ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ"י נגד יעקב מנחם :


בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים

ב"ש : 011473/09

בת"פ : 003424/09

לפני:

כבוד השופט שמעון פיינברג- סגן נשיא

בעניין:

מדינת ישראל

ענף התביעות - מחוז ירושלים

המבקשת

נגד

יעקב מנחם

ע"י ב"כ עוה"ד

מיכאל עירוני - סנ"צ

המשיב

החלטה

1. בפני בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

2. המשיב מואשם בת.פ. 3424/09 במסגרת 5 אישומים בביצוע 6 עבירות של סחר בסמים מסוכנים. על פי הנטען בכתב האישום, בין התאריכים 12.7.09 ו- 20.7.09, מכר המשיב לסוכן משטרתי סמים מסוג הרואין תמורת 200 ₪ בכל פעם. משקל הנטו של הסם נע בין רבע גרם לבין 0.6 גרם. בנוסף מואשם המשיב במסגרת אישום מס' 4, שבאותן נסיבות בהן מכר את הסמים לסוכן הסמוי, מכר הרואין גם לאדם אחר. המכירות נעשו מתוך ביתו של המשיב.

3. אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה, למרות שהסניגור העלה מספר הסתייגויות לעניין עוצמתן של הראיות ובמיוחד ביחס למהימנותו של הסוכן, אשר ייבחנו במסגרת התיק העיקרי.

4. אין מחלוקת לעניין קיומה של עילת מעצר הקבועה בחוק כשמדובר בסחר בסמים מסוכנים. עיקר הדיון התמקד בבקשתו של המשיב לבחון אפשרות של חלופת מעצר במסגרת תוכנית טיפולית לגמילה מסמים. בשלב הראשון, התבקשה הזמנת תסקיר מעצר של שירות המבחן. המבקשת מתנגדת לחלופה ואף להזמנת התסקיר.

5. על פי פסיקה של בית משפט העליון, תהליך הגמילה צריך להיבחן במסגרת הדיון בעונש לאחר הרשעתו של הנאשם בדין. זהו הכלל (בש"פ 4068/03 אלחרר נ. מ"י). האפשרות של גמילה במסגרת הליך המעצר הוא בגדר חריג. בשלב המעצר, על בית המשפט לשקול בין היתר את מידת מסוכנותו של הנאשם כמו גם אם השתלב קודם ביצוע העבירה נשוא המעצר בהליך גמילה (בש"פ 8688/04 חיסדאי נ. מ"י; בש"פ 5715/06 אברהם נ. מ"י).

6. במקרה הנדון, בפנינו עבריין וותיק שלחובתו 13 הרשעות קודמות שמרביתן בעבירות סמים. יצוין בין היתר כי על המשיב נגזרו 3 שנות מאסר בשנת 1996 ו- 30 חודשי מאסר בשנת 2006 בגין עבירות סמים הכוללות סחר בסמים והדחת קטין לסמים. המשיב טוען בהודעתו כי היה נקי מסמים במשך 3 שנים ורק בחודשים האחרונים חזר להשתמש בסמים.

7. הנסיבות מצביעות על כך כי המשיב עמוק בעסקי הסמים. כל המכירות המתועדות בכתב האישום נעשו מתוך ביתו של המשיב בשיטה של "תחנת סמים". הוא סחר בסמים מסוכנים מסוג הרואין. בהתאם להודעתו הוא משתמש בקוקאין ולא בהרואין, כך שלא מדובר בחלוקת סם בין משתמשים (הכוונה, בין הסוכן המשטרתי לבין המשיב) כפי שטען הסניגור, אלא במכירה כסוחר סמים לכל דבר ועניין. רבה הסכנה שאם ישוחרר בערובה ימשיך לעסוק במכירת סמים.

8. סבורני בנסיבות העניין כי המקום הראוי לבחינת אפשרות שילובו של הנאשם בתהליך גמילה מסמים הוא במסגרת הדיון לעונש. יש ערך מוסף לשילובו של נאשם המכור לסמים לתוכנית גמילה מסמים במסגרת שלב הדיון בעונש והוא האפקט ההרתעתי המדרבן אותו להתמיד בתוכנית, יהי מה. אז, מרגיש הנאשם כי "החרב מונחת על צווארו", ואם יעיז לסטות מתוכנית הגמילה, עונשו ייגזר חיש מהר. להבדיל, כשמדובר בגמילה בשלב המעצר, הפסקת הגמילה רק תביא לתחילת ניהול המשפט, שהיא גורם הרתעתי הרבה פחות.

9. אני רואה כחלק חשוב מהליך השיקום של העבריין בכלל ושל עבריין מכור לסמים בפרט, לקיחת אחריות על מעשיו. במקרה הנדון, המשיב אינו לוקח אחריות. הוא לא שיתף פעולה בחקירתו ולא השיב לשאלות רבות, תוך שמירה על זכות השתיקה.

10. לאור כל האמור, נוכח קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה ועילת מעצר, אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה היום כ"ד באב, תשס"ט (14 באוגוסט 2009) במעמד הצדדים.

שמעון פיינברג, שופט

סגן נשיא



מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: יעקב מנחם
שופט :
עורכי דין: