ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איתי רם נגד בטוח לאומי-סניף באר :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע

בל 003301/07

בפני:

כב' השופטת יעל אנגלברג-שהם

21/07/2009

איתי רם

בעניין:

התובע

בועז דרנס

ע"י ב"כ עוה"ד

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

הנתבע

גניה ברקוביץ

ע"י ב"כ עוה"ד

החלטה

החלטה זו עניינה תביעה להכיר במחלת העור של התובע "כפגיעה בעבודה".

רקע עובדתי

1. התובע, יליד 1969, עבד בסוכנות היהודית מיום 1.1.97 ועד ליום 30.8.06. במסגרת זו שימש כאיש אחזקה ומפעיל הבריכה של כפר הנוער ניצנה.

2. על פי התיק הרפואי של התובע, משנת 2005 קיים תיעוד למחלת עור בידיים (דרמטיטיס) וכן נמצא תיעוד למחלת הפסוריאזיס.

3. בחודש פברואר 2005, הודע לתובע כי נתקבלה החלטה לצמצם את משרתו ולבטל את השעות הנוספות. לטענת התובע מדובר היה בשיחה קשה שהתנהלה תוך ויכוח והרמת קול (להלן - "הארוע")

4. ביום 2.2.06, פנה התובע לנתבע בתביעה להכיר במחלת הפסוריאזיס שאובחנה אצלו כ"פגיעה בעבודה".

5. ביום 27.3.07 דחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק, כדלקמן-

"מעיון בפרטי תביעתך ובמסמכים שצורפו אליה לא מצאתי כי קיים קשר סיבתי בין הנזק הרפואי עליו הינך טוען לבין האירוע החריג בעבודתך בעניין משרתך ביום 2.2.05. אף אם היה ארוע תאונתי הנזק הרפואי עליו הינך טוען אינו תוצאה של הארוע הנ"ל.

הפגימה הנטענת נובעת מתהליך תחלואתי טבעי שאינו קשור בעבודה."

על החלטה זו משיג התובע בתביעה דנן.

טענות הצדדים

6. לטענת התובע, שלושה הם הגורמים אשר הביאו להתפרצות מחלתו, אשר כל אחד מהם קשור באופן ישיר לאופי עבודתו והם:

א. חשיפה לשמש עקב שהייה מרובה במשך שעות היום בשמש.

ב. חשיפה לחומרים כימיים, בהם עשה התובע שימוש במהלך עבודתו: כלור נוזלי ומוצק, חומצת מלח, צבעים ועוד.

ג. ארוע חריג - לדבריו לקח באופו קשה את השיחה שקיים עימו המנהל מר דוד פלמ"ח בחודש פברואר 2005 שבמסגרתה הוחלט לקצץ לתובע שעות נוספות ובכך להפחית משכרו.

7. לגישת הנתבע, התובע לא נחשף לחומרים מזיקים היות ועבודתו התבצעה עם כפפות. יתרה מזו, התובע לא היה במגע ישיר עם החומרים בשל פעילות המערכת שהיא אוטומטית והחומרים נכנסים למערכות ללא צורך במגע אדם.

אשר לחשיפה לשמש - הנתבע מאשר כי על פי העדויות, התובע היה חשוף לשמש כ-4 שעות ביום, בהיותו לבוש חולצה קצרה ומכנס ארוך.

אשר לאירוע החריג - הנתבע מכחיש קיומו של ארוע חריג.

לגרסת הנתבע, התובע היה מודע היטב עוד קודם לשיחה בין התובע למנהל בחודש פברואר 2005 על הכוונה לקצץ במשרתו, ובפועל, לא הוחלט בשיחה זו על קיצוץ משרתו אלא על הורדה של שעות נוספות בלבד. יתרה מזו, מהחומר הרפואי עולה, כי התובע סבל ממחלת העור עוד טרם שיחה זו, ולכן אין ממש בטענה בדבר קשר בין פרוץ מחלת העור לבין השיחה הנדונה.

8. מטעם התובע העידו התובע עצמו ומר אדוארד פיליפוב, ואילו מטעם הנתבע העיד מנהל הנתבע, מר דוד פלמח.

הכרעה

9. ברור הוא, כי באין חבלה אין תאונת עבודה וכי החבלה היא אחת העובדות הצריכות לעילת התביעה וככל עובדה ממערכת המהווה עילת תביעה צריך שהתובע יוכיח אותה. היינו, על התובע להוכיח כי אירע בעבודתו אירוע חריג או אירועים זעירים חוזרים ונשנים אשר יכול והביאו לפגיעתו. (ראה לעניין זה דב"ע נג/153-0 עוואד ג'אבר פראג' - המוסד פד"ע כ"ז 50; דב"ע נב/88-0 כאמל קופטי - המוסד פד"ע כ"ט 169; דב"ע שם/96-0 המוסד - אמנון וייל פד"ע יב 225; דב"ע נו/251-0 בצלאל ישינובסקי - המוסד פד"ע ל"א 241).

10. מעדות התובע עולה, כי במהלך עבודתו כמפעיל הבריכה, השתמש בחומרים מחטאים לצורך ניקוי הבריכה כגון: כלור מוצק, כלור נוזלי, אדמה דיאטרומית ועוד וכי רק בחלק מהזמן השתמש בכפפות. בעבודתו זו עסק באופן שוטף בכל יום במשך כשעה וחצי בממוצע. במקרה של תקלה יכול היה לעסוק בכך מספר שעות. על פי גרסת התובע בעת השימוש בחומרים כחומצה השתמש בכפפות, אך בחומרים אחרים כגון כלור, לא השתמש בכפפות. לדברי התובע עסק בכל יום בעבודת תחזוקה שוטפת שבמסגרתה היה חשוף לחומרי צבע, טרפנטין, סיד ובטון.

עוד עולה מעדותו, כי היה חשוף לשמש מספר שעות ביום, עובדה שאושרה על ידי הנתבע.

כן עולה מעדותו, כי בתחילת שנת 2005, הודיע לו המנהל דוד פלמח, על קיצוץ מלא של השעות הנוספות, דבר שגרם לו ללחץ רב.

11. עדותו של התובע נתמכה בשתי עדויות נוספות של עובדים.

האחת, עדותו של איש תחזוקה, אדוארד פיליפוב שהעיד בבית הדין אף הוא על קיומה של השיחה, בה הודיע המנהל לתובע על הורדת השעות הנוספות. עוד עולה מעדות זו, כי השיחה בין המנהל לבין התובע היתה לא נעימה וכי התובע לקח את הארוע בצורה קשה והתקשה להתאושש ממנה.

השניה, עדותו של מנהל הקהילה החינוכית בניצנה, דוד פלמח, שהעיד מטעם הנתבע, אשר אישר את טענות התובע, הן באשר לשימוש בחומרים כימיים והן באשר לקיומה של השיחה עם התובע, בה נאמר לו כי הוחלט על הפסקת העבודה בשעות הנוספות, אם כי המנהל העיד כי סבר בזמנו כי התובע הסכים לתהליך של צמצום השעות, על מנת שלא לפטר עובדים אלא רק לצמצם את היקף עבודתם.

12. מכלל הראיות עולה כי גרסת התובע לפיה נחשף לחומרים מזיקים לא נסתרה. כמו כן לא היתה מחלוקת באשר לחשיפת התובע לשמש. באשר לקיומו של הארוע, הנני מקבלת את טענת התובע כי בחודש פברואר הודע לו על כוונה לקצץ את השעות הנוספות ומתלושי השכר עולה כי החל מחודש מרץ 2005, אכן נעשה קיצוץ זה. כן לא נסתרה גרסת התובע כי הגיב לקיצוץ באופן קשה.

13. אשר על כן, הנני מקבלת את טענת התובע לפיה, הציג ולו ראשית ראיה לקיומם של אירוע חריג, וחשיפה לשמש ולחמרים מזיקים, ויש להעביר את העניין לבחינת מומחה-יועץ רפואי.

החלטה למינוי המומחה תשלח לצדדים.

ניתנה היום כ"ט בתמוז, תשס"ט (21 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

יעל אנגלברג-שהם

שופטת



מעורבים
תובע: איתי רם,איתי רם
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: גניה ברקוביץ,גניה ברקוביץ,דרנס בועז,בועז דרנס