ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בן שטרית מישל נגד המל"ל :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

בל 002973/08

בפני:

כב' השופטת ורד שפר, נשיאה

נציג ציבור (עובדים): מר הארון ממדוח

נציג ציבור (מעבידים):מר יהודה ברקן

21/07/2009

בעניין:

בן שטרית מישל

ע"י ב"כ עו"ד

בכרי סובחי חסן

התובע

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

מהלשכה המשפטית

הנתבע

פסק דין

1. התובע נפגע בתאונה ביום 18.02.08 (להלן: "התאונה").

הנתבע הכיר בתאונה כתאונת עבודה, ואישר לתובע אי כושר מיום 19.02.08ועד ליום 29.02.08.

בקשת התובע להכיר באי כושר בתקופה שמיום 01.03.08 ועד ליום 31.03.08 (להלן: "התקופה הנוספת") נדחתה , על בסיס גישת הנתבע בדבר העדר קשר סיבתי בין התאונה לבין אי הכושר בתקופה הנוספת.

מכאן התביעה שבפנינו.

2. להלן העובדות הרלבנטיות, כפי שהונחו כתשתית בפני המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין -

א. התובע יליד שנת 1969, נפגע ביום 18.02.08 במסגרת עבודתו בחברת "דנטק פלסט בע"מ".

ב. הנתבע הכיר בתביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בגין תקופת אי הכושר שמיום 19.02.08 ועד ליום 29.02.08.

ג. הנתבע לא הכיר באי הכושר בתקופה שמיום 01.03.08 ועד ליום 31.03.08 כנובע מהתאונה.

3. ביום 22.03.09 ניתנה החלטה לפיה נתבקש המומחה, פרופ' חיימוף חיים שמונה ע"י בית הדין, לתת חוות דעתו בתביעה הנדונה, בהתאם לעובדות שנקבעו, ולהשיב על השאלות הבאות –

א. מהי המחלה או מהו הליקוי אשר ממנו סבל התובע החל ממועד התאונה?

מהו, לדעתך, משכו של אי הכושר ממנו סבל התובע בעקבות התאונה ובעטיה?

5129371

ב. האם קיימים בתובע נתונים קליניים מוכחים המראים על סיכון מיוחד שהיה בו להיות באי כושר גם במהלך התקופה הנוספת כהגדרתה לעיל?

5129371

54678313

אם כן, יש לפרט הנתונים הקליניים המוכחים במסמכים הרפואיים עליהם מבסס המומחה תשובתו.

ג. האם יש קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של התובע בתקופה הנוספת לבין התאונה, ובאיזו מידה?

אם לא, מה לדעת המומחה גרם לתקופת אי הכושר, זאת על פי המסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו?

4. פרופ' חיימוף בחוות דעתו, הימנה נביא את עיקרי הדברים, השיב על השאלות כדלקמן –

"עלינו לזכור שהחבלה בצלעות לא גרמה לשברים. בדרך כלל, בשבר של צלעות, הכאבים נמשכים כי שבועיים עם עוצמה הולכת ופוחת. ידוע שבשבוע השלישי יש חיבור של רקמה חיבורית המונעת כאבים, או שהכאב הוא זניח והאיש יכול לשוב לעבודתו. התלונות של האיש, הם נמשכים זמן ארוך מדי, לגבי עוצמת החבלה.

המחלה ממנה האיש סובל היא טיעון על כאבים במקום החבלה. לעיתים יכולים להיות "שברים מזעריים" בתוך רקמת הצלע, אבל החבלה במקרה הזה היא על שטח ולא על מקום מסוים ולכן יש להתייחס כמו חבלה רגילה של צלעות ללא שבר. לדעתי הוא צריך לשוב לעבודתו כעבור שבועיים לכל היותר. בדרך כלל, לפי טיב העבודה ואישיות רגילה, הנפגע חוזר לעבודתו למחרת היוםאו כעבור מספר ימים עם תרופות משככות כאבים. הדרישה לחופש לדעתי היא מוגזמת.

אין שום סיכון לאיש אחרי החבלה הזו. הבדיקות לא חשפו שינוים באיברים או בעצמות.

המסמכים הרפואיים אשר ברשותי מעידים שאין חבלה קשה באיברים ולא בעצמות. חבלה יבשה יכולה לכאוב שבוע, שבועיים או שלושה בהתאם האופי של הנפגע. כמובן שיבתו לעבודה סדירה לא מסכנת אותו בשום אופן (שוב אין לי נתונים לטיב עבודתו) בעבודה סבירה, כולל פיזית. בקשר לזמן הריפוי אלה נתונים ידועים. בעבודה רגילה של בית חולים אנחנו לא נוהגים לתת חופשה גדולה יותר מאשר שלושה שבועות. אלא אם מדובר בשברים מרובים בצלעות המפריעות לתפקוד הריאות. במקרה הזה אין המצב כך, הוא נחבל ללא שינוי בעצמות ולא באיברים פנימיים. אין שום סיבה קלינית לאי כושר. ברוב המקרים מדובר בגורמים אישיים. מסיפור הרפואי של חייו אנחנו רואים שימוש מוגזם ותכוף באמצעים הרפואיים, לעיתים עם תלונות מוזרות של יובש בעור, כאבי ראש, "חולשה התוקפת כל שבוע".

לדעתי התאונה איננה מצדיקה מתן חופשה ארוכה, ללא יחס לעוצמת החבלה ותוצאותיה. הוא מסוגל לשוב לעבודה כעבור מספר ימים. המשך אי עבודה היא בעיה של אישיות".

5. הצדדים נתבקשו להודיע לבית הדין מה עמדתם בתביעה בהתייחס לחוות הדעת, או שיש בדעתם להגיש סיכומים, כן צוין בהודעה שחוסר תגובה יחשב שאותו צד אינו מעוניין להוסיף על הסיכומים שהוגשו, והוא מסכים למסקנה העולה מחוות דעתו של המומחה, ולמתן פסק דין בהתאם.

6. מטעם ב"כ הנתבע נתקבלו סיכומים ובהם הודגש כי יש לדחות התביעה ולאמץ את חוות הדעת.

מטעם ב"כ התובע לא הוגשה הודעה כלשהי.

7. בחינת חוות הדעת מובילה למסקנה חד משמעית, לפיה אין קשר סיבתי בין האירוע שארע לתובע במועד הנ"ל, לתקופה הנוספת ולליקויים מהם סבל בתקופה זו, באשר לדעת המומחה, לא ניכר מהחומר הרפואי שעמד לפניו ממצאים המצדיקים מתן אישורים עבור תקופת אי הכושר בתקופה הנוספת, כך שלדעתו, התובע "מסוגל לשוב לעבודה כעבור מספר ימים. המשך אי עבודה היא בעיה של אישיות".

8. משכך, לא נותר אלא לדחות את התביעה שבפנינו.

5129371

54678313בהתחשב בעובדה שמדובר בתובענה למימוש זכות מתחום הבטחון הסוציאלי - לא ינתן צו להוצאות.

9. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום כ"ט בתמוז, תשס"ט (21 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

___________________ ______________ _______________

ורד שפר, שופטת נציג ציבור (עובדים) נציג ציבור (מעבידים)

נשיאה



מעורבים
תובע: בן שטרית מישל
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: מהלשכה המשפטית,בכרי סובחי חסן