ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גיא חנוני בניה נגד צפחת בנימין :


בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים

א 009561/05

בתיק עיקרי: א 009561/05

בפני:

כב' השופטת שירלי רנר

14/08/2009

בעניין:

גיא חנוני בניה ופיתוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

שפאר

התובעת

נ ג ד

ציפחת בנימין בע"מ ח.פ. 512571447

ע"י ב"כ עו"ד

מיכאל דידי

הנתבעת

פסק דין

כתבי הטענות

1. על פי כתב התביעה התובעת שזכתה במכרז שפירסמה המועצה המקומית בית אל לבצוע עבודות פתוח, התקשרה בהסכם עם הנתבעת מיום 10.10.04 ולפיו תשא הנתבעת במימון עלויות הפתוח כנגד הנחה של 5% במחיר מול המחיר שסוכם עם המועצה. בחוזה הובהר כי חבות הנתבעת לשלם אינה מותנית בקבלת כספים ממשרד השכון ו/או השתדלות המועצה להשיגם וכן כי מועדי הבצוע מהותיים. משך העבודות נקבע ל- 4 חודשים. התובעת החלה לעבוד ביום 18.4.04, ופעמיים ביוני ובאוגוסט הופסקה העבודה על ידי הנתבעת עקב אי קבלת כספים מהמועצה. העבודה הסתיימה בפברואר 2005, בעיכוב של 6 חודשים. בתקופות הפסקת העבודה וכדי להקטין נזקיה הוציאה התובעת את כלי העבודה ולא פיטרה את מנהל העבודה. בכתב התביעה תובעת התובעת פצויים בגין נזק שנגרם לה עקב התמשכות העבודות. עוד תובעת התובעת הפסד רווח שנגרם לה כתוצאה מכך שעבודות שסוכם כי יבוצעו על ידי התובעת נמסרו על ידי הנתבעת לקבלנים אחרים. בכתב התביעה עותרת גם התובעת להחזרת הסכום שעוכב בידי הנתבעת כבטוחה לביצוע תיקונים ואולם סכום זה הוחזר לאחר הגשת התביעה כך שהדיון בסעד זה התייתר (ר' סעיף 3 לכתב התשובה).

על פי כתב ההגנה הנתבעת שבנתה את הבתים בפרוייקט נשוא עבודות הפתוח הסכימה בלית ברירה להיכנס לנעלי המועצה מאחר ולא יכלה למסור את הבתים שבנתה. ההסכם בין הצדדים הוא מיום 1.4.04 ועל פיו ועל פי תנאי המכרז פעלו הצדדים עד לחתימת ההסכם המשולש עם המועצה ביום 10.10.04. שתי הפסקות העבודה הנטענות הן לפני הסכם אחרון זה וממילא לא יכלו להפר אותו. על פי כתב ההגנה הנתבעת הסכימה לשלם את החשבונות המאושרים במימון ביניים בהסתמך על התחייבות המועצה להעביר לנתבעת את הכספים מייד עם קבלתם. לטענת הנתבעת מעולם לא התחייבה לתקופת ביצוע של 4 חודשים – לא בסיכום מיום 1.4.04 ואף לא בהסכם המשולש. בניגוד לטענת התובעת העבודה באתר לא הופסקה ביוני 2004 והתובעת המשיכה לבצע את העבודות כפי שניתן לראות ביומני העבודה. אשר להפסקה מאוגוסט. הנתבעת הודיעה כי העבודות יופסקו לאחר שיושלמו כל העבודות בהן הוחל, הוראות המכרז אפשרו זאת ואין בכך כל הפרת חוזה. גם אם היה חל ההסכם המשולש, היו חלות בעניין זה הוראות דומות. על פי כתב ההגנה הנתבעת לא מסרה עבודות של התובעת לקבלן אחר אלא אף הגדילה את היקף העבודות של התובעת מעבר לאמור במכרז. לבסוף נטען בכתב ההגנה כי מאחר והאחור לו אחראית הנתבעת אינו עולה על 50 יום והאחור שבאחריות התובעת לפחות 130 יום כאשר הפצוי על פי החוזה עומד על סך 1000 דולר לשבוע, סך כל הפצוי אותו יש לקזז אם יפסק פיצוי, עומד על סך 18,000$.

בכתב התשובה נטען כי ההנחה ניתנה כנגד מימון ומכאן שבהפסקות העבודה הפרה הנתבעת גם את ההסכם שקדם להסכם המשולש. לטענת התובעת תקופת ארבעת החודשים נזכרת גם במסמכי המכרז.

מלכתחילה הגישה הנתבעת הודעת צד ג' כנגד המועצה המקומית בית אל, ואולם מאוחר יותר הידעה עימה להסכמה והודעת צד ג' נמחקה.

2. מטעם התובעת הוגש תצהירו של מנהל התובעת, גיא חנוני. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של אברהם בכר, המהנדס האחראי על הפרוייקט מטעם הנתבעת. המצהירים נחקרו על תצהיריהם וב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

הטענות בסיכומים

3. לטענת ב"כ התובעת בסיכומיו האינטרס בביצוע עבודות הפיתוח היה של הנתבעת, ההסכם מאפריל 2004 הוא הסכם שלם המכיל את כל התחייבויות הצדדים, מוגדרת בו היקף העבודה שצריך לבצע שהיא מלוא העבודות הנזכרות במסמכי המכרז ותשלום התמורה על פיו אינו מותנה בדבר. עוד טוען ב"כ התובעת כי הנתבעת גילתה חוסר תום לב קיצוני כאשר דרשה 6% הנחה בהתייחס לחוזה בהיקף מסויים כאשר כבר היה ידוע לה כי חלק ניכר מהחוזה לא יבוצע כלל שכן העבודות נמסרו לקבלנים אחרים. לטענת ב"כ התובעת הוכח כי הפסקת העבודות היוותה הפרת החוזה מאפריל 2004 וכי התמשכות העבודה היוותה הפרה נוספת של הנתבעת. לטענת ב"כ התובעת הוכחו גם הנזקים הנתבעים.

לטענת ב"כ הנתבעת בסיכומיו, מיום 1.4.04 ועד ליום 10.10.04 חלה על הצדדים מערכת ההסכמים הכוללת את הסיכום מיום 1.4.04 ואת הסכם המכרז והחל מיום 10.10.04 חל על הצדדים ההסכם המשולש על נספחיו. טענת התובעת כאילו הסכימה לתת לנתבעת את ההנחה בתמורה לכך שהנתבעת לא תתנה את התשלום לתובעת בקבלת כספים מהמועצה לא הוכחה וההסבר היחיד להתקשרות בין הצדדים נמצא בעדותו של המצהיר מטעם הנתבעת ולפיו היתה הנתבעת בלחץ לאחר שבתים שבנתה לא יכלה למסרם עקב אי ביצוע עבודות הפתוח על ידי המועצה המקומית. לטענת ב"כ הנתבעת דרישת התובעת לבצע עבודות שכבר בוצעו או לקבל את הרווח הקבלני מהן לו בוצעו על ידה היא דרישה לקיום חוזה בחוסר תום לב. בכל מקרה רשאית הייתה הנתבעת להקטין את היקף העבודות על פי הסכם המכרז. עוד טוענת הנתבעת כי קבלת כספי משרד השכון כתנאי לקבלת התמורה היוותה תנאי מפורש בהסכם המכרז שלא שונה בהסכם מאפריל 2004 ושונה רק בהסכם מאוקטובר 2004, שעצם חתימתו מעידה כי בא לשנות מהמצב הקיים. עוד נטען בסיכומים כי לאור מועד ההתקשרות בין התובעת לנתבעת המועדים הנקובים בהסכם המכרז לא היו רלוונטיים והנתבעת לא התחייבה לתקופת בצוע של 4 חודשים לא בהסכם מאפריל, לא בהסכם מאוקטובר, ולא בהסכם המכרז. לטענת הנתבעת יש לדחות את טענת התובעת בדבר הפסקת העבודות כאשר גם מגירסת התובעת עצמה עולה כי היא עצמה אחראית להתמשכות העבודות הרבה יותר מאשר הנתבעת ותביעתה לפצוי בעניין זה מחוסרת תום לב, מה גם שלנתבעת עומדת בעניין זה טענת קיזוז. לטענת הנתבעת אין ליתן אמון בעדותו של מנהל התובעת.

בסיכומי התשובה טוען ב"כ התובעת כי טענת הנתבעת בדבר תכלית ההנחה שניתנה אינה הגיונית, לנתבעת לא עמדה הזכות להקטין את הבצוע בהיקף בו קטן, והטענה כי התובעת גם נתנה הנחה וגם היתה מוכנה להפסקת עבודה ולעיכוב תשלום אינה הגיונית. עוד טוענת התובעת כי תקופת ביצוע של 4 חודשים היתה בתנאי ההסכם והמכרז והיקף ביצוע העבודות לאחר ההודעה על הפסקתן הוא מזערי וכמוהו כהפסקת עבודה. עוד טוענת התובעת כי אין שום ראיה כי התובעת אחראית ולו ליום עיכוב בהשלמת העבודות.

דיון

היקף העבודות

התובעת זכתה בנובמבר 2003 במכרז שהוציאה המועצה המקומית בית אל לביצוע עבודות הפתוח בפרויקט בניה אותו ביצעה הנתבעת. לאחר שהמועצה נמנעה במשך מספר חודשים מלחתום על חוזה עם התובעת בעקבות זכייתה במכרז, נתגבשה בין התובעת לבין הנתבעת הסכמה ולפיה תבצע התובעת את עבודות הפתוח כנגד תשלום התמורה על ידי הנתבעת. בהסכמה שנתגבשה במכתב הנתבעת לתובעת מיום 1.4.04 (נספח נ/3 לתצהיר הנתבעת) נאמר בסעיף 2 "הקבלן יבצע את העבודה בהתאם למחירים שהגיש במכרז ובתוספת הנחה של 6% (דהינו במקום 1,527,670 ₪ יסתכם 1,436,010 ₪)". בסעיף 4 למכתב נאמר "ידוע לקבלן שהמזמין מסר את עבודות הפתוח בגבולות ובתוך המגרשים לקבלן אחר, ועל הקבלן לתאם את עבודתו עם הקבלן האחר ועם המפקח". אין מחלוקת כי המחיר 1,527,670₪ הוא מחיר העבודות בהן זכתה התובעת במכרז (ר' נספח נ/1 לתצהיר הנתבעת, כתב הכמויות, עמ' 12). עוד אין מחלוקת כי מתוך העבודות נשוא המכרז ביצעה התובעת עבודות בהיקף של 984,000₪ בלבד (עמ' 34, שורה 17), כאשר יתרת העבודות בוצעה על ידי קבלנים אחרים.

גירסת הנתבעת היא כי עבודות אלו בוצעו ברובן על ידי המועצה המקומית בית אל במכרז אחר כשנה לפני המכרז בו זכתה התובעת, ויתרתן – על פי חוזים שנכרתו עוד קודם להתקשרות עם התובעת. גרסא זו נתמכה בעדותו המהימנה של המצהיר מטעם הנתבעת (ר' עמ' 33, שורות 4-7; עמ' 34, שורות 22-26. ר' גם סעיפים 68 ו-71 לתצהירו) ולמעשה לא נסתרה (ר' סעיפים 22 ו-26 לתצהירו של גיא חנוני). כשנשאל המצהיר מטעם הנתבעת בחקירתו האם ידע על כך עוד קודם לגיבוש ההסכמות עם התובעת במסמך נ/3 השיב בחיוב (עמ' 32, שורה 29 – עמ' 33, שורה 7). כשנשאל מדוע, לנוכח האמור, לא עדכן את נ/3 השיב כי מסמך זה גיבש רק את העקרונות (ר' עמ' 33, שורה 29 – עמ' 34, שורה 5). לעדותו מסר גם לתובעת עבודות נוספות שלא נכללו במכרז (ר' עמ' 34, שורות 9-11).

על פי האמור בתצהירו של מנהל התובעת רק בתחילת העבודות התברר לו כי חלק ניכר מהעבודות על פי תנאי המכרז כבר בוצעו על ידי קבלן אחר. בעקבות פנייתו בעניין זה למצהיר מטעם הנתבעת הבטיח לו האחרון כי יתן לו עבודות אחרות (סעיפים 16-17 לתצהיר).

5. מנהל התובעת העיד כי היה במקום בצוע העבודות עת חתם על נ/3 (עמ' 7, שורות 23-24). על פי האמור בתצהירו בתחילת העבודות כבר התברר לו כי חלק ניכר מהעבודות כבר בוצעו על ידי קבלן אחר. אין הוא טוען כי עובדה זו נתגלתה לו על ידי הנתבעת, אלא דוקא הוא זה שפנה לנתבעת בעניין זה. מדובר בעבודות בהיקף ניכר. אמנם בעדותו ציין מנהל התובעת כי לא יכול היה מביקור בשטח לדעת מה נעשה ומה לא נעשה, הגם שלגבי חלק מהדברים זכר כי בוצעו וחלק לא (ר' עמ' 8, שורות 1, 10-7) ואולם לא ברור כיצד נתגלה ביצוען דווקא בתחילת העבודות ולא קודם לכן. לטענת הנתבעת ניתן ללמוד על ידיעת התובעת מסעיף ההנחה המרכזי אותו הציעה דווקא בפרק עבודות עפר אשר בוצעו על ידי קבלן אחר, הנחה שהנתבעת לא הסכימה לה ובעקבות זאת סוכם על הנחה שווה לפרקים שונים של העבודות נשוא המכרז. הסברו של מנהל התובעת בעניין זה הוא כי דוקא לגבי עבודות עפר התקשר עם קבלן משנה במחיר מוסכם ויכול היה לספוג את ההנחה ומכאן מקורה (ר' סעיף 24 לתצהירו של מנהל התובעת). לעדותו של המצהיר מטעם הנתבעת קבלן המשנה הוא מי שביצע את עבודות העפר למועצה (ר' עמ' 33, שורות 4-7). ההנחה שהוצעה בפרק זה חורגת בהרבה מהנחות בפרקים אחרים (ר' נספח ה' לתצהירו של מנהל התובעת). יש בכך כדי לתמוך בגרסא כי התובעת ידעה שלפחות חלק מהעבודות נשוא התביעה כבר בוצעו עובר לגיבוש ההסכמות עם הנתבעת. בסעיף 4 למסמך נ/3 נאמר כאמור כי "ידוע לקבלן שהמזמין מסר את עבודות הפתוח בגבולות ובתוך המגרשים לקבלן אחר, ועל הקבלן לתאם את עבודתו עם הקבלן האחר ועם המפקח". על פי האמור בתצהיר מטעם הנתבעת יש בכך כדי להעיד כי מנהל התובעת היה ער לכך שחלק מהעבודות נשוא המכרז נמסרו לקבלן אחר (ר' סעיף 71 לתצהיר). מנהל התובעת העיד כי סבר שמדובר בסעיף סטנדרטי הדורש ממנו תאום במקום עם עובדים אחרים (ר' עמ' 14, שורות 26-30). יש לכך תמיכה מסויימת בעדותו של המצהיר מטעם הנתבעת (ר' עמ' 27, שורות 14-17). עם זאת, נראה כי ככל שהעבודות הנזכרות בסעיף חופפות את העבודות נשוא המכרז, יש גם בכך כדי להעיד על ידיעת התובעת. בהקשר זה יצויין כי מדובר בסעיף אחד מתוך ארבעה. קרי, סעיף בולט לעין.

לנוכח המסקנה אליה הגעתי ולפיה יותר סביר כי התובעת ידעה שחלק מהעבודות נשוא המכרז כבר בוצעו עובר למסמך נ/3 משלא ידעה, יש לפרש מסמך זה בכפוף לידיעה זו. קרי, כי אין המסמך מבטא, ככל הנוגע להיקף העבודות, את היקף ההסכמות שבין הצדדים. יתר על כן. אמנם המסמך שגיבש את ההסכמות בין הצדדים (נ/3) נקב במחיר המכרז הכולל, ואולם כעולה מההסכמות שנתגבשו בין הצדדים לאחריו בסוגיית המחיר-ההנחה, וכעולה מהמסמך עצמו אשר מפנה לחוזה אשר עתיד להיחתם בין הצדדים, מסמך זה היה אמנם הסכם הכולל עקרונות לבצוע, אך תנאיו היו כפופים לשנוי. הסכמות כאמור גם נתגבשו בסוגיית היקף העבודות.

מנהל התובעת, אשר גם לגרסתו גילה לכל המאוחר כי חלק מהעבודות נשוא המכרז כבר בוצעו בתחילת העבודות, פנה בעקבות זאת למנהל הנתבעת אשר הבטיח כי ינתנו לו עבודות נוספות (סעיף 17 לתצהיר). אין מחלוקת כי עבודות בהיקף של למעלה מ-200,000₪ אכן נמסרו לתובעת (ר' עמ' 34, שורות 13-19). לעדותו של המצהיר מטעם הנתבעת, עבודות כאמור נמסרו על אף שלנתבעת היו אלטרנטיבות זולות יותר. בנסיבות העניין יש לראות את ההסכמות שנתגבשו בין הצדדים לאחר המסמך נ/3 כחלק מהחוזה בין הצדדים.

העולה מן האמור הוא כי הנתבעת לא היתה מחוייבת כלפי התובעת למסור לה עבודות בהיקף שנקבע במכרז ושנזכר בנ/3.

התמשכות העבודות

6. עד לאוקטובר 2004, פעלו הצדדים בהתאם להסכמות שגובשו במסמך נ/3 ובעקבותיו וכן על פי תנאי המכרז. בסעיף 18.1 למסמך ג'-1 שהינו חלק ממסמכי המכרז (נספח נ/1 לתצהיר הנתבעת) נקבע כי "הקבלן מתחייב לבצע את העבודה כמפורט בלוח הזמנים המצויין (להלן "לוח הזמנים") ותקופת הבצוע הם הסעיפים העיקריים של ההסכם והקבלן נדרש למלאם כנדרש. תקופת הבצוע לעניין חוזה זה הינה: 4 חודשים מיום מתן צו התחלת העבודה". התובעת לא הראתה מתי ניתן צו התחלת העבודה ולא ברור על כן כי לוח זמנים זה היה רלוונטי במועד בו נתגבשו ההסכמות בין הצדדים. בהקשר זה יצויין כי גם באוקטובר 2004, עת נחתם הסכם משולש הכולל לא רק את הצדדים להליך הנוכחי אלא גם את המועצה המקומית, אין כל התייחסות למועד סיום העבודות ולהפרה קיימת בהקשר זה (ר' נספח נ/7 לתצהיר הנתבעת).

יתר על כן. בסעיף 13 "מסמך א' הזמנת הצעה" (נספח נ/1 לתצהיר הנתבעת) המהווה חלק ממסמכי המכרז (ר' שם, סעיף 2) נקבע כי הפרוייקט מותנה בהקצאת כספים מגורם ממשלתי. בסעיף זה גם נקבע כי "גם חשבונות חלקיים ישולמו בהתאם לתזרים המזומנים מהגורם הממשלתי". גרסת התובעת היא כי כל תכליתה של ההנחה אותה קיבלה הנתבעת היתה בשל נכונותה להתחייב למימון הפרוייקט ללא קשר להקצעה הממשלתית (ר' סעיפים 7-8 לתצהיר מנהל התובעת). גרסת הנתבעת היא כי ההנחה ניתנה כנגד התחייבותה לממן את הפער שבין התקציב הממשלתי המאושר לבין תקציב העבודה של התובעת (ר' עמ' 23, שורות 22-24). לגרסת הנתבעת במסגרת ההסכמות שנתגבשו בין הצדדים קיבלה התובעת כנגד ההנחה הטבות נוספות להן לא היתה זכאית על פי תנאי המכרז (ר' סעיפים 18-19 לתצהיר; עמ' 35, שורות 12-17).

לגירסת התובעת הודיעה הנתבעת פעמיים על הפסקת העבודה עקב אי העברת תשלומים על ידי המועצה, ביוני ובאוגוסט. המצהיר מטעם הנתבעת אישר זאת בעדותו (עמ' 26, שורות 17-19). עם זאת, מעדותו של המצהיר מטעם הנתבעת אשר היתה נאמנה עלי, כמו גם מיומני העבודה עולה כי בחודש יוני העבודות למעשה לא הופסקו (ר' עמ' 31, שורה 10 – עמ' 32, שורה 17). אשר להפסקת העבודה מיום 15.8.04, שהתרחשה 3 ימים לפני המועד בו היה על התובעת, לגרסתה, למעשה לסיים את העבודות אשר החלו ביום 18.4.04 (ר' סעיף 15 לתצהירו של מנהל התובעת). לגרסת התובעת חודשה העבודה ביום 15.10.04 (סעיף 44 לתצהיר). בעניין זה הודיעה הנתבעת לתובעת כי תשלים את העבודות בהן החלה ואז תפסיק את עבודתה. לעדותו של המצהיר מטעם הנתבעת סבר כי הנתבעת זכאית לעשות כן לנוכח סעיף 14 להסכם מסמך ב (נ/1). סעיף זה מאפשר למועצה לבטל את הוראות ההסכם ולהפסיק את העבודות בכל עת בהודעה של 14 ימים מראש "בגין אי יכולת תשלום הנובעת מכוח עליון או החלטות ממשלה או הקפאת התקשרות ותשלומים או עיכוב תשלומים ע"י הממשלה". לעדותו של המצהיר מטעם הנתבעת מימנה הנתבעת עד אותו שלב את ביצוע העבודות על אף שהכספים לא הועברו על ידי המועצה ואולם בשלב זה, החליטה הנתבעת לאור אי העברת הכספים להורות על הפסקת העבודה (ר' עמ' 36, שורות 1-10).

7. יתכן כי נפלה אי הבנה בין הצדדים ככל הנוגע למהות התחייבותה של הנתבעת כלפי התובעת. בעוד שהנתבעת סברה כי היא מתחייבת לממן פער בתקציב מאושר, סברה התובעת כי התחייבותה של הנתבעת היא לתשלום ללא קשר להעברות כספים אליה. עם זאת, בהסכם נ/1, על אף שכולל 4 סעיפים בלבד, אין הוראה מפורשת בעניין זה. לעומת זאת כוללים מסמכי המכרז הוראות המאפשרות לנתבעת לעכב תשלומים ולהפסיק את העבודות בגין אי העברת המימון. אלו הם אותם מסמכים עליהם מסתמכת התובעת להוכחת גירסתה בדבר משך העבודות המוסכם. כעולה מעדותו של המצהיר מטעם התובעת אחראית הנתבעת להפסקת עבודות, אף לגירסתו, בהיקף שאינו עולה על 3 חודשים. העבודה הסתיימה 10 חודשים לאחר שהחלה. התמונה העולה מכך היא כי הצדדים לא ראו לוח זמנים מסויים כמחייב ביחסיהם. גם ההסכם מאוקטובר 2004 אינו נוקב בכל לוח זמנים בעניין זה. כעולה מעדותו של המצהיר מטעם הנתבעת למעשה שני הצדדים השלימו ביחסים ביניהם עם העיכובים שהיו לפחות לגרסת הנתבעת תולדה של התנהלות המועצה. עדותו של המצהיר מטעם הנתבעת כי התובעת למעשה לא התלוננה בעניין זה והסבריו ככל הנוגע למכתבים אותם הציגה התובעת נאמנים עלי (ר' עמ' 36, שורות 1-13).

לנוכח כל האמור סבורה אני כי אף אם במסמכי המכרז נקבע לוח זמנים בן 4 חודשים, התנהלות שני הצדדים מצביעה על כך כי הם לא ראו לוח זמנים זה כמחייב ביחסיהם, ואם מחייב הוא גם רשאית הייתה הנתבעת להפסיק את העבודות בשל אי העברת כספים בהתאם להסכם החל על יחסי הצדדים.

התוצאה היא שהתביעה נדחית. בנסיבות העניין לא ראיתי מקום ליתן צו להוצאות.

ניתן היום כ"ד באב, תשס"ט (14 באוגוסט 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

שירלי רנר, שופטת



מעורבים
תובע: גיא חנוני בניה ופיתוח בע"מ
נתבע: ציפחת בנימין בע"מ
שופט :
עורכי דין: