמן רישיון תקף. מכאן שתנאי הרישיון שהוא תנאי סף לא התקיים. ועדת המכרזים הייתה צריכה לסלק את הצעת נעמן על סף הדיון בה.

שינוי מאוחר ופסול של תנאי במכרז

תנאי הרישיון הוא , כאמור למעלה, תנאי סף. מכאן שהתנאי צריך להתקיים במציע ביום הגשת ההצעה למכרז, כמו גם ביום שבו מקיימת ועדת המכרזים את בחינת ההצעות. ועדת המכרזים נוכחה לדעת שלנעמן אין רישיון תקף לניהול עסק והעניקה לה "אורכה" להשגת הרישיון עד ליום 31.3.08. החלטה זו משנה, הלכה למעשה, את תוכנו של תנאי הרישיון. השינוי הוא פרטני; כלומר הוא מתייחס לנעמן בלבד. בכך יש כדי לפגוע בעקרון השוויון שהוא מכללי היסוד של מכרזים. הפגיעה בשוויון היא לכל הפחות בעלת ממד כפול. ראשית, אילו נודע מראש שניתנת אורכה להשגת רישיון עד סוף מרץ 2008 סביר מאד שהיו מוגשות הצעות נוספות למכר מאת מי שלא היה סיפק בידו להשיג רישיון עסק קודם לכן. שנית, החזקת מגרש חנייה למכוניות שנתפסו כרוכה בעלויות כספיות גדולות. העותר נאלץ לשאת בעלויות הללו משך כארבעה חודשים יותר מנעמן שנהנו מן האורכה ומכאן אי השוויון בנטל הכספי (שיש לו גם השלכות על תמחיר ההצעות[3]).

שינוי כזה של תנאי במכרז הוא פסול ומעקר מתוקף את החלטת ועדת המכרזים.

מסקנה אופרטיבית

הפועל היוצא מתהליך קבלת ההחלטה הבלתי תקין של ועדת המכרזים הוא שיש לבטלה מכל וכל. כיון שהצעת העותר הייתה ההצעה הנוספת היחידה במכרז והיא הצעה תקינה מכל בחינה שהיא, יש להכריז על זכיית העותר במכרז תחת זכיית נעמן.

טיעוני המשיבים

תגובת המשיבים לעתירה משקפת חזית אחידה ובה שלושה ראשי טענה: א) נעמן החזיקה "במועד הקובע" רישיון כנדרש; ב) תוקף הרישיון של נעמן התחדש מאליו; ג) רישיון העותר אינו הולם את תנאי הרישיון.

רישיון כדין במועד הקובע

המועד האחרון להגשת הצעות למכרז היה 13.12.07. לית מאן דפליג שתנאי הרישיון הוא תנאי מוקדם להשתתפות במכרז. אין גם מחלוקת שבעת הגשת ההצעות למכרז החזיקה נעמן ברישיון עסק המקיים את תנאי הרישיון. תוקף הרישיון היה עד 31.12.07. המשיבות סבורות כי "המועד הקובע" הוא מועד הגשת ההצעות למכרז. שאלת תקפות הרישיון במועד מימוש (ביצוע) השרות נושא המכרז היא שאלה בתר-מכרזית. דינה של התקשרות עם זוכה במכרז שביום ההתקשרות אין בידו רישיון ניהול עסק בן תוקף כדין התקשרות עם זוכה שתוקף רישיון העסק שלו פג במהלך תקופת מימוש המכרז ושתיהן כאחד עניין דו-צדדי שבין המתקשרים.

סוגיה זו כבר נבחנה בבתי המשפט וכך פסק בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב:

אכן משנקבע כי קיומם של רישיונות הנדרשים על פי דין הינו תנאי מוקדם להשתתפות במכרז המועד הקובע לבדיקת השאלה האם יש בידי המשתתף רישיון עסק כדין אם לאו הוא מועד הגשת ההצעות ולא ניתן לרפא את הפגם שבאי קיום רישיון עסק לאחר אותו מועד [עת"מ (ת"א) 1387/02 המטייל נתניה דעבול ובניו נ' עיריית נתניה (ההדגשות במקור) וראו גם עת"מ (ת"א) 2137/04 צברי קידוחי מים בע"מ נ' עיריית רמת גן].

רישיון המתחדש מאליו

רישיון העסק שהציגה נעמן ניתן לפי פרט 8.6 לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) תשנ"ה – 1995 (להלן: "צו עסקים טעוני רישוי") כפי שנדרש למגרשי חניה. תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות) תשס"א – 2000 (להלן: "תקנות רישוי עסקים") קובעות כי רישיון עסק לפי פרט 8.6 לצו עסקים טעוני רישוי יינתן לשנה בלבד ותוקפו יפוג ביום 31.12 בכל שנה. הרשות בידי בעל הרישיון לבקש את חידושו. בנסיבות שבהן ביקש בעל הרישיון את חידוש הרישיון והרשות לא קיבלה עד תום תקופת הרישיון החלטה שהרישיון לא יחודש או לא הציבה תנאים לשם חידוש הרישיון חלה תקנה 28[ב] לתקנות רישוי עסקים שזו לשונה:

לא הודיעה רשות הרישוי על החלטתה כאמור בתקנת משנה [א] יראו את בעל העסק כמי שיש לו היתר זמני כל עוד לא פעלה רשות הרישוי כאמור בתקנת משנה [א] ובכל מקרה לתקופה שלא תעלה על שנה מתום תקופת תוקף הרישיון.

בעניין דידן הוכח שנעמן הגישה בקשה לחידוש רישיון העסק שהיה בידיה ועד לתום תקופת הרישיון הקיים לא התקבלה החלטה של רשות הרישוי הדוחה את הבקשה או מציבה לה תנאים. לפיכך מכח הוראת תקנה 28[ב] לתקנות רישוי עסקים הוארך תוקף הרישיון של נעמן מאליו עד לתום שנת 2008.

רישיון העסק של העותר אינו הולם את תנאי הרישיון

תנאי הרישיון במכרז קובע כי הצעות תתקבלנה ממפעילי "מגרשי חניה בעלי רישיונות כחוק". מנספחי העתירה עולה כי רישיון העסק של העותר הוא לעניין עסק מסוג 8.07א, 8.02. "פענוח" הפריטים הללו מתוך צו העסקים טעוני רישוי מגלה כי הרישיון הוא לעסק של "כלי רכב, ציוד מכני הנדסי כבד – חלקים משומשים – מכירתם, אחסנתם" וכן "העברת רכב ממקום למקום בגרירה, הובלה, או בכל דרך אחרת, וכן מקום המשמש לניהול העסק או לשליטה בו לרבות משרד.

מכאן מתבקש כי לעותר אין ולא היה בזמן אמיתי רישיון עסק ל"מגרש חניה" (שהוא רישיון עסק לפי פרט 8.6).

נוסף לכך תנאי 20 לחלק א' של המכרז קובע כי המשרד יינתן משקל בהחלטתו לניסיון העבר של המציעים. למשרד יש ניסיון עבר שלילי עם העותר המבוסס בין היתר על חשד שהעותר גובה סכומי כסף גובהים מן המוסכם מבעלי כלי רכב המאוחסנים במגרש שלו (משרד החקלאות מצביע על ראיות מסוימות בעניין זה וכן בשלבים מאוחרים לאחר הדיון בעתירה נשלחה לבית המשפט גם ראיה נוספת שהיא פסק דין של בית משפט השלום בעניין תביעה שהוגשה כנגד העותר).

מכאן טענת המשיבים היא שאפילו יתברר שלא היה מקום להעניק את הזכייה במכרז לנעמן, אין הדבר מוליך, ממנו ובו להענקת הזכייה לעותר שהרי גם זה אינו מקיים את תנאי הרישיון שהוא תנאי להשתתפות במכרז.

דיון

השאלה העיקרית הניצבת לפני היא האם קיימה נעמן את תנאי הרישיון? שאם לא כן, כי אז לא היה מקום להעניק לה את הזכייה במכרז. אם התשובה לשאלה זו חיובית מתייתר הצורך לדון בשאלת ההתאמה של רישיון העותר לתנאי הרישיון במכרז.

המכרז דורש כ"תנאי להשתתפות במכרז" שיהיה בידי המציע רישיון כחוק להפעלת מגרש חניה. מן הבחינה העובדתית דומה שאין מחלוקת שביד נעמן היה, בעת הגשת ההצעות למכרז (אמצע דצמבר 2007) רישיון זמני לעסק מתאים שתוקפו עד 31.12.07. כמו כן ברור שקודם לתום תקופת ההיתר הזמני ביקשה נעמן לחדש את תוקפו אולם עד למועד הדיון בהצעות (14.1.08) טרם התקבלה החלטת רשות הרישיון בעניין חידוש ההיתר.

בנסיבות אלה טוענים המשיבים שבמועד הקובע שהוא מועד הגשת ההצעות למכרז היה בידי נעמן רישיון בן תוקף. לדעתי המשיבים אינם קוראים פנים כהלכה בתנאי רישיון וגם לא בפסיקה הנוגעת "למועד הקובע".

אכן פשוט וברור בעיני שועדת המכרזים הבוחנת את העמידה בתנאי הרישיון צריכה לבדוק אותו נכון ליום הגשת ההצעה למכרז. פירושו של דבר שהוועדה צריכה להשתכנע שביום הגשת ההצעה מחזיק המציע ברישיון עסק כדין. לא תספיק למציע הבטחה - אפילו זו הבטחה של רשות הרישוי – שהרישיון יוענק למציע במועד כלשהו עובר לתחילת ההתקשרות עם בעל המכרז. לשון אחר. הבטחה או השתכנעות שהרישיון יוצג בזמן עתיד אינה מקיימת את תנאי הרישיון. יתר על כן, הענקת הזכייה למציע על בסיס הבטחה עתידית לקבלת רישיון פוגעת בעקרון השוויון שהוא עיקרון בסיסי בדיני מכרזים. עמדה על כך השופטת חיות בפסק דין המטייל הנ"ל:

... גישה סלחנית כלפי משתתפים כשלא היה בידם רישיון עסק כדין בעת הגשת ההצעות, מפלה אותם לטובה ופוגעת בעקרון השוויון העומד ביסוד דיני המכרזים, וזאת הן בכל הנוגע למשתתפים אחרים שטרחו והשקיעו משאבים ומאמץ להשיג את רישיון העסק בטרם יגישו את ההצעה והן בכל הנוגע למשתתפים פוטנציאליים, אשר נמנעו להגיש הצעות במכרז משום שלא הצליחו להשיג רישיון כזה עד המועד האחרון שנקבע להגשת ההצעות.

אולם ראיית "המועד הקובע" כיום שנועד להגשת ההצעות למכרז אינה משמיעה שניתן להסתפק בהצגת רישיון שתוקפו יפוג זמן קצר לאחר הגשת ההצעה. תקפות הרישיון במועד הקובע משמעותה לדעתי הצגת רישיון בן תוקף לתקופת המכרז. לא מתקבל על הדעת שוועדת המכרזים תקנה את הזכייה במכרז למי שמחזיק ברישיון עסק שתוקפו יפוג קודם לתחילת ההתקשרות או אפילו מיד לאחריה.

אני ער לכך שרישיונות זמניים לפי צו עסקים טעוני רישוי ניתנים לפרק זמן של שנה המסתיים בתום שנה קלנדרית. במקום שמכרז מתקיים במהלכה של שנה קלנדרית ותקופת המכרז משתרעת על פני השנה הקלנדרית העוקבת, עשוי להיווצר מצב שבו משתתף במכרז מחזיק ברישיון תקף לשנה מסוימת ואין ברשותו רישיון למשך תקופת המכרז. במצב דברים כזה עשוי הרישיון התקף במועד הגשת ההצעה להספיק. תנאי לכך הוא כמובן שהמחזיק ברישיון יראה כי הגיש בקשה לחידוש הרישיון ולא יתברר שקיימת מניעה לחידוש.

בענייננו אמנם מדובר במכרז שההצעות לו הוגשו לפני שהסתיימה שנה קלנדרית מסוימת ותקופת המכרז נקבעה להיות השנה העוקבת. אולם, וועדת המכרזים ערכה את בדיקת ההצעות בראשית השנה הקלנדרית שנקבעה להיות תקופת המכרז. בשלב הבדיקה כבר פג תוקף הרישיון שהחזיקה נעמן ורישיונה לא חודש עדיין. בנסיבות האלה לדעתי לא הייתה וועדת המכרזים רשאית לראות בנעמן כמי שהחזיקה רישיון העונה לתנאי הרישיון במכרז.

וועדת המכרזים העניקה לנעמן אורכה להשגת רישיון חדש. אורכה זו מהווה הפרה מסוימת של כלל השוויון שבמכרז (ראו פרשת המטייל).

הפועל היוצא של המסקנות הללו הוא שלכאורה שגתה וועדת המכרזים בהענקת הזכייה במכרז לנעמן. אלא שהמשיבים הועילו להציב, אמנם בדיעבד, את החלטת וועדת המכרזים על אדני משפט תקינים תוך היסמכות על תקנה 28 לתקנות רישוי עסקים.

אין צורך שאחזור על התקנה ומשמעותה. די שאציין את העובדה, שלא נסתרה, שנעמן הגישה בקשה לחידוש רישיון העסק שלה (מהלך שעליו חזרה מידי שנה בשנה מאז 2002) ושעד שהתקבלה החלטת וועדת המכרזים לא באה החלטה לדחות את בקשת חידוש הרישיון או להתנות אותה בתנאים. בנסיבות האלה התרחש חידוש קונסטרוקטיבי של הרישיון הזמני למשך שנת 2008. חידוש כזה מעניק לגיטימציה להחלטת וועדת המכרזים להקנות את הזכייה במכרז לנעמן.

נוכח ההצדקה שנמצאה להחלטת ועדת המכרזים נשמטת הקרקע מתחת לפני טענות העתירה.

על פי התוצאה שהגעתי אליה אין צורך שאברר את תקפות רישיון העסק של העותר. העותר אמנם הפציר בי – בפניות שלאחר הדיון בעתירה – שאתן דעתי לשאלת תוקף ההצעה שלו למכרז שכן לדבריו משרד החקלאות מתעמר בו (ראו את השתלשלות העניינים שלעיל שבה מתוארת החלטה להעניק לעותר זכייה במכרז לשנת 2009 וביטול ההחלטה ימים ספורים לאחר שהתקבלה). אולם לבירור טענות העותר בנקודה זו אין כל השלכה על גורל המכרז שבבסיס העתירה. טענות שיש לו לעותר כלפי הרשות ייבחנו בנסיבות מתאימות ובמסגרת הדיונית הנאותה. בעניין זה אמר העותר עצמו באחת מהודעותיו שהוא הגיש עתירה כנגד ההחלטה לפסול את זכייתו במכרז לשנת 2009. אם כך הדבר תתברר שאלת התאמת הרישיון שלו לתנאי המכרז במסגרת אותה עתירה.

העתירה נדחית. העותר ישלם לכל אחד מן המשיבים סך 15,000 ש"ח (מהם 3,000 ש"ח ייחשבו כהוצאות והיתר כשכ"ט עו"ד).

ניתן היום ו' באלול, תשס"ט (26 באוגוסט 2009) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא לצדדים את פסק הדין.

דר' עודד מודריק, שופט

חכ



[1] המכרז איננו ראשוני. הוא מתנהל מאז חתימת הסכמי עזה-יריחו. העותר זכה במכרז באזור ירושלים בתקופה שקדמה למכרז. על כן המגרש שלו מוכר לוועדה.

[2] העתירה הוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים אך בית המשפט שם קבע שהוא נעדר סמכות מקומית. העתירה הועברה לבית משפט זה. בקשה לסעד ביניים של עיכוב ההתקשרות עם נעמן נדחתה.

[3] אין נפקות לכך שבפועל החזיק גם העותר במגרש במשך התקופה שלמן הגשת הצעתו ועד לסוף מרץ 2008. שכן תיאורטית יכול היה לסגור את עסקו למשך החודשים הללו או להשכיר את תפעולו לאחר.



מעורבים
תובע: שלום חדד
נתבע: מדינת ישראל – משרד החקלאות
שופט :
עורכי דין: