ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ברטי סנבטי נגד S.H.G GOLDEN :


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

בשא007694/09

בשא009154/09

בתיק עיקרי: א 001907/08

לפני:

כב' הרשם ש. ברוך

תאריך:

20.7.2009

בעניין:

ברטי (בני) סינבטי

ע"י ב"כ עוה"ד

נשיץ, מוטולה ורוטמן

המבקש

נ ג ד

S.H.G GOLDEN & SILVER LTD

ע"י ב"כ עו"ד

דן ופכטהולד

המשיבה

החלטה

בחודש אוגוסט 2008 הגיש המבקש תובענה בסדר דין מקוצר נגד המשיבה, בה עתר לחיובה בתשלום הסך של 2,873,000 ש"ח.

על-פי הנטען בכתב-התביעה, המבקש הינו בעל מניות ומנהל רשום במשיבה, אשר חבה לו את סכום התביעה כהחזר של הלוואת בעלים אותה העמיד לרשותה. לכתב-התביעה צורף אישור רואה-החשבון בדבר גובה החוב כלפי המבקש, וכן מכתב שבו הצהירה המשיבה, שבכוונתה לפרוע את כל התחייבויותיה, אלא שעל המבקש "להתאזר בסבלנות".

בחודש אפריל 2009, הגיש המבקש בקשה להטלת עיקול זמני במעמד צד אחד. במסגרת הבקשה חזר המבקש על טענותיו בדבר החוב שחבה לו המשיבה, הוא הוסיף וצירף דו"ח (באותיות קיריליות שאני לא ממש מסוגל לקרוא), שלשיטתו נכתב בו כי החוב כלפיו שריר וקיים והוסיף תיאור, לפיו חלה התדרדרות במצבה הכלכלי של החברה, תוך הפחתה משמעותית ביתרות המזומנים של החברה, כשמנגד, החברה אינה בוחלת באמצעים להביא לעיכוב הדיון.

כב' השופט זמיר, שלפניו באה הבקשה, מצא לנכון להיעתר לה במעמד צד אחד, כשבחלוף חודש ימים בקירוב הוגשה בקשה לביטול הצו.

במסגרת בקשת הביטול, טענה המשיבה כי צו העיקול ניתן על יסוד תשתית עובדתית שגויה ומטעה, מבלי שהבקשה עומדת באיזה מתנאי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 להוצאת צו עיקול. מדובר בבקשה חסרת תום-לב, שהוגשה בשיהוי ניכר, ומאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיבה. משכך, עתרה המשיבה לביטול הצו הזמני.

התקיים דיון במעמד הצדדים, במסגרתו נחקרו המצהירים – המבקש וכן מר אריה ברבוי מטעם המשיבה. לאחר החקירות, סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב.

לאחר ששבתי וקראתי את הבקשות, את התגובות ואת הסיכומים וכן את פרוטוקול הדיון, נחה דעתי כי דין צו העיקול להיוותר על כנו עד להכרעה בתובענה לגופה.

הנתונים הבסיסיים אינם שנויים למעשה במחלוקת של ממש. קיימת יתרת חוב בספרים לזכות המבקש, העומדת על סכום התביעה. בפועל, חרף הזמן הרב שחלף, לא נפרע החוב ולמעשה אותן יתרות כספיות שברשות המשיבה, שאינן רבות, אמורות להביא בסופו של דבר גם לפירעון החוב כלפי המבקש. לחברת האם של המשיבה, טענות ביחס למרבית הכספים הללו ואף מתקיים הליך בוררות ביחס אליהם.

אין למשיבה פעילות כלכלית של ממש כיום. למעשה כל כולה של יכולתה הכלכלית מושתתת על אותה יתרת מזומנים העומדת לזכותה בבנק בו היא מנהלת את עסקיה. היא נשלטת באמצעות חברה זרה, שגם לה, ככל הנראה, אין נכסים או יכולות כלכליות של ממש, למעט שליטתה במשיבה עצמה.

צודק בא-כוח המבקש בטענתו, כי קיימות תהיות בכל הנוגע להתנהלות המשיבה, וגם אם הוברר כי האמירות בתצהירו של המבקש, בדבר ההפחתה ביתרות המזומנים של המשיבה היו על הצד המוגזם קמעא, עדיין אין ספק שהיתרות פחתו בצורה משמעותית בתוך תקופה לא-ארוכה, מבלי שניתן הסבר של ממש לכך.

נושא היקף יתרות המזומנים בקופת החברה, זכה להתייחסות ארוכה בסיכומי הצדדים. ראוי לזכור, שמדובר בשלב מקדמי, בו אין לבית-המשפט את היכולת לרדת לפרטי מצבה הכספי של החברה, ואני חייב לומר שלכאורה לפחות, נוצרה תמונה מטושטשת של המצב הכספי.

אסיפת בעלי המניות שהתקיימה ביום 16.2.2009 הוקלטה על-ידי המבקש, והאמירות שם בנוגע למצב הכספי, שנאמרו על-ידי המצהיר מטעם המשיבה, היו עמומות, אם לנקוט לשון עדינה, ובצדק הצביעו פרקליטי המבקש על כך שנראה, לפחות לכאורה, שלמבקש נמסר לאורך זמן מידע שגוי בדבר המצב הכלכלי של החברה.

אין זה מיותר להעיר, שהפרוטוקול שצירפה המשיבה לבקשת הביטול, אינו דומה לתמליל, שלא עלתה כל טענה נגד שלמותו או תקינותו, וגם בנתון זה יש כדי להדאיג.

גם בטענת השיהוי אין ממש. הוכח כי בין הצדדים התנהל משא-ומתן, הוכח כי נדמה היה שמשא-ומתן זה יתגבש בסופו של דבר לכלל הסדר, ורק משנכשל אותו משא-ומתן, הוגשה הבקשה להטלת עיקולים.

אינני סבור שניתן לקבוע לעת הזו, כעמדת המבקש, שמר ברבוי פועל בניגוד עניינים, בין מעמדו כנציג החברות שבשליטת מר לבייב, העומד מאחורי רכישת המשיבה, לבין מעמדו כמנהל במשיבה, אך בהחלט קיימות תהיות הועלות למשמע עדותו, שעה שהסתבר שהוא מקבל כספים מחברות בשליטת מר לבייב, ובזכות אותם כספים מבצע בין היתר פעולות גם במשיבה. ברור למקרא החקירה, שנאמנותו הראשונה של מר ברבוי הינה למר לבייב, כשמנגד ניצב אותו חוב, שלמעשה אינו שנוי במחלוקת (או אינו שנוי במחלוקת של ממש), על-פי ספריהּ של המשיבה עצמה (ואישור רואי החשבון שלה) כלפי המבקש, חוב שלא נפרע על-פני תקופה ארוכה, אף שלכאורה למשיבה כספים בהיקף לא-מבוטל, שמשום-מה היא בחרה לא להשתמש בהם לטובת פירעון החוב, חרף דרישות חוזרות ונשנות וחרף התחיבויות שכך תעשה.

כאמור, למשיבה אין פעילות עסקית של ממש, לחברה השולטת בה גם כן אין פעילות עסקית של ממש, נעשות פעולות שמהותן אינה ברורה לגמרי, לתפוס את יתרות המזומנים של המשיבה, באמצעות החברה השולטת בה, פעולות שכאמור לא ניתן היה ממש לרדת לפשרן, אך ברור שאם תושלמנה, תיוותר החברה בלא כספים, או לפחות לא בהיקף שיאפשר את פירעון החוב כלפי המבקש.

למבקש עילת תביעה לכאורית מוצקה כנגד המשיבה, וחרף טענותיה, לא מצאתי שעילת תביעה זאת נסתרה. המשיבה מיקדה את טענותיה בסיכומיה בטענות מן הסוג הטכני, ולא טענות שבמהות, כשכאמור לא מצאתי בסיכומים התמודדות של ממש עם הטענה בדבר החוב כלפי המבקש.

סיכומם של דברים הוא שבקשת הביטול נדחית, וצו העיקול הזמני, כפי שניתן ביום 6.4.2009, ייוותר על כנו עד לסיום ההליכים בתיק העיקרי.

אינני עושה צו להוצאות, אך הוצאות ההליך הנוכחי תילקחנה בחשבון במסגרת התיק העיקרי.

ניתנה היום כ"ח בתמוז, תשס"ט (20 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ש. ברוך, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו