ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ברטה לוי נגד בטוח לאומי-סניף :

1

בתי הדין לעבודה

בית דין א.לעבודה ת"א

בל 001286/08

בפני:

כב' השופטת בן-יוסף חנה

תאריך:

29/07/2009

בעניין:

ברטה לוי

ע"י ב"כ עו"ד

ברזילי

המערערת

נ ג ד

בטוח לאומי-סניף תל-אביב

ע"י ב"כ עו"ד

חלבגה

המשיב

פסק - דין

הערעור בתיק זה הוגש על החלטת הועדה הרפואית לעררים, אשר קבעה את נכותה הצמיתה של המערערת ביום 20.12.07 בשיעור 10%.

בנימוקי הערעור נטען, כי טעתה הוועדה בכך שלא מילאה אחר הנחיית פסק הדין מיום 20.11.07אשר הורה לוועדה להתייחס לבדיקת מיפוי עצמות מיום 14.11.05 לפענוח צילום עמוד שדרה מותני מ-23.5.06 ומסמך מיום 9.12.05 של ד"ר לוקאץ, אך הוועדה בחרה להתייחס אך ורק לבדיקת מיפוי העצמות וקבעה, כי אין שבר בחוליה וזאת כדי להעניק נכות אך ורק על פי סעיף ליקוי 37(7) א כאשר על פי סעיפי הליקוי, היתה צריכה להעניק נכות גם על פי סעיף ליקוי 37 (8), עבור שבר בחוליה.

אשר על כן החלטת הועדה מוטעית בכך, שהוועדה לא העניקה למערערת את אחוזי הנכות המתאימים, הן בגין השבר בחוליה והן בגין ההגבלה בתנועת עמוד השדרה.

ב"כ המשיב בתגובתו טען, כי לא נפלה טעות בהחלטת הועדה והיא קבעה על פי כל המסמכים שנתבקשה להתייחס אליהם, בהתאם לפסק הדין שהחזיר את התיק אליה, כי אין בממצאים להצביע בהכרח על שבר, אך קיומו או אי קיומו של שבר אינו רלבנטי, שכן למערערת הוענקו אחוזי בכות בגין המגבלה בעמוד שדרה מותני ולא ניתן לקבוע נכות נוספת על פי סעיף 37(8). לטענת ב"כ המערערת סעיפים 37 ו-38 לרשימת הליקויים, אינם יכולים לחול ביחד בשל סתירה הקיימת ביניהם, זאת מאחר וסעיף 37 עניינו הגבלה בתנועה ואילו סעיף 38, דן במקרים בהם לא קיימת הגבלה בתנועה.


להלן הכרעתי:

לאחר שעניינתי בנימוקי הערעור ובתגובת ב"כ המשיב וכן בדוח הועדה נשוא הערעור מצאתי כדלקמן:

הועדה הרפואית לעררים נשוא הערעור התכנסה ביום 18.12.07 בעקבות פסק דין מיום 20.11.07.

הועדה מציינת, כי עיינה בפסק הדין ולאחר שעיינה במיפוי העצמות מ-4.4.05 כן עיינה בצילום מ-23.5.06 ובתעודה הרפואית של ד"ר לוקאץ מ-9.12.05.

בפרק הסיכום, הוועדה מוצאת לאחר עיון במסמכים כפי שהונחתה ע"פ פסק הדין, כי אין מחלוקת שקיימת קליטת היתר האזור D12 אינה צביעה בהכרח על קיום שבר, אך מכל מקום אם יש שבר או אין, היות שבמקרה זה בבדיקה נמצאה הגבלה קלה בתנועת עמוד השדרה, הוענקו אחוזי נכות על פי סעיף 37(7), כאשר כל נכות בגין שברים בחוליות, מוענקת ללא הגבלה בתנועה.

הועדה הסבירה היטב מדוע לא ניתן להעניק אחוזי נכות בגין סעיף ליקוי 37(7), שענינו הגבלה בתנועה ובגין סעיף ליקוי 37(8) גם יחד. זאת מאחר וענינו של סעיף 37(7) בהגבלה בתנועת עמוד השדרה המתני ואילו סעיף ליקוי 38(8), ענינו בשבר בגוף החוליה ובלי הגבלה בתנועה.

הועדה פעלה על פי הנחיות פסק הדין מיום 20.11.07, עיינה בכל המסמכים שנתבקשה להתייחס אליהם ונימקה את החלטתה, על פי מומחיותה הרפואית תוך התייחסות לסעיפי הליקוי.

אין טעות משפטית בהחלטת הועדה והערעור בתיק זה נדחה.

מובהר לצדדים, כי ערעור לביה"ד יש להגיש תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום ח' באב, תשס"ט (29 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

בן-יוסף חנה - שופטת

קלדנית: א.כ.


מעורבים
תובע: ברטה לוי
נתבע: בטוח לאומי-סניף תל-אביב
שופט :
עורכי דין: