ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כהן נגד מועצה מקומית דיר אל אסד :


בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים

עב 001643/03

בפני:

דיתה פרוז'ינין – נשיאה

דן-יחיד

23/07/2009

בעניין:

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד

א. זיידנברג

המבקשת

נ ג ד

משה כהן

ע"י ב"כ עו"ד

נ. כהן-אבני

המשיב

החלטה

1. לפנינו בקשת המדינה לסלק על הסף את תביעת המשיב נגדה.

2. ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו:

א. המשיב עבד במשרד העבודה והרווחה במשך 14 שנים. בתפקידו האחרון שימש יועץ השר לענייני ערבים.

ב. ביום 25.4.91 מונה המשיב לסגן ראש הוועדה למילוי תפקידי המועצה דיר אל אסד, תפקיד שבו כיהן מ-1.6.91 ועד 30.1.93.

ג. ביום 21.11.93 ביקש המשיב לצרף לתקופת כהונתו כסגן ראש מועצה את תקופת עבודתו במשרד העבודה והרווחה.

ד. ביום 30.11.93 פרש המשיב לגמלאות על פי בקשתו.

ה. גמלת המשיב מחושבת על פי החלטת הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו) תשל"ז-1977. המשיב מקבל קצבה בשיעור של 38.33% ממשכורתו הקובעת שהינה משכורת של סגן ראש מועצה לפי דרגה ג' בדירוג הרשויות המקומיות.

ו. עד אפריל 2003 העבירה המבקשת 28.33 % משיעור גמלתו של המשיב למועצה. ממועד זה משולם חלקה של המבקשת בגמלה ישירות .

3. ההליכים בתביעת המשיב

המשיב הגיש תביעה נגד המועצה ונגד המדינה, ובין הצדדים התנהלו הליכים רבים מאד, ובכלל זה בקשות למחיקה על הסף וערעורים לבית הדין הארצי. בסופו של דבר התקיים הליך גישור בין המשיב לבין המועצה. המבקשת ביקשה לפטור אותה מהליך הגישור ולקיימו ללא נוכחותה, שכן המחלוקות העובדתיות והכספיות בהליך זה הן בין המשיב למעסיקתו - המועצה המקומית דיר אל אסד, ובית הדין נעתר לבקשתה .

ביום 15.4.08 נחתם הסדר גישור בין התובע למועצה המקומית דיר אל אסד הקובע כי:

"לסילוק התביעה מודיעים הצדדים כי אין להם תביעות כלשהן האחד כלפי השני. עו"ד נעמי מתחייב להעביר לתובע טופס 106 7 שנים אחורנית שבו יופיעו השכר והניכוי מס במקור".

ביום 15.5.08 פנה המשיב לבית הדין בבקשה לבטל את הסכם הגישור, שכן טפסי 106 אשר הועברו לו אינם מלמדים על העברות וסכומים ברורים למס הכנסה, אולם בדיון שהתקיים ביום 16.6.08 הודיעה ב"כ המשיב כי אם הבירור עם המגשר יעלה שאכן, כטענת המועצה, שולמו כל סכומי המשכורת, לא יעמוד על בקשתו לביטול הסכם הגישור, והתביעה נגד המדינה תהיה למתן סעד הצהרתי כי המשיב היה עובד מדינה בתקופת היותו סגן ראש המועצה הממונה, על כל המשתמע מכך, לרבות חובה לשלם את מלוא גמלתו בכל חודש בחודשו. בישיבת גישור נוספת, שהתקיימה בין המשיב למועצה ביום 21.9.08, אומץ ההסדר מיום 15.4.08 במלואו. הצדדים הודיעו כי בזה תם הדיון בתביעה נגד המועצה, ואין להם כל טענה נוספת בעניין תיק תביעה זה. כאמור צויין כי הסדר זה נעשה בין משיב למועצה, והוא אינו כפוף להמשך התביעה בין המשיב למדינה. ביום 1.12.08 הורה בית הדין למשיב לכמת את תביעתו כנגד המדינה. ביום 14.12.08 הגיש המשיב בקשה לכימות התביעה או לחלופין למחיקתה בלא צו להוצאות. בבקשה נטען כי מאחר שהמדינה משלמת הלכה למעשה 90% מגמלתו של המשיב, יש להעמיד את סכום התביעה על 10% מגמלתו ברוטו, קרי 3,345 ₪ לחודש בצירוף פיצויי הלנה בגין איחור בתשלומים. בתגובה לבקשתו זו הגישה המדינה בקשה מטעמה לסילוק התביעה על הסף, היא הבקשה שאנו דנים בה עתה.

4. ואלה טענות המבקשת:

א. המשיב ממשיך בניהול הליך סרק תוך שבית הדין בגמישותו מאפשר לו להטריד פעם אחר פעם את המדינה. גמלתו של המשיב משולמת לו במלואה, בין אם על ידי המועצה והמדינה יחד ובין בכל דרך אחרת. המשיב בוחר לתקן את תביעתו כך שטענתו עתה היא כי לא המועצה היא שצריכה לשלם חלק מגמלתו אלא המבקשת. המשיב מבקש לשנות סדרי עולם, ולכפות על המדינה לשלם את גמלתו, ובכך להפוך את המועצה שבה כיהן, לצד חסר חשיבות בתשלום גמלתו ולאיין אותה, בלא כל טעם או בסיס בחוק.

ב. המשיב עותר למתן סעד הצהרתי לפיו הוא עובד המבקשת, והיא החייבת בתשלום מלוא גמלתו משנת 2007. אין בפיו כל בקשה לסעד כספי מעם המבקשת בגין התקופות שבתביעתו המתוקנת, והוא מבקש לברר את מהות הקשר המשפטי בין הצדדים בלא כל צורך אופרטיבי. עניין לנו בסעד הצהרתי שאין בחובו כל נפקות פרקטית וכספית, וכבר נקבע במספר רב של פסקי דין כי תביעה לסעד הצהרתי ללא כימותה דינה סילוק על הסף.

ג. מדובר בתביעה נעדרת עילה. המשיב לא הצביע על כל עילה המקימה לו זכות לתשלום גמלתו, המשולמת ממילא בדרך שבה בחר. בקשתו לכימות התביעה ולתיקונה כך שהסעד יהיה תשלום חלקה של המועצה על ידי המדינה הינו חסר בסיס, מנוגד לחוק ונעדר עילה.

ד. המשיב עצמו הבין את האבסורד שבבקשתו לכימות, והוא מוכן למחוק את תביעתו, אלא שהוא מתנה זאת באי תשלום הוצאות. אשר לפיצויי הלנה בגין איחור בתשלומים, הרי שהמשיב לא הצביע כלל על איחור כלשהו בתשלום. מדובר בתביעה שלא באה לעולם, ואין כל מקום לתביעה בגין זכות שאינה קיימת.

5. מנגד טוען המשיב טענות אלה:

א. המשיב ויתר על תביעתו נגד המועצה משום שהותש, ולא יכול היה לרדת לעומקם של דברים ומספרים, ובחר להתמקד בתביעתו את המדינה.

ב. הסעד המבוקש אף כיום הינו לתשלום מלוא גמלתו של התובע על ידי המדינה. הסעד הכספי המבוקש ברור וכומת. אין מדובר בסעד הצהרתי גרידא, אלא בסעד הצהרתי אשר יחייב את המדינה בחיוב כספי חודשי בסך 3,000 ₪ לערך – 10% מגמלת המשיב.

ג. אשר לעילת התביעה נגד המדינה - טענות המבקשת לעניין עילת תביעה נגד המדינה כבר נדונו ונקבע כי יש לברר את תביעתו עד סופה.

ד. המועצה המקומית ממשיכה עד היום להלין את קצבתו (10% ממנה) לשלם אותה בחלקים ולעיתים אף בכלל לא.

ה. בית הדין מתבקש שלא לבחור ב"דרך צדדית" אשר אינה דרך המלך בבירור סכסוכים בבית הדין, ולא לסלק את התובענה מבלי לדון בשאלות מהותיות לרבות התקיימותם של יחסי עובד-מעביד.

6. בית הדין מוסמך לדחות תובענה או למוחקה על-פי תקנות 44-45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, בהתקיים אחד התנאים המנויים בתקנות. ככלל, מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה, ופתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה לעולם עדיף (דב"ע נא/195-3 תוכנה מכונות תרגום בע"מ נ' עמיחי סגל, פד"ע כג 275; דב"ע נא/31-3 חיפה כימיקלים בע"מ נ' אברהם חלפון, פד"ע כב, 518). על מנת שכתב התביעה יימחק על הסף חייב בית-הדין להיות בטוח ומשוכנע כי גם אם יוכיח התובע את כל אשר הוא טוען בכתב תביעתו, לא יהיה בכך כדי להועיל לו, מאחר שאין באותה מסכת עובדות כדי ליצור עילת תביעה (דב"ע נו/ 140-3 כימיקלים לישראל בע"מ - ד"ר ליאונרד שור, פד"ע ל, 152).

על אף האמור לעיל, בקשה למחיקת תביעה על הסף תיענה, אם ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו (דב"ע נב/217-3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז 3; בג"צ 3679/94 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד כט(1) 573).

7. על אף שמחיקה על הסף תיעשה במשורה ובמקרים נדירים, בענייננו יש להיעתר לבקשת המדינה, ולדחות את תביעת המשיב על הסף. זאת, בראש ובראשונה משום שהמשיב עצמו הביע דעתו, באופן חלופי אמנם, ובבקשתו לכימות התביעה הסכים למחוק את תביעתו על הסף, ובלבד שלא יחוייב בהוצאות. זאת ועוד. בהסכם הגישור הביע המשיב דעתו כי אין לו כל עילת תביעה נגד המועצה, ותביעתו לסכומי כסף נכבדים נעלמה כלא היתה. בנסיבות אלה לא ברור מדוע סבור המשיב כי יוכל לנהל את תביעתו נגד המדינה בלבד (ראו בעניין דומה: ע"ע 557/07 רפאל כהן – שר הפנים ואח', ניתן ביום 25.2.09), וטענתו כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין המדינה, כאשר המועצה אינה כלל צד לעניין, תמוהה ביותר, שהרי בכתב התביעה המתוקן טען המשיב כי המבקשת הייתה מעסיקתו במשותף עם המועצה המקומית דיר אל אסד. אף על פי כן בחר המשיב להוסיף ולנהל הליך נגד המדינה בלבד. מודעים אנו היטב לכך שבעבר נדחתה בקשת המדינה לסילוק תביעת המשיב נגדה על הסף, הן בבית דין זה, והן בבית הדין הארצי (ע"ע 408/07, ניתן ביום 13.2.08). ואולם כפי שהבהרנו כבר, שונה המצב עתה, והמשיב עצמו היה מודע לכך.

8. כמו כן מקובלת עלינו טענת המדינה כי מדובר בתביעה נעדרת עילה. המשיב לא הצביע על כל עילה המקימה לו זכות לתשלום גמלתו כפי שנתבע, כאשר הגמלה משולמת ממילא בדרך שבה בחר. בקשתו לכימות התביעה ולתיקונה כך שהסעד יהיה תשלום חלקה של המועצה על ידי המדינה תמוהה ביותר, ולא ברור על מה היא מבוססת. זאת, לנוכח הוראות סעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו) התשל"ז-1977, המתווה הסדר נורמטיבי ספציפי כדלקמן:

"ראש רשות יקבל את הגמלה מהרשות המקומית שבה כיהן לאחרונה, והיא תהיה זכאית להחזר חלק מכספי הגמלה מרשויות או גופים אחרים שתקופת כהונה בהם הובאה בחשבון כאמור בסעיף 3(4), או מחליפיהם, בשיעורים יחסיים לתקופת הכהונה בכל רשות וגוף".

כפי שהובהר לעיל, נעתרה המדינה לבקשת המשיב ומחודש אפריל 2003 מעבירה המבקשת את חלקה בגמלתו של המשיב ישירות אל המשיב. על כן, לא ברור על מה מבוססת תביעתו הנוכחית.

לנוכח האמור לעיל יש להיעתר לבקשת המדינה ולמחוק את תביעתו של המשיב נגד המדינה על הסף.

המשיב ישלם הוצאות המבקשת בסך של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

ניתנה היום ז' בתמוז, תשס"ט (29 ביוני 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

דיתה פרוז'ינין, שופטת

001643/03עב 730 אילנית ג'והרי



מעורבים
תובע:
נתבע: משה כהן
שופט :
עורכי דין: