ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זיאדנה מוחמד נגד משרד הבריאות :


1

בית הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

עב' 1700/09

השופט, חיים ארמון

נציג ציבור (עובדים): מר עבד אל חמיד תחאוחו

נציג ציבור (מעבידים): מר יהושע דקל

בפני:

מוחמד זיאדנה

בענין:

המערער

נ ג ד

מדינת ישראל - משרד הבריאות

המשיבה

ע"י גב' חנה שבות

פ ס ק ד י ן

1. בפנינו גלגול נוסף של ערעורו של המערער על החלטות שניתנו בעניינו על ידי ועדת המומחים לפי החוק לפיצוי נפגע גזזת, התשנ"ד-1994 (שייקרא להלן: "החוק"). הערעור הנוכחי מופנה כנגד החלטת ועדת המומחים מיום 24/11/08, שלפיה נדחתה תביעתו להכיר בו כמי שעבר טיפולי הקרנה כנגד גזזת.

הרקע התחיקתי

2. על פי החוק, ניתן פיצוי לנפגעי גזזת אשר ניזוקו עקב טיפול בהקרנה.

3. הסמכות לקבוע אם תובע פיצוי לפי החוק עבר טיפול בהקרנה, מסורה לועדת המומחים, שהוקמה מכח סעיף 8 לחוק. בראש הועדה יושב שופט או שופט בדימוס ושני חברים נוספים בה הם רופאים.

4. ועדת המומחים איננה כפופה לדיני הראיות ולסדרי הדין הרגילים.

5. על החלטתה של ועדת המומחים ניתן לערער בפני בית הדין לעבודה.

השתלשלות הדיונים בעניינו של המערער

6. ביום 7/10/03, הגיש המערער תביעה להכיר בו כמי שנפגע עקב טיפול הקרנה נגד גזזת.

7. המערער זומן לישיבת ועדת המומחים ביום 22/9/05. במועד זה ישבה הועדה בהרכב הבא: כב' השופט בדימוס יצחק ברא"ז, ד"ר פיטר ראט וד"ר מנשה רחימא. לועדת המומחים בהרכב זה ייקרא להלן: "הועדה הראשונה".

8. המערער העיד בפני הועדה הראשונה ונרשם מפיו כי אין לו עדים נוספים העשויים להעיד על הטיפולים, מאחר שאביו כבר נפטר.

9. הרופאים שהיו בין חברי הועדה הראשונה - בדקו את עור הקרקפת של המערער, ולא מצאו סימנים העשויים להעיד על טיפול בהקרנה.

10. הועדה הראשונה החליטה לדחות את תביעתו של המערער, תוך שקבעה שעדותו אינה יכולה לשמש בסיס לקביעה על הקרנה, ובהתחשב בהעדר הסימנים לטיפול בהקרנה.

11. ביום 6/7/06 התקבל אצל המרכז הארצי לפיצוי נפגעי גזזת מכתבו של המערער מיום 30/6/06, שבו ביקש לדון מחדש בעניינו, תוך שציין שיש עד נוסף, מר נואף דלאשה, אשר יכול להעיד על הטיפולים שהמערער קיבל.

12. המרכז הארצי לטיפולי גזזת החליט לקבל את בקשת המערער ולדון מחדש בעניינו. לפיכך, זומן המערער לישיבת ועדת מומחים ביום 15/10/06. במועד זה, התכנסה ועדת מומחים בהרכב הבא: כב' השופט בדימוס יצחק ברא"ז, ד"ר טומס טישלר וד"ר יעל החושן-נאורה. לועדת המומחים בהרכב זה ייקרא להלן: "הועדה השניה".

13. המערער לא הוכנס לדיון הועדה השניה, אך העד מטעמו, מר דלאשה, העיד בפניה.

14. הועדה השניה החליטה ביום 15/10/06, לשוב ולדחות את תביעת המערער. בקביעתה, היא התבססה על עדות המערער שהיתה בפני הועדה הראשונה, על בדיקת הרופאים שהיו חברי הועדה הראשונה, ועל עדותו של העד מר דלאשה, שהעיד בפני הועדה השניה.

15. על החלטתה של הועדה השניה, הגיש המערער ערעור לבית דין זה, בתיק עב' 1816/07.

16. בלא קשר לערעור שהמערער הגיש בתיק עב' 1816/07, הוזמן המערער לדיון נוסף בפני ועדת מומחים, ליום 8/10/07. זימון זה נעשה מסיבה בלתי ברורה (ראו דיון על כך בסעיף 17 לפסק הדין בתיק עב' 1816/07).

מכל מקון, המערער התייצב לדיון של ועדת המומחים ביום 8/10/07. במועד זה היתה הועדה בהרכב הבא: כב' השופט בדימוס יצחק ברא"ז, ד"ר טומס טישלר וד"ר פיטר ראט. לועדת המומחים בהרכב זה ייקרא להלן: "הועדה השלישית".

הועדה השלישית שמעה מפי המערער שאין לו עדים נוספים, ורשמה מפיו שמה שכתוב במכתבו מיום 30/6/06 (המכתב ששימש בסיס לכינוס הועדה השניה) - אינו נכון. הועדה השלישית החליטה לשוב ולדחות את תביעת המערער. ההחלטה התבססה על עדותו בפני הועדה הראשונה, על בדיקת הרופאים חברי הועדה הראשונה (שאחד מהם - כאמור - היה גם חבר בועדה השלישית) - ועל קביעתה שלמערער אין עדים נוספים למרות שבמכתב מיום 30/6/06 צויין שיש עדים נוספים. הועדה השלישית התעלמה מהעובדה שבישיבת הועדה השניה אכן העיד עד נוסף.

17. בפסק הדין בתיק עב' 1816/07, שניתן ביום 9/3/08, התקבל ערעורו של המערער, הוצהר על בטלות החלטותיהן של הועדה השניה ושל הועדה השלישית, ועניינו של המערער הוחזר אל ועדת המומחים (בלא הוראה בדבר שינוי ההרכב), תוך הוראה שבדיון הבא, יהיה על הועדה לדון בעניינו של המערער מלכתחילה, תוך שמיעת עדותו ועדויות של עדים מטעמו, אם יגיעו, וכן תוך בדיקתו. כן נקבע שאם יהיה צורך בהחלפת הרכב ועדת המומחים במהלך הדיון, הרי שעל ההרכב החדש יהיה לדון בענין מתחילתו.

18. לאחר פסק הדין בתיק עב' 1816/07, הוזמן המערער לדיון בפני ועדת מומחים ביום 11/5/08. במועד זה, התייצב המערער בפני ועדת מומחים בהרכב הבא: כב' השופט בדימוס צבי הרטל, ד"ר טומס טישלר וד"ר מנשה רחימא. לועדת המומחים בהרכב זה ייקרא להלן: "הועדה הרביעית".

יו"ר הועדה הרביעית, השופט הרטל, אמר למערער כי הרכב הועדה הרביעית דומה לזה שדן בעניינו קודם לכן, ושאל אם המערער מסכים לדיון של הועדה הרביעית. המערער השיב כי "נמאס לו" להגיע כל הזמן לדיונים בפני ועדות המומחים, וכי הוא מסכים לכך שיתקיים דיון על ידי הועדה הרביעית.

לאחר מכן, העיד המערער בפני הועדה הרביעית ואף נבדק על ידי הרופאים חברי הועדה הרביעית, אשר רשמו את ממצאיהם וקבעו כי אין סימנים העשויים להתאים לטיפול הקרנה.

19. המערער יצא מדיוני הועדה הרביעית והמתין להחלטתה.

אולם, במקום להחליט בעניינו של המערער, החליטה הועדה הרביעית שלא להחליט.

במסמך נוסף שהועדה הרביעית ערכה (ושעליו צויין: "נספח לא למשלוח"), כתבה הועדה הרביעית כך:

"לפי המלצת בית הדין הועדה היתה אמורה להיות בהרכב חדש. ד"ר רחימא וד"ר טישלר כבר היו בועדה בעבר ודחו אותו, אך התובע הסכים להדיין בפני הרכב זה בחלקו חדש (השופט הרטל).

הנטייה של שלושתנו היא דחייה - אך ממליצים להעביר להשלמה עם הרכב: ד"ר ברקאי, ד"ר סדצקי והשופט הרטל.".

20. ההחלטה האמורה של הועדה הרביעית אכן לא נשלחה אל המערער והוא לא היה מודע לה.

21. המערער הוזמן לישיבה נוספת של ועדת המומחים, ביום 24/11/08. במועד זה התכנסה ועדת המומחים בהרכב הבא: כב' השופט יצחק ברא"ז, ד"ר יעל החושן-נאורה וד"ר עדיה ברקאי. לועדת המומחים בהרכב זה ייקרא להלן: "הועדה החמישית".

22. הועדה החמישית שמעה את עדותו של המערער. הרופאות חברות הועדה בדקו את עור הקרקפת של המערער ולא מצאו סימנים המעידים על קבלת טיפול בהקרנה.

לאחר מכן, החליטה הועדה החמישית לדחות את תביעת המערער, וזאת הן בהעדר ממצאים רפואיים המעידים על קבלת טיפול בהקרנה והן בשל מה שהוגדר על ידי הועדה החמישית כסתירות מהותיות בין עדות המערער לבין מה שנרשם בטופס התביעה.

הועדה החמישית ציינה, בין השאר, כי המערער מסר שאין לו עדים נוספים העשויים להעיד בפני הועדה, וכן כי היא מתכנסת לפי פסק דין מיום 10/9/08.

פגמים בעבודת המשיבה ובהחלטות הועדה הרביעית והועדה החמישית

23. בטרם נפנה לעסוק בגורל הערעור, נעיר כי לדעתנו, התנהלות המשיבה בעניינו של המערער בתקופה שלאחר מתן פסק הדין בתיק עב' 1816/07 - היתה פגומה ואף תמוהה. גם בהחלטותיהן של הועדה הרביעית ושל הועדה החמישית נפלו פגמים מתמיהים.

על פי פסק הדין האמור, היה צורך בהזמנתו המחודשת של המערער לדיון בפני ועדת המומחים. לא ניתנה בפסק הדין מיום 9/3/08 החלטה כלשהי לגבי הרכב ועדת המומחים (אם צריך הרכב חדש או אם לאו), למעט ההחלטה שלפיה ההרכב שידון בעניינו, ידון בו מתחילתו ועד סופו, וכך ייעשה גם אם יהיה צורך להחליף את ההרכב.

על כן, משהוזמן המערער לועדה הרביעית ביום 11/5/08, היתה הועדה הרביעית רשאית לדון בעניינו. קל וחומר שהיא היתה רשאית לעשות כך לאחר שהמערער נשאל על כך בפירוש על ידי הועדה הרביעית ואישר שהוא מוכן להתדיין בפניה.

אכן, הועדה הרביעית קיימה את הדיון, היא שמעה את עדותו של המערער ובדקה אותו.

למרות זאת, מסיבה שאינה ברורה, הגיעה הועדה הרביעית למסקנה שיש להזמין את המערער לדיון בפני ועדת מומחים בהרכב שונה (שאף הומלץ על ידי הועדה הרביעית, אך המלצתה זו - לא קויימה).

24. משהועדה הרביעית הגיעה למסקנתה זו (שאף אם היא תמוהה ובלתי מובנת - זו היתה המסקנה), אנו סבורים שעל המשיבה (המרכז הארצי לטיפול בנפגעי גזזת), היתה מוטלת חובה ליידע את המערער על תוכן החלטת הועדה הרביעית, ולהסביר לו שבשל כך הוא אמור להיות מוזמן לדיון בפני ועדת מומחים בהרכב שונה.

למרות זאת, המשיבה לא הודיעה למערער מאומה, מלבד הזמנתו, בלא כל הסבר, לדיון בפני הועדה החמישית. (ענין זה מזכיר את הזמנת המערער לדיון בפני הועדה השלישית, מבלי שניתן לדעת מה הביא לאותה הזמנה - ראו סעיף 17 לפסק הדין בתיק עב' 1816/07).

לדעתנו, המרכז הארצי לטיפול בנפגעי גזזת אף לא יידע כראוי את באת כחו, בשאלה מה היה ביום 11/5/08. (ראו את האמור בשו' 22 בעמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 28/6/09, ואת העובדה שהיה צורך בהחלטות (מיום 28/6/09 ולאחר מכן מיום 13/7/09) כדי להביא את המשיבה להגיש את הפרוטוקול מיום 11/5/08 ואת הנספח הנוסף שנרשם באותו יום).

25. גם החלטתה של הועדה החמישית אינה נקיה מפגמים.

בפני הועדה החמישית עמד תצהיר של מר נואף דלאשה. המערער התייחס בעדותו למר נואף דלאשה כאל "העד שלי". על כן, תמוהה קביעתה של הועדה החמישית שלפיה המערער ציין, כביכול, שאין עדים נוספים העשויים להעיד על קבלת הטיפול.

תמיהה נוספת בהחלטתה של הועדה החמישית היתה בהערתה שהיא מתכנסת לפי פסק דין מיום 10/9/08. לא ידוע לנו על פסק דין כזה שהביא לכינוסה של הועדה החמישית.

לדעתנו, הועדה החמישית התכנסה בעקבות החלטתה של הועדה הרביעית מיום 11/5/08, שהחליטה שלא להכריע בעניינו של המערער.

גורל הערעור

26. למרות הפגמים שנפלו בהחלטתה של הועדה החמישית, כאמור לעיל, אנו סבורים שאין הצדקה לקבל את ערעורו של המערער.

החלטתה של הועדה החמישית מנומקת.

הרופאות חברות הועדה החמישית בדקו את עור הקרקפת של המערער ולא מצאו סימנים העשויים לתמוך בטענתו שהוא קיבל טיפולי הקרנה.

הועדה החמישית שמעה את עדותו של המערער, ומצאה סתירות בין עדותו לבין מה שהמערער כתב בטופס התביעה.

אכן, יש סתירות כאלה. המערער הוא יליד שנת 1938. בטופס התביעה נרשם כי הוא קיבל את הטיפול משנת 1953 עד שנת 1955 (כלומר - בהיותו בגיל 15 עד 17), וכי לצורך הטיפול הוא אושפז בבית החולים האנגלי. בעדותו של המערער בפני הועדה הוא ציין שהטיפול היה בהיותו בן 13-12, וכי היה רק טיפול אחד שנמשך כ-20 דקות.

לדעתנו, הועדה החמישית היתה רשאית להסתמך על ממצאי בדיקת עור הקרקפת של המערער ועל הסתירות בגרסתו, כדי להגיע למסקנתה שלא הוכח כי המערער עבר טיפול בהקרנה.

27. אמנם, כאמור לעיל, הועדה החמישית טעתה בכך שהיא התייחסה אל המערער כאל מי שציין שאין לו עדים נוספים, כאשר ברור מדבריו שיש אדם נוסף שיכול להעיד מטעמו, אך פגם זה אינו מצדיק את קבלת הערעור, שכן ממילא, כאמור במכתבו של המרכז הארצי לטיפול בנפגעי גזזת - אם המערער ירצה להביא בעתיד ראיות נוספות, הוא יוכל לבקש את הדיון המחודש בעניינו (כפי שאכן עשה כבר במכתבו מיום 30/6/06, שבעקבותיו הוא זומן אל הועדה השניה).

לסיכום

28. בשל המוסבר לעיל - אנו דוחים את הערעור.

29. מאחר שמדובר בנסיון לממש זכויות בתחום הבטחון הסוציאלי, אין אנו מחייבים את המערער בהוצאות משפט.

באת כחה של המשיבה ביקשה לחייב את המערער בהוצאות. אנו מנצלים הזדמנות זו כדי להביע את תמיהתנו על כך. מומלץ למשיבה לשקול את מדיניותה בענין זה, ולא לבקש הטלת הוצאות משפט על מתדיינים המנסים לממש זכויות בתחום הבטחון הסוציאלי, למעט במקרים חריגים.

30. כל אחד מהצדדים זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לו.

ניתן היום, ה' באלול תשס"ט, 25 באוגוסט 2009, בהעדר הצדדים.

______________ _______________ ________________

חיים ארמון, שופט נציג ציבור (עובדים) נציג ציבור (מעבידים)