ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שסקין נגד בטוח לאומי-סניף ירושל :

1

בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים

בל 011521/03

בפני:

דיתה פרוז'ינין - נשיאה

03/08/2009

בעניין:

גיזלה שסקין

ע"י ב"כ עו"ד

יואל אייזנברג

המבקשת

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

עדי סמואל

המשיב

החלטה

1. ביום 13.5.08 ניתן פסק דינו של בית דין זה הדוחה את תביעת התובעת להכיר בפגיעתה כפגיעה בעבודה. על פסק הדין הוגש ערעור לבית הדין הארצי. בפסק דינו מיום 4.11.08 קבע בית הדין :

"לאור השינוי בנוסח סעיף יא לעובדות שנשלחו למומחה, לעומת ניסוח סעיף 11 לעובדות המוסכמות שמופיעות בפרוטוקול מיום 20.12.05, מוסכם כי הערעור יתקבל כך שהעניין יוחזר לבית הדין האזורי למינוי מומחה אחר על יסוד העובדות שפורטו בהסכמת הצדדים שבפרוטוקול מיום 20.12.05.

הצדדים מסכימים למינוי מומחה אחר בשל תוכן חלקה האחרון של חוות דעת המומחה מיום 17.6.07 ולאור בקשתו שלא להפנות אליו שאלות נוספות ולשחררו מהמקרה.

בית הדין האזורי ימנה כמומחה יועץ רפואי מומחה לניתוחי חזה ורצוי למנות מומחה מחוץ לירושלים".

2. ביום 24.11.08 התמנה כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין הפרופ' אברהם כספי על מנת שיחווה את דעתו בדבר פגיעתה של התובעת. למומחה הועבר החומר הרפואי כדלקמן:

א. תיקיה הרפואיים של התובעת מבתי החולים שיבא ווולפסון, ותיקה הרפואי בקופת חולים מאוחדת.

ב. מסמכים רפואיים מבית החולים שיבא, ומבית החולים ביקור חולים.

ג. מכתבה של התובעת.

חוות דעתו של פרופ' כספי הוגשה לבית הדין ביום 22.12.08.

3. ביום 16.12.08 הגישה התובעת בקשתה לביטול מינוי המומחה בטענה שפרופ' כספי אינו מומחה לניתוחי חזה כאמור בהחלטת בית הדין הארצי. בתגובתו מיום 4.1.09 הודיע הנתבע כי הוא מותיר את זהות המומחה שימונה לשיקול דעת בית הדין.

4. ביום 19.2.09 ביקשה התובעת להוציא את חוות דעתו של פרופ' כספי מתיק בית הדין, ולצרף למוסכמות שיועברו למומחה שימונה את תצהירה שצורף לבקשה. לטענתה, מבדיקת החומר הרפואי שנשלח למומחים שמינה בית הדין עולה כי בחומר הרפואי נפלו טעויות עובדתיות, המשליכות על חוות דעת המומחים:

א. במכתב השחרור של בית החולים וולפסון נפלה טעות עובדתית, שכן נזכרת בו בדיקה מחודש 2/02, אשר לא הייתה ולא נבראה.

ב. במסמך של בית החולים תל השומר נכתב כי התובעת היתה אמורה לעבור ניתוח בעורק בארה"ב.

5. הנתבע מתנגד לבקשה. לטענתו הסכים למינויו של מומחה נוסף, אך לא מומחה אחר. משכך אין להוציא את חוות דעתו של ד"ר כספי מהתיק. כמו כן הובהר כי אין הסכמה שהאמור במסמכים הרפואיים הינו טעות ויתכן שיהיה צורך בניהול דיון הוכחות לבירור עובדות אלה.

6. ביום 11.5.09 התקיימה ישיבת הוכחות בשאלה האם שני המסמכים הרפואיים לעיל הינם שגויים, ובעקבותיו הגישה התובעת בקשתה לתיקון פליטת קולמוס ולתוספת טיעון לסיכומיה.

7. ואלו טענות התובעת:

א. בפרוטוקול הדיון נפלה טעות. בע' 11. לאחר המילים "וכל המומחים". נגרעו המילים "של המל"ל".

ב. בעת הדיון הופתע ב"כ התובעת מטענת הנתבע לפיה בסעיף 11 למוסכמות קיימת הפנייה למסמכים אלו, והוא מבקש להוסיף כי התובעת הניחה כי בהפניית המומחה להתכתבות עם בית החולים בקליבלנד, המדברת בעד עצמה, ועל פיה ההתקשרות עם בית החולים בארה"ב נגעה לבעיית המסתמים, ולא להתרחבות האארוטה, המומחה הרפואי יעמוד בעצמו על הטעות במסמכים באשר למטרת הניתוח. התובעת גם לא הייתה מודעת כלל לטעות הנוספת המופיעה במסמכים לגבי בדיקת האקו, אף כי קראה מסמכים אלו פעמים רבות.

ג. אין לזקוף לחובת התובעת את העיכוב בפנייה לקיום דיון הוכחות שכן מדובר בשיקולים של בא כוחה, שיקולים המופעלים לעיתים קרובות בעת ניסוח עובדות מוסכמות הנוגעות למסמכים רפואיים.

ד. לפיכך, יש לקבוע כי למוסכמות תצורף מוסכמה נוספת לפיה המגעים עם בית החולים בקליבלנד ארה"ב נגעו לליקוי שהתגלה במסתמי הלב של התובעת בלבד, וכי הבדיקות הנזכרות במכתבים הנ"ל מתאריכים 0212, 022 מקורם בטעות ועל המומחה להתעלם מהם.

8. טוען הנתבע מנגד:

א. אין להיעתר לבקשה לתיקון פרוטוקול שכן התוספת המבוקשת אינה שגיאת קולמוס, והיא נושאת עימה הבדל מהותי.

ב. לתובעת ניתן יומה בבית הדין במסגרת ישיבת ההוכחות שבה נשמעו טיעוניה באריכות. משכך אין מקום להיעתר לבקשתה להוספת טיעונים לסיכומיה.

ג. לגופו של עניין ייטען כי אין בטענות שהוספתן נתבקשה כדי לשנות מהמסמכים הרפואיים שצורפו. תיקון המסמכים מתבקש כעת בשלב מאוחר זה, ולאחר קבלת חוות הדעת אשר אינה מתיישבת עם טענות התובעת. לו אכן היו המסמכים שגויים, לא הייתה התובעת מסכימה להעבירם אל המומחה, ועוד באופן המפורש כפי שנקבע במוסכמות.

ד. טענות התובעת הינם בבחינת תרתי דסתרי: מחד גיסא היא טוענת כי ביקשה להפנות אל המומחה הרפואי את אותם מסמכים "מתוך הנחה שיעמוד על הטעות", ומאידך גיסא היא טוענת כי לא הייתה מודעת כלל לטעות עד אשר התקבלה חוות הדעת של מומחה בית הדין.

ה. הנתבע הראה כי תכנון הניתוח הצפוי עלה אף מחוץ לאותם מסמכים רפואיים שנגדם היא טוענת, שכן בא לידי ביטוי אף בהודעת הסייעת, שלה אשר נחקרה בשנת 2003 (נ/3) וידעה לספר כי לתובעת היה מתוכנן ניתוח לספטמבר.

ו. יש לתהות מדוע חיכתה התובעת עד לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה השני אשר מונה מטעם בית הדין בתיק זה, על מנת לחזור אל שלב בירור העובדות. הצגת ההשתלשלות כאילו הייתה טקטיקה מתוכננת מראש, כאשר התובעת מיוצגת, הינה בלתי מתקבלת על הדעת. העיכוב בהעלאת טענות התובעת אינו מתייחס לתקופה קצרה, כי אם לעיכוב מהותי עד לשלב זה של ההליך, ובשים לב לגילו המתקדם של התיק.

דיון והכרעה

9. אין בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – התקנות), הוראה מפורשת בעניין תיקון פרוטוקול. משכך, יש לפעול על פי סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 המורה כי בכל עניין של סדר דין שאין עליו הוראה בחוק זה או בתקנות, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק. בנסיבות אלה, מן הראוי לאמץ את האמור בתקנה 175 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת כי בית המשפט רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין האחרים להשמיע דבריהם, לתקן רישום בפרוטוקול, בכל עת.

10. פרוטוקול בית הדין ראוי שישקף כללית את שנאמר בדיון. תיקון פרוטוקול מתייחס לטעות סופר, טעות טכנית, פליטת קולמוס, טעות מקרית בחישוב וכד' ולא נועד להכשיר מקצה שיפורים. לפיכך, יש לבדוק האם בתיקונים יש כדי לשנות באופן מהותי את תוכן הדברים או העדויות, שכן כאשר הפרוטוקול משקף נכונה את הדברים שנאמרו, אין מקום לתקנו (דב"ע שן/166-9, קרוול לישראל בע"מ נ' אינדיק, עבודה ארצי כרך א' (1) 393). זאת ועוד, דברים שלא נרשמו בפרוטוקול חזקה עליהם שלא נאמרו או שבית המשפט לא מצאם ראויים להירשם, באשר לא היה בהם כדי להשפיע על הדיון (ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזמין – צפורה בן נון, פ"ד מו (3) עמ' 738, 747). המילים "מטעם המל"ל" אינן מופיעות בפרוטוקול, והתובעת לא נתנה כל הסבר מדוע לא הופיעו בו או נשמטו ממנו. ודי כך כדי לדחות את הבקשה.

11. אשר למינויו של מומחה רפואי נוסף או מומחה רפואי אחר במקום פרופ' כספי, סבורני כי יש לקבל את עמדת התובעת בעניין זה. הנתבע לא חלק על טענות התובעת בשאלה האם המומחה עונה על האמור בהחלטת בית הדין הארצי אם לאו. התובעת טענה כי בסעיף 3 להחלטת בית הדין הארצי בעניינה נקבע מפורשות כי יש למנות מומחה לניתוחי חזה. פרופ' כספי הינו קרדיולוג, אך אינו מומחה לניתוחי חזה. הנתבע הודיע כי הוא מותיר את זהות המומחה שימונה לשיקול דעת בית הדין. משהובהר כי המינוי אינו מתיישב עם הנחיות בית הדין הארצי, יש למנות מומחה רפואי אחר, במקום פרופ' כספי. זו גם הסיבה שיש למנות מומחה אחר, ולא מומחה נוסף, שהרי לא היה מקום למנות את הפרופ' כספי מלכתחילה משום שאינו מנתח חזה, דבר שלא היה ידוע לח"מ כאשר מונה.

12. באשר לבקשת התובעת לתוספת טיעון לסיכומיה – דין הבקשה להידחות. כאמור, טוענת התובעת כי במסמכי בית החולים וולפסון נפלה טעות שכן נזכרת בדיקה מחודש 2/02 אשר לא הייתה ולא נבראה. כמו כן, במסמך של בית חולים תל השומר נכתב כי התובעת עמדה לעבור ניתוח בעורק בארה"ב, ולא היא.

אין ספק בעיניי כי תוכנם של מסמכים רפואיים אינו חסין או חף מטעויות. אך על הטוען זאת להעמיד תשתית סדורה, עקבית ומפורטת התומכת בטענותיו. אין די לעניין זה בהשערות או סברות אשר לא נתמכו כדבעי בראיות חיצוניות. זאת ועוד. יש להעלות טענה מעין זו בהזדמנות הראשונה ומוקדם ככל האפשר, שכן העלתה באיחור, ובמיוחד לאחר שכבר ניתנו חוות דעת רפואיות שאינן מתיישבות עם טענות התובעת, עלול להטיל צל כבד על מהימנות הגרסה המושמעת בדיעבד, ועם התקדמות ההליכים בתיק.

13. בסעיף 11 למוסכמות שנקבעו בדיון מיום 20.12.05 נקבע:

"11. כ-4 שנים קודם לאירוע האמור אובחנה התובעת כמי שסובלת מלחץ דם גבוה וכ- 8 חודשים לפני האירוע האמור אובחנה התובעת כמי שסובלת ממפרצת בותין ואי ספיקה אאורטלית חמורה ואי ספיקה מיטראלית בינונית והיא קבעה תור לספטמבר 2002 בארצות הברית. המומחה מופנה למסמכים מ-4.7.02 מבית חולים וולפסון ומ-5.7.02 גליון קבלה רפואי מבית חולים שיבא ולמסמך נוסף מבית החולים האמריקאי".

טענות ב"כ התובעת בבקשה לתוספת טיעון לסיכומים, כי הופתע בעת הדיון מטענת הנתבע על פיה בסעיף 11 למוסכמות קיימת הפנייה למסמכים הנ"ל, השיקולים שהובילו בסופו של דבר לקביעת מוסכמה זו, כמו גם ההנחה כי המומחה יעמוד בעצמו על הטעות שבמכתבים, אין בהן כדי להצביע על שגגה שנפלה בתוכנם, במיוחד כאשר הטענות מועלות כ-5 שנים (!) לאחר הגשת התביעה, לאחר שהתמנו שני מומחים רפואיים, והופנו אליהם שאלות הבהרה, ניתן פסק דין והוגש ערעור. קשה מאד להניח כי למרות הזמן הרב שחלף, וההליכים הרבים שהתקיימו בעניינה של התובעת, והפעמים הרבות שבהם היה עיון בתיקה לצורך הגשת שאלות הבהרה, ערעור וכד', התברר לה הדבר רק עתה, או בחודש מרץ 2007 (ראו סעיף 16 להלן).

14. במסמך ת/4 נאמר:

Dr Sezeskin

I received a reply from Dr Lytle. He stated that we could tentively schedule you to come in the week of september 9th for evaluation and probable surgery. He offered his e mail if you had further questions . "

וכך העידה התובעת באשר למסמך זה:

"ש. באותו מכתב אחרון מיוני 2002 יש שם הזמנה תסבירי לאיזה צורך הם הזמינו אותך.

ת. כתוב שם שזה לבדיקה עבור טיפול במסתמים, רשום שם במפורש, אין שום קשר בין המסתמים לבין האורטה, שום קשר. זה מסתמים וזה בעיה אחרת לגמרי, והשני זה ניתוח של אבי העורקים, אין שום קשר בינהם, התכתבנו בעניין המסתם.

ש. במסמך כתוב שייתכן שיהיה ניתוח, לאיזה ניתוח הוא מתכוון.

ת. כל הזמן דובר על מסתם, מסתם זה משהו נפרד לגמרי מאבי העורקים האורטה".

מעיון במסמך עולה כי אזכור מפורש ב- ת/4 באשר לסוג הניתוח, אולם, ועל פי עדות התובעת, עולה מ- ת/3 כי ההתכתבות אכן הייתה בעניין המסתם:

Thank you for your request of appointments at the Cleveland Clinic. I will be "happy to set a schedule for you in our Cardio Thorasic department for your valve . "

עם זאת לא מצאתי מקום לקבוע כי המסמך שגוי. בניגוד לטענת התובעת, לא נכתב במסמך זה כי מדובר בניתוח בעורק. כל שנאמר הוא כי "הוחלט על ניתוח בארה"ב והוזמן תור לניתוח בספטמבר השנה". אף אם עשוי הדבר להשתמע מהקשר הדברים, הרי שבפני המומחה מטעם בית הדין עומד מלא החומר הרפואי לקבלת מכלול התמונה הרפואית ומיצוי ההיבטים הרפואיים בשלמותם.

15. התובעת טוענת עוד כי המסמך מתל השומר נוסח למעשה בשעה שהתובעת הובאה לשם כשהיא מעורפלת הכרה, ומובן ששעתם של הרופאים לא הייתה פנוייה לבירורים. עוד הוסיף כי מקור הטעות נעוץ ככל הנראה במסמך מבית החולים וולפסון. גם מכתב זה, כך נטען, נכתב ככל הנראה בלחץ זמן גדול שכן התובעת הועברה במהירות לבית החולים תל השומר כששעותיה ספורות, ומתוך לחץ האירועים יתכן שמישהו מהאנשים שהיו איתה אמר דברים מוטעים.

מדובר בהשערות כלליות, שאין בהם כדי להביא למסקנה כי המסמכים הרפואיים שגויים. כך, במסמך מתל השומר נרשם באשר לרגישויות מהן סובלת התובעת:

"לדבריה, יש לה אלרגיה לחומר מסויים, איננה יודעת מהו, אך בטוח לא לאף סוג של אנטיביוטיקה".

דברים אלה אינם נשמעים מפי מי שהכרתו מעורפלת. במסמך מבית החולים וולפסון כל שצויין הוא כי הוחלט על ניתוח בארצות הברית. דברים אלה אינם יכולים להוות מקור לטעות במסמך מבית החולים תל השומר, אשר לא נסמך על מסמך זה בעניין מועד הניתוח או הזמנת התור.

משכך הם פני הדברים, אין כל מקום לקבוע כי מדובר במסמך רפואי שגוי, אלא להורות כי בעובדות שישלחו למומחה ייכתב :

"המומחה מופנה למסמך ת3 ממנו עולה כי התכתבויות התובעת עם הגורמים בקליבלנד נוגעים למסתם".

16. אשר לבדיקת האקו אשר נטען כי לא הייתה ולא נבראה, וכי לעניין זה יש לקבוע כי האמור במסמך בית החולים וולפסון שגוי, לא מצאתי מקום לקבוע מסקנה כאמור.

התובעת טענת כי המסמך מציין בדיקה מ- 12/02 המצביעה על קוטר של 5.5 סנטימטרים. מאחר שהמסמך עצמו הוא מ- 7/02, לא יתכן שמוזכרת בו בדיקה ממועד מאוחר יותר – 12/02. אין בטענות אלו ולא כלום. המסמך מתייחס לבדיקה מחודש 2/02 היא הבדיקה שהוזכרה אף במסמך מבית החולים תל השומר. זאת ועוד, ביום 1.3.07, הגישה התובעת בקשתה להפנות שאלות הבהרה לפרופ' כספי. בנימוקיה טענה בין היתר:

"תשובתו של המומחה לשאלה 2(ג) מבוססת על בדיקת אקו שנערכה לכאורה בפברואר 2002. על סמך בדיקה זו והשוואתה עם בדיקת CT שנערכה ביום 11.11.01 הסיק המומחה כי התובעת סבלה מהתרחבות מהירה של האורטה.

ולא היא. התובעת לא עברה בפברואר 2002 כל בדיקה, המומחה הסיק על בדיקה זו מתוך אזכורה במכתב ד"ר פאול רוזמן לקליניקה בקליבלנד מיום 9.2.02. דא עקא הבדיקות עצמן נערכו ב- 10/01 כפי שעולה מריכוז הבדיקות שצורף".

מתוך הדברים עולה כי קיומה של בדיקת אקו מחודש 2/02 עולה אף ממסמכים רפואיים נוספים. כפי שהובהר לעיל בדיקת האקו הוזכרה ב-3 מסמכים רפואיים: במסמך מבית החולים שיבא, מסמך מבית החולים וולפסון ובמכתבו של ד"ק רוזמן. משכך, עדותה של התובעת כי לא ביצעה בדיקה כאמור אין די בה כדי לסתור את האמור ב-3 מסמכים שונים.

17. טענת התובעת כי מי ממלוויה מסר נתונים לא מדויקים באשר לבדיקה מ- 2002 לא הוכחה, ואיש מן עדים אשר ליוו את התובעת במועד הרלבנטי לא הובא למתן עדות בישיבת ההוכחות אשר נועדה לבירור השאלה האם נפלה טעות במסמכים, וכאשר ניתן להניח כי מלווי התובעת היו בני משפחתה הקרובים.

משכך נדחית טענת התובעת לעניין השגיאה שנפלה במסמך .

18. סוף דבר-

הבקשה נדחית, בכפוף לאמור בסעיף 15 לעיל.

החלטה על מינוי מומחה אחר תשלח בנפרד.

ניתנה היום ז' בתמוז, תשס"ט (29 ביוני 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

דיתה פרוז'ינין, שופטת

011521/03בל 730 אילנית ג'והרי


מעורבים
תובע:
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: