ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בסירי אשר - המוסד לביטוח לאומי :


בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים

בל 010884/09

בפני כב' השופט דניאל גולדברג

תאריך:

12.8.09

בעניין:

בסירי אשר

המערער

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

ארז בן דוד

המשיב

פסק דין

1. בפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 11.5.09 לפיה נדחתה בקשת המערער לקבוע כי חלה החמרה בנכותו. המערער טוען כי היה על הועדה לקבוע לו נכות בשיעור 10% בגין צלקת וכן להפעיל את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956.

העובדות

2. העובדות הנוגעות לערעור זה הן כדלהלן:

א. בחודש 4/1992 המערער נפגע בתאונת עבודה שהוכרה על ידי המשיב ונקבעה לו נכות.

ב. ביום 19.12.06 נפגע המערער בתאונת עבודה נוספת בה נחבל בגב.

ג. ביום 23.8.07 קיימה ועדה רפואית לעררים דיון בדרגת נכותו של המערער כתוצאה מן התאונה מיום 19.12.06. במהלך הבדיקה ציינה הועדה כי קיימת "צלקת ניתוחית בגב מותני באורך 11 ס"מ דקה, לא מכאיבה לא מכערת". הניתוח בעטיו נשארה למערער צלקת בוצע לפני התאונה מיום 19.12.06. הועדה שלחה את המערער לבדיקת CT וביום 22.11.07 סיכמה את דיוניה וקבעה כי דרגת נכותו כתוצאה מן התאונה מיום 19.12.06 היא 0%. לעניין זה קבעה הועדה:

"ב-CT העדכני מ-2007 לא התגלה כל מימצא חבלתי אשר יכול לגרום לשינוי במצבו. גם הבדיקה הקלינית מראה שההגבלה בכיפוף הגב קלה מוערכת בדרגת נכות של 10% של סעיף 37(7)(א). דרגה זו נכללת בנכות הקודמת ואין לראות בנכות זו כהחמרת מצב בגין התאונה הנדונה ולכן הועדה דוחה את הערר מבחינה אורטופדית".

ד. ביום 27.11.08 הגיש המערער בקשה לקביעת החמרה בנכות שנגרמה לו בתאונה מיום 19.12.06. הועדה הרפואית מדרג ראשון רשמה בבדיקתה כי למערער "צלקת ניתוחית אורכית מעל ע"ש מותני באורך כ-15 ס"מ, סה"כ תקינה". כן רשמה הועדה כי למערער "רגישות דיפוזית לאור ע"ש טווח תנועות בעמידה כיפוף 60 מעלות ישיר תקין, הטיות 20 מעלות לכל כיוון גפיים תחתונות SLR חיובי דו צדדי ב-45 מעלות". הועדה קבעה בהחלטתה מיום 22.3.09 כי "מעיון בפרוטוקולים של וועדות קודמות אין כל שינוי בבדיקות הגופניות לעומת הבדיקה הגופנית בוועדה".

ה. המערער הגיש ערר לועדה הרפואית לעררים וביום 11.5.09 ניתנה החלטת ועדת העררים נגדה הוגש הערעור. תלונות המערער היו בדבר קשיים ונימולים ברגליים. הועדה רשמה את ממצאי בדיקתה כך:

"מתהלך בעזרת מקל ביד ימין ללא צליעה. בעמידה מתקשה

לעמוד על קצות האצבעות ועל העקבים. תנועות הטיה ותנועות סיבוביות מוגבלות. כיפוף קדמי מגיע עם האצבעות עד לאמצע השוקיים. בשכיבה ברכיים ישרות, כח גס תקין. תחושה ירודה

בכל גף שמאלי תחתון ללא פיזור אנטומי. SLR 45 מעלות דו צדדי, אינו עובר באופן ישיר משכיבה לישיבה וכאשר יושב מחזק את הברכיים בכיפוף".

הועדה סיכמה את מסקנותיה כך:

"עפ"י בדיקה קלינית היום בוועדה מצבו היום מתאים לנכות בשיעור 30% לפי סעיף 37(7)(ג). נכות זו נקבעה כבר בוועדה מיום 12.9.06 בעקבות תאונת עבודה מיום 12.4.92.

לפיכך הוועדה קובעת כי אין החמרה במצבו".

טיעוני המערער

3. המערער טוען כי שגתה הועדה הרפואית לעררים משלא קבעה לו 10% נכות בגין הצלקת. לטענתו היא נתבקשה לעשות כן וטעתה משלא עשתה כן.

4. המערער טוען כי בהחלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 22.11.07 נקבע כי מצבו מתאים לדרגת נכות של 10% ולכן שגתה אותה ועדה משקבעה לו 0% נכות.

5. המערער מלין על אי הפעלת תקנה 15 בעניינו.

6. המערער ביקש מבית הדין להתייחס למכלול הנכויות שנגרמו לו בעבר, החל משנת 1978, לרבות נכות שנגרמה לו בשנת 1985 בשירותו הצבאי, ולקבוע כי מגיע לו שיקום.

טענות המשיב

7. למערער עבר רפואי עשיר ואולם הליך זה עניינו אך ורק בבקשת החמרה לפי תקנה 36 בקשר לתאונה מיום 19.12.06 ואין לדון במכלול נכויותיו של המערער.

8. החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 22.11.07 היא חלוטה.

9. אין בסיס לבקשת המערער להעניק לו 10% נכות בגין הצלקת שכן מדובר בממצא ישן שהיה קיים לפני התאונה מיום 19.12.06. אם היה מקום להעניק למערער אחוזי נכות בגין הצלקת, העניין היה צריך להידון במסגרת התביעה הרלוונטית בעקבותיה בוצע הניתוח שבעטיו נותרה הצלקת בגב המערער, ואין לכך כל קשר לתאונה מיום 19.12.06.

10. הועדה הרפואית לעררים קבעה כדין כי אין החמרה במצבו של המערער והמערער לא הצביע על כל טעות משפטית בהחלטת הועדה.

הכרעה

11. מקובלת עלי עמדת המשיב כי לא טעתה הועדה הרפואית לעררים משלא העניקה למערער דרגת נכות בגין הצלקת שכן הצלקת לא נבעה מן התאונה מיום 19.12.06.

12. אין בסיס לטענות המערער נגד החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 22.11.07. בערעור זה אין לבית הדין סמכות לבחון החלטה זו. ערעור זה עניינו בהחלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 11.5.09. מקובלת עלי טענת המשיב כי החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 22.11.07 היא חלוטה.

13. לא מצאנו טעות בהחלטת הועדה שלא להפעיל את תקנה 15. דרגת הנכות שנקבע למערער בהחלטתה החלוטה של הועדה הרפואית לעררים מיום 22.11.07 היתה 0%. הועדה הרפואית לעררים מיום 11.5.09 לא מצאה כל החמרה במצבו של המערער, בהתחשב בכך שנכותו בשיעור 30% כבר נקבעה על ידי ועדה קודמת בגין התאונה משנת 1992. משלא מצאה הועדה הרפואית לעררים כל החמרה במצבו של המערער, ממילא אין כל רלוונטיות לשקילת אפשרות של הפעלת תקנה 15 בנסיבות כאלה.

14. סיכומו של דבר – לא מצאנו כל טעות משפטית בהחלטת הועדה.

15. הערעור נדחה. אין צו להוצאות.

16. הערעור על פסק דין זה הינו ברשות. בקשה לרשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים.

ניתן היום כ"ב באב, תשס"ט (12 באוגוסט 2009) בהעדר הצדדים.

ד. גולדברג, שופט



מעורבים
תובע: בסירי אשר
נתבע:
שופט :
עורכי דין: