ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלון נגד בטוח לאומי-סניף תל-אבי :


בית הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב - יפו

בל 004880/05

בפני כב' השופט אילן איטח

נ.צ (ע) גב' נילי שביט

נ.צ (מ) רו"ח אלי גרינבלום

20/08/2009

בעניין:

אלון סיגל

ע"י ב"כ

עו"ד טובה קינן

התובעת

נ ג ד

בטוח לאומי-סניף תל-אביב

ע"י ב"כ

עו"ד מאיה הכט

הנתבעת

פסק דין

1. התובעת ילדה ביום 13.6.03. בגין עבודתה כשכירה קיבלה התובעת דמי לידה עבור 84 ימים. על דמי לידה אלה אין מחלוקת. בגין עבודתה כעצמאית זכאית התובעת לדמי לידה עבור 42 ימים. הצדדים חלוקים בנוגע לאופן חישוב השכר לפיו ישולמו לתובעת דמי הלידה בגין עבודתה כעצמאית.

2. בהתאם להוראת סעיף 53 (א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן –החוק) "דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת". המחלוקת בין הצדדים נעוצה בדבר האופן בו יש לחשב את 'שכר העבודה הרגיל' של התובעת לצורך דמי הלידה, זאת נוכח הוראות סעיפים 54, 337 ו- 345 לחוק.

3. סעיף 54 (א) לחוק קובע כי "שכר העבודה הרגיל, לענין סעיף 53, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים". סעיף 54 (ב) מגדיר 'הכנסה' כך:

"לענין סעיף זה, 'הכנסה' -

(1) בעובדת - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, ........;

(2) בעובדת עצמאית - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה כאמור בסעיף קטן (א);

(3) .........." (הדגשה הוספה – א.א.)

4. על יסוד הוראת סעיף 54 (ב) (2) טוענת התובעת כי לצורך חישוב ההכנסה יש להביא בחשבון אך ורק את הכנסתה של התובעת בגין שלושת חודשי העבודה שקדמו ללידה. הנתבע טוען כי לאור הוראות סעיפים 337 ו- 345 לחוק יש לחשב את ההכנסה לפי ההכנסה בכל השנה חלקי 9 חודשים (ללא שלושת חודשי חופשת הלידה).

ביסוד המחלוקת הפרשנית עומדת העובדה שהכנסותיה של התובעת לאחר הלידה ירדו משמעותית לעומת הכנסותיה לפניה, ולפיכך – עמדת הנתבע מניבה 'שכר רגיל' נמוך מזה שיתקבל לשיטת התובעת.

5. למעשה המחלוקת הפרשנית הוכרעה בענין לילי כץ[1] והתקבלה עמדת הנתבע. שם קבע בית הדין הארצי כי את הוראת סעיף 54 (ב) יש לקרוא יחד עם הוראות סעיפים 337 ו- 345 לחוק, ולכן לגבי עצמאית יש לחשב את סך ההכנסה השנתית כעצמאית בשנת הלידה ולחלקה במספר חודשים באותה שנה בהם הוגדרה המבוטחת כעצמאית (ולמעט 3 חודשי חופשת הלידה). כפועל יוצא מפסיקתו של בית הדין הארצי – שבית דין זה כפוף לה, דין טענתה הפרשנית של התובעת להדחות.

6. שקלנו שמא ניתן להקיש לענינה של התובעת מהתוצאה שנקבעה בענין לילי כץ. זאת נוכח טענת התובעת לפיה ההפחתה בהכנסתה נובעת מכך שהיא חזרה לעבודתה כעצמאית לא מיד בתום חופשת הלידה אלא רק בשלהי חודש 9/03 וגם אז היא הפחיתה את שעות עבודתה על מנת לטפל בבנה[2]. בהקשר לזה יצויין כי בתור עצמאית התובעת עובדת כיועצת בתחום המחשבים אשר שכרה משולם לה לפי שעות עבודה. אלא שלטעמינו לא ניתן לעשות כן מאחר שמנתוני שעות העבודה של התובעת כפי שצורפו לסיכומים לא ניתן ללמוד בצורה משכנעת כי הטעם להפחתה בהכנסה נובע מהנימוק שהוצג ע"י התובעת בישיבת ההוכחות. כך למשל – בחודש 12/03 התובעת כלל לא עבדה ונתון זה אינו מתיישב בהכרח עם ההסבר של התובעת לפיו היתה לה שליטה בלעדית על היקף שעות עבודתה והיא הפחיתה אותן בשל הטיפול בילד. שכן אם היה הסבר נכון – כי אז לכל הפחות היתה עובדת התובעת בחודש 12/03 בהיקף שלא יפחת מההיקף בחודשים שקדמו לחודש 12/03. הוא הדין ביחס לשינוי בהיקפי השעות בין החודשים ספטמבר – נובמבר 2003. כמו כן הסברה של התובעת גם לא מתיישב עם כך שפתאום בחודש 1/04 היא כמעט הכפילה את שעות עבודתה ביחס לחודשים שקדמו ואילו בחודש 2/04 לא עבדה כלל. עוד עולה משנת 2004 עצמה שגם בה עבדה התובעת בחודשים מסויימים בהיקפי שעות נמוכים (בדומה לחודשים ספטמבר – נובמבר 2003) או לא עבדה כלל.

7. לסיכום – הקושי שמציגה התובעת: קביעת 'הכנסה' לעצמאית אשר הפחיתה את היקף עבודתה בשל טיפול בילד. אלא שאיננו משוכנעים שהמקרה הנוכחי נופל בגדרו של קושי זה, משלא הוכחה בצורה משכנעת הסיבה להפחתה בהיקפי המשרה.

8. לאור האמור – התביעה נדחית. אין צו להוצאות.

על פסק הדין ניתן לערער בזכות בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. הודעת ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ל' באב, תשס"ט (20 באוגוסט 2009), בהיעדר הצדדים.

נ.צ. (ע) גב' נילי שביט

נ.צ. (מ) רו"ח אלי גרינבלום

אילן איטח – שופט

אב"ד



[1] עב"ל (ארצי) 1004/04 לילי כץ שורץ – המוסד לביטוח לאומי, (לא פורסם, 31.12.2007).

[2] לסיכומיה פרטה התובעת פירוט של שעות העבודה בכל חודש לתקופה 7/02 – 12/05.



מעורבים
תובע: אלון סיגל
נתבע: בטוח לאומי-סניף תל-אביב
שופט :
עורכי דין: