ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חיימוב נגד בנק איגוד :


בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו

ברע 1098/09

בפני:

כבוד השופטת יהודית שטופמן

ברע 1333/09

20/07/2009

המערערים

דוד ששון

ע"י ב"כ עו"ד

נ ג ד

בנק אגוד לישראל בע"מ

המשיב

ע"י ב"כ עו"ד יוסי בן נפתלי

פ ס ק ֿ ד י ן

א. בקשות רשות ערעור על החלטותיו מיום 11.1.09 ו-18.1.09 של כב' רשם ההוצאה לפועל עמיעד רט בתיק הוצל"פ 0182737086, והחלטתו מיום 11.1.09 של כב' רשם ההוצאה לפועל אמיר צכנוביץ בתיק הוצל"פ 0182716081, לפיהן נדחו בקשות המערערים למתן צו לגילוי מסמכים כנגד המשיב ועיכוב הליכי מימוש המשכנתא על דירות מגוריהם עד להמצאת המסמכים.

ביום 24.5.09 החלטתי ליתן רשות ערעור בבר"ע 1098 שעניינה המערערים 1 עד 4.

ביום 26.6.09 התקבלה בקשת המערערים להארכת המועד להגשת בר"ע 1333/08 בגין החלטה מוקדמת דומה, העוסקת באותה מערכת עובדתית ומשפטית ומתייחסת למערערים 3 ו-4. לפיכך, החלטתי ליתן רשות ערעור בבר"ע 1333/09 ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

הצדדים הסכימו לאחוד הדיון בשני הערעורים ומשכך אוחד הדיון בהם ופסק הדין מתייחס לשתי בקשות רשות הערעור, הנדונות כערעור, כאמור.

ב. העובדות העיקריות הצריכות לעניינו, הן כדלהלן:

המערערים 1 ו-3 הינם בעליה של חברת יהלומי דלתא בע"מ (להלן: "החברה") ושותפים בשותפות יהלומי אבנט (להלן: "יהלומי אבנט"). המערערות 2 ו-4 הן נשותיהן של המערערים 1 ו-3 בהתאמה. חוב החברה לבנק איגוד לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") עומד כיום על סכום העולה על 33 מליון ₪.

המערערים 1-4 ערבו לחובות החברה לבנק בערבות מתחדשת ללא הגבלת סכום.

להבטחת החוב שעבדו המערערים את שתי דירות מגוריהם (להלן: "המשכנתא").

משלא פרעו המערערים את חובם הגיש הבנק תביעה כספית כנגדם ובמקביל הגיש ביום 4.11.08 בקשה למימוש המשכנתא שנרשמה על זכויות המערערים 1 ו-2 (תיק הוצל"פ 0182737086) ובקשה למימוש המשכנתא שנרשמה על זכויות המערערים 3 ו-4 (תיק הוצל"פ 0182716081). במסגרת הליכי מימוש המשכנתא מונה עו"ד רונן מטרי לכונס הנכסים.

ביום 24.12.08 הגישו המערערים 1 ו-2 התנגדותם למינוי כונס הנכסים ובין היתר ביקשו לקבל מסמכים נוספים מהבנק ולהשהות את הליך מינוי הכונס עד המצאתם.

ביום 24.12.08 הורה רשם ההוצל"פ לב"כ הבנק להגיב לבקשה בתוך 7 ימים.

בנוסף, קבע ראש ההוצל"פ כי בשלב זה הליכי הכינוס יושהו וכן הורה לב"כ הבנק להמציא למערערים, בתוך 21 יום, את המסמכים המבוקשים על ידם.

הבנק הגיש את תגובתו וכן בקשה דחופה לעיון מחדש בהחלטה מיום 24.12.08.

בבקשה טען הבנק כי על פי ההלכה הפסוקה אם החייבים אינם טוענת טענת "פרעתי", רשם ההוצל"פ אינו מוסמך לעכב הליכי מימוש משכנתא. כן נטען, כי רשם ההוצל"פ אינו מוסמך להורות על גילוי מסמכים, באשר מסמכים אלה נדרשים ע"י המערערים לצורך בירור טענות, שעליהם להפנות לביהמ"ש המוסמך. ביום 8.1.09 ניתנה החלטת רשם ההוצל"פ נומר' 580888506ט, בה נקבע:

"לאחר שעיינתי בבקשת החייבים ובתגובת הזוכה, אני מקבל את עמדת הזוכה מהטעמים אשר פורטו בתגובתו. בהתאם להלכת עבדי, רע"א 10053/04 עבדי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (לא פורסם), על החייבים להעלות טענותיהם כמפורט בבקשתם בפני ביהמ"ש המוסמך. הנני מורה על ביטול השהיית הליכי הכינוס".

המערערים הגישו בקשה דחופה להורות לבנק להמציא את המסמכים.

ביום 18.1.09 קבע רשם ההוצל"פ, כדלקמן:

"1. אינני רואה מקום לשנות מההחלטה בנומר' 580888506ט.

2. אינני יושב כערכאת ערעור על החלטותי שלי.

3. צו גילוי מסמכים יש לקבל מביהמ"ש המוסמך.

4. כנ"ל בהתייחס לצו לעיכוב הליכים."

במקביל, הגישו גם המערערים 3 ו-4 התנגדות למינוי כונס הנכסים, בקשה לעיכוב הליכי ההוצל"פ ובקשה לגילוי מסמכים.

ביום 11.1.09 ניתנה ע"י כב' רשם ההוצל"פ אמיר צכנוביץ, החלטה בה נקבע:

"לאחר שעיינתי בהתנגדות החייבים למינוי כונס נכסים, בבקשה לעיכוב הליכים ובמתן צו גילוי מסמכים, אני סבור כי יש לדחות את הבקשה מנימוקים שפורטו בתגובת ב"כ הזוכה. ב"כ הזוכה ימציא העתק תגובתו לב"כ החייבים".

החלטות אלה מיום 8.1.09, 11.1.09 ו-18.1.09 הן נשוא הערעורים שבפניי.

ג. המערערים טוענים כי הערעור עניינו בשאלה, האם חייב בתיק מימוש משכנתא זכאי לקבלו במסגרתו מבעל המשכנתא, את המסמכים הדרושים לחייב לשם בדיקת סכום החוב. המערערים סבורים כי יש להבחין בין העדר סמכות רשם ההוצל"פ להכריע במחלוקת שעניינה חיובי ריבית, לבין הסמכות הנתונה לרשם ההוצל"פ להורות על המצאת מסמכים, המעידים על גובה החוב ועיכוב ההליכים עד למסירתם. המערערים טוענים כי מסקנה זו נובעת מעקרון הגנת בית המגורים, ממנו נגזר כי יש לסייע לחייב, לקבל את המסמכים הדרושים לו על מנת שיוכל, אם יהיה צורך בכך, לנהל כנגד בעל המשכנתא, הליכים בביהמ"ש המוסמך. גם לשון החוזה, שנוסח ע"י הבנק ועיקרון תום הלב, תומכים בפרשנות לפיה לא היה בכוונת הצדדים לאסור על המערערים לבדוק את חישובי הבנק, אם תוגש בקשה למימוש המשכנתא. המערערים טוענים כי לאחר שהוכיחו בראיות שהם בעלי סיכוי טוב להצליח בתביעתם, ומאזן הנוחות נוטה לטובתם, יש להיעתר לבקשתם. המערערים טוענים כי על דרך האנלוגיה יש להקיש מהסמכות הנתונה לרשם ההוצל"פ להורות על עיכוב הליכים, על מנת לאפשר לצד שלישי לטעון לזכויות בנכס, בפני ביהמ"ש המוסמך ולהעניק את אותה הגנה לחייב. בנוסף, טוענים המערערים כי הבנק בעצם הגשת תביעתו וויתר, למעשה, על טענת התיישנות. עוד טוענים המערערים כי חיובי הריבית נתבעים גם בגין חשבון שנסגר, אך יתרת החובה בו סולקה מהחשבון הקיים. המערערים מתייחסים גם לאפשרות קבלת הסעד מביהמ"ש המוסמך הדן בתביעה הכספית שהוגשה כנגדם ע"י הבנק, וטוענים כי הדבר נעשה, אך הבנק מסר לידם רק חלק מהמסמכים, ומשכך, בבקשת הרשות להתגונן שהגישו, טענו כי עצם הסירוב להמציא מסמכים, מצדיק מתן רשות להתגונן. המערערים טוענים כי אומנם באפשרותם, בבוא העת ואם תינתן להם רשות להתגונן, לעתור שוב לגילוי מסמכים, אך לא יהיה בכך כדי לסייע למערערים למנוע את מימוש הדירות.

ד. מנגד, טוען הבנק כי רשם ההוצל"פ מוסמך להורות על עיכוב הליכי ביצוע, רק אם נטענת ע" החייב טענת "פרעתי". רשם ההוצל"פ אינו מוסמך לדון בטענת המערערים לפיה הבנק חייב אותם בריבית יתרה, וממילא אינו מוסמך להורות על עיכוב הליכי ההוצל"פ וגילוי מסמכים בגין טענה זו ולשם בירורה. באשר לעקרונות המוסר שנזכרו ע"י המערערים, משיב הבנק כי המערערים אינם משלמים דבר על חשבון חובם, המגיע לסכום העולה על שמונה מליון דולר, ואינם מכבדים את ההסכם שנכרת בינם לבין הבנק. עוד נטען, כי הבנק הגיש תביעה כספית כנגד המערערים, במסגרתה התקיימו הליכי גילוי מסמכים והבנק העביר למערערים את כל המסמכים שהיו ברשותו. למעלה מן הצורך, טוען הבנק כי טענות המערערים כנגד הבנק קלושות ובלתי מבוססות, ואינן מהוות עילה לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא.

ה. דיון -

אין חולק, כי טענות המערערים בדבר חיובם בריבית מופרזת אינם באים בגדרי טענת "פרעתי". עפ"י סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ") סמכות רשם ההוצל"פ מוגבלת לטענה, שהחייב מילא חיובו עפ"י פסק הדין, או אינו חייב למלא אחר פסק הדין או שטר המשכנתא, ואין רשם ההוצל"פ מוסמך לפסוק בתביעות אחרות שיש לחייב כנגד הנושה. בהליך מימוש המשכנתא תפקיד רשם ההוצל"פ מצטמצם לשאלות הנוגעות לאופן המימוש, ובירור טענת פירעון, לאחר מועד רישום המשכנתא. החייב המבקש להעלות טענות אחרות כנגד המשכנתא מופנה להליך נפרד ועצמאי (רע"א 102/00 נאוה קוזצ'י נ' בנק עצמאות למשכנתאות בע"מ, פ"ד נד(4) 761 (2000); המ' 283/71 משה אמרגיליו ובנו בע"מ נ' נוה פאר יחזקאל בן יצחק בע"מ, פ"ד כה(2) 407,411). והדברים ידועים.

במקרה דנן, אין חולק כי על המערערים להפנות טענותיהם בדבר חיובי ריבית ביתר, לביהמ"ש המוסמך, במסגרת תובענה להשבת סכומי הריבית העודפת.

המערערים טוענים כי על אף שבירור הטענה, כשלעצמה, איננו בסמכות רשם ההוצל"פ, הרי שבמסגרת תיק מימוש המשכנתא, נתונה לרשם ההוצל"פ, הסמכות להורות על גילוי מסמכים הדרושים לחייב לשם בדיקת סכום החוב, על מנת שיוכל, אם יחפוץ בכך, לנהל הליכים כנגד בעל המשכנתא בביהמ"ש המוסמך, וכן נתונה לרשם ההוצל"פ הסמכות להורות על עיכוב ההליכים עד למסירת המסמכים.

לא מצאתי ממש בטענה זו.

אינני סבורה, כי יש להפריד בין הסמכות לדון בטענה בדבר חיובי ריבית מופרזים לבין הסמכות להורות על גילוי מסמכים, שמטרתו לאפשר בירור טענה זו, כמו גם להורות על עיכוב ההליכים עד מסירתם.

ככלל, מבחינת הליכי הוצל"פ, שטר משכנתא הוא בגדר פסק דין המוגש לביצוע. בהתאם, תפקיד רשם ההוצל"פ, הוא, כאמור, מוגבל ומצומצם. בהליכי מימוש משכנתא ניתן לנושים המובטחים בעלי הזכות הקניינית מעין "קיצור דרך" המבטיח פירעון הבטוחה באופן מהיר ויעיל.

קבלת בקשתם של המערערים ומתן סמכות לרשמי ההוצל"פ ליתן צווים האמורים להינתן ע"י ביהמ"ש המוסמך, וזאת רק אם מוגשת תובענה מתאימה ולאחר בחינת סיכויי התביעה ולאן נוטה מאזן הנוחות – מרוקנת מתוכן את מטרת יצירתה של הבטוחה הקניינית.

לא זו אף זו. אילו הלכנו בדרך שמבקשים המערערים להתוות, היה רשם ההוצל"פ הופך ל'טרום בית משפט', בו יכולים הצדדים לבקש צווים ולנקוט בהליכים לבירור תביעותיהם, שאינם בסמכות רשם ההוצל"פ, וכל זאת בטרם הוגשה תובענה לערכאה המוסמכת.

סבורה אני, איפוא, כי את בקשת המערערים לצו לגילוי מסמכים, על מנת לאפשר את בדיקת גובה החוב והטענה בדבר חיובי ריבית ביתר, יש להפנות לביהמ"ש המוסמך.

יתרה מזו, במקרה דנן, הבנק הגיש תובענה כנגד המערערים ובמסגרתה ניתן צו לגילוי מסמכים כאמור, אך למערערים טענות בדבר אופן ביצועו של הצו. טענות אלה ברור שיש להפנות לערכאה בה הוצא הצו.

משסבורה אני, כי אין בסמכות רשם ההוצל"פ להורות על מתן צו לגילוי מסמכים לבירור טענה שאיננה במסגרת סמכותו, מתייתר, לכאורה, הדיון בשאלה בדבר סמכות רשם ההוצל"פ לעכב הליכי מימוש המשכנתא עד המצאת מסמכים אלה.

ברם, למעלה מן הצורך אציין, כי לראש ההוצל"פ אין סמכות לעכב הליכים למימוש משכנתא, אלא אם מוגשת בקשה בטענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק ההוצל"פ. במקרה דנן, הסמכות ליתן סעד זמני של עיכוב הליכי מימוש משכנתא לאחר בחינת סיכויי התביעה ומאזן הנוחות, מסורה לביהמ"ש בלבד.

המערערים מבקשים ללמוד מהסמכות המוענקת לרשם ההוצל"פ להשהות פינוי לתקופה קצובה במקרה בו צד ג' שקיבל הודעה על מועד פינוי, הראה, לכאורה, כי הוא הזכאי להחזיק בנכס. עיכוב הפינוי במקרה כזה נועד לאפשר למחזיק לפנות לביהמ"ש המוסמך ולקבל צו עיכוב. זכות זו נתונה לצד ג' שאינו החייב ולא היה לו חלק בהליכים שהתקיימו בפני רשם ההוצל"פ, אך הוא הראה, לכאורה, את זכאותו להחזיק בנכס. צד ג', במקרה כזה, מקבל לפתע הודעת פינוי, ונדרש לסעד מיידי ודחוף של הגנה מפני פינוי, עד הגשת בקשה לצו עיכוב לביהמ"ש המוסמך. אין הדבר דומה לעניינו של חייב, שטרם פרע את חובו, מודע להליכי מימוש המשכנתא, נוטל בהם חלק, ומבקש לעכב את הליכי המימוש לצורך קבלת מסמכים שיאפשרו לו לברר את טענתו כנגד בעל המשכנתא בביהמ"ש המוסמך.

ובאשר לטענה בדבר הגנה מפני פינוי דירת המגורים המצדיקה מתן צו לגילוי מסמכים ועיכוב הליכים עד מסירתם, על מנת לאפשר למערערים לברר נכונות תביעתם וסיכוייה, בטרם יפונו מדירתם, מתאימים, לענין זה, הדברים הבאים:

"עם כל הרגישות הראויה בנושא זה, בסופו של יום גם אין לנעול דלת בפני לווים על ידי מניעה נמשכת של מימוש משכנתא בהליכים ארוכים, המייקרים את כלל ההלוואות ועלולים להביא להחמרת תנאיהן" (רע"א 10053/04 אליעזר עבדי ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ סניף עכו (טרם פורסם, 7.12.04)).

כמובן, שערה אני לרגישות המיוחדת של הבקשות למימוש משכנתא ולפינוי בית המגורים, אשר מצדיקות, במקרים מסויימים בדיקה מעמיקה יותר של טענות הנושים. יחד עם זאת, במקרה ספציפי זה, משמתנהלת, במקביל תביעת הבנק נגד המערערים במסגרתה ניתן צו לגילוי מסמכים, לא מצאתי ממש בערעורם של המערערים.

ו. הערעור בערעורים המאוחדים – נדחה.

המערערים יחד ישלמו למשיב הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 12,000 ₪ בתוספת מע"מ.

ההוצאות שנפסקו ישולמו, בחלקים שווים, מתוך הפקדונות שהופקדו ע"י המערערים.

ניתן היום, כ"ח בתמוז, תשס"ט (20 ביולי 2009), בהעדר הצדדים.

י' שטופמן, שופטת



מעורבים
תובע: חיימוב אבנר
נתבע: בנק אגוד לישראל בע\'מ
שופט :
עורכי דין: