ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רות מדר נגד המל"ל :

1

בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

בל 002257/06

בפני:

כב' השופטת ורד שפר, נשיאה

נציגת ציבור (עובדים): גב' ברכה נודלר

נציג ציבור (מעבידים): מר אילן גבריאלי

תאריך:

03/08/2009

בעניין:

רות מדר

ע"י ב"כ עו"ד

איתן פלג

התובעת

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

מהלשכה המשפטית

הנתבע

פסק דין

1. התובעת הגישה תביעה כנגד החלטת הנתבע שלא להכיר בצרידות ממנה היא סובלת (להלן: "הליקוי") כנובעת מתנאי עבודתה.

2. תביעה זו, למעשה, תוכרע להלן בשנית לאחר שכבר נדונה בפני בית דין זה אשר דחה אותה לגופה.

לפיכך, ולמען הסדר והנוחות, נחזור ונפרט להלן את השתלשלות ההליכים בעינייננו.

3. ההכרעה הראשונה של בית הדין בתיק זה התבססה בעיקרה על קביעת מומחה רפואי שמונה בהסכמת הצדדים לחוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין ליקוי ממנו סובלת התובעת לבין תנאי עבודתה.

4. להלן העובדות הרלבנטיות, כפי שהונחו כתשתית בפני המומחה הרפואי שמונה ע"י בית הדין -

א. התובעת ילידת 1955.

ב. התובעת עבדה כמורה כ-35 שנה, עד למועד פרישתה ביום 31/3/05.

ג. במסגרת עבודתה נאלצה התובעת לעשות שימוש מוגבר במיתרי קולה.

ד. במסגרת עבודתה שימשה התובעת בעיקר כמורה, כמורה מחנכת, כמלווה בטיולים ומסיבות, הייתה אחראית על ארגון מופעים עבור הורי התלמידים בחגים וסוף שנה, ואסיפות הורים.

5. ביום 26.04.07 נתנה החלטה לפיה נתבקש המומחה שמונה מטעמו של בית הדין, דר' מילו פרדיס, לתת חוות דעתו בתביעה הנדונה, בהתאם לעובדות שנקבעו, ולהשיב על השאלות הבאות -

54678 א. מהי המחלה או מהו הליקוי ממנה סובלת התובעת, במיתרי קולה?

ב. האם קיימים בתובעת נתונים קליניים מוכחים המראים על סיכון מיוחד שהיה בתובעת לחלות במחלה אילולא תנאי עבודתה?

אם כן - יש לפרט הנתונים הקליניים המוכחים במסמכים הרפואיים עליהם מבסס המומחה תשובתו?

ג. האם השפיעו תנאי העבודה השפעה כלשהי על הופעת המחלה או הליקוי, ממנו היא סובלת, והאם יש קשר סיבתי ביניהם ובאיזה מידה?

6. בחוות הדעת השיב דר' פרדיס בשלילה לשאלה האם הנזק במיתרי הקול נגרם כתוצאה מתנאי עבודתה של התובעת, וכך השיב לשאלות בית הדין:

"הציסטה במיתר הקול לא נגרמת עקב מאמץ קולי. סגירה מושלמת של המיתרים מוכיחה שהתובעת מפעילה היטב את המיתרים.

ואלה הם תשובותי לשאלותיה של כבוד השופטת:

1. לפי המסמכים כנראה סובלת התובעת מצרידות.

2. לא.

3. לא.

בסיכום:

הציסטה שנמצאה במיתר הקול השמאלי (מיתר הקול הימני תקין לחלוטין וקיימת סגירה טובה של המתירים בזמן הפונציה) לא נגרמה עקב תנאי עובתדה של התובעת ואין לקשור בין הדיסטה במיתר הקול השמאלי לבין תנאי עובדתה כמורה".

7. נוכח תשובות המומחה כאמור, הופנו למומחה לבקשת ב"כ התובעת שאלות ההבהרה הבאות:

א. מה יכולות להיות הסיבות אשר גורמות לצרידות התובעת?

ב. האם יש קשר סיבתי בין הממצא של מיתרי קול מעובים לתנאי עבודתה של התובעת (כעולה מבדיקת ד"ר רוזן מיום 11.7.04), אם לא – מדוע?

ג. האם יש קשר סיבתי בין הממצא של יבלות בשני מיתרי הקול לתנאי עבודתה של התובעת (כעולה מבדיקת ד"ר רוזן מיום 11.7.04)? אם לא – מדוע?

ד. האם נכון כי בניגוד לכתוב בחוות דעתך לגבי "קיימת סגירה מלאה של המיתרים בזמן הפונציה" כתב ד"ר רוזן ביום 11.7.04 כי "אין סגירה בפונציה"?

ה. האם אי סגירה בפונציה עלולה לגרום לצרידות?

ו. האם יש קשר סיבתי בין הממצא של מיתרי קול גסים מעובים לתנאי עבודתה של התובעת (כעולה מבדיקת פרופ' אופיר 7.10.04), אם לא – מדוע?

ז. האם יש קשר סיבתי בין הפוליפ שהתגלה במיתר הקול השמאלי לתנאי עבודתה של התובעת (כעולה מבדיקת פרופ' אופיר 7.10.04) אם לא – מדוע?

ח. במכתבו מיום 17.10.04 כותב פרופ' אופיר בין השאר כי:"אין ספק כי מדובר בשימוש מאומץ וממושך במיתרי הקול, אשר גרם שינויים אלו. המשך מאמץ יתר של הקול בדיבור ממושך ומאומץ עלול להחמיר עוד יותר את הצרידות".

1. כיצד תסביר הסתירה בין חוות דעתך לחוות דעתו של פרופ' אופיר, אשר גם בדק קלינית את התובעת?

2. האם לדעתך נכון היה להמליץ לתובעת להפסיק לעבוד ולאמץ את קולה בדיבור ממושך או שמצבה הרפואי אפשר המשך העסקתה באותם תנאים? אנא נמק.

ט. האם מי מהממצאים המפורטים לעיל יכול לגרום לצרידות (מיתרים מעובים/מיתרים גסים/פוליפ/יבלות?) אנא נמק.

י. בפרוטוקול הוועדה הרפואית מחלקת עובדי מדינה מיום 13.1.05 נרשם, בין השאר: "בבדיקת לרינקס מתרי קול אמיתיים מעובים בייחוד ב1/3 אמצעי עד ליצירת התעבות פוליפואידית ב1/3 אמצעי של מיתרי קול אמיתי שמאל".

1. האם "מתרי קול אמיתיים מעובים בייחוד ב1/3 אמצעי עד ליצירת התעבות פוליפואידית ב1/3 אמצעי של מיתרי קול אמיתי שמאל" עלולים לגרום לצרידות?

2. האם "מתרי קול אמיתיים מעובים בייחוד ב1/3 אמצעי עד ליצירת התעבות פוליפואידית ב1/3 אמצעי של מיתר קול אמיתי שמאל" עלולים להיגרם מתנאי עבודתה של התובעת?

יא. האם תנאי עבודתה של התובעת החמירו את הצרידות?

יב. האם תנאי עבודתה של התובעת החישו את הופעת הצרידות?

יג. האם נכון כי במועד תחילת עבודתה של התובעת כמורה לא היו לה כל בעיות צרידות או בעיות ב מיתרי הקול?

יד. האם הסגירה המושלמת של המיתרים מוכיחה לדעתך כי התובעת למעשה כלל אינה סובלת מצרידות?

טו. האם נכון כי אין כל תיעוד בדבר סגירה מושלמת של המיתרים מתקופת עבודתה של התובעת, וכי התיעוד בעניין זה הינו רק מהתקופה לאחר סיום העבודה?

טז. האם עיינת בחוות דעת של ד"ר ישראל ברמה מיום 19.3.07, אשר גם הוא מאשר שם כי: "ייתכן שהיו מיתרי קול מעובים תקופה קצרה בזמן שעסקה בהוראה".

1. האם הינך מסכים לקביעתו זו?

2. האם ייתכן כי התעבות המיתרים בתקופה זו נגרמה כתוצאה מתנאי עבודתה של התובעת?

יז. האם ייתכן כי התובעת סבלה מצרידות, אשר חלפה לאחר סיום עבודתה?

יח. האם בנסיבות המקרה לא ראוי היה כי כמומחה בית הדין היית מבצע בדיקה קלינית של התובעת לבדיקת הצרידות וגורמיה? אנא נמק.

יט. אילו ממצאים אשר היו מופיעים על גבי מיתרי הקול היו מביאים אותך למסקנה כי יש קשר בין הצרידות לתנאי עבודתה של התובעת?

8. דר' פרדיס בהשיבו לשאלות ההבהרה חזר על מסקנותיו בדבר שלילת הקשר הסיבתי בין הצרידות ממנה סובלת התובעת לבין תנאי עבודתה, ולדעתו הצרידות נגרמה עקב תהליך תחלואי, בקובעו כדלקמן -

"עיינתי בכל השאלות שהופנו אלי, כולל את חוות הדעת של ד"ר י.ברמה (מתאריך ה-19/3/06), של פרופ' אופיר (מתאריך 7/10/04) ושל ד"ר רוזן (מתאריך 11/7/04). בבדיקת מיתרי הקול מ-22/10/07 רואים בבירור שמיתר הקול הימני תקי. מיתר הקול השמאלי תקין פרט ל-ציסטה (פוליפ) בין שליש הקידמי והאמצעי של מיתר הקול.

בזמן הפונציה, הציסטה צונחת ולא נראית, כך שהסגירה של המיתרים כמעט מושלמת.

דיון.

לא נמצאו יבלות זמרים כפי שד"ר רוזן מציין במכתבו מתאריך 11/7/04. הציסטה התגלתה בבדיקה שערך פרפ' אופיר בתאריך 7/10/04. אין לי ספק שהנבדקת סובלת מצרידות בגלל הציסטה.

הציסטה לא נובעת משימוש לא נכון של מיתרי הקול, אלא נגרמה מסיבה תחלואית.

לסיכום.

לאור בדיקת מיתרי הקול מתאריך 22/10/07, אני מסכים עם מסקנותיו של ד"ר ברמה, שהציסטה והצרידות הנלוות אליה נגרמה עקב תהליך תחלואי, והיא אינה קשורה לתנאי עבודתה".

9. קביעות המומחה ותשובותיו דלעיל לא הניחו את דעת ב"כ התובעת, אשר ביקש למנות מומחה רפואי אחר או נוסף. בהחלטה מיום 17.12.07 (בש"א 2588/07) דחינו את בקשת ב"כ התובעת תוך שהתרנו לו לשוב ולהפנות למומחה שאלות הבהרה לרבות מתוך אלו שלא השיב עליהן, ואכן בעקבות אותה החלטה הותרו שאלות הבהרה נוספות. להלן השאלות שהופנו למומחה -

א. בפרוטוקול הוועדה הרפואית מחלקת עובדי מדינה מיום 13.1.05 נרשם, בין השאר: "בבדיקת לרינקס מתרי קול אמיתיים מעובים בייחוד ב1/3 אמצעי עד ליצירת התעבות פוליפואידית ב1/3 אמצעי של מיתרי קול אמיתי שמאל".

1. האם "מתרי קול אמיתיים מעובים בייחוד ב1/3 אמצעי עד ליצירת התעבות פוליפואידית ב1/3 אמצעי של מיתרי קול אמיתי שמאל" עלולים לגרום לצרידות?

2. האם "מתרי קול אמיתיים מעובים בייחוד ב1/3 אמצעי עד ליצירת התעבות פוליפואידית ב1/3 אמצעי של מיתר קול אמיתי שמאל" עלולים להיגרם מתנאי עבודתה של התובעת?

ב. האם תנאי עבודתה של התובעת החמירו את הצרידות?

ג. האם תנאי עבודתה של התובעת החישו את הופעת הצרידות?

ד. האם נכון כי במועד תחילת עבודתה של התובעת כמורה לא היו לה כל בעיות צרידות או בעיות במיתרי הקול?

ה. האם הסגירה המושלמת של המיתרים מוכיחה לדעתך כי התובעת למעשה כלל אינה סובלת מצרידות?

ו. האם נכון כי אין כל תיעוד בדבר סגירה מושלמת של המיתרים מתקופת עבודתה של התובעת, וכי התיעוד בעניין זה הינו רק מהתקופה לאחר סיום העבודה?

ז. האם ייתכן כי התובעת סבלה מצרידות, אשר חלפה לאחר סיום עבודתה?

ח. האם בנסיבות המקרה לא ראוי היה כי כמומחה בית הדין היית מבצע בדיקה קלינית של התובעת לבדיקת הצרידות וגורמיה? אנא נמק.

ט. אילו ממצאים אשר היו מופיעים על גבי מיתרי הקול היו מביאים אותך למסקנה כי יש קשר בין הצרידות לתנאי עבודתה של התובעת?

י. האם הנך משמש כיועץ של המוסד לביטוח לאומי, אם כן – האם הינך מקבל תמורה עבור ייעוצך זה?

יא. האם הנך משמש בתפקידים כלשהם במוסד לביטוח לאומי (לבדיל מהיותך פוסק בוועדות הרפואיות שליד המוסד לביטוח לאומי)?

10. המומחה שוב חזר ואישש את קביעותיו, לפיהן לא קיים קשר סיבתי בין הצרידות ממנה סובלת התובעת לבין תנאי עבודתה אלא שמדובר בתהליך תחלואתי. להלן תשובות המומחה לשאלות הנ"ל -

"א- התעבות של מיתרי הקול יכולים לגרום לצרידות.

א- לא.

ב-ג לדעתי לא.

ד- לא נכון. לפי המסמכים, ב12/3/03 נבדקה התובעת אצל ד"ר ורד, רופא א.א.ג. אשר ציין שהתובעת עבר ניתוח במיתרי הקול בשנת 1970, טרם לעבודתה כמורה.

ה- סגירה מושלמת של מיתרי הקול מוכיחה שאין בריחת אוויר, וכפועל יוצא אין צרידות.

ו- נכון.

ז- יכול להיות שסבלה בעבר מצרידות.

ח- התובעת עברה ב 22/10/07 בדיקת מיתרי הקול עם סיב אופטי בבי"ח עפולה. בדיקה זו הינה אמינה, צורפו גם צילומים של המיתרים, הן בפונציה והן באבדוקציה, ולכן אין צורך בבדיקה נוספת.

ט- המצאות של יבלות בשני מיתרי הקול עם אי סגירה בפונציה היו מביאים אותי למסקנה שיש קשר בין הצרידות לבין תנאי עבודתה.

י- המנגנון הפטופיזיולוגי לפגיעה במיתרי הקול עקב מאמץ קולים הינו בתחילה אי סגירה של המיתרים, ובשלב מאוחר יותר יבלות על שני המיתרים. פוליפ או ציסטה על מיתר קול אחד, כאשר השני תקין חלוטין לא נגרם עקב מאמץ קולי אלא הינו מעיד על תהליך תחלואתי.

בהקשר לשאלות האישיות:

אני עבדתי שנים רבות כיועץ בביטוח לאומי. כעת עזבתי תפקיד זה ואני משמש כפוסק בועדות מחוזיות ומומחה בשטח א.א.ג. בבתי המשפט.

חוות דעתי הן בביטוח לאומי בעבר והן כמומחה בבתי המשפט מסתמכים על שיקולםי רפואיים, אשר נובעים מניסיון רב של כ-40 שנים. בנוסף, ברצוני לציין, שפרסמתי למעלה מ-180 מסמכים בשטח א.א.ג. כולל בלרינקס (בית הדיבור, מיתרי הקול)".

11. בעקבות תשובות המומחה לשאלות ההבהרה הנוספות כאמור, ביקש ב"כ התובעת בשנית להורות על מינוי מומחה אחר או נוסף במקומו של דר' פרדיס, ולמעשה חזר כמעט על אותם נימוקים שבבקשה הקודמת, תוך שהשליך את עיקר יהבו על כך שדר' פרדיס שימש בעבר כיועץ למוסד לביטוח לאומי. בהחלטה מיום 02.03.08 שוב דחינו אותה בקשה (בש"א 1579/08), תוך שהתרנו לצדדים, ככל שיחפצו בכך, להשלים סיכומים.

12. בפסק הדין מיום 13.04.08 אמץ בית דין זה את קביעות המומחה דלעיל תוך שדחה את טענות ב"כ התובע כפי שהובאו בסיכומים שהוגשו מטעמו. להלן נביא את דברינו כפי שהובעו באותו פסק דין, ואשר הביאונו לדחיית התביעה. דברים אלו ישמשו בין היתר כבסיס להכרעתינו בהליך זה שבפנינו. להלן הדברים:

"אין ספק כי בתנאי עבודתה של התובעת היה כדי להוות מקור אשר עלול היה לגרום לנזק במיתרי הקול, אלא שעובדה זו, היא כשלעצמה, איננה מחייבת את המסקנה לפיה הליקוי במתרי הקול ו/או הצרידות אשר לו היא טוענת, הינו תוצאה מתנאי עבודתה כמורה.

אכן על פי ההלכה הפסוקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת בעבודה או שלילת קיומו של קשר כאמור, הינה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות.

יחד עם זאת, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת הנערכת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים והוא נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין. (דב"ע תשן/48-0 המוסד נגד עמירם פיאלקוב, פד"ע כב', 321, דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374, עב"ל 411/97 דחבור בוטרוס נגד המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי לב [1], 322).

במקום אחר נפסק כי, בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. (דב"ע נו/244-0 המוסד לביטוח לאומי נגד יצחק פרבר, לא פורסם).

לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.

בהתאם לקביעת המומחה בחוות דעתו ובהשלמתה על דרך מתן מענה לשאלות ההבהרה, שלא נסתרה כלל, הסיבה לצרידות ממנה סובלת התובעת הינה "עקב תהליך תחלואי, והיא אינה קשורה לתנאי עבודתה".

קביעותיו של המומחה מוסברות היטב ולא מצאנו כל סתירות או פגמים בקביעותיו, והן ומבוססות על החומר הרפואי שעמד בפניו ובכלל זה בדיקת מיתרי הקול העדכנית שנערכה לתובעת בתאריך 22.10.07. דברים ברוח אלו נאמרו גם בהחלטות בהן דחינו את בקשות ב"כ התובעת למינוי מומחה אחר או נוסף, ולא ראינו צורך לחזור על הטעמים אשר פורטו היטב באותן החלטות, שם.

המסקנה החד משמעית והנחרצת העולה מחוות הדעת המנומקת של המומחה, אותה אימצנו, הינה שאין כל קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובלת התובעת במיתרי הקול לבין תנאי עבודתה".

13. התובעת ערערה על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה (עבל 359/08) ניתן ביום 10.09.08), אשר נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה, יושב עניינה של התובעת לבית הדין לצורך מינוי מומחה רפואי אחר.

בהחלטה מיום 25.09.08 מונה דר' דן ניר כמומחה רפואי מטעם בית הדין, תוך שהתבקש לחוות את דעתו בהתאם להחלטת המינוי הנ"ל מיום 26.04.07 וכן להשיב על השאלות שהופנו במסגרת אותה החלטה.

14. בחוות דעתו השיב דר' ניר בשלילה לשאלה האם הנזק במיתרי הקול נגרם כתוצאה מתנאי עבודתה של התובעת, וכך השיב לשאלות בית הדין:

"1). התובעת, מורה במקצועה, סובלת מצרידות ממושכת המתועדת מאז שנת 2004, כתוצאה מפוליפ במרכז מיתר הקול השמאלי.

2). כן.

א) בתיק א.א.ג ממוחשב מתועד דיווח של הנבדקת ב-18/5/04 ש-33 שנים קודם לכן (בגיל 16), עברה בבי"ח "שיבא" ניתוח במיתרי הקול. אין תיעוד בכתב לגבי מהות ניתוח זה, אך ברור שהתובעת סבלה מהפרעה במיתרים שהצריכה ניתוח עוד בנעורתה.

ב) במסמכים המצורפים קיים תיעוד של שתי בדיקות פיבראופטיות של בית הדיבור המגובות בצילומים המצורפים (24/1/06 ו-22/10/07).

שתי הבדיקות מראות פוליפ גדול במרכז מיתר קול שמאלי (ד"ר חדד ב-24/1/06, התרשם שמדובר בציסטה), ומיתר ימני תקין. ממצאים אלו אינם מתאימים לנזק הנגרם ממאמץ קולי ממושך אשר, מן הסתם, צפוי היה לפגוע בשני המיתרים שהיו שותפים למאמץ הקולי במהלך 35 שנות עבודתה של התובעת בהוראה.

ג) הפגיעה המקובלת במיתרים עקב מאמץ קולי מתחילה בגבול שליש של המיתר עם שני השליש האחוריים. שם נקודת המגע המירבית בין המיתרים בזמן פונאציה (הפקת קול) ושם מתהוות "יבלות הזמרים" האופייניות למאמץ קולי ממושך. לא זו התמונה אצל התובעת.

ד) תיאור המיתרים במסמכים הרפואיים אינו עקבי ואינו מגובה בצילומים המתעדים את הממצאים, המו הבדיקות המאוחרות יותר מ-1/06 ו-10/07. ד"ר רוזן בחוות דעתו מיום 11/7/04, מתאר מיתרים "קצת מעובים" עם "Vocal Noduli(יבלות זמרים) בולטים ואין סגירה בפונציה" - תמונה המתאימה מאוד למיתרים הפגועים עקב מאמץ קולי ממושך. פרופ' אמיר, כעבור 3 חודשים (7/10/04), מתאר תמונה שונה - "מיתרי הקול גסים, מעובדים דו-צדדית, נעים היטב. בנוסף פוליפ קטן במרכז מיתר שמאל". ד"ר י.ורד כותב ב-18/5/04 בתיק הרפואי בקופ"ח כללית ש"אין קשריות", ובבדיקה במסגרת ועדה רפואית למורים ע"י ד"ר מ.גרושקה, מתוארים ב-13/1/05 המיתרים כ"מעובים בייחוד ב-1/3 אמצעי עד ליצירת התעבות פוליפואידית ב-1/3 אמצעי של מיתר קול אמיתי שמאל".

במהלך חצי השנה שבין 7/04 ל-1/05 קיימים 4 תיאורים שונים של המיתרים, כולם ע"י מומחים ברפואת א.א.ג, כאשר התיאור שבכל זאת חוזר על עצמו הוא הממצא במרכז מיתר שמאלי(פרופ' אופיר 10/04, וד"ר גרושקה 1/05) שמתועד גם בבדיקות מ-1/06 ו-10/07 ואינו מתאים לנזק הנגרם ממאמץ קולי ממושך.

3). כן, במידה משנית וחולפת. הבהרתי בתשובה הקודמת שההפרעה במיתר הקול של התובעת נובעת מתהליך תחלואי שאינו קשור לעבודתה, אך אין לי ספק שהסבל מהתהליך התחלואי וההפרעה התפקודית (החולפת) שהתבטאה בתעייפות קולית והחמרה בצרידות, הוחמרו כתוצאה מהמאמץ הקולי הכרוך בהוראה. עם פרישתה מעבודת ההוראה ב-31/3/05, נותר רק הפוליפ על מיתר הקול השמאלי שהופעתו, כאמור, נובעת מתהליך תחלואי בלבד. הפוליפ הנ"ל ניתן להסרה בניתוח פשוט, שלאחריו צפויה הטבה ניכרת עד החלמה מלאה בתפקודה הקולי של התובעת".

15. נוכח קביעת המומחה הנ"ל הופנו לבקשת ב"כ התובע שאלות הבהרה. מפאת אורכן של שאלות ההבהרה שעל תוכנן ניתן ללמוד מהתשובות עליהן, נצטט להלן רק את התשובות לשאלות ההבהרה, לאמור -

"א. סביר שכן.

ב. פוליפ על מיתר קול ימני, כפי שמופיע בצילומים הלרינגוסקופיים של בית הדיבור מ- 24/1/06 ו-22/10/07 הוא סיבה סבירה ביותר לצרידות.

ג. כן. מאמץ קולי יכול להביא ל"מיתרים קצת מעובדים", כפי שמתאר ד"ר רוזן. יודגש שממצא זה חלף, ואינו מופיע בבדיקות מ-24/1/06 ו-22/10/07 המגובות בצילום.

ד. יבלות זמרים (VOCAL NODULES) הינן בהחלט תוצאה של מאמץ קולי ממושך, כמו עבודתה של התובעת בהוראה. פחות מחודשיים לפני בדיקת ד"ר רוזן, ב-18/5/04, התובעת נבדקה ע"י ד"ר י.ורד שכתב מפורשות שעל המיתרים "אין קשריות". יבלות זמרים אינן נוטות לחלוף עצמונית, ועל אף שהתובעת לא נותחה במיתריה פרופ' אופיר שבדק את התובעת 3 חודשים אחרי ד"ר רוזן (7/10/04) לא מתאר ממצא כזה. כך גם בבדיקת ד"ר גרושקה בוועדה הרפואית למורים (13/1/05), בבדיקות מ-1/06 ו-10/07 המגובות בצילום. הצילום מבי"ח "העמק" מ-22/10/07 הינו צבעוני, חד וברור. עיינתי בו שוב כעת, ואין לזהות לפיו יבלות זמרים על מירתי הקול של התובעת.

לאור הנ"ל, אני מעריך שהתרשמותו של ד"ר רוזן בדבר קיומן של יבלות זמרים היתה מוטעית, ואולי נבעה מקשיים בבדיקה.

ה. לא. כמו יבלות הזמרים, גם התיאור של "אי סגירה בפונציה" מופיע רק בבדיקת ד"ר רוזן מ-11/7/04 ולא חוזר על עצמו באף אחת מהבדיקות המאוחרות יותר, כפי גם לא הופיע בבדיקת ד"ר ורד שלפני כן.

ו. כן.

ז. ההבדל בין "מיתרים גסים" ו"מיתרים מעובים" הינו סמאנטי בלבד, למרות שפרופ' אופיר משתמש בשני הביטויים. מיתר "גס" הינו גם מעובה, אך שוליו קצת פחות חלקים. שני המצבים יכולים לנבוע ממאמץ קולי, ושניהם בני חלוף.

ח. לא. בעבודת ההוראה השתמשה התובעת בשני מיתרי הקול. נזק הנובע משימוש במירתים, סביר שיפגע בשניהם, והוא בדרך כלל ממוקם בגבול בין שליש קדמי ל-2/3 אחוריים של המיתר (נקודת המגע המירבי בזמן הפקת קול). גם אם הפגיעה לא סימטרית, נצפה למעורבות דו צדדים מסויימת. הפוליפ באמצע מיתר קול שמאלי אינו ממוקם במקום הצפ0וי, והוא חד צדדי, ולכן סביר ביותר שלא השימוש הממושך במיתרים הוא הסיבה להופעתו.

ט. 1) חוות דעתי מבוססת על כלל הממצאים בתיק הרפואי של התובעת, לרבות נתונים אנמנסטיים (ניתוח מיתרי הקול בגיל 16,למשל), ונתוני הבדיקות הקליניות הנוספות, אשר לא היו בפני פרופ' אופיר בעת סיכום ממצאיו הקליניים.

2) אין ספק שהתובעת סבלה מצרידות, הפרעה קולית וקושי בדיבור על רקע הפוליפ במיתר קול שמאלי. הפוליפ מונע את המגעה מלא בין המיתרים בעת הפקת קול ומאשפר בריחת אויר סביבו, וללא ספק מחמיר את המאמץ הקולי ואי הנוחות בדיבור. לכן נכון היה, לדעתי, להמליץ על צמצום שעות עבודתה של התובעת בהוראה פרונטאלית או אפילו להפסיקה, עד לכריתת הפוליפ והחזרת המיתרים לקדמותם. אני מדגיש שהפוליפ על מיתר הקול הוא סיבה להפרעה בעבודה, ולא תוצאה שלה.

י. כל אחד מהנ"ל יכול לגרום לצרידות.

יא. 1) כן.

2) כן.

יב. סביר שכן (ראה גם תשובה לשאלה 3 בחוות דעתי המקורית).

יג. נכון.

יד. לא. אינני מערער על עובדת היותה של התובעת צרודה.

טו. יבלות זמרים או עיבוי רירית (שאינו חולף) בשני שליש קדמיים של המיתרים דו צדדית (או חלק מאזור זה).

טז. חלקית. הפוליפ נראה יותר לכיוון אמצע מיתר שמאל.

יז. ראה תשובה ח' לעיל.

יח. לא קיימים מקרים כאלו, אלא במקרה של שיתוק אחד המיתרים, מצב שלא קיים אצל התובעת.

יט. תיתכן פגיעה א-סימטרית, אך אין כל סיבה לפגיעה חד צדדית. ראה תשובה ח' לעיל.

כ. התשובה לשאלה זו מופיעה ומנומקת באותו סעיף ד' בחוות דעתי המקורית. היא מוסברת שוב בתשובות לשאלות הבהרה ג' ו-ד' לעיל.

למניעת אי הבנות אבהיר שוב, שתיאור הממצאים בחוות דעתו של ד"ר רוזן אינו תואם לאף אחת מהבדיקות שלפני אותו מועד או אחריו, ומכאן שהתיאור המתאים למיתרים הפגועים עקב מאמץ קולי ממושך הינו ככל הנראה מוטעה.

כא. כן, אני יכול לפרט.

ד"ר שרל חדד מסכם בדיקה שלו עם סיב אופטי גמיש ב-24/1/06 כלהלן:"נצפו מיתרי הקול בצבע תקין, מיתר קול ימין תקין לחלוטין. על מיתר קול שמאל נצפתה ציסטה באזור גבול שליש קדמי ושני שליש אחוריים. הציסטה צומחת מהפנים האינפיריוריים של המיתר ובזמן פוציה נעלמת מתחת למיתרים. סגירה שלמה של המיתרים בקומיסורה האחורית בפונציה". עיבוי המיתרים וחספוסם אינו נכלל בתיאור המפורט הנ"ל, ומכאן שחלף. הבדיקה הנ"ל מגובה בצילום שצורף למסמכים, וגם הוא לא מעיד על ממצא חריג נוסף לציסטה (או פוליפ) על המיתר השמאלי.

בבדיקת ד"ר א. וילדר במרפאת החוץ של בי"ח "העמק" ב-22/10/07 הוא כותר ש"ב-1/3 קדמי נראה פוליפ על מיתר קול שמאל. מפריע בפונצי", ושוב לא מוזכר שום ממצא נוסף. גם הפעם מגובה התיאור המילולי בצילום חד וברור של ממצאי הבדיקה.

כב. הדיון אינו בין חוות דעת ד"ר רוזן לחוות דעת פרופ' אופיר, אלא בין תיאור הממצאים ע"י ד"ר רוזן לבין תיאורם ע"י כל שאר הרופאים - ד"ר ורד (18/5/04), פרופ' אופיר (7/10/04), ד"ר גרושקה (13/1/05), ד"ר חדד (24/1/06) וד"ר וילדר (22/10/07). כל הרופאים המפורטים לעיל הינם מומחים ברפואת אף אוזן גרון, כמו ד"ר רוזן עצמו, אך ממצאיהם שונים מאלו של ד"ר רוזן. אני חוזר ומדגיש ששתי הבדיקות האחרונות מגובות בתמונות שצורפו למסמכים הרפואיים.

לאור האמור לעיל ( ובתשובות לשאלות הבהרה ד'ו-כ', ובסעיף ד' לתשובה 2 בחוודת דעתי המקורית), אינני מקבל את ממצאי ד"ר רוזן כנכונים, ולכן לא משתנה מסקנת חוות דעתי.

כג. לא נכון. ראה התשובה הקודמת.

כד. חזרתי ועיינתי בחוות דעתי, ולא מצאתי היכן נכתב שמדובר בצרידות חולפת. בתשובה 3 בחוות דעתי המקורית כתבתי שתנאי עבודתה של התובעת השפיעו על מחלתה בצורה משנית וחולפת. עוד כתבתי שההפרעה של התובעת נובעת מהפוליפ., שהינו תהליך תחלואי, אך אין לי ספק שהסבל ממנו וההפרעה התפקודית החולפת שהתבטאה בהתעייפות קולית והחמרה בצרידות, הוחמרו כתוצאה מהמאמץ הקולי הכרוך בהוראה. עם פרישתה של התבועת מעבודת ההוראה חלפה ההחמרה, ונורת רק מרכיב הצרידות הנובע מהפוליפ עצמו. בהיות הפוליפ תהליך תחלואי שאינו נובע מעבודה, גם הצרידות ממנו אינה נובעת מהעבודה.

כה. לא. צרידותה של התובעת נובעת מהפוליפ על מיתר קול שמאלי שהינו תהליך תחלואי, וכל תוספת למרכיב זה הינה שולית וחולפת.

כו. לא. צרידותה של התובעת נובעת מהפוליפ על מיתר קול שמאלי שהינו תהליך תחלואי,וכאמור בתשובה לשאלות הבהרה א', ב' ו-כ"ד, איש לא טען שהצרידות חלפה.

כז. תואיל התובעת ותבצע ניתוח להרחקת הפוליפ, כפי שהומלץ לה במרפאת א.א.ג בבי"ח "העמק" ב-22/10/07, ובאם תיוותר צרודה ניתן יהיה לדון בשאלה זו.

16. לאחר שהצדדים הגישו סיכום טענותיהם, מצא בית הדין, בטרם ינתן פסק דין בתיק, להפנות לדר' ניר שאלת הבהרה בה נשאל כדלקמן -

בחוות דעתך ובהשלמתה על דרך מתן מענה לשאלות ההבהרה שהופנו אליך, השבת בשלילה ביחס לקשר הסיבתי בין תופעת הצרידות ממנה סובלת התובעת לבין תנאי עבודתה, תוך שציינת בין היתר כי "צרידותה של התובעת נובעת מהפוליפ על מיתר קול שמאלי שהינו תהליך תחלואי, וכל תוסף למרכיב זה הינה שולית וחולפת" (ראה תשובה כה' שבתשובות לשאלות ההבהרה).

יחד עם זאת, במסגרת תשובותיך לשאלות ההבהרה, הנוגעת לפרוטוקול הוועדה הרפואית המחוזית לעובדי המדינה מיום 13.01.05, השבת בחיוב ביחס לקשר הסיבתי בין הממצאים הנוגעים למיתרי הקול שאובחנו אצל התובעת, כמתואר בפרוטוקול הוועדה, לבין תנאי עבודתה (ראה תשובה יא' לתשובות).

תשומת לבך לכך כי בהתאם לאותו פרוטוקול, הוועדה קבעה לתובעת אחוזי נכות בשיעור של 10% בגין "צרידות בצורה ניכרת ללא קשיים בקליטת הדיבור", בהתאם לסעיף 71(1)ב'(2) למבחנים.

לפיכך, הינך מתבקש ליישב את שתי קביעותיך דלעיל, זאת גם בשים לב בין היתר לקביעת הוועדה הרפואית המחוזית לעובדי המדינה הנ"ל.

17. ביחס לשאלה הנ"ל, השיב דר' ניר כהאי לישנא -

"ראשית למען הסר ספק, אין סתירה בין התשובות ואני חוזר על עמדתי שצרידותה של התובעת נובעת, רובה ככלה, מתהליך תחלואי – פוליפ על מיתר קול שמאלי (בתשובה לשאלת הבהרה ב' כתוב בטעות פוליפ על מיתר קול ימני. צריך להיות שמאלי).

בשאלה י"א נשאלתי האם מיתרי קול אמיתיים מעובים, בייחוד ב-1/3 אמצעי עד ליצירת התעבות פוליפואידית ב-1/3 אמצעי של מיתר קול אמיתי שמאל, עלולים להגרם מתנאי עבודתה של התובעת, ותשובתי היתה "כן". אילו זה היה הממצא הייתי מסכים שצרידותה של התובעת נובעת מתנאי עבודתה. כך גם בתשובה לשאלה ג' כתבתי שמצב של מיתרי קול "קצת מעובים" כפי שתיאר ד"ר רוזן בבדיקתו מיום 11/7/04 עלול לנבוע ממאמץ קולי, ובתשובה לשאלה ד' כתבתי ש"יבלות זמרים" (ocal nodules ) הינן בהחלט תוצאה של מאמץ קולי ממושך, כמו עבודתה של התובעת בהוראה".

אולם, מה לעשות, לא אלו הממצאים הקיימים במיתרי הקול של התובעת? בתשובות לשאלות הבהרה ד', ה' ו-כ"ב אני מסביר מדוע הגעתי למסקנה שהתרשמותו של ד"ר רוזן ממצב מיתרי הקול של התובעת מוטעית. התובעת סובלת מפוליפ על מיתר קול שמאלי, וזהו. למען הסר ספק, מוצגות כאן שוב התמונות המעידות על מצב המיתרים של התובעת. גם מי שאינו רופא יכול לראות בתמונה את הממצא על מיתר קול שמאלי (Lt) בהשוואה למיתר הימני (Rt) החלק.

בתשובה לשאלת הבהרה ח' הסברתי מדוע אין לקשור את ממצא הפוליפ על מיתר קול שמאלי למאמץ הקולי הכרוך בעבודת ההוראה, ובתשובה לשאלה כ"ה כתבתי ש"צרידותה של התובעת נובעת מהפוליפ על מיתר קול שמאלי שהינו תהליך תחלואי, וכל תוספת למרכיב זה הינה שולית וחולפת". מסקנה שאני דבק בה גם כעת, והיא אינה עומדת בסתירה לנאמר בתשובה לשאלת הבהרה י"א.".

18. מטעם ב"כ התובע הוגשו להשלמה לסיכומים ולדעתו לאור קביעת המומחה בחוות דעתו, יש לקבל את התביעה.

הוסיף ב"כ התובעת וטען כי המומחה הרפואי העדיף ממצאים רפואיים השוללים את עמדת התובעת, אל מול אלה התומכים בטענותיה, כאשר בחר גם כן שלא לבדוק את המערערת בבדיקה קלינית, אשר היתה, לדעתו, עשויה לבסס עמדת מי מהצדדים.

19. בסיכומים שהוגשו מטעם ב"כ הנתבע הודגש כי יש לאמץ את קביעות המומחה כאמור בחוות דעתו ותשובותיו לשאלות ההבהרה ולדחות את התביעה.

20. כבר הפנינו דלעיל לעניין משקל חוות דעת המומחה הרפואי המתמנה מטעם בית הדין, באשר מומחה זה אינו פועל מטעם אחד הצדדים.

ויודגש, המומחה דר' דו ניר הינו מומחה מתחום רפואת הא.א.ג. הוא בעל הידע הרפואי והמומחיות המקצועית הרלוונטית הנדרשת לבחינת השאלה בדבר אפשרות קיומו של קשר סיבתי רפואי בין מחלתה של המערערת לבין תנאי עבודתה כמורה במקצועה במהלך השנים. כבר נפסק כי חוות דעתו של המומחה המתמנה על ידי בית הדין היא "בבחינת 'אורים ותומים' לבית הדין בתחום הרפואי, וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו". בית הדין לא יסטה מקביעותיו של המומחה "אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן" (ראה איזכורי פסיקת בית הדין הארצי בסעיף 10 דלעיל).

כאמור, על פי חוות דעת המומחה אין קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה ממנו סובלת התובעת לבין תנאי עבודתה, התרשמותינו הנה כי המומחה היה מודע לכל הנתונים בעניינה של התובעת ותשובותיו היו מנומקות, עקביות, סבירות ויש בהן מענה לכלל השאלות שהופנו אליו.

על מסקנתו בדבר העדר אותו קשר סיבתי חזר המומחה בתשובתו לשאלת ההבהרה שהופנתה אליו, תוך שחזר על דעתו והדגיש אותה.

לא מצאנו ממש בטענת ב"כ התובעת, לפיה בהימנעותו של המומחה לבדוק את המערערת בבדיקה קלינית, יש בה משום פגם בחוות הדעת.

ככלל, חוות הדעת תינתן ע"פ החומר הרפואי המוגש מטעם הצדדים והעובדות הרלבנטיות, יחד עם זאת, ע"פ הפסיקה - המומחה רשאי לבדוק את התובע. המומחה אינו חייב לבדוק את התובע, והשאלה אם לבדקו אם לאו נתונה לשיקול דעתו (דב"ע נה/93 - 0 המוסד לביטוח לאומי נגד עזרא קורן פד"ע לא 607).

בהקשר לכך הופנתה למומחה שאלת הבהרה, בזו הלשון –

"האם בנסיבות המקרה, ולאור המסמכים הרפואיים הסותרים, היה ראוי לבצע לתובעת על ידיך בדיקת צרידות קלינית? אנא נמק".

לאותה שאלה השיב המומחה בשלילה, לאמור –

"לא. אינני מערער על עובדת היותה של התובע צרודה".

21. משכך, ולאור מסקנותיו של המומחה בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה – לא נותר אלא לשוב ולדחות את התביעה שבפנינו.

5129371

54678313בהתחשב בכך שמדובר בתובענה מתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

22. כל צד רשאי להגיש ערעור על פסה"ד לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום י"ג באב, תשס"ט (3 באוגוסט 2009) בהעדר הצדדים.

___________________ ______________ _______________

ורד שפר, שופטת נציגת ציבור (עובדים) נציג ציבור (מעבידים)

נשיאה


מעורבים
תובע: רות מדר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: