ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקובוב נגד אגד אגודה שיתופית :


בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים

א 014846/08

בפני:

כבוד השופטת יעל ייטב

25/08/2009

בעניין:

יעקובוב ורוניק

ע"י ב"כ עו"ד

עדנה אוריון ועו"ד גלי ונטורה

תובע

נ ג ד

1 . אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

2 . איילון חב' לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

גבריאל ראובינוף ועו"ד קרן ראניה

נתבעות

החלטה

1. התובעת, ילידת 17.9.58, נפגעה על פי המפורט בכתב התביעה, ביום 18.4.07, מאוטובוס חולף, שעה שהייתה הולכת רגל.

2. כיון שהנתבעות כפרו בקיומו של האירוע ובחבותן לפצות את התובעת על פי הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן – חוק הפיצויים), התקיים דיון לשמיעת ראיות בנושא החבות.

3. על פי המפורט בתצהיר עדות ראשית, ביום האירוע, בשעה 08:50, הגיעה התובעת למפרץ תחנת אוטובוס המצוי ברחוב יפו בירושלים, מול בניין שערי העיר, על מנת לעלות על אוטובוס בקו 14 או 32, בדרכה אל מקום עבודתה במרכז העיר. על פי תיאורה, בעודה מהלכת בתוך מפרץ תחנות האוטובוס, "לפתע הרגשתי חבטה חזקה מאוד בראשי בזמן שקרבתי לצד הסמוך לכביש של המדרכה בסמוך לתחנה, נפגעתי בראשי ממראת האוטובוס שחלף על פני בתחנה והמשיך נסיעתו כבשיגרה וגרם לי להלם מוחלט וניתוק מהמציאות למס' רגעים". התובעת הוסיפה ופירטה בתצהירה שנהג האוטובוס כלל לא עצר, למרות צעקות העוברים והשבים שקראו לו לעצור.

4. במהלך חקירה נגדית הוסיפה התובעת ופירטה שהחבטה הייתה בצד שמאל של ראשה. כן פירטה שהעוברים ושבים ציינו בפניה שהיה זה קו 18 אשר חלף וחבט בה. בעת שקיבלה את המכה, עמדה התובעת על פי עדותה, על המדרכה, כשמבטה כלפי כיוון תנועה. כן השיבה שהיא עצמה לא ראתה מהו מספרו של קו האוטובוס, אלא הבחינה באוטובוס שנכנס לתחנה, וכן בצבעו של האוטובוס, אשר היה ירוק. לאחר האירוע עלתה על קו 14, לעבר מקום עבודתה, שם תמכו בה הנוסעים אשר נכחו באירוע. לשאלה כיצד היא יודעת שהאוטובוס שאותו ראתה נכנס לתחנה הוא האוטובוס אשר לטענתה פגע בה, השיבה שלא היה בתחנה אוטובוס אחר.

5. תביעתה של התובעת מבוססת בראש ובראשונה על עדותה בדבר נסיבות האירוע. במצב דברים זה נדרשת זהירות יתרה ובחינה מעמיקה ומדוקדקת של אמיתות גרסת התובעת. אף שמדובר בעדות יחידה של התובעת, אשר לא הביאה לעדות מטעמה עד ראייה לאירוע, מצאתי כאמור שהתובעת הוכיחה את תביעתה ושיש לקבל את גרסתה באשר לנסיבות פציעתה.

6. כפי שתיארה התובעת הן בתצהיר עדות ראשית והן בחקירה נגדית, לאחר האירוע הייתה המומה וכואבת ועל כן סביר להניח שבמצבה לא חשבה לנכון להצטייד בפרטי עדי הראיה על מנת שיהיה באפשרותה להיעזר בהם בעתיד ולהעידם. אין לראות בכך אפוא ניסיון להעלים עדויות אשר יתכן שאינן נוחות לתובעת.

7. כאמור,לאחר שקילת כל הנסיבות, מצאתי שיש לאמץ את גרסתה של התובעת באשר לנסיבות האירוע, וזאת בשל מספר טעמים.

8. ראשית, עדותה של התובעת עשתה רושם מהימן. ככלל, בעיקרו של דבר הייתה עדותה של התובעת עקבית וקוהרנטית, וסתירות כביכול, עליהן הצביעו הנתבעות, היו סתירות שוליות המופיעות מטבע הדברים בכל תיאור עובדתי שניתן בזמנים שונים, ואשר יש בהן לטעמי כדי להעיד דווקא על מהימנותה של גרסתה. כאמור, בעיקרו של דבר מסרה התובעת תיאור אחד ועקבי לנסיבות. במהלך עדותה בפני הגישה התובעת שרטוט של מקום האירוע, והסבר לגרסתה. אף שלא היו בידה של התובעת מידות מדויקות באשר למרחק שבו הילכה בסמוך לקצה המדרכה, ניתן להבין מגרסתה את נסיבות פציעתה, וכיצד נפגעה ממראת האוטובוס החולף.

9. תשובותיה של התובעת בחקירה נגדית ניתנו ללא הגזמה או ייפוי. היא לא טענה שראתה מהו מספר האוטובוס, והודתה שידיעתה בדבר מספר קו האוטובוס שאובה מהדברים שאמרו לה עוברים ושבים אשר היו עדים לאירוע. התובעת הודתה שהבחינה בצבעו של האוטובוס בלבד, וכן שהסיקה שהוא זה שפגע בה כיון שנכנס לתחנה מיד לאחר הפגיעה וכיון שלא היה בתחנה אוטובוס אחר.

10. שנית, עדותה של התובעת נתמכת בהודעה שמסרה התובעת למשטרה על תאונת הדרכים, שבה נרשם: "חיכיתי לאוטובוס לכיוון מרכז העיר. כאשר הלכתי לכיוונו פתאום הרגשתי מכה חזקה בראשי שהכניסה אותי למצב של הלם ושוק. הבנתי שזה היה האוטובוס שחלף על פני (אוטובוס אחר) אשר פגע בי עם המראה הקדמית שלו. הנהג המשיך לנסוע כאילו דבר לא קרה. המכה הייתה חזקה ורועשת ואין שום סיכוי בעולם שהנהג לא שם לב. הסובבים אותי היו בהלם וצעקו לכיוון הנהג..." כן נתמכת גרסתה בתעודת חדר מיון בביה"ח ביקור חולים, אליו פנתה כשעתיים לאחר האירוע לאחר שהמשיכה לחוש ברע במקום עבודתה. בתעודת חדר המיון צוין "קיבלה מכה ממראה של אוטובוס שעבר ליד מדרכה בה עמדה...".

11. תמיכה נוספת ניתן למצוא בעדותה של גב' אלג'ם יהודית, אשר נפגשה עם התובעת במקום העבודה סמוך לאירוע. על פי האמור בתצהיר עדות ראשית, הגיעה התובעת לעבודה ביום האירוע סמוך לשעה 09:00, חיוורת, כואבת וסובלת. בתצהיר פורט שהעדה ניגשה אל התובעת, וזו ספרה לה שבעת צעידתה לכיוון האוטובוס, "ספגה בראשה חבטה חזקה מאוד ממראת אוטובוס אגד שחלף על פני התחנה". עוד סיפרה התובעת לעדה, על פי עדותה של העדה, שלמרות צעקותיהם של העוברים ושבים, נהג האוטובוס לא עצר והמשיך בנסיעתו.

12. בחקירה נגדית ציינה העדה שהיא זוכרת שהתובעת אמרה שהיה מדובר באוטובוס של אגד, אך לא זכרה אם התובעת ציינה מה היה מספר הקו.

13. טיב הפגיעה, כפי שהוא עולה מהמסמכים הרפואיים מתיישב עם תיאורה של התובעת את נסיבות האירוע ויש לראות גם בכך תמיכה לגרסתה.

14. בנסיבות העניין מצאתי שמתקיימים התנאים המאפשרים להכריע על בסיס עדותו היחידה של בעל דין, כדרישת סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א - 1971.

15. יש לציין שלא ברור מדוע לא טרחו הנתבעות להביא עדים מטעמן. בשים לב לשעת האירוע, היה באפשרותן לברר מיהם הנהגים שנהגו בעת האירוע באוטובוסים בקווי 18, אשר עברו באותה עת בתחנה האמורה, ולברר עמם מה גרסתם לאירוע. לא ברור האם נעשה על ידי הנתבעות תחקיר לבירור התלונה, מה היו ממצאיו, ואם לא נעשה, מהן הסיבות לכך. הנתבעות לא הצביעו על אוטובוסים בקווים אחרים העוצרים במפרץ תחנות האוטובוס במקום והסתפקו כאמור בהכחשה גורפת ללא בדיקה עניינית של הטענה.

16. לסיכום, מצאתי שיש לראות את התובעת כנפגעת ב"תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים, שבה היה מעורב האוטובוס של הנתבעת 1, ולפיכך על הנתבעות לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה בתאונה.

17. הנתבעת תשא בשכ"ט התובעת בגין ניהול הליך זה בסכום של 8,000 ₪ בצירוף מע"מ.

18. התובעת תגיש השלמת טיעון מטעמה לבקשה למינוי מומחים תוך 30 ימים. הנתבעות יגישו השלמת טיעון מטעמן תוך 30 ימים לאחר מכן. צד שלא יגיש השלמת טיעון מטעמו יחשב כמי שביקש להסתמך על האמור בכתבי טענותיו.

19. התיק יובא לעיוני ביום 1.12.09

129371

54678313המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום ה' באלול, תשס"ט (25 באוגוסט 2009) בהעדר הצדדים.

_____________

יעל ייטב, שופטת



מעורבים
תובע: יעקובוב ורוניק
נתבע: אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: