ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ"י נגד וניזסקי דוח-א אילת-30200710975 :

7

מדינת ישראל

בית משפט לתעבורה

ב א י ל ת

בש 001307/08

בתיק עיקרי: ת 011662/08

לפני:

השופט יעקב שפסר - סגן נשיא

תאריך:

30/07/2009

בעניין:

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עוה"ד:

מוטי בן שאנן

המבקשת

המאשימה

נ ג ד

אלכסנדר וזינסקי

ע"י ב"כ עוה"ד:

משה כהן

המשיב

הנאשם

החלטה

רקע

1. בקשה למתן צו פסילה מלהחזיק ברשיון נהיגה, וזאת עד תום ההליכים ואף מעבר לששה חדשים, זאת בהמשך לפסילה מנהלית שנפסל המשיב למשך 30 יום, שמנינה החל מיום 13/11/08.

2. רקע הבקשה הינו הזמנה לדין וכתב אישום שהוגשו כנגד המשיב על ידי מתנ"א דרום ולפיהם נחשד הוא כי נהג ביום 13/11/08 בשעה 07:20 ברכבו במהירות של 144 קמ"ש, שהיא מהירות העולה על המותר ובהיותו בשכרות, תוך שבדוגמת אויר נשוף נמצא בגופו ריכוז אלכוהול של 735 מ"ג.

3. לגרסת המבקשת, קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב שהם בתמצית דוחו"ת השוטרים, דוחו"ת הפעלה וממצאים של מכשור אכיפת השכרות והמהירות.

4. באשר לעילה, הרי שזו קמה נוכח חומרת העבירות המיוחסות, בצירוף עבר קודם בן 6 הרשעות תעבורה ובצירוף עבירה דומה שנעברה לכאורה ביום 9.8.08 שבגינה הוגש כתב אישום נוסף בבית המשפט בתל אביב (ת' 32079/08).

5. למען השלמת התמונה יצויין, כי הדיון בתיק זה עבר גלגולים מספר, תוך שהבקשה עצמה הוגשה עוד ביום 26.11.08 (13 יום לאחר ביצוע העבירה ובתוך תקופת הפסילה המנהלית), הדיון בה נדחה מספר פעמים, עד שביום 19.3.09, ניתנה ע"י עמיתי כב' השופט י' עדן החלטה בהעדר המשיב המקבלת את הבקשה, בגינה הוגש ערר לבית המשפט המחוזי, אשר תוצאתו היתה הסכמה לדיון מחודש בבקשה, תוך הותרת המשיב נתון בפסילת רשיון עד להחלטה אחרת.

6. בדיון שנערך בפני היום, חלק ב"כ המשיב על קיומן של ראיות לכאורה בתיק וכן על קיומה של עילת פסילה בעניינו. בעניין זה העלה ב"כ המשיב טענות רבות הנוגעות להתנהלות לקויה של התביעה המשטרתית, אשר התובע מצא לנכון להגיב להן בפרוטוקול הדיון.

הואיל והדיון בפני עניינו שאלת הבקשה המקורית, היינו האם יש מקום להמשך פסילת נהיגתו של המשיב אם לאו, נראה לי כי מתייתר הדיון הנוגע להתנהלות הצדדים, אם בכלל היה לו מקום מלכתחילה. אעיר רק כי לא מצאתי לכשעצמי פגם בהתנהלות התביעה ונראה לי, בכל הכבוד הראוי, כי עיון בכלל המסמכים שבתיק, אינו מעלה יסוד לטענות שכנגדה, ביחוד כשמצויים אנו כבר בשלב שאחרי הדיון בערר, בו הועלו טיעונים אלה.

7. לגופו של עניין טוען ב"כ המשיב את הטיעונים הבאים:

א. הבדיקות נערכו בניגוד לנהלי המשטרה. לטענת ב"כ המשיב לא יתכן כי נעשו 4 בדיקות באותו זמן.

ב. תוצאתה של בדיקה נוספת של המשיב, בדיקת מאפיינים, היתה חיובית, כלומר המשיב עבר אותה בהצלחה, והיא מלמדת על כך שלא יתכן כי המשיב היה שיכור, שכן לא תתכן אי התאמה מובהקת כזו בין בדיקת המאפיינים לתוצאות פלט מכשיר הבדיקה המצביע על אלכוהול בהיקף של 735 מ"ג.

ג. עפ"י עדות המשיב, יצא הוא מאשדוד בסביבות חצות, כשעובר ליציאתו שתה כחצי כוס בירה, כך שלא תתכן כלל האפשרות לתוצאת האלכוהול שנרשם במכשיר. גם הפרשים בפלט הבדיקה בין הבדיקה הראשונה שהצביעה על 770 מ"ג לבדיקה השניה שתוצאתה 735 מ"ג, בפרק זמן קצר, מלמדת על טעות בבדיקה ועל הסתברות עדיפה לבדיקת המאפיינים.

ד. באשר לעילה טוען ב"כ המשיב, כי לא יתכן שבגין מצב בודד של נהג לרבות שיכור, תוגש בקשת פסילה עד תום ההליכים. בין האירוע עצמו ועד פסילת המשיב ביום 19.3.09 נהג המשיב בלא כל מניעה והואיל והפסילה אינה באה כעניין ענשי אלא כעניין מניעתי, אין מקום להאריכה כעת, שכן המסוכנות בטלה.

8. סעיף 47 (ט) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") קובע:

"בית המשפט המוסמך לדון בעבירה, שבשלה נפסל הרשיון לפי סעיף קטן (ה), רשאי להאריך את הפסילה עד גמר בירור הדין או לבטל אותה, בתנאים או ללא תנאים".

סעיף 47 (ה) לפקודה המוזכר לעיל, מסמיך קצין משטרה לפסול מנהלית מהחזקת רשיון נהיגה, בגין יסוד להניח כי יוגש כתב אישום כנגד נהג שעבר עבירה, בין היתר מאלה המנויות בתוספת הרביעית לפקודה (שבה מנויה הן עבירה לפי תקנה 54 לגבי מהירות העולה ב – 40 קמ"ש בדרך לא עירונית, והן עבירה לפי סעיף 62 (3) – נהיגה בשיכרות).

9. כפי שציין בצדק ב"כ המשיב, נבחנות בשאלת פסילה עד תום ההליכים, בדומה להליך מעצר עד תום הליכים) שאלת הראיות לכאורה ושאלת המסוכנות הנוגעת להמשך נהיגת המשיב. נוכח טיעוני ב"כ המשיב, ביקשתי וקיבלתי לעיוני את חומר הראיות בתיק ונחה דעתי, כי מתקיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב. בעניין זה אציין, כי קיימות הראיות הבאות:

באשר לנהיגה בשכרות:

א. הודעת השוטר עורך דו"ח התנועה דני וענונו לפיה נדף מפיו של המשיב ריח חריף של אלכוהול. בעקבות האמור נבדק ונמצאה התוצאה של 735 מ"ק.

ב. עדות השוטר בדבר תגובת המשיב עצמו אשר אישר כי שתה חצי ליטר בירה ומעבר לכך, לא היה לו מה להוסיף.

ג. דו"ח פעולה של השוטר דוד אזולאי לפיה נדף מפיו ריח חזק של שכרות וכן נמצאו ממצאים המצביעים על חשד לשכרות (ריח, הופעה מרושלת והתנהגות עליזה). בדו"ח מצויין כי המשיב סירב לשתף פעולה עם השוטר וסירב למסור תגובות לשאלותיו.

ד. דוחו"ת ממוחשבים של מכשיר בדיקת השכרות המצביעים על אלכוהול בריכוז של 735 מ"ג.

ה. דו"ח עיכוב בו מאשר המשיב כי שתה חצי כוס בירה.

ו. דו"ח תחקור נהג חשוד בשכרות שנערך ע"י השוטר דוד אזולאי החוזר על הממצאים הנ"ל בתגובות הנהג.

באשר לעבירת המהירות:

א. זכ"ד שנערך על ידי השוטר דוד אזולאי בקשר עם הפעלת מכשיר BEE III ותוצאות המהירות.

ב. תע"צ מטעם השוטר צברי בדבר תקינות המכשיר.

10. נראה לי איפוא כי כלל הראיות הנ"ל עונה ללא ספק על דרישת הראיות לכאורה, כנדרש בשלב זה של ההליך לפסילה עד תום ההליכים. יצויין כי בגזירה שווה מהליך מעצר עד תום ההליכים ומקל וחומר - בשלב זה לא נדרש בית המשפט לבחון כל ראיה לעצמה ו/או את משקלה ומהימנותה, אלא מעריך על פי שקלול הראיות עד כמה, ברמה הלכאורית, יש בהן כדי לבסס סיכוי סביר להרשעת המשיב באשמות המיוחסות לו, כשהשאלה הניצבת בפני בית המשפט אינה האם יש למשיב סיכוי לצאת זכאי בדינו, אלא אם יש סיכוי שיורשע. סיכוי כאמור, במקרה שבפנינו, ישנו בלא כל צל של ספק וכלל טיעוני ב"כ המשיב, מקומן להבחן במסגרת ההליך בתיק העיקרי ולא במסגרת שאלת הפסילה עד תום ההליכים.

11. ביחס לעילת הפסילה - מסוכנות – נדמה לי כי אין צורך לחזור ולפרט, כי משמצאתי קיומן של ראיות לכאורה, ממילא קמה עילת מסוכנות הבועה מעצם טיבה וטבעה הן בעבירה של נהיגה בשכרות והן בעבירה של נהיגה במהירות כה רבה (54 קמ"ש מעל למותר). נדמה כי מצב הקטל בכבישים השב ועולה למרבה הצער על שולחננו, מידי יום, אינו צריך אזכור, ולא קשה לתאר מה משמעות נהיגה במהירות העולה באופן כה משמעותי על המותר (לכאורה כמובן), על ידי נהג האוחז בהגה כשהוא במצב שכרות (גם כן לכאורה כמובן). זאת ועוד, בחינת גליון הרשעותיו של המשיב מלמדת לא רק על עבר פלילי ותעבורתי, אלא שתלוי ועומד כנגדו כתב אישום בעבירה זהה של נהיגה בשכרות, כשנמצא בדמו אלכוהול בריכוז העולה על המותר (345 מ"ג) (ת' ת"א יפו 32079/08). אין לי ספק איפוא, כי בקיומן של ראיות לכאורה כמפורט לעיל לנהיגה בשכרות המיוחסת למשיב, בשילוב העובדה כי אין זו פגישתו היחידה עם בית המשפט בעבירה מסוג זה, קמה מסוכנות מוגברת לטעמי, מהרף הגבוה, וברור בנסיבות אלה כי מתקיימת עילת פסילה. (לעניין זה ר' גם בש"פ 6595/08 יעקובסון נ' מדינת ישראל (שניתנה אשתקד בתאריך זה בדיוק – ט' באב תשס"ח (10.8.08) – לא פורסם).

לעניין זה אעיר, כי בין סיומה של הפסילה המנהלית (13.12.08) ועד למתן החלטת פסילה מחודשת (19.3.09) לא חלף לדעתי זמן ניכר עד כדי איונה של המסוכנות הנטענת או כדי לבסס טענת שיהוי. משנה תוקף יש לאמור בהתחשב בעובדה, כי המבקשת הגישה בקשתה עוד בתוך תקופת הפסילה המנהלית, והדיון נדחה מעת לעת בשל אי התייצבות המשיב (וזאת בלא קשר לשאלת "אשמתו" או העדרה בגין אי הופעה). לפיכך נראה לי כי לא ניתן לקבוע שחל איזה שהוא שיהוי בפעולת המשטרה, או כי המבקשת סברה באיזה שהוא שלב שהמשיב אינו מסוכן בנהיגתו לציבור.

12. בשל כל האמור ותוך שאני ער לעובדה כי עומדת למשיב בשלב זה חזקת החפות, ולאחר ששמתי ליבי לעובדה כי פסילה עד תום ההליכים אינה מהווה מקדמה על חשבון העונש, מצאתי כי יש יסוד לבקשה וכי אין מקום לביטול החלטתו של עמיתי כב' השופט י' עדן מיום 19.3.09.

13. אשר על כן מתקבלת הבקשה. בהתאם לסמכותי לפי סעיף 47 (ט) לפקודת התעבורה הנני מורה על הארכת פסילת רשיונו של המשיב עד לתום ההליכים בעניינו, שמניינה מיום 19.3.09. בשלב זה לא מצאתי לנכון להיעתר לחלקה השני של בקשת המבקשת לפסילת רשיון מעבר לששת החדשים הקבועים בסעיף 50 (ב) לפקודה, תוך שהמבקשת תוכל לשוב ולהגיש בקשתה בבוא העת, ככל שיהיה צורך בדבר.

זכות ערר כחוק.

המזכירות תמציא עותק החלטתי לב"כ הצדדים. תשומת לב המזכירות לבקשת ב"כ המשיב להמציא לו עותק ההחלטה גם באמצעות הפקס.

ב"כ המבקשת מוזמן לקבל את חומר הראיות בחזרה לרשותו. 1

ניתנה היום ט' באב, תשס"ט (30 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

יעקב שפסר, שופט

סגן נשיא


מעורבים
תובע: בעניין
נתבע:
שופט :
עורכי דין: