ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין (זהבי יעל נגד אסולין אלברט )בתיק זהבי נגד אסולין :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום אשדוד

בשא002216/08

בשא002217/08

בשא2227/08

בתיק עיקרי: בשא 002215/08

בפני:

כב' הרשם יניב בוקר

תאריך:

29/07/2009

בעניין:

זהבי יעל

המבקשת

ע"י ב"כ עו"ד

עו"ד פריד ינון

נ ג ד

אסולין אלברט

המשיב

ע"י ב"כ עו"ד

עו"ד בניאן יוסף

החלטה

מהלך הדיון בבקשה וטענות הצדדים

1. בפני בקשתה של המבקשת, הגב' יעל זהבי, כי אאריך את המועד להגשת התנגדותה לשטר שהגיש כנגדה המשיב, מר אלברט אסולין, לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, בתיק מס' 2501375056.

2. בתצהירה טוענת המבקשת, כי למען הזהירות, מבקשת היא את הארכת המועד האמורה וזאת לאור העובדה כי איננה זוכרת מתי ואם בכלל קיבלה את האזהרה בגין פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

3. המבקשת טוענת, כי התיק נפתח ביום 13/10/96 כנגדה וכנגד אביה, ובמהלך השנים היה התיק במסגרת איחוד תיקים בהוצאה לפועל. עוד טוענת המבקשת כי בשל קריסת העסק שניהל אביה, על שמה, לא התפנתה להתמודד עם כל תיק ותיק שהיו במסגרת האיחוד.

4. בנוסף טוענת המבקשת, התיק עבר בין לשכות הוצאה לפועל שונות, דבר שהקשה עליה את המעקב בטיפול בתיק.

5. כמו כן, בטרם הוגשה התנגדות זו, טוענת המבקשת, פנתה לב"כ המשיב, פעמים רבות, בבקשה לקבל העתק מהשיק בגינו נפתח התיק, ובמשך תקופה ארוכה נמנע ב"כ המשיב מלהמציא לידיה העתק זה.

6. המבקשת טוענת, כי מלשכת ההוצאה לפועל נמסר לה, כי צילום השיק אינו מצוי בתיק בלשכת ההוצאה לפועל ורק לאחר התעקשותה וניסיונות רבים, הצליחה לקבל מלשכת ההוצאה לפועל את העתק השיק.

7. המבקשת טוענת, כי אף הגישה בקשות ללשכת ההוצאה לפועל ובהן נדרש המשיב להעביר לידיה את העתק השיק, אך הוא לא פעל על פי הוראות כבוד ראש ההוצאה לפועל ורק לאחרונה המציא העתק כאמור.

8. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי להבנתה, לאור החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 14/9/2008, כי טענותיה צריכות להידון במסגרת בקשה להתנגדות לביצוע שטר, יש לספור את מועד הגשת ההתנגדות מיום מתן החלטה זו ומשכך טרם חלף המועד להגשת ההתנגדות.

9. המשיב הגיש תגובה לבקשתה של המבקשת ובה טען כי על פי רישומי מחשב ההוצאה לפועל, בוצעה למבקשת מסירה של האזהרה ביום 14/11/1996.

10. עוד טוען המשיב, כי כנגד המבקשת בוצעו מאות פעולות גבייה ואף מימוש כספים.

11. לטענת המשיב, ביום 15/9/2005, ניתן צו איחוד תיקים במסגרתו נכלל גם תיק הוצאה לפועל זה ונקבע למבקשת צו חיוב בתשלומים, בסך של 100 ש"ח לחודש.

12. המשיב טוען, כי בקשתה של המבקשת התעוררה רק בעקבות הזמנתה לחקירת יכולת על ידי המשיב ובעקבות הטלת עיקול על דירתה.

13. לטענת המשיב, המבקשת לא הסבירה כלל מדוע לא הגישה את התנגדותה במשך 12 שנים ואין בפיה טעם מיוחד בעניין זה.

14. לתגובת המשיב צורף תצהירו של המשיב, התומך בעובדות הנטענות בתגובה.

15. המבקשת השיבה לתגובתו של המשיב וטענה כי ספק רב אם בוצעה לה מסירה של האזהרה, שכן המשיב עצמו לא הציג כל אישור מסירה בתגובתו.

16. עוד השיבה המבקשת, כי הטעמים לאיחור, ככל שהיה, אינם נעוצים במבקשת כי אם בגורמים חיצוניים שאין לה עליהם שליטה והם: לשכת ההוצאה לפועל שבה לא היה צילום השיק בנמצא וב"כ המשיב, שהתחמק מלהציגו.

17. המבקשת מוסיפה כי אין כל קשר בין חקירת היכולת בענינה, ובין הגשת הבקשה, שכן החקירה התבצעה לאחר הגשת הבקשה.

18. ביום 21/6/2009 התקיים בפני דיון בבקשתה של המבקשת והיא נחקרה על תצהירה.

19. המבקשת טענה כי אינה זוכרת האם קיבלה אזהרה בתיק ההוצאה לפועל נשוא ההתנגדות.

20. המבקשת טענה כי ידעה על קיומם של שני התיקים נגדה (אשר נפתחו על ידי המשיב – י.ב.) "מתי שהוא", כלשונה, וזאת לאחר שהמשיב פעל לעיקול משכורתה ולרישום מטלטלין בביתה.

21. המבקשת אישרה כי זה היה בשנים 97 – 98.

22. המבקשת אישרה כי בשנת 1997 הגישה בקשה לאיחוד תיקים, האיחוד פוזר ובשנת 2005 הגישה בקשה נוספת.

23. כאשר נשאלה המבקשת היכן היתה משנת 1997 ועד היום, השיבה כי היו לה בעיות רבות ורק לאחר ששמעה שלמשיב יש הרשעות בדבר זיופים ניגשה לבדוק את תיקי ההוצאה לפועל שפתח כנגדה המשיב.

24. לטענתה התברר לה כי השיק בתיק זה נושא חתימה מזוייפת הנחזית להיות חתימתה.

25. לשאלה מדוע לא צירפה חוות דעת של מומחה לכתב יד השיבה המבקשת כי: "אני יכולה לפעול ויש לנו זמן", כלשונה.

26. המבקשת העידה כי "לפני כמה שנים" הוציאה את השיקים ובדקה אותם ואז ראתה כי המדובר בשיק מזוייף. המבקשת טענה כי הוציאה את השיק מהוצאה לפועל לפני כשנתיים-שלוש, ואז הראתה אותו לאביה, אשר אמר לה שהשיק שולם (שזו טענה נוספת בנוסף לטענת זיוף חתימתה – י.ב.).

27. המשיב לא התייצב לדיון ולכן בא-כוחו משך את תצהירו.

28. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.

29. ב"כ המבקשת טען בסיכומיו כי יש בפי מבקשת טעמים מיוחדים המצדיקים את הארכת המועד.

30. ב"כ המבקשת הוסיף כי לדידו, ככל שנימוקי ההתנגדות חזקים יותר כך יכול להיות הטעם המיוחד הנדרש להארכת המועד, חזק פחות.

31. ב"כ המבקשת טען, כי בפי המבקשת טענת זיוף בכל הנוגע לחתימה הנחזית להיות חתימתה על גבי השטר.

32. ב"כ המבקשת טען, כי את ידיעתה של המבקשת יש לייחס לעצם הידיעה כי קיים חוב למשיב, אך לא לתיק ספציפי זה, נשוא ההתנגדות, שכן על תיק זה נודע לה תקופה לא ארוכה לפני הגשת הבקשה וזאת לאחר ניסיונות רבים לקבל העתק מן השיק נשוא ההתנגדות.

33. ב"כ המבקשת טען כי תיק ההוצאה לפועל עבר בין מספר לשכות, ואף ייצוגו של המשיב עבר בין מספר עורכי דין והדבר הקשה מאוד על המבקשת.

34. ב"כ המשיב טען לעומתו כי הרישום במחשב ההוצאה לפועל, על המצאת האזהרה לידי המבקשת בשנת 1997 הוא בבחינת "רשומה מוסדית" ויש לקבלו כראייה.

35. עוד טען ב"כ המשיב כי המבקשת ידעה על התיק גם מבקשתה לאיחוד תיקיה ולא הבהירה מדוע לא פעלה, במשך שנים רבות, להגשת ההתנגדות.

36. ב"כ המשיב עמד על עיקרון סופיות הדיון.

37. ב"כ המשיב הוסיף כי טענת הזיוף נטענה בעלמא, ללא כל תימוכין, והמבקשת לא התייחסה לשאלת ההרשאה, שכן ידוע שבין המבקשת לאביה, שמסר את השיק למשיב, היו יחסים טובים.

38. ב"כ המבקשת השיב לטענות ב"כ המשיב ואמר, כי ב"כ המשיב נמנע מלהציג אישור מסירה במהלך חקירתה של המבקשת.

39. ב"כ המבקשת הוסיף וטען כי אינו מכיר הלכה שעל פיה, כאשר חייב מגיש בקשה לאיחוד תיקים, באופן אוטומטי מתקיים אישור מסירה בכל אחד מהתיקים – אלא אם פירט החייב בבקשתו, בכתב ידו, את התיקים הפתוחים כנגדו, על פי ידיעתו.

40. לעניין הנטל להוכיח את טענת הזיוף טען ב"כ המבקשת כי הנטל הוא על המשיב.

דיון והכרעה

41. "תקנה 106 א' לתקנות ההוצאה לפועל קובעת, כי התנגדות לביצוע שטר תוגש תוך 20 יום מיום שהומצאה האזהרה. מאחר והמועד נקבע בחיקוק, ניתן להאריכו רק אם קיימים טעמים מיוחדים לכך (ראה הסיפא של תקנה 528 לתקנות סד"א)."

(כב' הש' הנדל בבר"ע (באר-שבע) 1532/97 - אלומנרקיס בית מסחר נ' ארביב אשר, תקדין-מחוזי 98 (1) 606.).

42. אמנם, יש לזכור כי: "ה"טעם המיוחד" הנדרש לעניין הארכת מועד להגשת התנגדות אינו זהה ל"טעם המיוחד" שיידרש לצורך הארכת מועד להגשת ערעור. במקרה האחרון, כבר קיבל בעל הדין את יומו בבית המשפט, וכבר נמצא בגדרו של ההליך המשפטי, ועל כן יידרש להציג טעם משמעותי יותר ממי שמאחר להעלות הגנתו בפני הערכאה הדיונית הראשונה".

(בש"א (שלום עכ') 3163/06 פרחי יוסף נ' ארזים גליל מוצר עץ בע"מ, תקדין-שלום 2007 (2) 19945, 19946 (2007)).

43. ברם, בשני המקרים המדובר בטעם מיוחד ולא כל טעם סתמי אשר מעלה המבקשת.

44. בע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פד"י נ"ה (2), 904, 908, ניתח כב' השופט ב' אוקון את המושג "טעם מיוחד", וקבע כי:

"טעם מיוחד יוכר במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור עקב אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין, כמו מוות או מחלה.

טעם מיוחד קיים אף במקרה שבו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי כלול בקטגוריה זו ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית.

אין מכירים כטעם מיוחד בתקלות שניתן להיערך להן מבעוד מועד, כמו קשיי הבנה או עומס עבודה.

אין נעתרים לבקשה המבוססת על טעות שאין לה הנמקה במובן זה שסדרי עבודה שגרתיים אמורים לגלותה.

שיקולים אלו כפופים תמיד גם לאינטרס הנגדי של יתר בעלי הדין ככל שאינטרס הסופיות של בעל הדין האחר הוא מובהק יותר, והסתמכותו על חלוף המועד ברורה יותר, כך יהיה מקום לדרישה שלטעם המיוחד אופי של העדר שליטה או של תקלה שאינה רגילה או צפויה". (ההדגשה שלי – י.ב.).

45. בחקירתה של המבקשת עלה כי, לכל הפחות, ידוע לה, באופן מהותי ומלא, על השיק נשוא תיק זה, כבר לפני כשנתיים-שלוש.

46. כך העידה המבקשת:

"מצד שני את אומרת שהצ'ק הזה שולם, מתי ידעת שהוא שולם?

כשהראיתי לאבא שלי את הצ'ק לפני שנתיים שלוש, והוצאתי את הצ'ק מההוצל"פ".

(פרוטוקול הדיון מיום 21/6/2009, עמ' 4, שורות 14-15).

47. לפרק זמן משמעותי זה, מיום שבחנה המבקשת את השיק, לאחר שקיבלה את העתקו מלשכת ההוצאה לפועל, ועד להגשת בקשה זו, אין בפי המבקשת כל הסבר ו/או כל טעם ובוודאי שאין בפיה "טעם מיוחד".

48. המבקשת אף הצהירה במפורש כי היא סבורה שהיא יכולה להעלות את טענותיה "בכל עת", שכן "כל עוד אני נתבעת והתיק שלי פתוח זו זכותי המלאה", כלשונה.

49. יפים לעניין זה הדברים הבאים מתוך ספרו של א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, בעמ' 355:

"כאשר התנהגות המבקש אינה רשלנית בלבד, אלא עולה כדי התעלמות מדעת מההליך המשפטי והיא מגלה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין, לא תמיד יוכל הוא לכפר על מחדליו בתשלום הוצאות (אפילו הראה סיכויי הצלחה)".

50. אינני מקבל את טענות ב"כ המבקשת כי משקל טענות ההגנה של המבקשת, הוא כשלעצמו, יכול לשמש כטעם מיוחד.

51. ההלכה בעניין זה היא כי "ביקש בעל דין להאריך לו את המועד להגשת ערעור, אין חשיבות הבעיה אשר הוא חפץ להעמידה לדיון משמשת, כשהיא לעצמה, טעם מיוחד" (ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, (1990) 837-838 – ההדגשה שלי – י.ב.).

52. אמנם, משקל טענות ההגנה יכול להצטרף לטעם מיוחד אחר ו"לתמוך" במשקלו, ואולם, כאשר אין כל טעם לאיחור בהגשת ההתנגדות, משקל טענות ההגנה, כשלעצמו, אינו יכול לסייע.

53. בענייננו, כל טענותיו של ב"כ המבקשת נוגעות לתקופה הקודמת להגעת העתק השיק לידיה של המבקשת, ואולם, לעניין האיחור המשמעותי (שנתיים לפחות, על פי דבריה) בהגשת הבקשה מיום שהגיע העתק השיק לידיה, אין בפי המבקשת כל הסבר.

54. לפיכך, אני דוחה את בקשתה של המבקשת להארכת מועד להגשת ההתנגדות לביצוע השטר בתיק הוצאה לפועל מס' 2501375056.

55. המבקשת תשלם למשיב הוצאות הדיון בבקשה זו ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ.

56. החלטה זו מסיימת את הדיון בכל הבקשות שבכותרת שכן בהיעדר הארכת מועד להגשת ההתנגדות לביצוע השטר ממילא אין מקום לדון בטענות ההתנגדות לגופן ו/או לעכב את ההליכים.

ניתנה היום ח' באב, תשס"ט (29 ביולי 2009) בלשכתי, בהעדר הצדדים.

יניב בוקר - רשם


מעורבים
תובע: זהבי יעל
נתבע: אסולין אלברט
שופט :
עורכי דין: