ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יפה דן נגד המוסד לביטוח לאומי :


בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים

בל 002488/02

בפני:

דיתה פרוז'ינין – נשיאה

נציג ציבור (ע) מר קלינר

23/07/2009

בעניין:

יפה דן

ע"י ב"כ עו"ד

רויטל לורברבוים

תובע

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

יפה רוטשילד

נתבע

פ ס ק ד י ן

1. התובעת טוענת כי נפגעה בתאונת עבודה, שכן הליקויים הגניקולוגיים והנפשיים שבהם לקתה נגרמו בשל ויכוח בינה לבין מעבידה. ביום 5.12.04 ניתן פסק דין הדוחה את התביעה. התובעת ערערה על פסק הדין, וביום 4.5.05 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים (עב"ל 126/05) על פיה נקבעו המוסכמות הבאות:

א. ביום 14.6.2001 בסמוך לשעה 19:00 לערך התקיימה שיחה טלפונית קשה בין המערערת למנהל החברה שבה הועסקה.

ב. בשיחה נדרשה המערערת, אשר שהתה לבדה במקום העבודה לאחר שעות העבודה המקובלות, לעזוב את המקום בלא דיחוי, תוך איום להזמין משטרה למקום אם לא תעשה כן.

ג. השיחה היתה קשה, אולם ללא צעקות.

ד. המערערת פוטרה במהלך השיחה על אתר.

ה. פיטורי המערערת "היו באוויר" בחודשיים בקדמו למועד זה.

עוד נקבע בפסק הדין המוסכם כי התיק יוחזר לבית דין זה, אשר ימנה שני יועצים רפואיים מומחים בתחום הגניקולוגי והנפשי, אשר יתבקשו לקבוע מהי מחלתה של המערערת בתחום מומחיותם, והאם ניתן לקבוע קשר רפואי בין העובדות שתוארו במוסכמות לבין מחלותיה.

2. התחום הפסיכיאטרי

ביום 21.9.2005 התמנה ד"ר רמי אהרונסון כמומחה בתחום הפסיכיאטרי. בחוות דעתו קבע המומחה כי התובעת היתה בטיפול נפשי אצל פסיכיאטרית בשנת 1997 בהקשר למשבר מתמשך בחיי הנישואין שהביא לגירושין, כי התובעת באה מרקע טראומתי קשה: אמא חולת נפש, גידול בפנימיות ונישואין רוויים השפלות ומתחים, וכי יש קשר רפואי בין העובדות המוסכמות לבין מחלתה של התובעת, שכן עבדה שנים רבות במקום עבודתה, והעבודה היוותה בשבילה מקור חשוב להערכתה העצמית והזנה חיובית לתדמיתה האישית.

בשל קביעתו של המומחה כי התובעת עבדה שנים רבות במקום עבודתה, כאשר בפועל עבדה התובעת במקום פחות משנתיים, ביקש הנתבע לפסול את המומחה, ולמנות מומחה אחר. בקשתו זו נדחתה (החלטה מיום 25.5.2006), אולם נעתרנו לבקשתו החלופית להפנות למומחה שאלות הבהרה, שאליהן יצורף פירוט מקומות העבודה שבהם עבדה התובעת. על החלטה זזו הגישה התובעת ערעור לבית הדין הארצי, ושם הושגה הסכמה בין הצדדים לגבי פירוט מקומות העבודה.

בתשובותיו לשאלות ההבהרה ציין המומחה כי הפסיכיאטרית שטיפלה בתובעת בשנת 1997 שללה את קיומה של פתולוגיה פסיכיאטרית ברורה וקשה אצל התובעת, כי סביר להניח שהדחק הבין אישי בתהליך הגירושין, הדחק בנושא משמורת הילדים, ו"הפיטורים שהיו באויר" הינם גורמים משמעותיים שהשפיעו על התובעת. אמנם לא ניתן לשלול כי התובעת היתה במצב נפשי של מתח, חרדה ודיכאון בתקופה זו, אך אין עדות רפואית לכך. המומחה הוסיף עוד כי הוא מייצר על כך שכאשר כתב את חוות דעתו הראשונה לא עמדה לפניו רשימת מקומות העבודה שבהם עבדה התובעת.

בשל אי התייחסותו של המומחה לבסיס העובדתי המוטעה שעמד בבסיס חוות דעתו, ביקש הנתבע לפסול את המומחה, ולמנות מומחה אחר. בהחלטה מיום 3.6.2007 נקבע כי מן הראוי למנות מומחה נוסף, בשל החשש שהד"ר אהרונסון לא יוכל לדון באופן חסר פניות בעניינה של התובעת לנוכח קביעותיו הקודמות. ערעורה של התובעת על החלטה זו נדחה (בר"ע 424/07).

3. הפרופ' סיגל, שמונה כמומחה נוסף, קבע בחוות דעתו כי התובעת אינה לוקה בתסמונת פוסט-טראומתית (PTSD), וכי האירוע מיום 14.6.2001 לא היווה איום לחיים או לשלמות הגוף, ולא לבש אופי טראומתי; כי מחלותיה הגופניות של התובעת אינן על רקע של מצב נפשי, אך הן בהחלט יכולות להחמיר מצב נפשי קיים, וכי:

"התובעת סובלת מהפרעת חרדה עם קווים דיכאוניים, המגבילה באופן ניכר את תפקודה ויכולת העבודה וההשתכרות שלה. לאירוע מיום 14.6.01 היתה השפעה מועטה להופעת התופעות החולניות ובכל מקרה פחותה בהרבה מיתר הגורמים כפי שהם תוארו בחוות דעת זאת".

התובעת ביקשה לפסול את המומחים הפרופ' בייט והפרופ' סיגל. בקשתה נדחתה (החלטה מיום 1.1.2008), אך ניתנה לה אפשרות להפנות למומחים אלה שאלות הבהרה. בתשובותיו לשאלות ההבהרה חזר הפרופ' סיגל על מסקנתו דלעיל. פרופ' בייט הבהיר כי נפלה טעות קולמוס בתשובותיו לשאלות ההבהרה, וכי בדיקת הביופסיה נערכה ביום 15.6.2001.

4. התחום הגניקולוגי

ביום 14.2.2006 התמנה הפרופ' יורם בייט כמומחה-יועץ רפואי בתחום הגניקולוגי. בחוות דעתו קבע הפרופ' בייט כי מקורם של הדימומים שמהם סבלה התובעת באי סדירות הורמונלית, העלולה להופיע בגילה, כי אין זה סביר שה"דימום החזק" הופיע בדיוק למחרת ההודעה הטלפונית על הפיטורים, וכי תופעה זו אינה תוצאה של פתולוגיה המופיעה מספר שעות לאחר אירוע הקשור בלחץ נפשי. בקשת התובעת לפסילת המומחה נדחתה, אולם לבקשתה הופנו למומחה שאלות הבהרה. בתשובותיו חזר פרופ' בייט על מסקנתו כי הדימום שבו לקתה התובעת אינו קשור באירוע מיום 14.6.2001 וכי:

"ד. אם אכן גרם האירוע נשוא התביעה לליקוי נפשי אצל התובעת, הלחץ הנפשי היה אמור לגרום לאיחורים בווסת ולא לדימומים מוגברים. דימום מוגבר בוודאי לא מופיע לראשונה למחרת אירוע מלחיץ, וודאי לא תשעה ימים לאחר וסת רגילה, אלא אם כן יש פתולוגיה אחרת שאינה קשורה באירוע" .

פרופ' בייט אף הסתייג מחוות דעת המומחה מטעם התובעת, הפרופ' שנקר, וציין כי בספרות המקצועית אכן מתואר קשר בין מתחים נפשיים והפרעות במחזור אצל בחורות צעירות, וכי אין זה סביר שהדימומים אצל התובעת קשורים לאירוע שתואר. במסקנתו זו הסתמך המומחה על ביופסיה שנלקחה יומיים לאחר האירוע והדגימה אי סדירות הורמונלית. הפרופ' בייט סיכם כי:

"במקרה זה אין כל עדות לאפשרות כי הדימומים שהחלו למחרת הודעת הפיטורים הינם תוצאה מאירוע זה".

5. התובעת טוענת כי יש להעדיף את האמור בחוות דעת המומחה הגיניקולוגי מטעמה על פני זו של הפרופ' בייט, וכי בתחום הפסיכיאטרי יש לקבל את חוות דעתו של הד"ר אהררונסון ואת האמור בחוות הדעת של המומחה מטעמה.

מנגד טוען הנתבע כי להעדיף את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין בתחום הגניקולוגי, ואת חוות דעתו של הפרופ' סיגל בתחום הפסיכיאטרי, שכן הד"ר אהרונסון ביסס את חוות דעתו על בסיס עובדתי מוטעה. כמו כן דבריו של ד"ר אהרונסון בחוות דעתו אינם חד משמעיים.

6. כעולה מן האמור בחוות דעתו של פרופ' בייט ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, קבע המומחה באופן חד משמעי, אשר אינו משתמע לשתי פנים, כי הליקויים שבהם לקתה התובעת לא נגרמו של האירוע מיום 14.6.2001. על דבריו אלה חזר הפרופ' בייט באופן נחרץ גם בתשובותיו לשאלות ההבהרה. כבר נפסק לא אחת כי המומחה שהתמנה על ידי בית הדין הינו מומחה נייטרלי, וכי בדרך כלל יטה בית הדין להעדיף את חוות דעתו על פני חוות דעת שהוגשה על ידי אחד הצדדים. לא מצאנו סיבה לסטות מהלכה זו בענייננו.

7. בתחום הפסיכיאטרי מונחות לפנינו שתי חוות דעת, ואולם מקובלת עלינו במלואה טענת הנתבע כי יש להעדיף את חוות הדעת של הפרופ' סיגל על פני זו של הפרופ' אהרונסון. זאת, משום שחוות דעתו של הפרופ' סיגל הינה יסודית, מנומקת, מפורטת, ומבוססת על המסמכים שהרפואיים שהיו לפניו. המומחה ניתח בהרחבה את כל ליקוייה של התובעת, ומסקנותיו הברורות והחד משמעיות מבוססות על המסמכים הרפואיים שהיו לפניו. חוות הדעת של הד"ר אהרונסון מבוססת על עובדה שגויה ביחס לתקופת עבודתה של התובעת, מה גם שהמומחה לא התמודד עם טעותו בתשובותיו לשאלות ההבהרה.

לנוכח כל האמור לעיל אנו קובעים כי לתובעת לא נפגעה בעבודה, ולפיכך יש לדחות את תביעתה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום 18/6/09 בהעדר הצדדים.

נציג ציבור

מר קלינר

ד. פרוז'ינין - שופטת

אב"ד



מעורבים
תובע: יפה דן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: יפה רוטשילד,רויטל לורברבוים