ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מרים דנון נגד בטוח לאומי-סניף ב :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע

בל 001608/08

בפני:

כב' השופטת יעל אנגלברג-שהם

21/07/2009

מרים דנון

בעניין:

התובעת

ווסר אדוארדו

ע"י ב"כ עוה"ד

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

הנתבע

גניה ברקוביץ

ע"י ב"כ עוה"ד

פסק דין

תביעה זו עניינה תשלום גמלת הבטחת הכנסה.

רקע עובדתי

1. התובעת מרים דנון, הינה גרושה אשר היתה מקבלת קצבת הבטחת הכנסה עד לשנת 2008.

2. ביום 27.2.08 הודיע פקיד התביעות לתובעת כי נשללה זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה כנפרדת החל מחודש 2/08 וזאת משהתברר כי הינה מנהלת משק בית משותף עם הגרוש, אבי ילדיה, מר ניסים דנון.

טענות הצדדים

3. התובעת טוענת, כי היא אינה מתגוררת עם הגרוש שלה ואינה מנהלת עימו משק בית משותף. לדבריה הינה אך מבקרת אותו מידי פעם.

לגרסתה, לאחר גירושיה עברה לגור בדירה בבית שמש, אך עקב פיטוריה ממקום עבודתה בחודש פברואר 2007, נאלצה לעזוב את דירתה בבית שמש ועברה להתגורר אצל בתה ברחוב ישפה 3 באשדוד.

עוד טוענת התובעת, כי אין לקבל את גרסת הנתבע, שכן היא מתבססת על דוחות חוקר המוסד אשר החתים אותה על העדויות מבלי שהקריא לה אותן וכי היא אינה יודעת לקרוא ולכתוב עברית.

4. מנגד טוען הנתבע, כי מחומר הראיות עולה, כי גרסאות התובעת באשר למקום מגוריה אינן מהימנות ונמצאו בהן סתירות. לטענת הנתבע, מממצאי החקירה עולה, כי התובעת מתגוררת בביתו של הגרוש ואין מדובר בביקורים ארעיים.

5. השאלה שבה חלקו הצדדים הינה - האם מתגוררת התובעת עם בעלה לשעבר והאם הם מנהלים משק בית משותף?

המצע המשפטי

6. בסעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א - 1980 (להלן - "החוק"), הוגדר המונח "בני זוג" - "לרבות איש ואישה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו" היינו, החיים חיי משפחה במשק בית משותף אף אם אינם נשואים זה לזו.

מטרת האמור בסעיף הנ"ל הייתה להבטיח שוויון בין בני זוג נשואים ושאינם נשואים, לצורך הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה. לפיכך, אף אם איש ואישה אינם נשואים או שהיו נשואים והתגרשו אך הם מנהלים משק בית משותף, ייחשבו כ"בני זוג" ובקשת כל אחד מהם לגמלה תיבחן לאור נתוני שניהם, כאמור בסעיף 4 לחוק.

7. פסיקת בתי הדין קובעת כי -

"לצורך פירוש חוק הבטחת הכנסה, אין להגדיר את המונח "משק בית משותף" על פי פירוש אותו מונח המופיע בסעיף 55 לחוק הירושה, תשכ"ה- 1965... הפרשנות של ניהול משק בית משותף שבפסיקת בית המשפט העליון, מתייחסת לחוקים אחרים ולבעיות חברתיות מסוימות. לצורך פירוש מונח זה, בתחום חוק הבטחת הכנסה, עלינו לקבוע מבחנים מתאימים לחוק ולביטחון הסוציאלי". (דב"ע מט/136-04 עזיזה אלעביד ואח' -. המוסד לביטוח לאומי פד"ע כב' 309, 314).

בית הדין הארצי (כב' השופט אדלר) בפרשת אבולבן, מציין מספר מבחנים -

"הסימנים המעידים על ניהול משק בית משותף, לצורך יישום של סעיף 1 לחוק, ובמסגרת משפט הביטחון הסוציאלי, מחייב בדיקת נסיבות, כגון: האם בני הזוג מתגוררים באותו בית או בסמוך זה לזו, האם הם גרים בבתים נפרדים, ...; האם האישה נשארת בחיק המשפחה או הוצאה ממנה, והאם יש שינוי במעמדה בגלל הגירושים או אירוע אחר; האם בן הזוג מבקר, אוכל, ישן מחזיק בגדיו בבית האישה; למי שייך הבית בו גרה האישה; ... האם בן הזוג משלם חשבונות חשמל, טלפון וכו' בגין הבית שבו גרה האישה; ... האם לאישה יש חשבון בנק משלה ונפרד מזה של בן הזוג; האם לאישה יש מקורות הכנסה נוספים על אלו שמעניק לה בן הזוג". (ראה דב"ע מט/10-04 פאטמה דיב אבולבן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ' עמ' 334, 337 וראה עבל (ארצי) 234/08 לילה אבו טיר- המוסד לביטוח לאומי, מיום 11.3.09).

הכרעה

8. בפני בית הדין העידו התובעת, בעלה לשעבר, מר ניסים דנון (להלן - "הגרוש") וחוקר המוסד, מר אמיתי חרזי. כמו כן הציג הנתבע מסמכים שונים.

9. מכלל העובדות שהוצגו בפני בית הדין עולה, כי התובעת שבה להתגורר בבית השייך לגרושה לאחר גירושיה והודיעה על כך למוסדות השונים (משרד הפנים, המוסד לביטוח לאומי).

10. ביום 8.5.07 דיווחה התובעת על שינוי כתובת ומסרה כי כתובתה החדשה הינה רחוב אקסודוס 12 אשדוד, שהינה כתובתו של הגרוש (נ/5). בחודש 7/07 הודיעה התובעת לנתבע כי הינה עוברת להתגורר אצל בתה ברח' ישפה (נ/6). במכתבה ציינה התובעת כדלקמן -

"לאחר בקשה ומשא ומתן בן בעלי לשעבר וביתי שוכנעתי בחודש מרץ השנה (2007) עברתי לאשדוד לאחר שפוטרתי ממקום עבודתי בבית שמש ולא יכולתי לשלם יותר שכר דירה בבית שמש מחוסר הכנסה ועברתי לגור עם בעלי לשעבר נסים (נכה צה"ל) ...אין בכוונתי להשאר אצלו לצמיתות." (הדגשות שלי – י.א.ש.).

11. ביום 19.2.08, ביקרו חוקרי המוסד את התובעת בבית בתה ברח' ישפה. בביקור זה נגבתה הודעת התובעת (נ/2). בהודעה זו הודתה התובעת, כי אין לה חדר משלה בבית של הבת, וכך אמרה -

"אני גרה פה עם הבת שלי איילה, בעלה פרנק ושני הילדים אורי ולואי. אני ישנה בחדר של אורי ואורי ישן יחד עם אחיו לואי בחדר האחר ישנים הבת ובעלה".

12. למחרת, ביום 20.2.08, התקשר חוקר המוסד לבית הגרוש והתובעת ענתה לשיחת הטלפון. חוקר המוסד הגיע לבית הגרוש, מצא שם את התובעת והגרוש, וגבה את הודעת התובעת (נ/3).

בעדותה זו, מסרה התובעת כי הגרוש קרא לה על מנת לשוחח על הבן ולכן הגיעה והחלה להכין אוכל (ספגטי ושניצלים). עוד ציינה התובעת, כי היא לנה אצל הגרוש מספר פעמים בחודש וכי היא מבשלת בביתו בימי שני ורביעי, מכבסת בביתו ואף דואגת לתת לו זריקות עקב מחלת הסכרת. התובעת הוסיפה כי בבית הגרוש יש לה בגדים, מעילים, נעליים, מברשת שיניים, מכשיר אינלציה וספרים. לדבריה, חלק מהריהוט בבית שייך לה, אולם אין היא מקבלת מהגרוש עזרה כלכלית.

13. בדו"ח סיכום חקירה שערך חוקר המוסד ביום 21.2.08 (נ/4) נרשם, כי בביקור בדירתה של בת התובעת עולה, כי לתובעת אין חדר משלה, אין לה ארון בגדים ולא נמצאו כמעט חפצים אישיים השייכים לתובעת.

עוד נכתב בדו"ח, כי בדירת הגרוש, נמצא שיש לתובעת ארון בגדים משלה וחפצים אישיים נוספים, וכי ביום 20.2.08, בשעות הצהרים, עת הגיע למקום, ללא הודעה מראש, מצא את התובעת במקום, כשהיא לבושה בטרנינג ובנעלי בית ונעליה נמצאות ליד המיטה.

14. הנתבע צירף ספח תעודת זהות של התובעת אשר נשלח על ידה למוסד לביטוח לאומי בחודש 7/07 ובו צויינה כתובתה "רחוב אקסודוס 12 אשדוד", שהינה כתובתו של הגרוש (נ/7). מהראיות עולה, כי לתובעת לא היתה כתובת מגורים אחרת מלבד כתובת זו. רישום זה לא שונה על ידה בשום שלב של הדיון המשפטי.

15. בדיון בפני כב' השופט שפיצר מיום 1.9.08 התייצבו התובעת והגרוש, מר נסים דנון.

בדיון המוקדם סיפר הגרוש, כי התובעת נשארה ללא קורת גג ולפעמים נשארה ללון בביתו. עוד העיד הגרוש, כי "מדי פעם אני קונה לאשתי לשעבר דברים שהיא צריכה."

16. בעדותה בפני, חזרה התובעת ואישרה, כי היא מבשלת בבית הגרוש וכן העידה כדלקמן –

"כל יום רביעי אנחנו ביחד עושים שוק. לגרוש שלי יש רכב. ביום רביעי יש שוק בגלל הבת שלי והיא עובדת אנו עושים שוק, הולכים להביא את הנכד מבית הספר." (עמ' 6 לפרוטוקול).

עוד העידה התובעת, כי יחסיה עם הגרוש טובים וכי הם מתייעצים בקשר לעניינים הקשורים בילדים המשותפים (עמ' 8 לפרוטוקול).

17. עדותה של התובעת בפני באשר למגוריה אצל בתה לא היתה מהימנה בעיני ונמצאו סתירות ואי התאמות בין עדות זו לבין הודעותיה של התובעת בפני חוקר המוסד.

כך, למשל, בהודעת התובעת מיום 19.2.08 (נ/2) העידה, כי היא ישנה בחדר של הנכד אורי ואורי ישן יחד עם אחיו לואי, ואילו בעדותה בפני העידה, כי בבית הבת היא לנה בסלון ולפעמים עם הנכד (עמ' 9 לפרוטוקול).

התרשמתי כי בדירתה של הבת לא היה לתובעת חדר ולא נמצאו חפצים אישיים, כגון בגדים, מברשת שיניים וכיוב' המעידים על מגורים קבועים. בהודעתה לחוקר סיפרה התובעת כי היא והבת חולקות אותם בגדים וכי אין לה ארון נפרד. בעדותה טענה כי בבית הגרוש אכסנה רק את בגדי הקיץ (עמ' 10 לפרוטוקול). כאמור, גרסתה זו לא היתה מהימנה עלי.

18. מהראיות עולה, כי הגרוש סייע לתובעת מבחינה כלכלית, הן בכך שקנה לה דברים בעת הצורך (עמ' 1 לפרוטוקול) והן בכך שערך עימה קניות וסיפק לה מזון בעת שהתגוררה אצלו.

עוד עולה מהראיות, כי התובעת בשלה וכבסה בבית הגרוש באופן קבוע וכי הם נהגו לערוך קניות בשוק ביחד וכי התובעת דואגת לטפל בגרוש ובין היתר ליתן לו זריקות עקב מחלת הסכרת.

מעדותה של התובעת בפני אף ניתן היה להבין, כי התובעת מודה בקיום קשר אינטימי בינה לבין הגרוש (עמ' 7 לפרוטוקול).

19. מעדויות התובעת והגרוש כאחד עולה, כי מערכת היחסים ביניהם היתה טובה מאד וכי הם נהגו לעשות דברים משותפים ביחד עם הנכדים. יש לציין כי הגרוש ליווה את התובעת לבית הדין, גם לדיון אליו לא זומן (הדיון המוקדם שהתקיים בפני כב' השופט שפיצר - 1.9.08). לדברי התובעת היה זה בשל פחדים מהם היא סובלת. עובדה זו אף היא מלמדת על מערכת היחסים והדאגה ההדדית השרויה בין הצדדים.

20. כמו כן נמצאו סתירות ואי התאמות בין גרסאות הגרוש לבין גרסאותיה של התובעת –

בעוד שהתובעת העידה על כך שהיא מבשלת ומכבסת אצל הגרוש ציין הגרוש בעדותו כי התובעת לא מבשלת בביתו ואף לא עושה אצלו כביסה (עמ' 12 ו-13 לפרוטוקול).

באשר לזמן בו התגוררו ביחד - התובעת העידה בפני, כי התגוררו ביחד כמה שבועות עד שהבת חזרה מחו"ל (עמ' 6 לפרוטוקול) ואילו הגרוש העיד, כי הנסיון לגור ביחד ארך כשנתיים, שנה וחצי (עמ' 14 לפרוטוקול).

סתירות אלה מחזקות את התרשמותי, כי התובעת והגרוש ניסו להציג בפני תמונה לא נכונה של יחסיהם וכי בפועל התובעת המשיכה להתגורר אצל הגרוש בקביעות ולנהל עימו משק בית משותף.

21. טענות התובעת לפיהן הנתבע החתים אותה על דוחות סיכום חקירה אשר אינה יודעת קרוא וכתוב אינן מקובלות עלי והיא עצמה בעדותה חזרה בה מטענות אלה וציינה, כי למעט הנושא של המיטה הזוגית כל מה שכתוב בדוחות החקירה הינו נכון (עמ' 8 לפרוטוקול).

אחרית דבר

22. לאור כל האמור, משאין חולק כי התובע שבה להתגורר בבית הגרוש בחודש 3/07, ומשלא שוכנעתי כי חל שינוי במערכת היחסים הזו בחודש 7/07 ואילך, כנטען על ידי התובעת, יש לראות את התובעת והגרוש כמי שחיים יחד ומנהלים משק בית משותף. לפיכך, דין התביעה - להידחות.

בנסיבות העניין - אין צו להוצאות.

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום.

ניתן היום כ"ט בתמוז, תשס"ט (21 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

יעל אנגלברג-שהם

שופטת



מעורבים
תובע: מרים דנון
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: גניה ברקוביץ,ווסר אדוארדו