ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הסתדרות העובדים הכללית החדשה נגד חברת ת.י.מ. -תובלה ישבתית משולבת :


4

בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה

בבאר –שבע

סק 001012/09

בפני:

כבוד השופט יוסף יוספי

נציג מעבידים - אהרון מרגלית

נציגת עובדים - ורד הלל

25/08/2009

בעניין:

הסתדרות העובדים הכללית החדשה

ע"י ב"כ עו"ד

שילוני אהוד

המבקשת

נ ג ד

חברת ת.י.מ. - תובלה יבשתית משולבת

ע"י ב"כ עו"ד

שלמה שינדלהיים

המשיבה

החלטה

מבוא וטענות הצדדים

1. בפנינו מחלוקת הנוגעת למספר נושאים. חלק מן הנושאים הופיעו בבקשת הצד שהוגשה בתיק זה בתחילתו, וחלק מן הנושאים התפתחו במהלך הדיונים בתיק.

המחלוקת העומדת לפתחנו בהחלטה זו נוגעת לבקשת המבקשת להעביר למנגנון יישוב סכסוכים הקבוע בהסכם הקיבוצי את הסכסוך ביחס לפיטורי עובדים. המשיבה מתנגדת לבקשה, ומבקשת להותיר את הסכסוך דלעיל להכרעת בית הדין.

2. ביום 27.4.09 הוגשה בקשת צד, ובה נתבקשו סעדים כמפורט להלן:

א. סעדים זמניים - ליתן צו המונע מהמשיבה להפעיל קבלן חיצוני, ליתן צו המחייב להשיב את העובדים לעבודה באופן סדיר ורגיל, ליתן צו האוסר מהמשיבה לדרוש מהעובדים לחתום על מסמך מסויים כתנאי להחזרתם לעבודה, ליתן צו האוסר על המשיבה לנקוט כלפי עובדיה כל צעד בגין צעדים ארגוניים, וליתן צו האוסר הפחתת שכר העובדים בגין השבתה שבוצעה מיום 24.4.09.

ב. סעדים קבועים - לחייב את המשיבה להמשיך בקיום משא ומתן לקראת הסכם קיבוצי, ליתן סעד המצהיר כי המשיבה ביצעה השבתה התקפית ואסורה, ליתן צו האוסר פגיעה בעובדים בגין צעדים ארגוניים שינקטו לרבות הפחתת שכר, להורות למשיבה להמשיך ולהעסיק את עובדיה בהיקף שלא יפחת מהיקף העסקתם עד כה, ולהימנע מהעסקת קבלן חיצוני אשר יפגע בהיקף העסקתם.

3. המשיבה הגישה תגובתה ביום 30.4.09, ושם פירטה כי בין הצדדים התנהל משא ומתן מתמשך לקראת חתימת הסכם קיבוצי מיוחד, עד שלפתע שינתה המבקשת את עמדתה, והתכחשה להבנות שהושגו. עוד נטען, כי העובדים השובתים מבצעים פעולות שאינן כדין, ומנגד המשיבה אינה נוקטת בהשבתת מגן, אלא מבקשת מן העובדים לחזור לעבודה סדירה מלאה.

עוד נטען, כי המשיבה עומדת בכל תנאי ההסכם הקיבוצי הענפי, ואף מעבר לכך.

4. ביום 30.4.09 התקיים דיון ראשון בתיק, וכל צד אמר את דברו. בתום הדיון החליט בית הדין לקבוע דיון נוסף, אליו יזומן גורם בכיר מהתאחדות בעלי מפעלי ההובלה בישראל, בית הדין המליץ לצדדים כי בינתיים תתנהל העבודה כסידרה, והצדדים קיבלו את ההמלצה.

5. ביום 5.5.09 התקיים דיון נוסף בתיק, אליו התייצב מר גבי בן הרוש, יו"ר התאחדות בעלי מפעלי ההובלה, לאחר שזומן לדיון על ידי בית הדין. בתום הדיון קיבלו הצדדים את המלצת בית הדין לבוא בדברים, ובמקביל להמשיך לנהל את העבודה כסידרה.

6. הצדדים קיימו מספר פגישות, ועדכנו את בית הדין מפעם לפעם בנושא. משהתברר כי לא הושגו הסכמות, נקבע דיון נוסף ליום 4.6.09, אשר בסיומו הוסכם כי הצדדים יפנו להליך גישור בפני עורך דין שלמה כהן.

7. ביום 17.6.09 הוגשה הבקשה לסעד זמני דחוף כנגד פיטוריהם של 7 עובדים, תוך טענה כי עובדים נוספים עומדים להיות מפוטרים. ביום 23.6.09 הגישה המבקשת בקשה לתיקון בקשת הצד, שם ביקשה בין היתר צו למניעת מכירת משאיות, וצו למניעת פיטורי עובדים. בנוסף, ביקשה המבקשת לפנות להליך יישוב חילוקי דעות כקבוע בהסכם הקיבוצי, אם לא יושגו הסכמות.

8. ביום 24.6.09 הוגשה תגובת המשיבה, שם פורטה בהרחבה מסכת העובדות, ושם נטען כי אין מנוס מפיטורי עובדים עקב צמצום בהיקף העבודה.

9. ביום 29.6.09 התקיים דיון בתיק, אשר בסיומו קיבלו הצדדים את המלצת בית הדין להפגש ולהדבר, כאשר במהלך הפגישות תציג החברה את הנתונים המצדיקים לדעתה פיטורים בהיקף המדובר. עוד הוסכם, כי במקביל יתקיים הליך הגישור. ביום 22.7.09 הודיעו הצדדים לבית הדין כי הליך הגישור הסתיים בלא הסכמות.

10. ביום 26.7.09 התקיים דיון נוסף בתיק, בו חזרה המבקשת על בקשתה לנקוט בהליך של יישוב חילוקי דעות כמפורט בהסכם הקיבוצי, ואילו המשיבה התנגדה לכך.

הצדדים הגישו סיכומים בכתב בנושא, כפי שביקשו, וזאת בנושא בקשת המבקשת להעביר את הסכסוך בדבר פיטורי עובדים להליך של יישוב חילוקי דעות על פי ההסכם הקיבוצי.

11. בסיכומיה טענה המבקשת, כי בתחילה דובר על פיטורי 2 עובדים בלבד, ורק במהלך הדיונים בתיק עלה לפתע מספר המפוטרים, וזאת באורח מפתיע ובלא הודעה מוקדמת. ועד העובדים נדהם לקבל רשימה של 14 עובדים המועמדים לפיטורים, ואחר כך התקצרה הרשימה ל-12 עובדים. ועד העובדים לא הסכים לפיטורים, המשיבה קבעה שימוע בהתראה של שלושה ימים, לא הסכימה לדחות אותו, ואז פיטרה 7 עובדים. מיד כשהבינה המבקשת כי המשיבה מפטרת עובדים בכמות שכזו, פנתה אל בית הדין וביקשה להעביר את המחלוקת להליך יישוב חילוקי דעות.

במקרה של מחלוקת, הנורמה המקובלת ביחסי עבודה קיבוציים היא פנייה להליך יישוב סכסוכים, ובמקרה דנן, קבוע הדבר בסעיף 71 להסכם הקיבוצי. זו היא דרך המלך ביחסי עבודה קיבוציים, וראוי ליתן עדיפות לדרך זו של יישוב סכסוכים.

12. המשיבה הגישה סיכומיה, שם טענה כי פיטורי העובדים נדרשים ומחוייבים עקב הצמצום בהיקף העבודה. בסופו של דבר, פוטרו רק 7 עובדים. המבקשת לא פנתה לבקש במועד הנכון העברת הסכסוך להליך של יישוב חילוקי דעות, ועשתה זאת באיחור. המבקשת בחרה להביא את המחלוקת בפני בית הדין, ולפיכך יש לבררה במסגרת ההליך המשפטי בהתאם לדיני הבוררות, הגשת תביעה לבית משפט מהווה ויתור על תניית הבוררות, ואין לעכב הליכים בכגון דא. גם מידת היעילות מחייבת להותיר את המחלוקת להכרעת בית הדין, על מנת שלא לפצל את הדיון.

דיון והכרעה

13. נקדים אחרית לראשית, ונציין כי דין הבקשה להתקבל, וכפועל יוצא, יש להעביר את המחלוקת להליך של יישוב חילוקי דעות בהתאם להסכם הקיבוצי. להלן יפורטו הנימוקים להחלטה זו.

14. ההסכם הקיבוצי הרלוונטי הינו הסכם עבודה כללי בענף ההובלה (להלן: "ההסכם הקיבוצי").

סעיף 71 להסכם הקיבוצי קובע בהאי לישנא -

"71. יישוב חילוקי דעות

...

א. כל חילוקי הדיעות שיתגלעו בין הצדדים בכל הקשור להסכם זה, פירושו

או יישומו ייושבו בהליך הבא:

(1) נושאים מקומיים:

חילוקי הדעות יתבררו בין ועד העובדים לבין הנהלת המפעל בתוך 14 ימים מיום בקשת הצדדים. לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה תוך 14 ימים, יועברו חילוקי הדעות, לפי בקשת אחד הצדדים, לבירור בין נציג מועצת הפועלים המקומית לבין הנהלת המפעל.

לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה תוך 14 ימים, יועברו חילוקי הדעות, לפי בקשת אחד הצדדים, לבירור בין מחזיק תיק עובדי התחבורה באגף לאגוד מקצועי בהסתדרות לבין נציג המעסיקים שימונה על ידי הנהלת התאחדות מפעלי בעלי תובלה בישראל.

לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה תוך 14 יום, יועברו חילוקי הדעות לפי בקשת אחד הצדדים להכרעה באמצעות בורר יחיד אשר ימונה מתוך רשימה מוסכמת של בוררים המובאת להלן.

(2) נושאים ארציים:

----------------

לפי בקשת הנהלת מפעל, מועצת פועלים, או צד מהצדדים להסכם זה, יובאו חילוקי דעות במישור הארצי לבירור בין מחזיק תיק עובדי התחבורה באגף לאגוד מקצועי בהסתדרות לבין נציג המעסיקים שימונה על ידי הנהלת התאחדות בעלי מפעל תובלה בישראל.

לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה תוך 14 יום, יועברו חילוקי הדעות, לפי בקשת אחד הצדדים להכרעה באמצעות בורר יחיד אשר ימונה מתוך רשימה מוסכמת של בוררים המובאת להלן?

(3) הסכמה בהליך

-------------

החלטות שנתקבלו בהסכמת הצדדים כמפורט בסעיף זה מחייבות את הצדדים ואת יחידיהם ללא כל ערעור ודינם כהסכם קיבוצי.

החלטה או פסק דין שניתנו על ידי בורר דינם כפסק בוררות לפי חוק הבוררות, תשכ"ח - 1968, וחתימת הצדדים על הסכם זה מהווה משום הסכם בוררות לפי החוק האמור.

(4) רשימה מוסכמת של בוררים

------------------------ ".

15. במקרה דנן, נתגלעה מחלוקת בין הצדדים באשר לפיטורי עובדים. המחלוקת נוגעת הן להיקף הפיטורים המתחייב, והן לאופן ביצוע הפיטורים.

באשר להיקף הפיטורים - בנושא זה טוענת המבקשת כי אין חובה לפטר את כל העובדים המועמדים לפיטורים בהתאם לעמדת המשיבה, וכי ניתן לנקוט בצעדים אחרים כדי להקטין את מספר המפוטרים. מנגד, סבורה המשיבה כי אין מנוס מפיטורי העובדים בהיקף שנעשה על ידה.

באשר לאופן ביצוע הפיטורים - המבקשת טוענת כי המשיבה לא קיימה את האמור בהסכם הקיבוצי, ולא ביצעה הליך של "תאום ובירור" כנדרש בהסכם הקיבוצי. לדעת המבקשת, "תאום ובירור" מהווים יותר מאשר הוועצות גרידא. עם זאת, בכל מקרה סבורה המבקשת כי אין בכך כדי לגרוע מזכותה להעביר את המחלוקת להליך של יישוב חילוקי דעות. מנגד, גורסת המשיבה כי היא נקטה בהליך המתאים של "תאום ובירור" עם ועד העובדים, וכי הליך זה אין משמעו דרישה להסכמה של ועד העובדים לפיטורים.

16. לעניות דעתנו, אין מקום להכבד ולהכנס לכל המחלוקות אשר נתגלעו בין הצדדים. די בכך כי הצדדים חלוקים בשאלות הנוגעות לפיטורי עובדים, וכי הם לא הגיעו להסכמות בנושא.

בדיוק לשם כך נקבע בהסכם הקיבוצי המנגנון ליישוב חילוקי דעות. מנגנון זה הינו מנגנון מוסכם אשר עוגן בהסכם הקיבוצי, ויש ליתן לו את המשקל הראוי המתחייב מכך. שהרי, אם הצדדים עצמם הסכימו ביניהם כי כל מחלוקת תועבר למנגנון הקבוע בהסכם הקיבוצי, דרושה סיבה טובה שלא לעשות כן. נקודת המוצא תהא העברת הסכסוך למנגנון המוסכם, לבקשת מי מהצדדים, ורק במקרים חריגים לא נעשה כן.

במקרה דנן מתקיימות כל הנסיבות המצדיקות העברת המחלוקת למנגנון יישוב חילוקי הדעות. הצדדים חלוקים ביניהם באשר לפיטורי עובדים, והמבקשת עותרת להעברת המחלוקת להליך יישוב חילוקי דעות, ולפיכך יש להעתר לבקשה זו.

בנוסף לאמור לעיל, יש ליתן את הדעת לכך שבמסגרת הליך משפטי לא יהא זה יעיל לדון במחלוקת הנוגעת לפיטורי עובדים, והמקום המתאים לכך הינו כקבוע בהסכם הקיבוצי, במסגרת הליך יישוב חילוקי דעות. בטרם הכרעה בסוגייה יש צורך לבדוק את מצבה הפיננסי של המשיבה, לבדוק איזה צמצום חל בהיקף העבודה, ולהכריע מהו ההיקף הנדרש בפיטורי העובדים, אם בכלל. כל אלה ראוי שלא יעשו במסגרת הליך משפטי, אלא במסגרת הליך יישוב חילוקי דעות, כפי שהסכימו הצדדים בעת שחתמו על הסכם קיבוצי.

17. לא מצאנו לנכון לקבל את טענות המשיבה כנגד בקשת המבקשת להעברת המחלוקת להליך יישוב חילוקי דעות.

באשר לעיתוי הבקשה להעברת המחלוקת להליך יישוב חילוקי דעות - הבקשה הוגשה במועד המתאים. בתחילת ההליך דנן לא דובר אודות פיטורי עובדים בהיקף גדול, אלא דובר על פיטורי שניים או שלושה עובדים, וזאת כשברקע סכסוך עבודה ופעולות שונות מצד העובדים, אשר לטענת המשיבה פגעו בעבודה. רק מאוחר יותר הסתבר למבקשת כי המשיבה מתכוונת לפטר כ-14 עובדים. ועד העובדים, אשר שמע על כך לראשונה, לא הסכים לפיטורים, המשיבה הודיעה לעובדים על הפיטורים, והמבקשת הגישה בתוך ימים ספורים בקשה לבית הדין להעביר את הסכסוך (הנוגע לפיטורי עובדים) להליך יישוב חילוקי דעות.

היינו; תחילתו של ההליך בתיק דנן נגעה לנושאים אחרים, כפי שפורט בתחילתה של החלטה זו. במהלך הדיונים בתיק, משהסתבר למבקשת כי המשיבה פועלת לפיטורי 14 עובדים, פנתה המבקשת מיד אל בית הדין וביקשה את העברת הסכסוך הנ"ל להליך יישוב חילוקי דעות.

לפיכך, לא היה כל שיהוי בפניית המבקשת אל בית הדין להעביר את המחלוקת להליך ישוב חילוקי דיעות.

באשר להפניות המשיבה אל דיני הבוררות - כפי שפורט לעיל, התובענה דנן לא הוגשה כנגד פיטורי עובדים, אלא בנושאים אחרים. משכך, לא ניתן לומר כי המבקשת שאפה לברר את נושא פיטורי העובדים בבית הדין. דברים אלה נכתבים מבלי לקבוע מסמרות בטענות המשיבה באשר לדין שיש להחיל. בהקשר זה דעתנו דווקא שונה, ואנו סבורים כי אין לפנות אל דיני הבוררות במקרה בו חתמו הצדדים על הסכם קיבוצי, המפרט את המוסכם ביניהם למקרה של חילוקי דעות.דברים אלה נכונים גם אם באותו הסכם קיבוצי מופיע הליך בוררות כאחת החוליות במסגרת יישוב חילוקי דעות.

אחרית דבר

18. מכל האמור לעיל עולה, וכך אנו קובעים, כי דין הבקשה להתקבל. כפועל יוצא, מועבר הסכסוך הנוגע לפיטורי עובדים במשיבה להליך של יישוב חילוקי דעות כקבוע בסעיף 71 להסכם הקיבוצי.

19. הצדדים יפעלו בהתאם לסעיף 71 להסכם הקיבוצי, ומניין הימים יחל מהיום.

20. ב"כ המבקשת יודיע לבית הדין עד יום 3.9.09 איזה מחלוקות נותרו להכרעה, לאחר העברת הסכסוך הנוגע לפיטורי עובדים להליך יישוב חילוקי דעות.

21. התיק יובא לעיון ביום 6.9.09.

22. החלטה זו תשוגר לב"כ הצדדים בפקסימיליה.

ניתנה היום ה' באלול, תשס"ט (25 באוגוסט 2009) בהעדר הצדדים.

____________________ ___________________ _____________________

נציג עובדים – ורד הלל יוסף יוספי – שופט נציג מעבידים –אהרון מרגלית

001012/09סק 734 שוש משיח


מעורבים
תובע: הסתדרות העובדים הכללית החדשה
נתבע: חברת ת.י.מ. - תובלה
שופט :
עורכי דין: