ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כהן נגד רוקח :

6

בתי המשפט

בית משפט לתביעות קטנות אשדוד

תק 000981/07

בפני:

כב' השופטת גילת שלו

תאריך:

03/08/2009

בעניין:

כהן יוחנן ת.ז. 069028249

התובע

נ ג ד

1. רוקח חיים ת.ז. 027360585

2. רוקח אתי

הנתבעים

פסק דין

לפניי תביעה במסגרתה עתר מר כהן יוחנן (להלן- התובע) כי בני הזוג חיים ואתי רוקח (להלן- הנתבע והנתבעת) ישיבו לו סכום של 7,500 ₪ ששילם להם עבור מצלמות אבטחה ואינטרקום, אותם היו אמורים להתקין בביתו אך לא הותקנו, סך של 300 ₪ ששולם ביתר בעת שהתקינו בביתו מערכת אזעקה, וסך נוסף של 300 ₪ עבור אביזרים חסרים במערכת האזעקה שהותקנה.

ראשית ייאמר, כי מכתבי הטענות ומטענות הצדדים בדיונים שהתקיימו לפניי, עולה כי כל טענות התובע מופנות כלפי הנתבע, בעל עסק למערכות אבטחה, ולכן, למרות שנראה שהנתבעת היתה מעורבת בעסקי הנתבע, לא קמה עילת תביעה ישירה נגדה, ולכן אני דוחה את התביעה נגדה.

לטענת התובע, אשר אינה מוכחשת ע"י הנתבע, הנתבע התקין מערכת אזעקה בביתו, והתובע שילם תמורתה את מלוא המחיר המוסכם, ואף נותר בזכות של 300 ₪.

עוד טען התובע, כי במסגרת עבודתו של הנתבע בביתו, הוא הזמין ממנו מצלמות אבטחה ואינטרקום בעלות של 7,500 ₪, ושילם את מלוא הסכום, אך הנתבע לא סיפק לו את המצלמות והאינטרקום, לא התקין אותם עד היום, והתחמק ממנו באמתלות שונות.

התובע תמך את טענותיו בשני מסמכים: האחד מסמך בו פורטו התשלומים ששילם עבור מערכת האזעקה, ובסופו נכתב "שולם נפרע הכל. זכות 300 ₪. 12.3.07", כשלטענת התובע, המסמך נכתב ונחתם ע"י הנתבע (להלן- המסמך הראשון), והשני מסמך מיום 19.2.07, בו מפורטת הצעת המחיר להתקנת המצלמות והאינטרקום, ובסיומו נכתב "סה"כ 7,500 ₪. שולם", שגם הוא, לטענת התובע, נכתב ונחתם ע"י הנתבע (להלן- המסמך השני).

במהלך הדיונים שהתקיימו בתיק זה, הנתבע לא הכחיש כי כתב את המסמך הראשון, ולא הכחיש את תוכנו. לגבי המסמך השני, הנתבע אישר כי הוא כתב את הצעת המחיר וחתם עליה, אך הכחיש כי כתב את המילה "שולם", והכחיש כי התובע שילם סכום כלשהו עבור המצלמות והאינטרקום.

לטענת הנתבע, עניין המצלמות והאינטרקום לא התקדם מעבר להצעת מחיר, לא נכרת בינו לבין התובע הסכם, לא נעשתה הזמנה, וודאי שלא שולם הסכום עבור העבודה.

הנתבע טען, כי התובע הסתכסך עם בעלי מקצוע נוספים שעסקו בבניית ביתו, וכי בשל סכסוך של התובע עם החשמלאי שעבד בביתו, הנתבע נאלץ לבצע עבודות תשתית מעבר למוסכם לצורך התקנת מערכת האזעקה, ולכן דרש מהתובע סכום נוסף עבור העבודות הנוספות, אך התובע סירב לשלם לו, ולכן הוא החליט לנתק כל קשר עם התובע.

הנתבע הוסיף וטען, כי התובע אמר לו מפורשות שהוא יממן את הוצאות בניית הבית ורכישת ריהוט לבית ע"י הגשת תביעות.

במהלך הדיונים שהתקיימו בתיק, העידו התובע ואשתו והנתבעים, אשר מסרו גרסאות מנוגדות לגבי קיומה של הזמנת עבודה לגבי המצלמות והאינטרקום, או תשלום עבורם, כשלפי טענת התובע ואשתו, ההזמנה והתשלום בוצעו במעמד שני הנתבעים בבית התובע.

לאחר הדיון הראשון, בו איפשר כב' השופט דניאל לצדדים להגיש חוו"ד מומחה לגבי המסמך השני, השנוי במחלוקת, הגיש התובע חוו"ד גרפולוגית, ממנה עולה כי אותו אדם כתב את שני המסמכים (אך בטעות התייחס המומחה רק למילה "שולם" שבמסמך הראשון).

לאחר שהתבקשה השלמה ע"י בית המשפט, ציין הגרפולוג כי גם המילה "שולם" שבמסמך השני, נכתבה ע"י אותו אדם שכתב את שני המסמכים.

ביום 10.11.08 נעתרתי לבקשת הנתבע, והתרתי לו להגיש חוו"ד נגדית בתוך 45 יום, תוך שהוריתי לתובע להגיש את המסמכים המקוריים שנבדקו ע"י המומחה מטעמו, לתיק בית המשפט.

הנתבע לא הגיש חוו"ד נגדית, ואף לא הגיב להחלטות רבות שיצאו מאת בית המשפט לאחר ההחלטה האמורה. לא זו אף זו, ביום 21.4.09 ביקש הנתבע כי יינתן פסק דין וציין, בין היתר, כי התובע לא איפשר לו להביא חוו"ד מטעמו, שכן לא המציא לעיונו את המסמכים המקוריים.

ביום 30.4.09, לפנים משורת הדין, ומחשש שמא נפלה אי הבנה, ניתנה החלטה נוספת, בה הובהר לנתבע כי המסמכים המקוריים הוגשו זה מכבר לתיק בית המשפט, וכי עליו להגיש חוו"ד נגדית, וכי אם לא יעשה כן עד ליום 28.6.09, יינתן פסק דין על סמך חוות הדעת מאת התובע בלבד.

הנתבע קיבל את ההחלטה, אך לא טרח להגיב לה, או להגיש חוו"ד מטעמו.

במצב דברים זה, ולאחר שניתנו לנתבע הזדמנויות רבות לסתור את הראיות שהגיש התובע, הריני מקבלת את חוו"ד המומחה מטעם התובע במלואה, וקובעת כי לאחר שהנתבע אישר כי הוא כתב את שני המסמכים, הרי שגם המילה "שולם" במסמך השני נכתבה ע"י הנתבע.

לאור חוות הדעת הגרפולוגית, אשר לא נסתרה, לא מצאתי כל צורך להתייחס לשלל הטענות שהעלו הצדדים, זה לגבי מהימנותו של זה, אם כי למעלה מן הדרוש יצויין, כי ישנן ראיות נוספות התומכות בטענות התובע, כמפורט להלן:

  1. התובע הגיש תצלומים מהם עולה כי בביתו בוצעו עבודות הכנה וחיווט לקראת התקנת המצלמות והאינטרקום, אך המכשירים לא סופקו ולא הותקנו. בהקשר זה יצויין, כי הנתבע לא הכחיש כי ביצע את עבודות ההכנה בעת שבית התובע היה מצוי בהליכי בניה, וזאת, לטענתו, על מנת להקל על ההתקנה לאחר הבניה.

בנסיבות אלו, תמוהה בעיני טענת הנתבע, כי הוא ביצע עבודות כלשהן להתקנת המצלמות והאינטרקום, מבלי להיות בטוח ששירותיו יישכרו, שכן לטענתו, לעניין זה הוא נתן הצעת מחיר בלבד, אך לא נעשתה הזמנה ולא שולם לו דבר תמורתם.

  1. התובע ואשתו הציגו הצעת מחיר שנתן להם הנתבע ביום 22.5.06 להתקנת מצלמות אבטחה בעלות של 11,481 ₪ (ת/1). עובדה זו תומכת בטענתם כי ביום 19.2.07, לאחר שהנתבע נתן להם הצעה הנמוכה משמעותית מההצעה הקודמת (כ- 4,000 ₪ פחות), הם החליטו לכרות עם הנתבע הסכם להתקנת המצלמות, כאמור במסמך השני.
  2. עוד תמוהה בעיני טענת הנתבע, כי התובע נותר חייב לו סכום משמעותי עבור עבודות נוספות שביצע בעת התקנת מערכת האזעקה, ובכל זאת, ביום 12.3.07 (לאחר חתימת המסמך השני) הוא חתם על המסמך הראשון והצהיר כי הוא חייב לתובע סך של 300 ₪.

מכל האמור לעיל עולה, אם כן, כי התובע שילם לנתבע סך של 7,500 ₪ עבור מצלמות ואינטרקום, ולא קיבל כל תמורה. בנוסף, הוכח כי התובע שילם ביתר עבור מערכת האזעקה, סך של 300 ₪.

עם זאת, התובע לא הוכיח את טענתו לפיה לא קיבל אביזרים מסויימים בשווי 300 ₪ בעת התקנת מערכת האזעקה.

בנוסף לסכומים האמורים, אין ספק כי לתובע נגרמו הוצאות משמעותיות בשל ניהול ההליך המשפטי במשך תקופה ארוכה, ובכלל זה קיומם של שני דיונים, דחיות ארוכות כתוצאה מהתעלמותו של הנתבע פעם אחר פעם מהחלטות שיפוטיות (למרות שבית המשפט הזהירו כי התנהגותו תובא בחשבון בסוף ההליך) ועלות הזמנת חוות הדעת הגרפולוגית.

לאור האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה.

הנתבע ישלם לתובע סך של 7,800 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 21.11.07 ועד ליום התשלום בפועל.

כמו כן, ישלם הנתבע לתובע את אגרת ביהמ"ש בסך 81 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 2,300 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום קבלת פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור, בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין, לבימ"ש המחוזי בב"ש.

ניתנה היום י"ג באב, תשס"ט (3 באוגוסט 2009) בהעדר הצדדים.

גילת שלו - שופטת


מעורבים
תובע: כהן יוחנן
נתבע: רוקח חיים
שופט :
עורכי דין: